מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר) בביקורו ההיסטורי ברעננה, נחשף למציאות, שבה ניתן לפרוס בקלות, בזול (יחסית) ובמהירות סיבים ברחבי הערים, בלי שום בעיות משום סוג. אז למה סלקום ופרטנר רוצות לעבור בתעלות של בזק? חשיפות חדשות ושיעור קצר בטכנולוגיות "עיר חכמה" למנכ"ל משרד התקשורת, שפיזר אוסף עצום של ספינים בביקור אחד ברעננה. בנוסף: איך שמילה "עלה למעלה" והשתלט על כל אגפי משרד התקשורת וכלל פעילות המשרד בתחום הרגולציה בעולם התקשורת הישראלי. 
מאת: אבי וייס, 29.9.16, 21:15

ביקרתי ברעננה ונפגשתי עם צמרת העירייה, ממש לאחר ביקורו ההיסטורי של שלמה פילבר (בתמונה, מנכ"ל משרד התקשורת), ביקור אותו חשפתי כאן.

בניגוד לבית שגריר שבדיה בישראל שקרס מייד אחרי הפרחת הספינים מפיו של שלמה פילבר, ברעננה, בהיותה עיר של סטארטאפים, חלומות ויזמויות (אני מכסה מקרוב את הנעשה בעיר זו. באתר טלקום ניוז יש כבר 62 כתבות על רעננה), ה"רעיונות החדשניים" של שלמה פילבר (הגם שהיו מנותקים מכל מציאות) התקבלו בברכה, כחלק מאווירת היזמות והחלומות הקיימת בעיר הנהדרת הזו, שמובילה בתחומים רבים ובמיוחד בעולם ההייטק (אני גר בראשון לציון, כך שאין לי שום הנחות בארנונה או בכלל מעיריית רעננה, כדי לכתוב את הסופרלטיבים הללו עליה). 

הביקור הזה היה ביקור היסטורי: פעם ראשונה, שמנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי נחשף במו עיניו לעשייה בפועל של עולם ההייטק והיזמות ברמה העירונית, ולא במצגות, שקיבל עד היום בחדרי הישיבות במשרד התקשורת ובבתי מלון, שהובילו לאי הבנה מוחלטת שלו לגבי מה מציגים לו ומה זה אומר. ברעננה זה היה שונה ואנתח זאת לפי הנושאים:

1. פריסת סיבים בערים (לבתים ולעסקים).
ניתחתי כבר בהרחבה מדוע משרד האוצר בעקבות קביעה של השר משה כחלון (שרוצה להרוס את השוק הקווי, אחרי שהרס את שוק הסלולר), מציג עובדות שקריות הניזונות בעיקר מהחברות סלקום ופרטנר, כאילו אי אפשר לפרוס סיבים בערים לבתים ולכן הן צריכות להשתמש בתשתיות הפיזיות של בזק. 

במרכז השקר עומדת הטענה, שיש חסמים קשים לפריסת סיבים בערים. ציינתי, שבעולם מזמן (לפני שנים) עברו לשיטת פריסת סיבים מהירה, חלקה, וזולה (זולה יותר מכל חלופה אחרת, כולל פריסת הסיבים בתעלות של חברות הבזק המקומית), שיטה, ששמה Micro-Trenching. 

ברעננה, מי שפורס את הסיבים בשיטה הזו (בתמונה משמאל) עבור העיריה זו חברת ח. מר. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ראה במו עיניו, שאין שום בעיה לפרוס סיבים ברעננה (בדיוק כמו שסיבים עירוניים נפרסו כבר ב-40 עיריות ברחבי מדינה בלי שום בעיה וסה"כ ייפרסו סיבים עירוניים ברחבי כ-151 רשויות מקומיות בישראל). 

אם סלקום ופרטנר רוצות להגיע עם סיבים לבתים ולעסקים בערים האטרקטיביות עבורן (הן לא חייבות בפריסה ארצית), אין שום בעיה טכנית, מעשית או טכנולוגית. פשוט אין. דהיינו: תיקוני חקיקה אם נדרשים, הם במישור של הקלת וזרוז התהליך של פריסה במרחב העירוני בלי שהעירייה תוכל להפריע לכך, או שתוכל לדרוש דרישות כספיות (ואחרות) גבוהות מהפורס סיבים בתחום העירוני.

הבעיה של פריסת סיבים בישראל היא בכלל ב-Last Mile, ששם החקיקה והרגולציה לא יכולות לגעת בכלל (כי זה רכוש פרטי, נושא שמעוגן היטב בחקיקה הישראלית, לרבות בחוק התקשורת). אין שום יכולת להלאים את הרכוש הזה, כי ישראל היא לא מדינה קומוניסטית או דיקטטורית.  

לכן, ח.מר או כל קבלן פריסת סיבים אחר שיש בשוק (הישראלי או העולמי, ויש הרבה), יוכל להביא לישראל ציוד יותר חדיש ובכמויות של Micro-Trecnching ויחל לפרוס סיבים במחיר יותר זול ממעבר ברשת התעלות של בזק, בפחות כוח אדם, בפחות הפרעה לסביבה ולתנועת רכבים והולכי רגל, במהירות יותר גדולה וביעילות יותר טובה. 

לכן, צודק שלמה פילבר, שהוא מתנגד לחקיקה של שר האוצר בעניין המעבר בתשתיות בזק. החקיקה הזו תעכב את התפתחות הרשתות הקוויות של ישראל בשנים רבות ושום דבר טוב לא יצא מזה, לא לצרכנים ולא לחברות התקשורת. בשום מקום בעולם זה לא הצליח, אפילו לפי הדוגמאות, שהביא משרד האוצר בעצמו, בדברי ההסבר שצרף להצעת החוק.

מלבד זאת, הרגולציה, שלפיה ספקי הבזק פותחים את התשתיות הפיזיות שלהם למתחרים - מתה (גם באירופה). פשוט מתה וכשלה. באירופה (ממנה העתקנו את רגולציית"השוק הסיטונאי") התפתחה בתחום הקווי בעשור האחרון רגולציה שבכלל לא מוכרת בישראל. כך, גם נתקענו במאה ה-19 בחלק ניכר מתשתיות השוק הקווי בישראל.  

אז למה סלקום ופרטנר רוצות לרכב על התשתיות של בזק? כבר כתבתי זאת המון פעמים: כי הן רוצות לעשות "ספין" על הגב של בזק. הן רוצות להוזיל את ההוצאות של החיבור שלהן לאנטנות הסלולר שלהן. זו דרישה לגיטימית, אבל אין לה שום קשר לשוק הסיטונאי ולצרכנים. הן פשוט רוצות את המחיר של "השוק הסיטונאי" שנקבע ושנועד לפריסה של אינטרנט לצרכנים הביתיים, עבור פריסה עסקית לתקשורת ולתעבורה פנימית, לאנטנות הסלולר שלהן. 

התביעה הטרייה שהגישו סלקום ופרטנר כנגד בזק, היא תביעה הזויה לחלוטין, שאין לה שום בסיס חוקי או בכלל. רק עורכי הדין של כל הצדדים ירוויחו מהעיסוק בסוגיות הללו, לא הצרכנים ולא החברות המעורבות עצמן.

אם בזק יקרה לסלקום ופרטנר בפריסה הקווית הזו, אז שתפרוסנה תשתיות בעצמן, לאנטנות הסלולר של עצמן. זו לא בעיה או אחריות של בזק. סלקום בעשור הקודם הכריזה, שהיא מתנתקת לחלוטין מהתשתיות של בזק והחלה לפרוס אלפי ק"מ של תשתיות סיבים ברחבי הארץ. אז למה היא לא יישמה את ההצהרה הזו עד הסוף? פרטנר רכשה מ-Med-1 את רשת הסיבים של IC-1 הפרוסה ברחבי הארץ, בדיוק לאותה מטרה (של התנתקות מהתשתיות של בזק). אז למה הן רוצות לחזור לתשתיות בזק? זה לא הגיוני וחסר כל בסיס רגולטורי, כמופיע ברגולציית "השוק הסיטונאי". 

יתרה מכך: אחד מראשי משרד התקשורת (שמילה מימון), שכעת יהיה משנה למנכ"ל (ועוד כמה וכמה תפקידים, מפורט בהמשך הכתבה), החליט (משום מה) לסלף את החוק התקנות והנהלים, ולתמוך בדרישה של סלקום ופרטנר, שפריסת סיבים לאנטנות סלולר, זה חלק מ"השוק הסיטונאי". מדובר בשקר גדול יותר מהשקר, שאי אפשר לפרוס בסיבים בערים. לשקר הגס וחסר הבסיס הזה הצטרף שר האוצר משה כחלון, וכך נולדה החקיקה העקומה הזו בחוק ההסדרים. 

במסגרת הוויכוח הזה, החלו להיות מופרכות בחלל האוויר האשמות נגד בזק, כגון שהרווחיות העודפת שלה עד כה היא 12 מיליארד ש"ח. אז אני חייב להביא את המספרים הנכונים והניתוח הנכון:

• הרווחיות העודפת של בזק היא קרוב ל-16 מיליארד ש"ח בעשור וחצי האחרון, ולא 12 מיליארד ש"ח. 
• הרווחיות העודפת הזו אין לה שום קשר לביבי נתניהו או לשלמה פילבר. אני חוזר: שום קשר. 
• הריווחיות העודפת של בזק נחשפה עד ידי כבר ב-2013, בחשיפה היישר מפי מי שמחשב את המספרים הללו מזה הרבה שנים, פרופ' ראובן גרונאו, (בתמונה משמאל), שטען והוכיח לי (ולכל מי שרצה להקשיב לו אז), שהרווחיות העודפת של בזק מ-2002 עד 2012 הייתה בסדר גודל של 11 מיליארד ש"ח. מאז זה ממשיך לגדול, כל שנה, כי המחירון של בזק לא השתנה וההשקעה על הציוד (שלא משתדרג, בגלל משרד התקשורת) מזמן החזירה את עצמה.
• פרופ' ראובן גרונאו גם הצביע בברור ובמו פיו (הוא היועץ הקבוע מזה יותר מעשור של משרד התקשורת, לענייני מחירי בזק) מי אשם בכך: משרד התקשורת. זו לא בעיה של בזק בכלל. המחירים שלה נמצאים במשטר פיקוח ומשרד התקשורת הוא הקובע זאת. בשנים הללו ועד 2015 ביבי נתניהו לא היה שר התקשורת ואיש לא שמע בכל השנים הללו בעולם התקשורת על השם שלמה פילבר.
• מי שהכי אשם וגרם את הכי הרבה נזק כספי לעם ישראל זו בכלל לא בזק, אלא משה כחלון (נזק של כ-58 מיליארד ש"ח), נזק, שגדל גם היום, בגלל היותו שר האוצר, ש"ממשיך לבחוש" במלא המרץ בשוק התקשורת, עד כי נדמה כאילו הוא לא סיים את תפקיד שר התקשורת. 
• הריווחיות העודפת הזו, הכסף העודף הזה, שנצבר ועבר בבזק במשך השנים, עבר מהכיס של האזרחים דרך קבוצת בזק לכיס של בעלי המניות של בזק (רוב המניות אגב, נמצאות בידי הציבור, ולא בידי שאול אלוביץ'), אחרי שנוכה מהן מס כחוק. אני לא מכיר שום פטנט, טריק או ספין, או איזה חוק או תקנה, שיכולים להוציא את הכסף הזה מהכיס של מי שקיבל אותו במשך העשור וחצי האחרון (כולל רשויות המס, שגבו מיסים על הדיבידנדים הללו), ולהחזיר את הכסף הזה לציבור הרחב. 
• לכן, צודק שלמה פילבר, שטוען, שהדרך הנכונה להחזיר את הרווחיות העודפת של בזק לציבור ולמנוע מהרווחיות העודפת הזו להימשך לעולמים, היא לדרוש מבזק לפרוס ולחבר את הבתים והמשרדים בישראל לסיבים. זאת, בהשקעת הרווחיות העודפת העתידית הזו, לטובת תשתיות התקשורת לציבור. את העבר אי אפשר כבר לתקן. זה היסטוריה. אבל אפשר לתקן את העתיד. הרעיון הזה נתקל בהתנגדויות מכל כיוון ונתקע. לכן, אנו ממשיכים להידרדר ולתושבי ישראל יש כיום פס רחב קווי ברמה של מתחת למדינות אפריקה ומדינות ערב. 

קוראי אתר זה יודעים, שאני לא עושה שום הנחות לשלמה פילבר. אולם, בנושא פריסת הסיבים - הוא פשוט צודק. 

בכל פעם, שראשי משרד התקשורת ו\או האוצר המציאו רגולציה, שלא קיימת בעולם, זה נגמר באין סוף הפרות חוק ורישיונות (הדוגמאות הבולטות רוכזו כאן), ובהתמוטטות השוק, שבו הם התערבו בגסות ובחוסר הבנה מוחלט. הנפילות של Unlimited וגולן טלקום הן רק המחשה טרייה למצב האומלל הזה, פרי רגולציה עקומה ומוטעית. 

וכעת ארכז את ההצהרות של שלמה פילבר, שהושמעו בפני צמרת העירייה בביקורו ברעננה, אציג כל משפט שנרשם מפיו ומה מוטעה בו:

2. "רעננה מקדימה ב-5-10 שנים את החזון העולמי" (לעיר חכמה"):
למרות כל הסימפטיה והאהדה שלי לרעננה ומה שנעשה בה, רעננה נמצאת בערך 5-10 שנים בפיגור אחרי החזון העולמי של "עיר חכמה". אגב, מי שמובילה בישראל את תחום "עיר חכמה" וזכתה להכרה בינלאומית בנושא, זו תל-אביב ולא רעננה. רעננה נמצאת אחרי תל-אביב בפיגור של כ-3 עד 5 שנים, בזמן שתל-אביב נמצא בפיגור אחרי ערים מקבילות מובילות בעולם (בתחום "עיר חכמה") בכ-7 עד 10 שנים. זו המציאות. אנו בפיגור ולא מובילים בכלל את התחום הזה ביישום שלו בשטח (למעט הסטארטאפים המובילים את התחום הזה מול העולם). 

3. "בכוונתנו לרתום את המערכות הממשלתיות הרלוונטיות ואת הכוחות הפועלים בשוק התקשורת, כדי להכין את הקרקע לביסוסה של ישראל כמדינה מתקדמת טכנולוגית, ואחת מ-10 המדינות המתקדמות בתחום ב-2020".
טוב, על חלומות וספינים אין מיסים בישראל.

התרומה היחידה של משרד התקשורת להתקדמות הטכנולוגית היא תקיעת כל מה שזז. רק היום פרסמנו איך הרגולציה בעולם הטלוויזיה נתקעה עמוק באדמה. אך לאחרונה חשפנו איך תשתיות הסלולר בישראל מתפוררות במהירות (עוד 700 אנטנות פורקו בשנה האחרונה ולא של גולן טלקום), ללא שום שליטה או פיקוח של משרד התקשורת. 

4. "לשם כך, המשרד נערך לקליטת שימושים וטכנולוגיות מתקדמות, שאמורים להיכנס לשוק התקשורת ובהם: אינטרנט של הדברים –IoT, דור חמישי בסלולר - 5G, ערים חכמות - Smart City, מערך סייבר אזרחי מתקדם ופרישת סיבים אופטיים להגדלת הפס הרחב". 
הדבר היחיד שנקלט חדש במשרד התקשורת זה, ששמילה מימון (בתמונה משמאל) הפך לא רק למשנה למנכ"ל, אלא למנכ"ל בפועל. שמילה מימון מבין בכל המונחים הנחמדים, שהמנכ"ל מוציא מפיו, כמו שאני מבין בהטסת חלליות למאדים. ברור שאין לו שום צל של מושג או יכולת, איך לקדם אותן. 

למי ששכח, במסגרת "השינוי הארגוני" במשרד התקשורת, נפתח מכרז למשנה למנכ"ל ומנהל מינהל ההנדסה. במכרז, ש"עורבב" ע"י תמי לשם, זכה שמילה מימון. ממש "בשורה חדשה וענקית לשוק התקשורת".

כל אלה היכולים להפריע לתכנית הגאונית הזו קיבלו "בעיטה בתחת" או ברחו מהר ממשרד התקשורת ובכלל זה: 

• מנהל אגף חירום וביטחון: איתן שטיינר. הוא היחיד מ"רשימת המומלצים" לפרוש, שפרש ממשרד התקשורת, עד כה. הקדנציה שלו הייתה פלופ אחד ארוך ומהדהד (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, וכאן). 
• המדען הראשי - ד"ר אמיר אדלר (כיהן מעט מאוד זמן בתפקיד). תרומתו לקידום משרד התקשורת ושוק התקשורת בישראל מסתכמת באפס (0) אחד גדול. המשרה שלו בוטלה, לא ברור למה. כנראה, שאין צורך במדען ראשי במשרד התקשורת, שהחל לעסוק בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת: IoT ו-5G. שלמה פילבר מכיר היטב את הטכנולוגיות הללו (הן הושתלו במשקפי "גוגל גלאס", שיש לו. הוא לא זקוק בכלל לאנשי מקצוע, שיסבירו לו את הטכנולוגיות הללו, או יעזרו לו בנושאים הללו). 
• מנהל אגף תכנון מדיניות, אגף, שהוקם לפני כשנתיים: יאיר חקאק, שתרם תרומה ממשית לקידום הסחר האלקטרוני בתוך משרד התקשורת. המפעל הווירטואלי שהקים בסתר, התמוטט ברעש עם הליכתו. גם האגף הווירטואלי שהוא עמד בראשו - התמוטט. אז מי יכין כעת תכניות שנתיות ורב שנתיות ויכין ניירות מדיניות לעולם התקשורת העתידי? ניחשתם נכון. שמילה. 
• המנמ"ר, אופיר שלום-לב-ארי "פוטר בהפתעה" (נושא שנסחב בבית הדין לעבודה, בשלב זה בניצחון ראשון ב"נוקאאוט" על תמי לשם). מדובר בעובד רציני ואיש מקצוע מהדרגה הראשונה, שרק רצה לקדם את המשרד, וקיבל "בעיטה בתחת". בינתיים הוא מצא לעצמו משרה בכירה, שמתאימה לכישוריו, בבנק גדול. ככה גם עולם המיחשוב של משרד התקשורת נתקע בעידן הפקס ולא מצליח להתקדם לשום מקום (אלא במערכת, שיש ב"משקפי גוגל" של המנכ"ל). איך משרד ממשלתי שנתקע ושחי בעידן הפקס (המצאה אדירה מהמאה ה-19), יקדם את שוק התקשורת הישראלי, להיות אחד מ-10 המדינות המובילות בעולם ב-2020?. 

בנוסף, משרד התקשורת דיווח על מינוי גדעון שטרית לתפקיד ראש אגף בכיר רישוי. למי שלא מכיר, גדעון שטרית הוא "שיבוט" של שמילה מימון. הבחור הוצנח מהצבא, עם אפס ניסיון במתן שירות לציבור, אפס ניסיון בתחום הרישוי ואפס ידע, השכלה, או הכשרה, בתחומים עליהם הוא ממונה כיום ויהיה ממונה בעתיד. גדעון שטרית משמש כיום כראש תחום פיקוח טכנולוגי באגף הפיקוח על חברות התקשורת (אצל שמילה). 

כך, שמילה מימון, אדם שחסר כל כישורים, הכשרה, ידע או ניסיון בתחום הטכנולוגיות המדהימות, שהמנכ"ל משמיע בקולו בכל מקום, אדם שלא הצליח לקדם אפילו פרויקט אחד בעולם התקשורת, לא הצליח לקדם אפילו פרוייקט מחשוב מתקדם אחד אצלו פנימה באגף, הצליח בעורמתו להדיח גם את סמנכ"ל הספקטרום וגם את סמנכ"ל ההנדסה, וקיבל לידיו את כל יחידות המשרד, תקציביהן ואנשיהן (כולל יחידת הרישוי החדשה, אותה ינהל "השיבוט" שלו, גדעון שטרית).

מתי השינוי המדהים הזה יצא לפועל? זה עדין לא ברור. יש הטוענים, שזה יקרה "אחרי החגים" (לא ברור איזה חגים בדיוק). 

מה יעשו שני הסמנכ"לים הבכירים המודחים בקרוב מתפקידם?
כבר דיווחנו וחשפנו, שסמנכ"ל הספקטרום, נתי שוברט, (בתמונה משמאל), עד ליציאתו לפנסיה, יחפש פוקימונים מתחת ל-1 גיגהרץ, אותם ימצא באמצעות אפליקציית "שועל הקלטות", אותה יפעיל המומחה מס' 1 בישראל להקלטות, הקב"ט אסף גרונדמן, ששם התפקיד שלו שודרג מקב"ט ל"מנהל אגף ביטחון וסייבר", ובקרוב הוא יחזור להיות רק קב"ט, אצל תמי לשם. הסייבר יהיה כנראה אצל שמילה מימון. הוא מבין גם בתחום הזה. 

הסמנכ"ל הבכיר השני, שיודח מתפקידו בתרגילים של שמילה מימון ושלמה פילבר, הוא סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי, חיים גרון, איש מקצוע מהדרגה הראשונה, שעד יציאתו לפנסיה יחפש פוקימונים ביחידה חדשה שינהל, יחידה שלא קמה עדיין, שתעסוק בנושאים לא ברורים, ששלמה פילבר ימציא עם הזמן עבורה, תוך שימוש באפליקציות, שהוא (שלמה פילבר) טרם למד להפעיל. 

אם לא די בכך, במסגרת החקיקה של חוק ההסדרים במשק, "השחיל" שמילה מימון בחוק עוד סעיף מעניין. הוא יהיה גם המפקח על ערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל. למי שלא מאמין, אני מציע לקרוא את המאמר כאן ואת דברי החקיקה במקור.

כלומר, אחרי שתקום "ברית המועצות" (איחוד מועצת הכבלים והלווין עם הרשות השנייה), המועצה הציבורית החדשה הזו יכולה רק "לקשקש בזנב של עצמה" ובניירות חסרי ההשפעה שלה. מי שיקבל מפקחים וסמכויות פיקוח על ערוצי הטלוויזיה והרדיו זה יהיה שמילה מימון. לא המועצה המאוחדת החדשה. פשוט תכנית גאונית. שמילה מימון יהיה המנהל העליון של הכל. כל שוק התקשורת בישראל יהיה נתון למרותו ולגחמותיו. 

אז למה באים בטענות לבזק שהיא "מונופול דורסני"? הרי מול עיננו קם לו "מונופול דורסני", ששמו שמילה מימון. זו בדיוק המהפכה והשינוי הארגוני ברגולציית שוק התקשורת, ששלמה פילבר מוכר בכל במה ומיקרופון שנותנים לו 

ככה בדיוק נראית ההיערכות של משרד התקשורת הישראלי לעולם התקשורת העתידי. מדינת חלם בהתגלמותה. 

5. "בימים אלה, המשרד גם משנה את הפוקוס בהסדרת השוק ושם במרכז פעילותו את המוכנות לקראת התמודדות עם אתגרים אלה באמצעות יצירת תנאים הנדסיים לקליטתן של טכנולוגיות אלו ופינוי מרחב תדרים מתאים".
אחרי שחלק מהקוראים הצליחו כנראה להבין איך נראית "המהפכה" בתוך משרד התקשורת, ברור, שהספין הזה "לא מחזיק מים". זה פשוט הזוי. אוסף של מילים, שלא מתחברות אחת לשניה.

שלמה פילבר "חי בסרט" והמפיק של הסרט הזה לכל עם ישראל, מעתה והלאה, שמו שמילה מימון, שמשתלט במהירות על כל רגולציית שוק התקשורת, בכל הנושאים. תכנית ממש גאונית, שתצעיד אותנו לעתיד מזהיר בשוק התקשורת עד 2020. הצילו!!!