בלעדי: ללא כל פרסום לעיתונות ולציבור וללא התייעצות עם הציבור או נציגיו המוסמכים וללא כל שימוע, פרסם מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת שמילה מימון דחייה של 3 חודשים ליישום התיקונים הצרכניים ברישיונות של חברות הסלולר: מתנה של עשרות מיליוני ש"ח "מתחת לשולחן". גם טיוטות התיקונים לרישיונות, ששמילה מימון הכין בעניינים צרכניים, הן לא חוקיות. "כאילו לא היה לנו מספיק" עם "הפרזנטורים של בזק", שנש"מ משום מה לא משעה אותם מתפקידם עד רגע זה ומשאיר את המלאכה הזו לבית המשפט. 
מאת: אבי וייס, 3.8.17, 08:00

לא הספקנו להירגע מפרשת "בזק-yes-פילבר", שטרם הסתיימה (כי נש"מ "החליטו לא להחליט" בעניין השעייתם של שלמה פילבר ועדי קאהן גונן. כך, שהעניין החמור הזה יחזור לבית המשפט כבר בתחילת השבוע הקרוב), וכבר אנו נמצאים בתחילתה של פרשה חדשה.

הפרשה החדשה היא בכיכובו של מ"מ המנכ"ל, שמילה מימון (בתמונה משמאל), שלא להזכיר את הפרשה הקיימת והלוהטת של מועצת הכבלים הולוויין שחשפנו אתמול, שגם בה שמילה מימון הוא "כוכב מרכזי". 

שמילה מימון, בחוסר סמכות חוקית (בהמשך נסביר למה), שוב שומע רק את בעלי ההון והממון ובעלי האינטרסים הכלכליים הצרים, ולא את הציבור, שמשלם לו על המשכורת, הרכב הצמוד, הנהג הצמוד ושאר הפינוקים של מ"מ מנכ"ל.

המסמך הראשון של החלטות מנכ"ל, שיצא בחתימת ידו של שמילה מימון (בלי שום פרסום. למה לפרסם שאתה פרזנטור של החברות, שאתה חפץ ביקרן?) הוא מדהים ומקומם במיוחד - ונמצא כאן. התאריך עליו הוא 31.7.17 אך הוא עלה לאתר משרד התקשורת ב-3.8.17. בבדיקת "מאפייני המסמך" עולה שהוא נחתם ב-2.8.17, אבל נעזוב את התרגילים הקטנים הללו כעת, ונתרכז ב"מתנה" החדשה, ששמילה מימון נתן לחברות הסלולר, בלי שימוע ובלי לדווח לציבור.  

כך, שמילה מימון דוחה ב-3 חודשים את מועד החלת התיקונים הצרכניים (שנעשו לגביהם שימועים חוזרים ונשנים בשנה האחרונה, עם החלטות, שהתקבלו מזמן) תיקונים, שחלים בעיקר על חברות הסלולר.

אני כרגע מתעלם לגמרי מהשאלה הבסיסית החשובה: האם לעת הזו זה נכון, הגיוני, חוקי ורצוי, ששר התקשורת (איוב קרא) יאציל למימון שמילה את הסמכויות המוקנות אישית לשר, בעניינים צרכניים מהותיים, שיש להם השלכות כלכליות משמעותיות על חברות הסלולר ובמישרין (וגם בעקיפין) גם משפיעות על הערך של המניות שלהן בבורסה??? 

שמילה עושה זאת אחרי שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (בתמונה משמאל) ביטל סעיף אחד ודחה יישום סעיף אחד בלבד (ודי שולי) מהרפורמה הזו, בחודש בלבד, החלטה שפילבר קיבל ממש מספר ימים לפני שנקרא לחקירה ולא חזר לתפקידו (ההחלטה שלו כאן). זאת, אחרי ששלמה פילבר ביצע דחיה במאי 2017 (כמפורט כאן) בדבר מועד יישום הרפורמה הזו על חברות הסלולר, דחיה של בין חודש לבין 3 חודשים (לכל סעיף ברפורמה שהייתה אמורה להתחיל ב-מחצית 2017, נקבעה דחייה ספציפית). זאת, אחרי ששלמה פילבר ביצע דחיה ב-23 למרץ 2017 (כמופיע כאן), דחייה גורפת כללית של כל הסעיפים, של עוד חודש וחצי, להיערכות חברות הסלולר לרפורמה. זאת, אחרי ששלמה פילבר ביצע ב-9 למרץ 2017 (כמפורט כאן), דחייה של כמה שבועות עד חודשיים, בכל סעיפי הרפורמה.

כלומר: שלמה פילבר כבר טיפל 4 פעמים בבקשות של חברות הסלולר לדחייה וקיבל מספיק החלטות דחייה, החלטות חוזרות ונשנות ביישום הרפורמה הצרכנית הזו, החלטות המתחשבות בחברות באופן מובהק ובגישה אנטי צרכנית מקוממת. 

כעת, שמילה מימון החליט, שפילבר לא היה "נדיב מספיק" לחברות הסלולר ולא התחשב מספיק בטענות של חברות הסלולר שהרפורמה הצרכנית הזו "מעיקה עליהן" והחליט עם עצמו לדחות כמעט את כל סעיפי הרפורמה ב-3 חודשים נוספים. 

נשארה גם שאלה לא פחות חשובה: בהחלטות על הרפורמה הצרכנית הזו, שהתקבלו ב-11.1.17 (כאן) אחרי סבב כפול ומשולש של שימועים ושימועים חוזרים, איך זה שדווקא ההחלטה על הורדת שעות מוקדי השירות של חברות הסלולר מ-13 שעות ביום ל-10 שעות ביום ("מתנה" של מאות מיליוני ש"ח לשנה לכל חברות הסלולר), דווקא ההחלטה הזו, שלא הופיעה בכלל בשימועים הראשונים, נכנסה מיידית לתוקף ב-11.1.17 ולא נדחה היישום שלה אפילו לא ביום אחד?
לא מאמינים? אז הנה תצלום ההחלטה:


בקיצור: שמילה מימון נתן כעת לחברות הסלולר מתנה נוספת של עשרות מיליוני ש"ח, ללא כל שימוע, ללא כל הודעה לציבור וללא כל הסבר סביר (או בכלל) למה זה נעשה על ידו, בפעולה אנטי צרכנית מובהקת ומקוממת במיוחד שראויה לבדיקה.

יתרה מכך, בהחלטה שלו כותב שמילה מימון כך (צילום):
: 
כל מי שיסתכל על השימוע מיום 24.7.17 (כאן) שבגללו כביכול ניתן לדחות את מועד יישום הרפורמה ב-3 חודשים יראה, שהשימוע הזה בכלל עוסק בנושאים צרכניים רבים, חלקם קיימים וחלקם חדשים, והמועד האחרון להגיש עמדות לשימוע הזה הוא 6.8.17.

כלומר: עוד לפני שהשימוע החדש מסתיים, עוד לפני שמתקבלות החלטות בשימוע הזה, שמילה מימון מחליט, שהעמדות של חברות הסלולר הן העמדות שתתקבלנה בשימוע החדש הזה, ולכן הוא דוחה גם את יישום הרפורמה הקודמת (שהתקיימו לגביה 2 סבבים של שימועים והחלטות).

בעברית יותר ברורה למי שלא קלט את התרגיל: הנימוק של "השימוע המשלים מ-24.7.17" הוא נימוק שקרי ובלתי חוקי, כי השימוע הזה טרם הסתיים וטרם התקבלו בו החלטות. ככה עושים צחוק מהציבור ומהאינטרס הציבורי גם יחד. 

מדובר בדפוס התנהגות קבוע של שמילה מימון, משום שבשימוע החדש בעניינים צרכניים מ-24.7.17, יש טיוטת תיקונים צרכניים בחתימתו של שמילה מימון (החתימה מצויה בחלקו התחתון של המסמך כאן), וניתן לראות את המסמך ולהיווכח כיצד שמילה מימון פועל בניגוד מוחלט לחוק ופועל רק על סמך האינטרסים של חברות הסלולר. והנה התצלום של ראש טיוטת המסמך שיש בשימוע בחתימת ידו של שמילה מימון:


הכותרת של טיוטת התיקון (כמופיע בצילום כאן למעלה) שגויה מבחינה חוקית ומבוססת על תפיסת עולם שגויה וחסרת כל בסיס חוקי, מה שהופך את כל התיקון לבלתי חוקי ואת כל ההחלטות של שמילה מימון לבלתי חוקיות.

למה? כי כתוב שם: "לאחר ששקלתי את טענותיה של חברת...." והגישה הזו נמצאת, אגב, בכל התיקונים לרישיונות, שיצאו מתחת ידו של שמילה מימון ו\או המנכ"ל (בעניינים צרכניים, ששמילה מימון טיפל בהם).. 

השאלה הנשאלת כאן: מדוע ועל בסיס איזה חוק או תקנה, רק נשקלות טענותיה של החברה, בעת ההחלטה על השינוי (תיקון) ברישיון של אותה חברת סלולר?
 
ניתוח והסבר הבסיס החוקי: כתוב בכותרת של הצילום, שהבאתי כאן, שהשינוי (תיקון ברישיון) נעשה "בהאצלת סמכות שר התקשורת" לפי סעיף 4(ה) לחוק התקשורת. אולם, סעיף זה הוא רק סעיף כללי לשינויים הנעשים ע"י השר בתנאי הרישיון, סעיף, שבכלל מפנה אותנו לסעיף 4(ב) בחוק, כמופיע בצילום הסעיף הזה בחוק התקשורת כאן:


כלומר: כדי שניתן לדעת מהם השיקולים שהשר יכול להביא בחשבון בתיקון ברישיון של חברה כלשהי, יש צורך ללכת לסעיף קטן (ב) ועל הסעיף הזה (ב) נוסף שיקול נוסף שמופיע כאן ב-(ה) ששמו"שינויים בטכנולוגיה".

כפי שניתן לראות, בסעיף קטן (ב) יש את מגוון השיקולים של השר ויש בסעיף (מצ"ב צילום) 4 שיקולים:


תשומת לב, ששני השיקולים הראשונים הם מדיניות הממשלה וטובת הציבור, השיקול השלישי הוא התאמת מבקש הרישיון לבצע את הפעולות ואת השירותים (מה שלא שייך כרגע לעניינו, כי זו לא בקשה לרישיון - ששיקוליה מפורטים למשל בתקנות, אלא שינוי תנאי רישיון קיים) והסעיף הרביעי והאחרון הוא התרומה לתחרות ולרמת השירותים.

כלומר: אין כאן בכלל יכולת להכניס שיקול אחר מסוג של "שקלנו את טענותיה של חברת..." תוך התעלמות מ-4 השיקולים הקיימים כבר בחוק ובתוספת שיקול נוסף בחוק (סעיף 4(ה)) המכונה בשם "שינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק". כלומר: משני הסעיפים הללו יש לנו 5 סוגי שיקולים ואף לא אחד מהם מדבר על "טענות של החברות".

השר רשאי להוסיף שיקולים מעבר ל-5 השיקולים הללו, אבל עליו לפרסם זאת ברבים ולתת לציבור ולכנסת אפשרות להתייחס לשיקולים שהוא מוסיף, מעבר למה שהוגדר בחוק. בכל מקרה, מי שהואצלה לו סמכות השר, לא יכול להחליט שהוא שוקל רק שיקול אחד (האינטרס הכלכלי של חברות הסלולר) כשהשיקול הזה בכלל לא מצוי ברשימת חמשת השיקולים שהשר אמור לשקול בהחלטותיו בתחום הזה. 
 
דהיינו: הנימוק של "לאחר ששקלתי את טענותיה של חברת X" אינו חוקי ודינו להתבטל, כי הוא סותר באופן מפורש את החוק. זאת, כי השיקולים לשינויים (תיקונים) ברישיון הם כולם במתחם השיקולים הציבוריים (ן\או - "שינויים בטכנולוגיה").
 
לכן, גם אין שום סיבה לשמוע רק את טענותיה של חברה X ובעקבות זאת לשנות לה את הרישיון, בטח לא כשיקול יחידי או ראשון. קודם לכל והעיקר זה: לשמוע את הציבור ולשקול את מתחם השיקולים הציבוריים כאמור בחוק ובמדיניות משרד התקשורת (בתוספת עדכונים - שינויים הנוגעים ל"התפתחות הטכנולוגית", שגם זה נמצא ב"מתחם השיקולים של האינטרס הציבורי"), בדיוק כאמור בחוק. 

שורה תחתונה
שר התקשורת איוב קרא מינה בפזיזות את שמילה מימון כמ"מ המנכ"ל, כשרק באתר זה יש 440 כתבות על הספינים של שמילה מימון, החל מהיום שהובא למשרד התקשורת ע"י ידידו עדן בר טל (ללא כל קשר לכישורים שנדרשו לתפקיד סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה), ועד עצם היום הזה. גם כיום, כפי שחשפנו כאן, שמילה מימון ממשיך בדיוק באותו קו: "לא סופר איש ממטר" ורק האינטרסים של חברות הסלולר מעניינים אותו. האינטרס הצרכני והציבורי בכלל לא מצוי במתחם ההגיון והאחריות הנובעת ממילוי תפקידו הציבורי החשוב כמ"מ מנכ"ל. 

השר איוב קרא, במקום להציל את משרד התקשורת ושוק התקשורת, ממשיך "לא לספור איש ממטר" ולפזר ספינים בקצב, כדי להאדיר את שמו בכלום. כך החל את דרכו בתפקיד גם שמילה מימון. אתר זה זיהה במהירות ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים את תבניות ההתנהגות המחפירות והפליליות של שלמה פילבר, 3 שבועות אחרי שנכנס לתפקידו ב-2015 וזאת פורסם בהבלטה (מי שלא מאמין - שייקרא זאת כאן). אם היו מקשיבים לי אז (וקודם לכן מקשיבים למבקר הליכוד, שזיהה את הדפוס ההתנהגותי הפסול הזה של פילבר - הרבה לפני, אבל גם אותו לא לקחו ברצינות), אזי לא היינו מגיעים למשבר הנוכחי!!! 

המהלך האנטי-צרכני והחשאי של שמילה מימון, כפי שחשפנו כאן, מחזק את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מנקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על מנכ"ל משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.