אם לא די בכל משרדי עורכי הדין, שנשכרו בשבוע החולף ע"י שר התקשורת והמנכ"ל, כעת נחשפים עוד שני משרדי עורכי דין, שנשכרו לשנה הקרובה ב"פטור ממכרז". זאת, מעבר ליחידות הייעוץ המשפטי הנמצאות כבר עם מעל ל-20 עורכי דין במשרד התקשורת עצמו ובמועצת הכבלים והלוויין. לאיזו "צרה" ראשי המשרד מתכונננים עם כל כך הרבה עורכי דין?
מאת: אבי וייס, 7.2.14, 09:00

"מתקפת שכירת עורכי דין" ב"פטור ממכרז" ממשיכה במשרד התקשורת ללא הרף או הפוגה. כעת, אנו "מרימים את המסך" מעוד שני משרדי עורכי דין, שנשכרו אך בימים האחרונים ב"פטור ממכרז", ע"י צמרת משרד התקשורת (השר - גלעד ארדן והמנכ"ל - אבי ברגר). 

לכן, פניתי בדחיפות לשר התקשורת ושאלתי:
"לאחר שעליתי על שכירת משרדי עו"ד יהודה רווה ושות' (כיועץ חיצוני למועצת הכבלים והלוויין) [מעבר לשכירת עו"ד צבי האוזר], התברר לי, שמשרד התקשורת אך בשבוע החולף הוציא "פטור ממכרז" לעוד שני משרדי עורכי דין:

1. למשרד פרופ' ביין ושות' –עורכי דין, לשירותי ייעוץ משפטי בנימוק של "יחסי אמון מיוחדים". זאת, בעלות של 106,200 ₪ ללא מע"מ לשנה.
2. למשרד עו"ד עומר דקל, לשירותי ייעוץ משפטי, בנימוק של "התקשרות המשך באישור ועדת מכרזים משרדית", בעלות שלא פורסמה, לשנה.

כמה עורכי דין צריך משרד התקשורת בו זמנית, ולמה כולם בלי מכרזים?"
תשובה טרם קיבלתי. אם אקבל - אפרסם.
עדכון, 9.2.14, 17:50: תגובת משרד התקשורת: "משרד התקשורת עובד בהתאם לכללים ולנהלים המחויבים בחוק".

ניתוח רקע
על פניו לא ברור מדוע שר התקשורת (גלעד ארדן) ומנכ"ל משרד התקשורת זקוקים לכל כך הרבה עורכי דין, מעבר לעורכי הדין עובדי המדינה, שיש כבר בכמות לא מבוטלת בלשכת השר עצמו, וכן במשרד התקשורת עצמו - לשכה שלמה של עורכי דין בראשות היועצת המשפטית של המשרד, ובמועצת הכבלים והלוויין - לשכה שלמה של עורכי דין בראשות היועץ המשפטי של המועצה. סה"כ כ- 20 עורכי דין במשרה מלאה בתוך משרד התקשורת. לכן, יש לי שתי השערות לעניין זה של "שכירת גדודי עורכי דין חיצוניים", ואני משאיר לקוראים לשפוט, אילו משתי ההשערות הללו היא הנכונה יותר (או שמא שתיהן נכונות):

א. כל "ארמיית" עורכי הדין הללו נשכרו ע"י השר והמנכ"ל, כדי להביא להפסקת הפרסומים והחשיפות של כותב שורות אלו (וגם של עיתונאים אחרים "שלא רוקדים לפי החליל של השר", למשל גלובס וניוז1), על הנעשה מאחורי הקלעים במשרד התקשורת. אם התשובה הזו היא הנכונה, אני יכול לדווח לקוראים, שהדרך הכי קלה ומהירה להשתיק אותי אינה דורשת שכירות "ארמייה של עורכי דין" על חשבון משלמי המיסים. ניתן להפסיק את הפרסומים באתר זה ע"י "השתלת" וירוס בשרת של הפורטל בו הפרסומים הללו נמצאים (השרת של האתר שוכן ב- Data Center של בזק בינלאומי), וירוס שישמיד את כל התוכן של האתר, וכך לכאורה "הפאשלות תעלמנה ותימחקנה". אולם, העתקים של כל הפאשלות, שכבר דיווחתי עליהן לציבור, נמצאים סרוקים בגוגל, לעולמים. זה יהיה קצת יותר קשה להשמיד את מה שנסרק כבר ע"י גוגל, ששרתיו מבוזרים ברחבי העולם ומוגנים היטב מפני מעשים שכאלה. "ארמיית עורכי הדין", שנשכרה אך בשבוע החולף ע"י השר, לא תספיק כדי להתמודד מול המפלצת הקרויה "גוגל", שמתעדת ושומרת היטב על כל הפאשלות שלו, שכבר פורסמו. 

ב. "ארמיית" עורכי הדין נשכרה כדי "להגן על התחת" של ראשי המשרד (במיוחד על השר - גלעד ארדן), שנמצאים בפאניקה ובפרנויה, לנוכח כל הכשלונות שלהם, בכל תחומי עשייתם, מה שיכול לחשוף אותם לבגצ"ים ושאר תביעות וחקירות לא נעימות, כמו אלו של סיני ליבל (כאן), או של כל גורם אחר בתעשיית התקשורת או מחוצה לו, שנפגעו או יכולים להיפגע, או מרגישים נפגעים, מהחלטותיהם חסרות ההיגיון. לכן, הם (ראשי המשרד) מכינים את עצמם "לכל מצב", כדי לא "ליפול" "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", כמו ששר התקשורת הקודם "נפל בידיים של עורכי דין חלקלקים וממולחים", מה שאילץ אותו להסתלק ל"צינון" מהחיים הפוליטיים ולחפש לעצמו דרך חדשה. השר גלעד ארדן "למד את הלקח" מהקדנציה הקודמת ו"מרפד את עצמו" כעת ב"ארמיית" עורכי דין, שמגיעים בכמויות בלתי נגמרות (כי יש עודפים בתקציב המדינה... ואפשר לבזבז את כספי הציבור בלי כל חשש והגבלה), עורכי דין מתאימים לכל נושא ו"לכל צרה שלא תבוא". 

תזכורת קצרה לבזבוז כספי הציבור, שנעשו אך בשבועיים החולפים, ע"י שר התקשורת גלעד ארדן ומנכ"ל משרדו, ללא כל מכרזים (כל המחירים הידועים הם ללא מע"מ). זאת, "מבלי לספור" את "ארמיית" היועצים (שאינם עורכי דין) סביב "השוק הסיטונאי" בעלות של כ- 2.5 מיליון ש"ח עבור כולם, כשכולם נשכרו (כמובן) ללא כל מכרז, והיועצים שנבחרו ל"ועדת לנדס" בעלות של מעל ל- 860 אלף ש"ח לשנה:
א.  משרד עו"ד יהודה רווה ושות', בעלות של כרבע מיליון ש"ח לשנה, עבור ייעוץ חיצוני בתחום שירותי הטלוויזיה, כמפורט כאן. 
ב. עו"ד צבי האוזר נשכר לתפקיד של יועץ לשר לענייני טלוויזיה, בעלות לא ידועה, כמפורט כאן. 
ג. כנס מיותר שכל הוצאותיו ובחירת ספקיו בוצעו ללא כל מכרז, כנס הנערך ביחד עם ארגון הנמצא תחת חקירה, בעלות לא ידועה (אבל ברור שהיא ממש לא קטנה), כמפורט כאן. 

למה מצב כאוטי כזה יכול להתקיים? כבר נתתי לזה תשובה מלאה כבר כמה פעמים, ולאחרונה כאן, במאמר שחשף את ההיקף המדהים של "פירמידת הפטורים" ממכרזים בישראל, שהגיעה ל- 73 מיליארד ש"ח, שהם כ- 80% מכלל ההתקשרויות של משרדי הממשלה. פרטים נוספים על שיטה זו פורסמו גם כאן.   

אביא כאן ציטוט מ-2007, כשהעניין הזה התחיל ומי בדיוק התחיל אותו: "עמותת אומ"ץ פנתה (היום, 31.7.2007) לשרי הממשלה, בבקשה שיצביעו נגד הצעה של שר האוצר, אברהם הירשזון, לתת פטורים והקלות מחובת מכרזים בהתקשרויות עם חברות ממשלתיות. יו"ר העמותה, אריה אבנרי, כתב במסרים שנשלחו, כי "מדובר בהחלטה שמשמעותה דירדורה של מדינת ישראל 40 שנה אחורה ופתיחת שער רחב למעשי שחיתות". לדבריו, "משמעות ההחלטה הינה שכספי המדינה יוצאו מכל פיקוח וכל שר יוכל (באמצעות החברות הממשלתיות שבשליטתו) להעביר כספים למי שהוא רוצה, ללא מכרז". כמובן שאיש לא התייחס למכתבו של אריה אבנרי, "וכל השאר זה היסטוריה". 

זה התחיל בדיוק כך, ע"י השר לשעבר הירשזון (שסיים את הקריירה שלו לא כל כך טוב..., בכלא. אגב, הירשזון היה גם שר התקשורת ב- 2006, למי ששכח). זה התפשט מהחברות הממשלתיות אל (כמעט) כל משרדי הממשלה עצמם וכיום הכל פרוץ. כפי שהיטיב לתאר זאת פרופ' ירון זליכה, כמפורט כאן, שמתאר שחיתות ציבורית בקנה מידה מבהיל, שחיתות שיצאה כבר מכלל שליטה (בעיקר בגלל מבקר מדינה ויועץ משפטי חלשים, ולא במקרה). הנעשה והנחשף במשרד התקשורת כאן הוא רק "מיקרוקוסמוס" לשיטה המושחתת, שקיימת בתחום המכרזים הממשלתיים. במדור "פטורים ממכרזים" אנו מפרסמים מפעם לפעם את "הפנינים" של הפטורים הללו, שאנו מוצאים, את "הפטורים" המעניינים אותנו, מבין אלפי הפטורים המתפרסמים כל הזמן. אנו מפרסמים רק מבחר, בעיקר בגלל התירוצים העלובים, שממציאים עורכי הדין והיועצים, שנשכרו אף הם בלא מכרז, כדי להצדיק את הפטור הספציפי (כמות התירוצים "הנשלפים מהשרוול" היא פשוט מדהימה).