ניסוי בחלל: האם החומוס הישראלי יוכל לשמש מזון במושבות בירח ובמאדים?
מאת: מערכת Telecom News, 24.1.22, 18:00

הניסוי ישוגר לחלל במסגרת משימת "רקיע" וטיסת איתן סטיבה הישראלי לתחנת החלל. הוא יהווה בטא-טסט עבור השיגור המרכזי לירח, שצפוי ב-2024, ומטרתו להכין תשתית למושבה אנושית עתידית על הירח ב-2024. במקביל לניסוי זה, ייערכו ניסויים דומים גם ב-1,000 כיתות ברחבי ישראל.

האם הישראלים ימצאו את הפתרון למזון על הירח?
מספינות ענק המשייטות בחלל ועד מנהרות לבה מתחת לאדמת הירח, נאס"א כבר הכריזה לפני כשנתיים על מספר מודלים להקמת היאחזות אנושית על הירח, שצפויה לקום ב-2024, על פי התחזיות. אחד המחקרים פורצי הדרך, שבוחן היבטים של תזונה וחמצן במושבה העתידית, הוא "חומוס בירח" - מחקר הבוחן גידול של גרגירי חומוס (חימצה) בתנאי חוסר כבידה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ.

כבטא-טסט לקראת מטרת העל של המחקר,  קרי גידול של חומוס על הירח, הניסוי ישתתף בטיסתו של איתן סטיבה בסוף חודש מרץ 2022 לתחנת החלל, שם ייבחן גידולו של החומוס בחלל.

את הניסוי יזם ומוביל הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, (בתמונה למעלה, צילום אנדריאה גרודזינסקי), שנבחר ל-1מבין 10 מדענים, שקיבלו מענק תמיכה מממשלת ארה"ב, להקמת מעבדה באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר ויינטראוב הוא ממייסדי עמותת SpaceIL, שעמדה מאחורי פיתוח ושיגור החללית "בראשית".

ד"ר ויינטראוב: "ישראל מסתמנת גם כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום הניו-ספייס, ואני שמח וגאה להימנות עם צוות המדענים ולהוביל ניסוי עולמי פורץ דרך של גידול חומוס בתנאי חוסר כבידה. הניסוי עתיד להביא את הבשורה החקלאית הראשונה למושבה העתידית על הירח. החיבור בין חומוס, שהוא סמל לישראליות, לבין הירח, אולי לא נתפס כטבעי, אך, למעשה, אולי בו טמונה ההוכחה, שקיומם של חיים על הירח  קרובים מתמיד.

חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת 'סופר פוד', וגם בעל יכולות חמצון, ומצאנו, שהחומוס הוא עתיר חלבון, ולכן, בעל ערך תזונתי רב וגם משחרר חמצן לאוויר, 2 היבטים חשובים, שיהיו בסיסיים להקמת מושבה חקלאית ראשונה על הירח.

אני שמח, שמצאנו שותפה אמיתית למסע, קבוצת שטראוס, שהמחויבות שלה להשקיע בקידום מזון בר קיימא וחדשנות תוך מבט על העתיד, יחד עם הידע והמומחיות שלה במזון מבוסס חקלאות, משתלב היטב עם החזון שלנו. 

הרצון המשותף להוביל את עתיד האנושות מחוץ לכדוה"א נראה כמו משימה רחוקה, אבל היא קרובה מתמיד, ואני שמח שהחברה בחרה כבר מהיום להיות שותפה לפתרונות, שכולנו נזדקק להם מחר.

בבסיס הניסוי הכחול-לבן על טהרת החומוס הישראלי עומד גם זן גרגירי החומוס הכי ישראלי שיש, 'זהבית', שפותח בישראל, ונבחר במשותף עם  פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, בזכות תכונות ייחודיות, שתרתמנה להצלחת הניסוי. 28 גרגירי זהבית ישוגרו לחלל, ומספר זה נבחר בקפידה כדי לגדל קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת.

נעשה שימוש בטכנולוגיה של Pillcam, גלולת המצלמה, שפותחה בישראל ונרכשה ע"י חברת מדטרוניק, וזו תאפשר לעקוב אחר הנבטת הגרגירים בזמן אמת. את האדמה יחליף מצע של ג'ל ייחודי, המכיל חומר דישון מתקדם בפיתוחה של קבוצת חיפה, ובו כל הוויטמינים והרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס, בתנאים המאתגרים של החלל והירח".

הניסוי נערך גם בתמיכת מענקים נוספים ובהם: חברת סברה האמריקאית בבעלות קבוצת שטראוס ופפסיקו, קרן ההשקעות Moon2Mars Ventures ועמותת D-Mars.

הזדמנות לחינוך הדור הצעיר
קברניטי פרויקט חומוס בירח לא דואגים רק לתזונה עתידית, כי אם גם לדור העתיד: במקביל לניסוי, שייערך 400 ק"מ מעל פני האדמה מחוץ לאטמוספירה, ייערכו ניסויים דומים גם כאן ב-1,000 כיתות  ברחבי ישראל. כ-200 בתי ספר, ועשרות אלפי תלמידים, יקבלו ערכה דומה מאוד לזו, שתשוגר לחלל, ויערכו ניסוי מדעי של הנבטת גרגירי החומוס. אלו יהוו מעין קבוצת ביקורת לניסוי המשוגר. בערכות בכיתות הניסוי ומרכיביו יהיו זהים לחלוטין, למעט כוח הכבידה והנורות המיוחדות המדמות את אור השמש.

ניסוי נוסף ייערך במדרשת אמי"ת קמה לבנות בעיר ירוחם, שם התלמידות, שלומדות במגמת טכנולוגיה ייחודית, קודדו בעצמן חלק מהקוד של מערכת הניסוי. התלמידות תערוכנה השוואה זהה כמעט לחלוטין עם הניסוי, שייערך בחלל, למעט כוח הכבידה ולרבות הנורות באורך גל אדום רחוק, שמטרתו לאפשר האצה והאטה של קצת הגדילה במידת הצורך.

חברת שטראוס בחרה אף להרחיב את ההזדמנות החינוכית ותקדם פעילות תחת מותג "אחלה" במסגרתה תחולקנה ערכות ניסוי דומות נוספות, ויוקם אתר תוכן לעידוד התנסות עצמאית.

פרופ' אייל שמעוני: "היכולת שלנו לקחת חלק בקידום עולמי של פתרונות מזון, גם מחוץ לכדוה"א, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היא מבחינתנו עוד דרך למימוש חזון החברה לטיפוח עתיד תזונתי טוב יותר. לכן, הקמנו צוות תומך, הכולל אנשי אגרונומיה, שבחר את זן החימצה, שיונבט לראשונה בחלל. אם נצליח לגדל חומוס בחלל, קל וחומר בירח, תהיה לנו הזכות החד פעמית, להשפיע על עתיד האנושות".

ייש לציין, ש-35 ניסויים וניסויים מדעיים יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית בעוד כחודשיים ע"י איתן סטיבה, במסגרת משימת "רקיע" לפיתוח תעשיית החלל הישראלית, וניסוי החומוס הוא אחד מהם. את משימת "רקיע" מובילות בארץ עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במהלך שהותו בתחנת החלל, סטיבה יבצע את הניסויים ויקדיש זמן גם לפעילויות חינוכיות ואמנותיות עבור ילדים ובני נוער בארץ.

ב-19.2.22, בשעה 19:40, תשוגר לחלל קופסת ניסוי עם 26 גרגירי חומוס שאמורים לנבוט בחלל, במסגרת ניסוי "חומוס בחלל", המהווה תחנת ביניים לניסוי האמיתי - גידול חומוס בירח. במהלך סוף השבוע, צוות המדענים, בהובלתו של ד"ר יהונתן ויינטראוב יזם הניסוי, יעשה את דרכו לבסיס נאס"א ב Wallops, שנמצא בסמוך לוושינגטון, וימסור את קופסת הניסוי, שתשוגר, כאמור, במוצ"ש.