סיכום ביקור ב-3 ענקיות ההייטק הגדולות ביותר ב"סיליקון ואלי" בקליפורניה: אפל, גוגל ופייסבוק. למה הן נמצאות דווקא כעת בפריחה ושגשוג מדהימים? לאילו כיווני פיתוח צועדות חברות הענק הללו? מה ניתן ללמוד מזה? פרק שלישי (ואחרון) בסדרה על המסע מה"סיליקון ואדי" (כלומר: ישראל) לעמק הסיליקון בארה"ב, שמתאר בקצרה את המוצרים החדשים שאהבתי בחברות הענק הללו. לשם האיזון, הצצה קצרה לסצנת הסטארטאפים של LA. בנוסף ולסיכום, למה החברות הגדולות הללו מעוררות כל כך הרבה התנגדות רגולטורית ברחבי העולם ולאן זה מוביל את עולם היזמות והייטק בארץ ובעולם? 
מאת: אבי וייס, 27.11.17, 06:48

בפרק הראשון בסדרה תיארתי מדוע ביקרתי ב-3 החברות הכי גדולות בעולם הייטק והיזמות הנמצאות באמצע העמק בקליפורניה: אפל, גוגל ופייסבוק, חברות המצויות די בסמיכות זו לזו, במשולש, שנולד (ב-1956) מדרום לסן-פרנסיסקו, באזור המכונה בשם: "סיליקון ואלי". תיארתי את הגודל העצום והצמיחה המהירה של החברות הללו, סקרתי מהיכן כל זה צמח, ובעיקר: למה מהפכת "הסיליקון ואלי" נוצרה בדיוק בעמק דרומית לסן-פרנסיסקו ולא בשום מקום אחר בארה"ב. חשפתי מהם 6 התנאים הנדרשים ליצירת אזור יזמות מצליח ופורח, עם חברות הייטק מצליחות במיוחד, ומה ניתן ללמוד מזה על עולם היזמות בישראל.  

הפרק השני תאר את ההבדלים בין חברות הענק הללו, מה משותף להן, מה מצאתי ששונה ביניהן, מה התרבות הארגונית הקיימת בכל חברה, מה הרוח היזמית המניעה את העובדים בכל חברה ולאן כל אחת מהן מובילה בעולם היזמות והייטק העולמי. מי שפספס את הפרק הראשון מוזמן לקרוא אותו כאן, ומי שפספס את הפרק השני מוזמן לקרוא אותו כאן, כי כל פרק בסדרה זו עומד בפני עצמו.  

למה החברות הללו צומחות כל כך מהר ומדוע הן נכנסות לפתרונות בתחומים דומים?
התשובה הפשוטה היא: החברות הענקיות הללו (ולא רק הן) יודעות לספק צרכים, שאנשים בכל העולם מוכנים לשלם עליהם ורוצים להשתמש בהם.

רק כדי לקבל קנה מידה, אמזון שכרה בשבוע שעבר רק בארה"ב כ-120 אלף עובדים זמניים לחודש, כדי לענות על הביקושים של אספקת ההזמנות, שנעשות ברשת שלה, במסגרת שיגעון הקניות (שהפך לעולמי) בסוף השנה (שנת 2017), שיגעון המכונה (בין היתר) בשמות: "בלאק פריידי" ו"סייבר מאנדיי". 

הרבה יזמים (במיוחד בישראל) שוכחים את הכלל הבסיסי הזה (שיש צורך, שלשירות או למוצר יהיו לקוחות משלמים) ורוב היזמים הישראליים לא בודקים לעומק, לפני הפיתוח של היוזמה שלהם, אם אכן יהיה מי שיהיה מוכן לשלם על הרעיון המבריק והמבטיח שלהם. המודלים הישנים (יחסית) של "פרימיום" (Freemium) ו"בחינם להמונים", כבר לא עובדים.  

יחד עם זאת, אסור לטעות בהלך המחשבה האמריקאי, שמתחיל ונגמר בכסף. כלומר: אם אתה מקבל משהו ממישהו בחינם, סימן שאתה הוא המוצר הנמכר בשירות הזה. זה נכון בעיקר בכל הנוגע לגוגל ולפייסבוק, שמסוקרות בסדרה הזו. 

העניין הזה משליך על הפיסקה המסכמת הנמצאת כאן בתחתית הכתבה, ששואלת: למה כל כך הרבה רגולטורים, פרשנים ועיתונאים מסתערים בשנה האחרונה על ה-5 הגדולות: אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט?

בעיני המבקרים הללו, כל ה-5 הגדולות הללו נראות כ"כנופיה אחת", שיש לשלוט בה ולהטיל עליה מגבלות וקנסות, משום שהחברות הללו מתמחות ב"שאיבת מידע" מהצרכנים, שמשתמשים בשירותים שלהן (שירותים, שחלקם או רובם מסופק בחינם), מידע, שמכיל את כל הסודות האישיים של המשתמשים, הרגלי החיים והרגלי הצריכה שלהם, כדי להפוך את כל המידע האישי הזה - לכסף. 

ממה 5 הגדולות עושות היום כסף וכמה?
זה מפורט באינפוגרפיה המצויה כאן, למתעניינים. מדובר בתעשייה עם הכנסות עתק בסדרי גודל, שלא היו מוכרים בהיסטוריה של המסחר בעולם. באינפוגרפיה יש בין 5 החברות חברה בשם, שלא מוכר בישראל: Alphabet, זו פשוט חברת האחזקות של קבוצת גוגל. אלפאבית היא חברת החזקות טכנולוגית מקליפורניה, שחברת הבת העיקרית שלה היא גוגל. בראשה עומדים מייסדי גוגל: לארי פייג', שמשמש כמנהל כללי, וסרגיי ברין, נשיא התאגיד. 

מבחינת השקעות בפיתוח, 5 הגדולות הללו משקיעות במו"פ הרבה יותר ממה שהממשל האמריקאי משקיע במו"פ אזרחי בכל התחומים, כולל החלל והבריאות. כלומר: החברות הגדולות הללו קובעות את סדר היום של הצרכנות הפרטית והעסקית בארה"ב וגם בעולם כולו.

איך הן יודעות לאן להתפתח?
הן קוראות, כמו כולנו, תחזיות ונציג כאן בקצרה 2 תחזיות חשובות ועדכניות:
1. תחזית היקף המוצרים לפי נושאים, שיימכרו בכל העולם בשנים הקרובות (2016 עד 2022) [עפ"י ABI Research]:


2. תחזית ההוצאות של העסקים והארגונים בכל העולם על מוצרים ושירותים בשנים הקרובות (2015 עד 2021) [ עפ"י גרטנר]:

הניתוח המלא במחקר הטרי הזה של גרטנר, שעוסק בתחזית הוצאות ה-IT העולמי, נמצא כאן להורדה - למתעניינים.  

המשותף ל-2 התחזיות הללו: הצריכה הפרטית והעסקית העולמית תמשיך בשנים הקרובות לעלות, ומוצרי צריכה חדשים ומתקדמים יעלו בהיקף המכירות שלהם יותר מכולם, והמוצרים העיקריים עם העלייה החזקה ביותר במכירות הם: Smart Home & Appliances ו-Wearables. זה גם מסביר את ההתפתחות המקבילה הקיימת כעת בכל החברות הענקיות הללו בארה"ב, בדיוק בתחומים הללו. 

מה אהבתי בפיתוחים החדשים של 3 הענקיות של הסיליקון ואלי?
את הפיתוח החדש של פייסבוק בתחום ה-VR/AR בשם Facebook Spaces כבר חשפתי ותיארתי בהרחבה כאן, ומומלץ למתעניינים בנושא הזה לקרוא את הכתבה הזו, שלמעשה הובילה אותי להסתובב בין 3 החברות הכי גדולות בעולם הייטק, שנמצאות די קרוב זו לזו, בעמק הסיליקון בארה"ב.

ב-2016, 97% מרווחי פייסבוק הגיעו מפרסומות מכל הסוגים. ביוני 2017 דיווחה פייסבוק על מעל ל-2 מיליארד חברים רשומים, כש-800 מיליון מהם פעילים בתדירות יומית. אולם, פייסבוק ראתה את התחזיות לשנים הקרובות והחליטה להיכנס בדיוק לתחומים הללו (של מוצרי צריכה מתקדמים ועתידניים, כמופיע בפסקה הקודמת), מוצרים, שיהיו להם גם יישומים עסקיים, בנוסף לאין סוף יישומים פרטיים, מוצרים ושירותים,שייצרו מקור הכנסות חדש לחברה בשנים הבאות. 

מול פייסבוק, אפל מתפרנסת היטב מהאייפון ו-63% מהכנסותיה באות ממכירת אייפונים. ב"חנות המפעל" של אפל בה ביקרתי במטה אפל בסיליקון ואלי, יש 2 מסכי טלוויזיה ענקיים (שלא נמצאים בחנויות האחרות של אפל ברחבי ארה"ב ובעולם), וב-2 המסכים הראשיים הענקיים הללו מוצגים הלהיטים האחרונים של אפל: המסך הענק הראשון הוא של האייפון X, מוצר שהפך לטירוף קניות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם (גם בישראל): 


והמסך הענק השני מציג את קו מוצרי ה-Wearables (תחת השם Watch) של אפל, שהוא כיום מספק פחות מ-5% מהכנסות החברה, אבל העתיד (כפי שציינתי בסעיף הקודם) - מצוי במוצרים מהסוג הזה. 


אפל לא מסתפקת בתחום הזה ונכנסה אף היא לפיתוח בתחום ה-AR/VR, כאשר סימן מובהק להתעניינות שלה בתחום זה הגיע בדמות רכישת חברת ההזנק הקנדית Vrvana ב-30 מיליון דולרים בשבוע שעבר. זו חברת הזנק, שפיתחה סוג מאוד מעניין של משקפי "מציאות רבודה". היות ואפל יוצאת לשוק עם מוצרים ושירותים רק כשהם מושלמים (לפי תפיסתה, כמפורט בפרקים הקודמים בסדרה), אזי הצפי הוא, שבעוד כשנתיים ומשהו (ב-2020), נראה בשוק את הפתרונות הראשונים של אפל בתחום הזה של AR/VR. 

מה שהכי מצא חן בעיני במוצרי אפל החדשים, היו אלו הפיתוחים של אפל בתחום ה-Smart Home & Appliances והמוצר הבולט ביותר זה ה-Apple TV 4K, מסדרת מוצרי ה-TV של אפל:

מדובר במוצר קטן, קומפקטי ומעולה, לעניות דעתי מוצר מהשורה הראשונה, שלא זכה להצלחה המגיעה לו (למשל בישראל, שום ספק OTT לא בחר במוצר הזה ללקוחותיו). התחרות בכל העולם של המוצרים הללו של אפל היא בעיקר מול הפתרונות מבוססי אנדרואיד של גוגל, תחרות, שהיא מאוד קשה (במיוחד לאור פערי המחירים בין מוצרי אפל למוצרים המבוססים אנדרואיד). 

ניתוח מחקרי מרתק לאן חברת אפל הענקית צועדת ואילו כיווני השקעות ורכישות היא מבצעת, כדי לפתח ולהוציא לשוק מוצרים ושירותים חדשים, מצוי כאן - למתעניינים. 

לא רק אפל נמצאת במשבצת הזו של Smart Home & Appliances לרבות בתחום שירותי טלוויזיה חכמים לכל מסך בבית. הפתרון המתחרה של הענקית גוגל לעולם הטלוויזיה, גם הוא (לעניות דעתי) מוצר מצוין. המוצר הכי חדיש, מתקדם וטוב של גוגל קרוי Chromecast Ultra, שגם הוא מוצר די קטן ברמת איכות של 4K:


אולם, מוצרי Chromecast של גוגל נתקלו בתחרות חזקה ביותר בשוק "מזרימי המדיה החכמים" בעולם (מפורט כאן וכאן). למרות זאת, ה-Chromecast הוא עדיין מוצר "מוביל שוק" בתחומו.

אולם, הניצחון הגדול ביותר של גוגל בתחום פתרונות לעולם הטלוויזיה הגיע מכניסת מערכת ההפעלה שלה (אנדרואיד), כמעט לכל הטלוויזיות החכמות הנמכרות כיום בעולם, ולרוב ממירי ה-OTT הקיימים בעולם. בתחום הזה, הנצחון של גוגל הוא כמעט מוחלט. המושג "Smart TV" מגיע כיום לשוק העולמי ביחד ובצמוד עם המילה "אנדרואיד". 

מה שהכי מצא חן בעיני זה הניסיון המאוד מעניין של גוגל להתחרות במשבצת של Smart Home & Appliances באמצעות פתרונות מאוד מרתקים, זולים וטובים, פתרונות מחברת הבת שלה - NEST:


אמנם 88% מהכנסות גוגל מגיעות מהפרסום בכל הערוצים שלה, אבל גוגל נכנסה מזמן לתחומים נוספים ומקווה לכבוש בהם נתחי שוק משמעותיים (גם במגזר העסקי). אחד מהתחומים הללו הוא למעשה תחרות ישירה בענק הנוסף הנמצא במשבצת הזו: אמזון, עם קו מוצרי EchoDot, שהוא חלק מקו מוצרי Alexa של אמזון.

בקו מוצרי NEST המתחרה באמזון, גוגל שמה דגש על מוצרים, שאין (בינתיים) לאמזון, משל עצמה דוגמת: מצלמות אבטחה חכמות לתוך הבית ומחוץ לבית (מה שמתאים גם לעסקים קטנים), גלאי עשן, גז ואש, בקרת כניסה חכמה לבית (או לעסק), מערכות אזעקה חכמות וגם טרמוסטטים חכמים למיזוג וחימום ועוד. כרגע, קו המוצרים של NEST זוכה להצלחה די יפה בארה"ב.  

רק לשם ההשוואה, אמזון, לקראת מבצעי טירוף הקניות לסוף השנה 2017, הורידה את מחיר ה-EchoDot ל-29.99 דולרים ולכן מוצר זה נחטף בכמויות עצומות, וגם הורידה את המחירים של שאר המוצרים במשבצת הזו של קו מוצרי Alexa:


המוצר הכי מרתק בסדרה החדשה של מוצרי אמזון לבית החכם: Echo Show (זה המכשיר עם המסך בצד הימני בתצלום כאן מעל), המחיר שלו ירד במבצע "בלאק פראיידי" מ-229.99 דולרים ל-99.99 דולרים (או 3 מוצרים ב-249.97 דולרים, כי מומלץ להתקין מוצר כזה בכל חדר בבית), והמכירות של המוצרים הללו לציבור בארה"ב וגם במדינות נוספות - המריאו לשחקים. אגב, גם אמזון קוראת תחזיות ולכן גם היא נכנסת לתחום ה-AR/VR: השירות החדש שלה, שנקרא Amazon Sumerian, מבוסס על סטארטאפ שבדי בשם Goo Technologies, שאמזון רכשה ב-2016 ומאפשר דרך פשוטה (יחסית) ליצירת תכנים בתלת ממד (3D), מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR).

תחזית המכירות של קו מוצרי Amazon Echo במיליוני יחידות עד 2022:


טעימה מסצנת הסטארטאפים של LA (לוס אנג'לס):
כדי לקבל מעט איזון על עולם הייטק האמריקאי, מלבד הענקיות הנסקרות בסדרה זו, ביקרתי גם בסצנת הסטארטאפים של LA, סטארטאפים המרוכזים בעיקר באזור המכונה בשם Silicon Beach של LA, כשמזח סנטה-מוניקה וה-Pacific Park שבו, הוא "הלב" והמרכז הפועם של רצועת החוף הזו:

תזכורת קטנה: לוס אנג'לס היא העיר השנייה בגודלה בארה"ב (אחרי ניו-יורק), עם כ-4 מיליון תושבים בעיר עצמה וכ-18 מיליון תושבים במחוז LA כולו. באזור הזה יש ריכוז עצום של יהודים וריכוז עצום של ישראלים (לשעבר...). 

מההתרשמות הלא מחייבת שלי, סצנת הסטארטאפים של LA, שהיא זרוע של "הסיליקון ואלי", אזור שנמצא צפונה מהעיר (בדרך לסן-פרנסיסקו), סצנה זו מורכבת, בין היתר,מ"היפסטרים". באופן יותר מדויק, ההרגשה והזיכרון האישי שלי אומרים, שמדובר ב"רטרו" ל"שנות ה-60 העליזות" בארה"ב, שנים שמבחינת הצעירים, שהיו אז בתקופה ההיא, כללו בעיקר את המושגים הבאים: סקס, סמים ורוקנרול, מלווה במחאה קולנית כנגד הממסד בכלל וכנגד המלחמות בפרט. כנראה שזה האופי של הצעירים, שגדלים ועובדים בעיר הזו, תרבות, שקיימת מאז ועד עד היום, ב"בירת הבידור של העולם", שהיא גם בירת הקולנוע והתרבות של ארה"ב.

זו גם הסיבה, שיש ב-LA המון סטארטאפים סביב תעשיית הבידור, הקולנוע, הווידיאו, האופנה, המסחר והמולטימדיה, וכן מיזמים סביב התעשיות המשלימות והמקבילות דוגמת: מדיה ועיתונות, עיצוב, רשתות חברתיות, פרסום, חנויות מקוונות ומסחר מקוון וכיו"ב. זה האופי של העיר ויזמיה. 

מפת פריסת הסטארטאפים בעיר (כאן) מראה, שרובם מרוכזים סביב סנטה-מוניקה וחלק סביב חוף וניס. רק לשם ההשוואה, בתל-אביב, שקטנה בהרבה מ-LA, יש יותר סטארטאפים, אקסלרטורים ומתחמי עבודה ליזמים, מאשר ב-LA. בנוסף, היקף הפעילות החברתית והמקצועית סביב עולם היזמות הישראלי (מפגשים מקצועיים, הדרכות, ועידות, האקתונים, מסיבות, כנסים, מיטאפים, Demo-Days וכיו"ב), עולה בכמה מונים על מה שיש ב-LA. כך שממש אין לנו במה להתבייש.

אולם, יש הבדלים רבים בתפיסת העולם של היזמים בארה"ב (מפורט בחלק התחתון של הכתבה הראשונה בסדרה), בעיקר בכך, שהנכונות של יזמים בישראל להשקיע כסף מכיסם (או מ-FFF - משפחה, חברים וטיפשים), או לקחת הלוואות - הוא כמעט אפסי. לעומת זאת, בארה"ב וברוב מדינות העולם, שבהם יש מרכזי סטארטאפים ויזמות, אלה המקורות העיקריים למימון מיזמים מכל סוג בתחילת דרכם. תרבות ה"בחינם" וה"יהיה בסדר" של הישראלים, אינה מקובלת ולא קיימת בכלל - בארה"ב. 

למה כל כך הרבה רגולטורים, פרשנים ועיתונאים מסתערים בשנה האחרונה על ה-5 הגדולות ביותר בעולם הייטק: אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט? 
זה לא רק בגלל ההתנהגות המונופוליסטית והדי דורסנית של החברות הללו והנטייה שלהן לשאוב את כל המידע, שניתן לשאוב על הצרכנים, כדי לעשות מזה כסף, כפי שציינתי לעיל. הבעיה הזו חמורה ומחמירה כיום פי כמה, לאור המעבר של הענקיות הללו לשימוש בכלי AI, כדי לנתח טוב יותר את המידע, שהן שואבות מהציבור. 

אולם, להתנגדות לענקיות הללו יש סיבות הרבה יותר עמוקות וחשובות. אם שוק הצריכה (וההוצאה) העולמי בתחום הפרטי ובתחום העסקי עולה מידי שנה בכ-2% עד 3% לכל היותר, בזמן שהצמיחה של החברות הענקיות הללו היא של עשרות אחוזים בשנה, המשמעות המעשית של זה היא: בעוד פחות מדור, תהיינה בשוק העולמי רק החברות הענקיות הללו. לא יישאר שוק לכל חברות הייטק האחרות וכמובן לא יישאר שום שוק ליזמים וליזמות הפרטית, יזמות המתחילה מאפס והמנסה לתפוס נתחי שוק. היזמים מגלים ויגלו, שנתחי השוק הצרכניים הפנויים בעולם, הולכים וקטנים במהירות, ככל שהענקיות הללו צומחות מהר יותר. 

כבר כיום, הסיכויים של חברות הזנק ישראליות (וגם לא ישראליות) לתפוס נתחי שוק משמעותיים בארה"ב, הולכים ומתקרבים לרמת האפס. לכן, אנו חוזרים וממליצים ב-Telecom News ליזמים להסתכל כיום יותר על השווקים האחרים, שבהם יש עדיין סיכויים טובים יותר להשיג נתחי שוק ולקוחות משלמים, לפי סדר העדיפות הבא: אירופה, אסיה (בדגש על דרום מזרח אסיה), אמריקה הלטינית (דרום ומרכז אמריקה), אוסטרליה ובתחומים מסויימים גם אפריקה. 

גם במזרח הרחוק אנו ממש כעת בתחילתו של תהליך די דומה לזה שקרה וקורה בארה"ב בשנים האחרונות. לדוגמה: הצמיחה הפנומנלית של חברת עליבאבא הסינית (כמתואר בהרחבה כאן). אולם, עדיין השוק הסיני מספיק גדול והוא רחוק מאוד מההגמוניה, שנוצרת בשוק האמריקאי, מצד 5 הגדולות.
  
יתרה מכך, הסיכויים של מיזמים ישראליים (ולא רק ישראליים) לבצע אקזיט, ע"י כך, שהם יירכשו ע"י אחת מהענקיות הללו, גם הם אפסיים. כל 5 הגדולות הללו מבצעות M&A של עד כ-20 חברות בשנה - גג, ולכל היותר 1-2 מישראל. אם בישראל נולדים מידי שנה בין 1,200 ל-1,500 מיזמים חדשים, ברור, שהסיכויים להירכש ע"י מי מהגדולים הללו הם קרוב לאפס. 

אם לא די בכך, האקזיט בצורת הנפקה בבורסה הופך להיות בעיייתי משנה לשנה בגלל החמרות הרגולציות בכל העולם. לכן, בכל העולם מחפשים פתרונות לביצוע הנפקות בבורסות המיועדות ספציפית לעסקים קטנים עד בינוניים. דוגמה מוחשית לכך היא היוזמה החדשה של הרשות לניירות ערך (מפורט כאן וכאן למתעניינים), להקים בישראל בורסה לחברות קטנות עד בינוניות, כמו שהוקמו בורסות כאלו בכמה מדינות בעולם.

אולם, נדמה לי שהפתרון הזה מגיע מאוחר מדי.

בעולם ה-VC כבר הכיוון השתנה ממש בשנתיים האחרונות: ההשקעות בחברות הזנק בתחילת דרכן נפל באופן תלול לכיוון האפס. משקיעים (גם אנג'לים) מבינים היום, שהיכולת להשיג תשואה מאקזיטים ירדה תלולות, ולכן הם עוברים להשקיע רק בסבבי גיוס הון של A ומעלה, כשברור הרבה יותר בשלבים הללו, אם המיזם בו משקיעים יכול להצליח. 

דוגמה מוחשית כיצד ענקים, שצומחים מהר בעולם ההייטק, יכולים להשמיד תעשיות במהירות, קיבלתי החודש בביקורי הממושך ב-LA. רוב תעשיית המוניות של קליפורניה פשוט הושמדה, תוך פחות מ-3 שנים (!). כמעט כל מפרצי החניה למוניות ברחבי LA בוטלו ובחלק מהם הוחלף השלט ומפרץ החניה שמור כיום לנהגי Uber ו-Lyft (המתחרה הגדולה של אובר), כנראה בתצלום משמאל.

כך, עשרות אלפי המוניות של קליפורניה (עם עשרות אלפי המשפחות, שהתפרנסו סביב התעשייה הזו) פשוט נעלמו ואינם. התעשייה הוותיקה הזו קיבלה מכה אנושה, שלא ניתן יותר להתאושש ממנה. בשלב הבא (מ- 2019 עד 2021ׂׂׂׂ), אובר גם תיפטר מהנהגים שעובדים כיום עבורה: היא הזמינה מחברת וולוו 24 אלף "מכוניות אוטונומיות", כך שגם הפרנסה של הנהגים שכיום מתפרנסים מאובר, תיעלם...

אם לא די בכך, דוגמה מוחשית כיצד מונופול מתנהג, גם בעולם ההייטק והיזמות, קיבלנו אך בשבוע החולף, כשהתגלה ש-Uber הסתירה יותר משנה את העובדה, שכל רשימת הלקוחות שלה וכל רשימת הנהגים, שעובדים עבורה (סה"כ כ-57 מיליון רשומות) נגנבה ממנה לפני כשנה במתקפת סייבר, והיא אף שילמה להאקרים כדי "להשתיק" את הגניבה...

זה בדיוק מה שיקרה לעולם ההייטק והיזמות, אם 5 החברות הגדולות של עולם ההייטק, תשתלטנה על כל השוק בכל התחומים (וזה בדיוק מה שהחברות הגדולות הללו רוצות לבצע ומבצעות בפועל). 

לכן, הרגולטורים, הפרשנים ולא מעט עיתונאים, כותבים בחריפות על כך, שיש לעצור את הגידול המטורף הזה של חברות ההייטק הענקיות, כי ההתפתחות הזו מובילה לאסון לכל השוק היזמי לא רק בארה"ב.

כך, הצמיחה של רעיון ה"סיליקון ואלי" עשויה או עלולה להשמיד את עצם קיומו של הרעיון החשוב הזה. רבים סבורים ומאמינים, שאסור שהיזמות תהיה רק נחלת הגדולות, שיש להן "כיסים עמוקים" והן מסוגלות להשפיע על ממשלות ועל הבחירות (זה לא מקרי שיש כעת חקירות בארה"ב, על השפעת הרשתות החברתיות על הבחירות האחרונות והאם רוסיה הייתה מעורבת בכך, בין היתר, באמצעות פרסומות מוסוות ברשתות החברתיות). 

דוגמאות למאמרים נוקבים, שפורסמו בתקופה האחרונה בעיתונות בארה"ב בעניין 5 הגדולות והסכנה, שטמונה בהתפתחות המטאורית שלהן, אפשר למצוא: כאן, כאן, כאן וכאן. הסוגיה הזו מאוד מטרידה כיום את הרגולטורים וקובעי המדיניות בכל העולם. בעיתונים דוגמת ה-New York Times פורסמו התקפות חריפות ביותר כנגד החברות הללו (דוגמאות למאמרים הללו: כאן, כאן, כאן וכאן). המאמרים הללו מומלצים לקריאה, לכל מי שחרד לעתיד עולם ההייטק והיזמות העולמי והמקומי שלנו. החברות הגדולות הללו מוצגות בניתוחים הללו כאיום ממשי על עולם ההייטק והעולם היזמי. 

הבעיה המרכזית (לעניות דעתי) בהתפתחות הזו היא: שרוב היזמים ישראליים אינם מודעים ואינם מכירים את השווקים העולמיים ובמיוחד לא מכירים את השוק האמריקאי הנוכחי, ולמרות זאת מטפחים בחלומם את החזון האמריקאי של "התעשרות קלה ומהירה", בסגנון המזכיר את "הבהלה לזהב" של המאות הקודמות בארה"ב, חזון, שמזמן כבר לא קיים.