משרד התקשורת פרסם "קול קורא" לסגירת רשתות הנחושת ומעבר לסיבים אופטיים
מאת:
מערכת Telecom News, 20.9.22, 11:30
משרד התקשורת פרסם קול קורא להתייחסות לציבור ולחברות התקשורת כדי לגבש מדיניות לקראת סגירה עתידית של רשתות נחושת ומעבר מלא לרשתות מבוססות סיבים אופטיים.
עדכונים בסוף הכתבה.
רשתות הנחושת המסורתיות צורכות אנרגיה גבוהה, עלות אחזקתן גבוהה ורוחב הפס למנוי נמוך ומושפע מקירבה פיזית למרכזת המשדרת לבתים. לכן, ישנה מגמה עולמית למעבר לטכנולוגיה מבוססת סיבים אופטיים אשר מאפשרים לספק ללקוח קצבים מהירים ובטיב ואיכות שירות משופרים ביחס לניתן באמצעות תשתית הנחושת הישנה.
בשנים האחרונות משק התקשורת בישראל עובר מהפכה עם קידום פריסתם של סיבים אופטיים ומעבר לקבלת שירותי תקשורת מתקדמים. בחלק מהמדינות המפותחות כבר נעשה מעבר מלא לשימוש על סיבים אופטיים בלבד. כך לדוגמא, סינגפור כבר עברה לשימוש מלא בסיבים אופטיים, ואוסטרליה וניו זילנד נמצאות בשלבים מתקדמים של התהליך.
ציבור הצרכנים הישראלים, שמשתמשים בסיבים אופטיים, עולה בכל יום. על פי סקר של משרד התקשורת, כ-80% מהמשתמשים בסיבים אופטיים מרוצים והצפי הוא, שככל שתתרחב הנגישות לסיבים אופטיים ברחבי הארץ, היקף המנויים לטכנולוגיה המתקדמת יגדל.
סגירת הרשתות תביא להפחתה בזיהום הפחמני, שנוצר מתחזוקת רשת הנחושת, ותעמיד את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגית בשורה אחת עם מדינות מתקדמות.
מסמך ה"קול קורא" (11 עמודים) - עקרונות מדיניות לסגירת רשתות הנחושת Copper switch-off -
כאן.
תגובות והתייחסויות יש להגיש לא יאוחר מ-24.11.22 באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני:
mocengineering@moc.gov.il
קבוצת בזק דיווחה
כאן לבורסה כדלהלן: "הנדון: דיווח מיידי – קול קורא - עקרונות מדיניות לסגירת רשתות הנחושת.
ביום 2022.9.19 התקבל בחברה קול קורא שפרסם משרד התקשורת בעניין עקרונות מדיניות לסגירת רשתות הנחושת אשר במסגרתו סוקר המשרד את הסוגיות המרכזיות, האתגרים והעקרונות לסגירת רשתות הנחושת ומעבר לרשתות המבוססות על תשתיות סיבים.
על פי הקול קורא, קיימות מספר פעולות רגולטוריות אפשריות בהן יכול משרד התקשורת לנקוט באשר לסגירת רשתות הנחושת, בין היתר קביעת מתווה ואבני דרך ליישום סגירת רשתות הנחושת, והוא מבקש את הציבור ואת כלל בעלי רישיונות להגיש התייחסויות ועמדות לקול קורא. ניתן להתייחס לקול קורא עד ליום 2022.11.24.
החברה לומדת את הקול קורא ובכוונתה להעביר למשרד את התייחסותה."
עדכון 28.9.22:
גד פרץ מ"גלובס" פרסם
כאן (כותרת בלבד): "החלטת משרד התקשורת לעבור לסיבים אופטיים טובה לציבור, בזק והוט ייפגעו.
הדרישה להפסיק את פעילות הרשתות שפועלות על גבי קווי הנחושת התקבלה באיחור של שנים, אך מדובר בצעד חשוב וחכם • המפסידות הגדולות מהמהלך הן בזק, שצפויה להפסיד עשרות אלפי לקוחות, והוט, שעדיין מסתמכת על הרשת הישנה שלה."
עדכונים 3.10.22:
א. משרד התקשורת פרסם מסמך RIA לנושא הקלות ברגולציה, הקלות ההזויות וחסרות האחריות שהמשרד ביצע -
כאן והמסמך
כאן.
ב. משרד התקשורת פרסם
כאן הודעה לציבור על הרפורמה ההזויה וחסרת האחריות של
השר ההזוי, השקרן והמעופף, שעוד חודש עף לכל הרוחות (כותרת בלבד): "רפורמת הבלי-רוקרטיה של שר התקשורת
יועז הנדל נכנסה היום לתוקף: דה-רגולציה והורדת חסמים דרמטית לחברות תקשורת בינוניות וקטנות".
התקנות המפורטות -
כאן. תקנות מרכזיות בנושא -
כאן וכאן. התקנות שפורסמו ברשומות בחתימת השר -
כאן.
ג. משרד התקשורת פרסם
כאן עוד הודעה הזויה, ספינולוגית ושקרית לציבור, כדי לנכס לעצמו (כלומר לשר) את הרפורמה בסיבים שהשר
ההזוי השקרן והמעופף יועז הנדל לא יזם ולא תרם בו כלום, רק הפריע (כותרת בלבד): "הפריפריה הישראלית נפרסת בסיבים אופטיים.
משרד התקשורת החל את סבסוד פריסת הסיבים בפריפריה: החלה הפריסה ב-60 יישובים מאזורי התמרוץ ביניהם: איילת השחר, בית שמש, דיר אל אסד, שגב שלום, ערערה, איילת השחר, טובא-זנגרייה, יפתח, עפולה, כפר הנשיא, בוקעאתא, כורזים, אום אל-פחם ועוד. משרד התקשורת העביר תשלום ראשון לחברות הזוכות במכרז הראשון של קופת התמרוץ שמחויבות לסיים פריסה ביישובים אלה בתוך כשנה. בנוסף, שר התקשורת אישר לבזק להרחיב את פריסת הסיבים בעשרות אלפי משקי בית נוספים."
ד. המשרד החליט באיחור של שנים להוסיף אזורים סטטיסטיים לפריסת הסיבים של בזק -
כאן. פירוט נוסף לגבי האזורים הסטטיסטיים ועדכונים בהם -
כאן.
ה. בזק מדווחת לבורסה
כאן (זה אחד מהתוצאות האומללות של הרגולציה ההזויה של משרד התקשורת, שיש כאן מעל): "דירקטוריון בזק בינלאומי אישר תכנית פרישה מרצון של עובדים בשנים 2022-2024, עלות התוכנית כ-70 מ'שח, בוחנת טיפול חשבונאי."
ו. פורסם כאן: "IBC אנלימיטד מבטיחה 10 גיגה סימטרי בקרוב בישראל.
הטכנולוגיה מסוג XGS-PON תהיה זמינה בפריסה ארצית, החל מסוף הרבעון הראשון של 2023.
IBC אנלימיטד מודיעה כי חצתה את רף מיליון משקי הבית בפריסה ארצית והחלה בפריסה ושדרוג הרשת לטכנולוגיה המתקדמת בעולם הסיבים - XGS-PON המאפשרת בין היתר גלישה סימטרית של עד 10 ג׳יגה.
הטכנולוגיה מסוג XGS-PON תהיה זמינה בפריסה ארצית, החל מסוף הרבעון הראשון של 2023. על פי הודעת החברה, הקצבים יתאפשרו רק לספקים שעובדים על תשתית אנלימיטד: סלקום, HOT, 019 טלזר, 018 אקספון, 015 הלו, אינטרנט רימון, עמיתנט, ועוד.
מה יהיו המחירים הסיטונאיים של החבילות?
עבור חבילה של 2.5/2.5 ג'יגה תגבה IBC אנלימיטד תוספת של 10 ₪ לחודש על מחיר ה- 1 ג'יגה הקיים (75 ₪ לפני מע"מ) כלומר מחיר החבילה יעמוד על 85 ₪ לפני מע"מ.
עבור חבילה של 5/5 ג'יגה תגבה IBC אנלימיטד תוספת של 20 ₪ לחודש על המחיר של 1 ג'יגה הקיים (75 ₪ לפני מע"מ) כלומר, המחיר החבילה הסיטונאי יעמוד על 95 ₪ לפני מע"מ.
מנכ״ל IBC אנלימיטד,
יוסי חבר: ״שדרוג הרשת בפריסה ארצית, מהווה בשורה גדולה גם עבור הכלכלה שלנו, ותחומי החיים שסובבים אותה כגון רפואה, חינוך וכו׳.״
יו"ר הדירקטוריון,
נתי כהן: בשם בעלי השליטה: קרן תש"י, סלקום, HOT וחברת חשמל, מבקש להדגיש את מחויבות בעלי המניות להעמיד את רשת IBC אנלימיטד בחזית הטכנולוגיה העולמית ולממש את החזון לעמוד בפריסה ובחיבור של שני מיליון בתי אב במדינת ישראל עד שנת 2025."
ז. קבוצת בזק פרסמה
כאן הודעה לבורסה תחת הכותרת: "משרד התקשורת פרסם נוסח סופי של תקנות לתיקון חוק התקשרות בעניין שינוי מתכונת האסדה בתחום הבזק-המשך." המסמך המלא - כאן.
עדכון 6.10.22: חברת בזק תרחיב את פריסת תשתית הסיבים האופטיים שלה בעשרות ישובים ברובם בפריפריה, לאחר שקיבלה אישור ממשרד התקשורת לפריסה נוספת. בס"ה תחבר החברה עוד כ-60 אלף משקי בית. כך, שבסיום הפריסה היא תגיע לכ-85% מהבתים בישראל עם תשתית הסיבים המתקדמת שלה, כ-2.5 מיליון משקי בית. עד סוף השנה בזק תגיע לכ-1.5 מיליון משקי בית, והיא כבר היום רשת הסיבים הגדולה בארץ. מדובר בפריסת סיבים בכ-150 אזורים שנקבעו על ידי משרד התקשורת, רובם המוחלט באזורים המרוחקים מריכוזי האוכלוסייה המרכזיים. התכנית כוללת כ-40 אלף משקי בית המשתייכים לחברה הערבית, בס"ה בזק תחבר יותר מ-230 אלף משקי בית במגזר זה.
עדכון 7.10.22:
גד פרץ מ"גלובס" פרסם
כאן (כותרת בלבד): "בשל היעדר כדאיות כלכלית: קבלנים התחרטו ולא יפרסו סיבים אופטיים בפריפריה.
מספר קבלנים קטנים שזכו במכרזי תמרוץ הודיעו למשרד התקשורת על כוונתם שלא לממש את זכייתם, לאחר שהגיעו למסקנה כי אין כדאיות כלכלית בפרויקט • סדר הגודל הסופי של משקי הבית שיושפעו כתוצאה מכך לא ברור, היות שחלק מהקבלנים הודיעו על כוונתם באופן לא רשמי."
זה בדיוק מה שחזינו שייצא מתכנית התמריצים ההזויה ש"הקליקה" המציאה, כדי לתת כוח מיותר לסמנכ"ל בכיר לכלכלה.
עדכון 26.10.22: פורסם
כאן ב-ICE: "מהפכת האינטרנט המהיר בישראל נמשכת: אלו הערים שייהנו גם.
ועדת המכרזים שמינה שר התקשורת
יועז הנדל מפרסמת את המכרז השני של קופת התמרוץ שיביא לחובת פריסה של כמעט 100% מהמדינה, בין האזורים המוצעים במכרז: נתיבות, ג'סר א-זרקא, קבוצת יבנה, יד מרדכי, דיר אל-אסד, כיסופים, עין חצבה, רהט, ערערה, בית-שמש, בני ברק, אל-רום ועוד, הצפי: עד סוף השנה צפויה פריסה של 70%."
עדכון 6.12.22: הוגשה תלונה ע"י מנכ"ל חברת הלו-015 על כך שראה בכנס מקצועי שרוב ספקי שירותי המרכזייה והטלפוניה העסקית בישראל פועלים כיום
ללא רישיונות. מצ"ב מכתב תלונתו למשרד התקשורת -
כאן.
תגובתי הייתה (לו, למשרד ולשר התקשורת):
"מה שאתה מתאר זה בדיוק המצב שהתראתי בפניו שיקרה בעקבות הרפורמה, אבל איש לא הקשיב לי (לא דבר חדש או יוצא דופן):
https://bit.ly/3Aur14d
אין סיכוי להפוך לאחור את המצב של
הרס שוק התקשורת שביצעו השר והמנכ"לית דהיום (
יועז הנדל ו
לירן אבישר בן חורין) בשוק התקשורת הישראלי."
עדכון 22.12.22: פורסם
כאן ע"י
רפאל קאהאן מ"כלכליסט" (כותרת בלבד): "עסקת בזק-פרטנר: שני הצדדים ירוויחו, אנלימיטד תיפגע.
עבור פרטנר, שחוכרת מבזק 120 אלף סיבים במחיר חסר תקדים, פוטנציאל הרווח הגולמי של העסקה הוא כ-540 שקל בשנה פר סיב. עבור בזק, ההסכם מאפשר לעמוד ביעד שהציב משרד התקשורת מבלי להפסיד הרבה כסף. עבור IBC-אנלימיטד, מדובר במכה אפשרית להכנסות."
הדיווח של פרטנר לבורסה:
כאן. הדיווח של בזק לבורסה -
כאן.
עדכון 28.12.22: פרטנר מדווחת
כאן לבורסה (כותרת בלבד): "פרטנר תקשורת מודיעה על קבלת מכתב מאת משרד התקשורת ביחס
להסכם עם בזק לרכישת זכות שימוש בלתי הדירה בקווי תשתית סיבים אופטיים." הודעת בזק לבורסה -
כאן.
עדכון 30.1.23: כמה שלא ניסינו, לא הצלחנו לקבל תשובה ממשרד התקשורת לגבי סגירת שירותי הטלפוניה של חברת סלקום ומי אישר זאת. הפנייה שלנו
כאן. ברור שיש לנו כאן משרד ממשלתי דפוק עם שר עוד יותר דפוק, מסוכן, שחצן והזוי, שחושב שחוקי מדינת ישראל הם לא עבורו.