החשיפה שבוע שעבר אודות פברוק החלטות של השר צחי הנגבי ע"י מנכ"ל משרד התקשורת תוקנו במהירות השבוע, כשהשר צחי הנגבי הוציא בחתימת ידו החלטות הנוגעות לעדכון תעריפי השוק הסיטונאי לשנים 2017-18. זאת, במקום לעסוק בנושאים צרכניים דוגמת הורדת דמי הקישוריות הסלולריים.
מאת: אבי וייס, 22.2.17, 12:30

המאמר "חשיפה: איך מנכ"ל משרד התקשורת ממציא החלטות של השר צחי הנגבי" שפורסם שבוע שעבר, הוביל להפקת לקחים מיידית בצמרת משרד התקשורת.

הבוקר עלו לאתר משרד התקשורת סדרת החלטות של השר צחי הנגבי (כאן) (בתמונה משמאל), מלווים במסמכים טכניים והסברים ממנכ"ל משרד התקשורת (כאן) וגם מהאגף לכלכלה במשרד (כאן), בנושא "עדכון תעריפי השוק הסיטונאי". הפעם הכל התנהל "לפי הספר" והחוק. יפה!

בקצרה: יש שינויים של כמה אגורות לכאן ולכאן במחירי "השוק הסיטונאי" לשנתיים הבאות, לא שווה לטרוח ולקרא את המסמכים הללו, כי הם כבר לא רלבנטיים למצב הנוכחי ולא ישפיעו על המחירים בשוק.

בהערת אגב נציין, שהחישובים החדשים (כביכול) שמוצגים כעת בחתימת השר צחי הנגב, באו אחרי שחשפנו את כל הפיברוקים של האגף לכלכלה בחישובים של "שוק הסיטונאי", מה שהוביל לבג"ץ של בזק בנושא, וזה מה הוביל לשימועים ולחישובים החדשים, שלא שינו מאומה (מנקודת ראות צרכנית). ה-ISP ימשיכו "להעמיס בשוק הסיטונאי" יותר מ-200 לקוחות על כל חיבור של 100 מגה, כי ככה החישובים הללו בנויים. זה לא השתנה בכלל. 

אולם, כעת המצב הכללי של השוק הקווי שונה. המצב הנוכחי הוא של כשלון מוחלט של "השוק הסיטונאי" ה"באנדל ההפוך" ניצח (ובזק בינלאומי בדרך להיות מעל ל-50% משוק ה-ISP)....

כל זאת, בדרך למאבקים הבאים, שיעסיקו את משרד התקשורת בשנה הקרובה (כפרזנטור של סלקום ופרטנר): התקנת נתבי G.fast בבתי הלקוחות והכנסת הוט ל"שוק הסיטונאי". אלו נושאים שנידונו באתר זה במאות מאמרים בעשור האחרון וחבל לחזור עליהם שוב כאן. פשוט בזבוז זמן מוחלט, רק כדי לשרת את הרצונות של סלקום ופרטנר, שבכלל לא אמורות להיות ב"שוק הסיטונאי", כי ההסדר הרגולטורי הזה נולד עבור ספקי אינטרנט חסרי תשתיות וקטנים. באירופה (ממנה העתקנו את הרגולציה של "השוק הסיטונאי" שנולדה שם לפני 3 עשורים), מזמן התקדמו לכיוונים אחרים. 

מה שחשוב יותר, זו העובדה שהשר צחי הנגבי (אולי בחוסר ידע, שר חדש...) כתב במסמך שלו ש"השוק הסיטונאי" חל רק על בזק והוט. ובכן, זה לא נכון, זה חל גם על סלקום ופרטנר.

יתרה מכך, הממשלה הנוכחית הייתה אמורה מזמן להחליט מתי "הסדר השוק הסיטונאי" יחול על סלקום ופרטנר (כי גם להן יש תשתיות קוויות ברחבי הארץ, שספקי אינטרנט מתחרים יכולים "לרכב" עליהן), כמופיע בתצלום הבא, הלקוח היישר מתוך מסמך של מנכ"ל משרד התקשורת:


זה לא קרה והממשלה הנוכחית לא קיבלה שום החלטה בנושא "חובת ההדדיות".
לא צריך להיות מומחה לרגולציה, כדי להבין למה לא התקבלה שום החלטה כזו.

אם לא די בכך. ההתעסקות המיותרת והאובססיבית של צמרת התקשורת בשימועים ובהחלטות כדי לרצות את סלקום ופרטנר, שבכלל לא אמורות להיות "בשוק הסיטונאי", גוזלת את משאבי המשרד, עד כי אין לו זמן לטפל במה שחשוב באמת לצרכנים: הורדת דמי הקישוריות הסלולרית.

לעומת זאת, היה למשרד המון זמן להשקיע באובססיביות בקיצור שעות המוקד הטלפוני המאויש של חברות הסלולר, כדי להוריד מהן הוצאות, תוך התעלמות מוחלטת מכל אינטרס צרכני  בעקבות אשרור תנאי הרישיון של חברות הסלולר בבג״ץ 5605/09 (שיזם סיני ליבל), פרסמנו במשך השנים על תעלולי חברות הסלולר להקדים את שעות הפתיחה לשעות 07:00 , 06:00 והשיא היה שפרטנר החלה לפתוח את המוקד הטלפוני בשעה 05:00 לפנות בוקר וזכתה לגיבוי מלא ומוחלט מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת וצמרת משרד התקשורת. ראה פסק הדין בתביעה שסיני ליבל הגיש כנגד הוט מובייל ומשרד התקשורת שהסתיימה בניצחון שלו בדצמבר 2016. זה לא הזיז בכלל לצמרת משרד התקשורת שהמשיכה במסלול של מתן הקלות ופרסים לחברות הסלולר, גם בנושא זה 

לעניין המחירים של דמי הקישוריות הסלולרית הם כיום (ומזה כמה שנים טובות) מעל ל-7 אג' לדקה, שזה מאות מיליוני ש"ח לשנה מהכיס של כלל אזרחי מדינת ישראל. המחירים הללו היו אמורים לרדת עד לאפס או כמעט לאפס - מזמן (כמו הקישוריות הקווית, שירדה מזמן ל-1 אגורה לדקה). אולם, לדאוג לצרכנים ולאינטרס הצרכני (כולל הורדת הרווחיות העודפת בבזק), זה לא מעניין בכלל את צמרת משרד התקשורת הנוכחית.