המעבר מ"מיקרו רגולציה", שבו מקיימים שימועים ודיונים אין סופיים מול בזק על שקלים ואגורות ועל טכנולוגיות העבר, לעיסוק ב"מאקרו רגולציה", שבו דנים בעתיד שוק התקשורת, היה מוביל להישגים (הישגים צרכניים) של משרד התקשורת בהתנהלות מול קבוצת בזק. הצעת מהלך מהפכני.
מאת:
אבי וייס, 10.10.15, 19:00
הכישלון המחפיר של משרד התקשורת בהתנהלות שלו מול בזק, לרבות בתחום
הטלפוניה של בזק ומקומה בהסדר "השוק הסיטונאי" (לאור הבג"ץ בנושא, שיהפוך בקרוב מאוד לפשרה של "שימוע חדש"), מוביל לשאלות: האם לא ניתן היה לנהוג אחרת, והאם
כעת לא ניתן לנהוג אחרת מול בזק ולמנוע את
ההידרדרות של שוק הפס הרחב בישראל.
ההודעה של בזק לבורסה בדבר ההודעה של משרד התקשורת לבג"ץ
מצויה להורדה כאן, למתעניינים.
עדכון: ביום א' 11.10.15 בזק משכה את עתירתה מבג"ץ, לאחר שהשיגה את מבוקשה (ששירותי הטלפוניה שלה בשוק הסיטונאי יתומחרו כרצונה, במודל שהציעה). אין להתרשם מהודעות משרד התקשורת בעניין זה, שכרגיל "עובד על הציבור". בזק עשתה כאן "תרגיל בית ספר" למשרד התקשורת.
הקדשתי (אני ועוד אנליסטים) כמה וכמה מאמרים לאפשרויות הפעולה של משרד התקשורת, שהיו מובילות לתוצאה
מוצלחת יותר עבור שוק התקשורת הישראל. המאמרים הללו מפורטים בסוף הכתבה.
כאן, אנסה להביא בקצרה סצנריו של דו-שיח מסוג אחר לגמרי, שמנכ"ל משרד התקשורת,
שלמה פילבר (בתמונה),
היה אמור לבצע, אם היה עושה את המוטל עליו כמנכ"ל ועוסק ב"מאקרו רגולציה", במקום לעסוק כל הזמן ב"מיקרו רגולציה".
התסריט, שאני מציע כאן, הוא יחסית פשוט להבנה ואת המונחים הטכניים לא אסביר כאן, כדי לא לסבך את ההבנה, למי שאינו מצוי בעולם רגולציות התקשורת. התסריט הזה כולל שני שלבים עיקריים:
השלב הראשון: "הקפאת מצב" והודעה של הפרקליטות (מטעם משרד התקשורת) לבג"ץ, שכללי הרגולציה עומדים להשתנות ולכן אין יותר כל צורך לעסוק בבג"ץ בנושא הטלפוניה של בזק.
השלב השני: לקרא להנהלת בזק לדיון ולהודיע לה, שכללי המשחק
השתנו. על פי הכללים החדשים, על בזק להציג למשרד התקשורת תוך חודש תכנית מלאה וחדשה הכוללת:
1. כיצד בזק מספקת עד
10 ג'יגה סל"ש בערוץ היורד למעל 50% ממשקי הבית בישראל, תוך שלוש עד ארבע שנים.
2. כיצד בזק מוכרת לכל ספק אחר, כולל המתחרים שלה, שירותים מלאים על הפס הרחב החדש הזה (וגם על הרשת הקיימת, עד שתשודרג), שירותים בגישת "חיבור אתרנט קצה לקצה".
[באירופה קוראים לזה:
L2-WAP (ר"ת: Layer 2 Wholesale Access Products)].
3. המחיר הסיטונאי עבור כל חיבור ללקוח, שיעלה למתחרים בבזק, יהיה בגישת ה-WLR בשיטת ה-Retail Minus ברמה של 50%. דהיינו: המחיר שבזק מעוניינת לגבות מהצרכנים עבור חבילת שירותים (או כל שירות בנפרד) מינוס 50%. כל מחיר לכל שירות שבזק מספקת ותספק מעל לפס הרחב הקיים והעתידי יימכר למתחרים בגישה של "המחיר לצרכן מינוס 50%".
4. בזק רשאית להגיע להסכמות אחרות עם המתחרים בעניין המחיר הסיטונאי, בתנאי, שההסכמות הללו תיעשנה בין "מוכר מרצון וקונה מרצון". כ"כ, בזק תהיה כפופה באופן מוחלט (עם ערבויות כספיות מתאימות), לכללי "צמצום מרווחים" (Margin Squeeze) ,
שייקבעו ע"י משרד התקשורת בשת"פ עם הממונה על ההגבלים העסקיים.
5. עד שבזק לא מיישמת פתרון של 10 ג'יגה לכ-50% מבתי האב בישראל ולא מיישמת "שוק סיטונאי" בשיטת ה-Retail Minus 50%, לא יתקיים כל דיון על ביטול ההפרדה המבנית בבזק.
אם מי מהקוראים חושב, שמדובר בתכנית רגולטורית דמיונית, שחלמתי עליה אתמול בשנתי, אציין, שזו (רגולציית
L2-WAP בווריאציות שונות שתפורטנה במאמר נפרד) הרגולציה של "שוק סיטונאי" השוררת
כבר כעת (ו
מזה מספר שנים) ב-8 מדינות באירופה ועד סוף 2015 זו תהיה הרגולציה ב-10 מדינות באירופה. שיטת ה-
WLR מופעלת כבר
בכל מדינות אירופה שיש בהן משטר רגולטורי של שוק סיטונאי.
למעשה, אין כיום שום רגולציה טובה יותר משיטת ה-
WLR בשילוב
L2-WAP, שמותאמת
כבר היום לגישת ה-FTTx, לגישת ה-
Vectoring ותהיה מותאמת בקרוב לגישת ה-
G.fast ולגישות רשת מתקדמות דוגמת ה-
SDN/NFV. דהיינו: מדובר בשיטה רגולטורית, שיש לה אופק חיים של לפחות 10 עד 15 שנים קדימה.
שיטת ה-
Retail Minus כחלק מ-
WLR לחישוב עלות הקו הסיטונאי, על כל שפע השירותים שיש עליו (החל מטלפוניה, דרך אינטרנט וכלה ב-IPTV\OTT), מחסלת בבת אחת את כל הוויכוחים והדיונים האין סופיים (והיקרים להחריד, בגלל הצורך בייעוץ חיצוני וצוותי כלכלנים ומשפטנים שיבדקו כל דבר ויחשבו כל מספר), סביב עלויות תשתיות בזק או הוט, והתחשבנות מתישה על כל שקל ואגורה בסל ההוצאות של בזק או הוט. הדבר היחיד שמעניין את הרגולטור הוא: מה המחיר לצרכן שהספק הקווי מעוניין לגבות עבור שירות מסוים או סל של שירותים. מזה נגזר המחיר הסיטונאי באופן
אוטומטי.
השינוי המפתיע הזה של הכיוון הרגולטורי, יוביל ל
תוצאות דרמטיות. במקום שמשרד התקשורת ירוץ אחרי הזנב של בזק, בזק תצטרך לרוץ אחרי השקעות, שתקדמנה את שוק התקשורת בישראל ותצטרך לעמוד ביעדים האיכותיים והצרכניים שיידרשו ממנה. השיח בשוק התקשורת
ישתנה לגמרי.
אני בטוח, שכמה מקוראינו שהגיעו עד כאן בקריאה, יקפצו ויגידו: מה יקרה אם בזק תסרב להיכנס לתסריט הזה? התשובה שלי מאוד פשוטה:
זה כנראה לא יקרה. מדוע? כי
בדיוק אותו תסריט יציג מנכ"ל משרד התקשורת לראשי
HOT ולראשי
Unlimited והוא גם יודיע לכל שלושת המתחרים הללו (בזק, הוט ואנלימיטד), שמי שיציג את התכנית הטובה ביותר (מנקדות ראות צרכנית), לפריסת 10 ג'יגה לבתים בטווח זמן סביר וקצר, יקבל סיוע ממשלתי נדיב בתצורות שונות של סיוע (לרבות הקלות במיסים) לפריסה החדשה הזו. מי שלא יצליח לעמוד במשימה - שיתמודד לבד מול הלקוחות שלו ויישא בתוצאות של החלטותיו וסירובו להשתתף ביעד הזה.
אם
כל ספקי התשתיות הקוויות ירצו להשתתף במשימה ובאתגר החדש, יש כאן מקום ליצירתיות נוספת מצד משרד התקשורת. למשל: לחלק את המדינה לפי חלוקה אזורית של איזורי ביקוש יחד עם אזורים בפריפריה ובכל אזור לבצע תהליך (מכרז, הגרלה או כל שיטה אחרת), שבו יוחלט מי מ-3 החברות תקבל את המענק הממשלתי לפריסה באותו איזור (כדי לא לבזבז משאבים לפריסה כפולה או משולשת, בסיוע מימון ממשלתי, לאותו תא שטח). תהליכים כאלו בוצעו ומבוצעים במדינות רבות בעולם ודי בהצלחה.
יש כאן המון מקום ליצירתיות, יוזמה ומו"מ מול החברות ויש גם מקום רב ליצירת שיתופי פעולה חדשים ומפתיעים בשוק התקשורת. הכוח פשוט יעבור לידי משרד התקשורת ויצא מ
הידיים של בזק, ש
מנצחת כל הזמן את השיטה הקיימת (והעקומה) שמשרד התקשורת הולך בה בשנים האחרונות.
כמובן, שמדובר כאן רק בחלופה אחת, שאני מציע
לדו-שיח חדש בשוק התקשורת. בלי
שינוי מהותי בדו-שיח של רגולציית התקשורת, לא ניתן לצאת מהפלונטר בו השוק מצוי, ממש "על סף תהום".
הצעות נוספות מפורטות במאמרים הבאים:
