ולא בגלל רפורמת המענה במוקדים על פי "חוק ה-6 הדקות", שמנכ"ל משרד התקשורת חיסל לגבי חברות התקשורת כאשר משרד התקשורת לא יטפל בתלונות לגבי חוק 6 הדקות והציבור גם לא ידע אם בכלל הייתה חריגה, אלא, בזכות חשיפת ״הסוד המסחרי״, שהוסתר עד כה מתושבי מדינת ישראל ונחשף ע"י סיני ליבל ו-Telecom News, שיפורסם מחר. וגם: למה שר התקשורת דודי אמסלם לא הולך בדרך של שר המשפטים (אמיר אוחנה) ולא מדיח את מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, מתפקידו? עדכון חשוב בגוף הכתבה ועדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 24.7.19, 11:26 

מחר, 25.7.19, מתחילה (תיאורטית בלבד) הרפורמה הכי משמעותית, שהייתה אמורה להיות במוקדי השירות של חברות התקשורת (וגם בחברות בתחומים אחרים, כמוגדר ב"חוק 6 הדקות").

הודעת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פורסמה על ידנו כאן, עם פירוט סכומי הקנסות למפרי החוק. בתחום התקשורת זה תיאורטי בלבד בגלל ה"ישראבלוף", שנחשף על ידנו בזמן אמת, ב"זמן בישול" ה"ישראבלוף" הזה ע"י "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת".

את ה"ישראבלוף" של הנושא הזה, חשפנו כמה פעמים ולאחרונה במאמר תחת הכותרת: "מבלבלים את הציבור איך "חוק 6 הדקות" ייושם החל מ- 25.7.19".

עדכונים טריים בעניין ה"ישראבלוף" הזה - בהמשך הכתבה כאן. בנוסף, מומלץ לקרוא את הכתבה מאירת העיניים ב"דבר העובדים בארץ ישראל" בדיוק בעניין זה - כאן. 

אולם, מחר נחשוף נושא אחר הקשור בעניין מוקדי השירות של חברות התקשורת.

להערכת סיני ליבל (בתמונה משמאל) ואתר Telecom News, ממחר תתרחש "רעידת אדמה" במוקדים הטלפונים של כלל חברות התקשורת - וחברות הסלולר בפרט - וזה לא בגלל רפורמת המענה תוך 6 דקות, שמשרד התקשורת סיכל - אלא בזכות חשיפת ״הסוד המסחרי״, שהוסתר מתושבי מדינת ישראל, בכוונה, ע"י משרד התקשורת. 

רמז קטן: הסוד מסתתר כבר בכתבות קודמות והוא יגיע בהמשך ישיר ל-3 כתבות, שפרסמנו תחת הכותרות הבאות (מומלץ למי שפספס):
1) "מי אחראי לגבייה של כ-5 ש"ח לחודש על "עוקץ התא הקולי", שהיה בחינם?"
2) "הוגשה תביעה נגד סלקום המבצעת תרגיל ספאם טלפוני בלתי-חוקי על הציבור"
3) "ממתי לקוחות הסלולר זכאים למענה 24/7 במוקדי החברות - לכל תקלה טכנית?"

כעת נחזור לעניין סיכול "חוק 6 הדקות" ע"י צמרת משרד התקשורת:

1. האם משרד התקשורת מתכוון לאכוף את "חוק 6 הדקות" על חברות התקשורת?
במסגרת מסיבת העיתונאים עם השר והמנכ"ל, שהתקיימה בנושא דור חמישי בסלולר - 5G, הודה מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, (בתמונה למעלה משמאל), שהוא החליט לצפצף על "חוק 6 הדקות" וכך הוא אמר [ציטוט]: "בכוונת המשרד לבצע החרגה של חברות הסלולר מזמני המענה הנדרשים בחוק הגנת הצרכן, ולהסתפק בדרישות מונמכות, כפי שיקבע המשרד ברשיון שלהן".  

גם נוסח התיקון לרישיונות החברות, שהופץ בחתימת מנכ"ל משרד התקשורת, הוא שגוי ולא חוקי. דוגמה לתיקון רישיון חברה אחת (הוט מובייל) - כאן. התיקון הופץ לכל החברות בנוסח זהה, נוסח שגוי ולא חוקי, כמופיע בתצלום הבא: 


כך, ניתן אישור לחברות התקשורת בכלל ולחברות הסלולר בפרט (בניגוד לכוונת המחוקק וללא אישור שר וללא אישור ועדת הכלכלה של הכנסת) לגרום לכולנו להתייבש עוד יותר זמן על הקו, בהמתנה לנציג שירות ובלי לדעת אם החוק מקוים כלשונו, ובלי יכולת להתלונן על כך בפני משרד התקשורת (שהחליט שהוא לא מטפל בתלונות בנושא הזה).

תשומת לב לקוראינו: משרד התקשורת מזמן התנער ממימוש חוק התקשורת ומאכיפת נושאים רבים המופיעים ברישיונות חברות התקשורת. בעניין זמני המענה במוקדי השירות, ההתנערות מטיפול נמצאת באתר המשרד, ראה כאן סעיף 15:
https://www.gov.il/he/Departments/Guides/sub
 
הסעיף הזה (כמו יתר הסעיפים בלינק המביש הזה) נוסח ע"י שמילה מימון בהיותו סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה של המשרד, שהחליט, שהמשרד לא מעוניין להיות הכתובת לכל כך הרבה תלונות של הציבור, מה שמפריע למנוחתו, וההגבלות הללו נחתמו (ללא אישור שר, ללא אישור הכנסת, או אישור \ ידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, וללא כל הליך שמוע ציבורי), ע"י "עד המדינה" מנכ"ל משרד התקשורת דאז - שלמה פילבר - כאן.  

לכן, ביום 21.7.19 שלחתי שאלות דחופות לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) בזו הלשון:
"א. לפי הודעת הממונה על הרשות להגנת הצרכן (מצ"ב גם בקובץ וורד) האחריות לאכיפה של החוק לרגולטור, שחרג מהחוק - היא עליו [ציטוט]:
"ככל שיקבע גורם מוסמך שיעור חריגה האכיפה תהיה באחריותו".
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין כי: "התיקון החדש סותם את הפרצה בחוק לפיה ספירת הזמן הייתה מפסיקה ברגע שהוצע לצרכן שירות שיחה חוזרת, גם כאשר הצרכן בחר להישאר על הקו. רגולטור שיפעיל את סמכות לפי החוק לקבוע הסדר המאשר חריגה מסוימת מן ההוראה – לוקח על עצמו את האחריות לאכיפה. בכל מקרה אחר הרשות תאכוף את התיקון החדש בתקיפות."

ב. איך ההודעה הזו מתיישבת עם החלטת משרד התקשורת (כאן, סעיף 15), לא לטפל בזמני מענה למתן שירות טלפוני במוקדי שירות.

ג. מתי יוציא המשרד תיקון לעניין זה, כך שהמשרד כן יטפל בתלונות ובהפרות בזמני מענה למתן שירות במוקדי שירות על פי "חוק 6 הדקות"?"

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה.

כך, ההחלטה שמשרד התקשורת לא מטפל בתלונות על זמני מענה במוקדי השירות - בתוקף.

התלונות שלכם יגיעו היישר ל"מגרסה של שמילה". חבל על זמנם, אם אתם מתכוונים להתלונן.

עדכון 11:45: איך שהכתבה עלתה לאוויר, סעיף 15 נמחק מהדף באתר.... 

כעת נמתין להודעת המשרד מה ההחלטה שלו, לאור חשיפת המחדל המחפיר הזה (של אי טיפול בתלונות).

2. האם האזרחים המתקשרים למוקדי החברות יוכלו לדעת אם הייתה חריגה מ"חוק 6 הדקות" בפנייתם למוקד, שהתארכה מעל לסביר (כלומר: מעל ל-6 דקות), ושהם יוכלו לתבוע בעצמם, למשל ב"תביעות קטנות", את החברות המפרות את החוק, או להתלונן עליהן ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, במקום משרד התקשורת, שהתנער עד כה מקבלת תלונות בנושא הזה?

התשובה לשאלה הארוכה הזו היא מאוד קצרה ומדהימה: לא!

למה?
כי לא נקבע איך סופרים את השבועיים, שבהם החברות יכולות לחרוג מ"חוק 6 הדקות":
1) חריגה של 15% מהשיחות לשבועיים,
2) ממוצע של 4.5 דקות לשבועיים.

לכן, ביום 22.7.19 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"בתיקוני הרישיונות, שנעשו בעניין "חוק 6 הדקות" (מצ"ב לדוגמה 3 ההחלטות בעניין הרישיון של חברת בזק, בשאר חברות זה דומה - כאן, כאן וכאן), מופיעה ההגדרה של "שבועיים", אבל היא מופיעה בהקשרים שונים דוגמת: "שבועיים מסוימים", "בשבועיים רצופים", "בני השבועיים", "השבועיים האמורים", "בשבועיים אלה", "באותם שבועיים" ועוד.
אולם, חסר העיקר: איך מתחילים ונגמרים השבועיים הללו?
ממתי סופרים שבועיים?
הזזת נקודת ההתחלה והסיום של השבועיים הללו, ע"י כל חברה כרצונה, יכולה לשנות לחלוטין את כל הנתונים, לעניין הפרות החוק ותנאי הרישיון (דוגמת: 15% חריגה לשבועיים ו-4.5 דקות ממוצע לשבועיים).
רק הגדרה ברורה, למשל ששבועיים זה תמיד שבועיים מתחילים ב-1 לחודש ינואר של כל שנה (או כל הגדרה דומה, למשל שבכל חודש, השבועיים יתחילו ב-1 לחודש), יכולה למנוע מניפולציות במספרים ע"י החברות.
האם בכוונת המשרד ליצור הגדרה של מה זה "שבועיים" – מתי זה מתחיל ונגמר, באופן אחיד לכל החברות, ולא באופן גמיש כמו שיש כעת – מה שמאפשר מניפולציות אין סופיות של הנתונים הנמדדים במוקדי השירות?"

תגובת משרד התקשורת:
"אבי שלום,
להלן הסבר לשאלותיך:
ההגדרה המדויקת: שבועיים רצופים.
לכשיבוצע פיקוח על בעלי הרישיון, משרד התקשורת יקבע על פי שיקול דעתו איזה שבועיים רצופים לבדוק ויציין זאת בפניהם עם התחלת הפיקוח.
כך לדוגמה, נוכל לקבוע שאנו בודקים במסגרת הפיקוח את השבועיים הבאים:
11.8.19 עד 23.8.19
1.9.19 עד 13.9.13
27.10.19 עד 8.11.19
17.11.19 עד 29.11.17
1.12.19 עד 13.12.19
באופן הפיקוח המתואר לעיל אי אפשר ליצור מניפולציות לא סופיות ולא אין סופיות".

הסבר בעברית קלה, למי שלא הבין את התשובה:
א. בדיוק כפי שניתחתי בשאלתי, הצרכן לא יידע איך נספרים השבועיים, וכל חברה "תעשה מה שבראש שלה" מול הלקוחות, ולכן תוכל "לשחק" בנתונים מול הלקוחות, שירצו להתלונן באופן פרטי או אישי, שלא דרך משרד התקשורת.

ב. מדידת השבועיים וקביעה מתי הם מתחילים או נגמרים, תייעשה ע"י משרד התקשורת רק כשהמשרד כן יחליט לבדוק תלונה מסוימת, או ירצה לפקח על חברה מסוימת בטווחי זמן מסוימים. זה יהיה בשיקול דעת המשרד לקבוע אז, מתי השבועיים הללו נספרים.

ג. לכן, הלקוח לעולם לא יוכל לדעת בסיום שיחה, שנענתה נניח אחרי 10 דקות (במקום 6 דקות), אם אכן הייתה כאן חריגה מהחוק. קביעה של השבועיים תהיה אך ורק ע"י המשרד, לפי שיקול דעתו ורק במקרים שהמשרד יחליט עליהם ובדיעבד (עד ההחלטה של המשרד, ככל שתתקבל אי פעם, כמובן החברות תוכלנה לשחק בנתונים - חופשי...). 

שורה תחתונה: הלקוחות של חברות התקשורת לא ידעו אם הייתה או לא הייתה חריגה מהחוק בסיום שיחה, שנענתה אחרי ה-6 דקות, שנקבעו בחוק, בגלל ההחרגות של החוק ע"י צמרת משרד התקשורת.

מקומם ועצוב וזה המצב. 

3. למה שר התקשורת דודי אמסלם (בתמונה משמאל) לא הולך בדרך של שר המשפטים?
אין לי מושג.

את דברי אמרתי בקול צלול וכמה פעמים למשל:

• קריאה לפיטורי צמרת משרד התקשורת שעובדת בשירות קבוצת סלקום!
• "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, שכל להם ולא ישכילו"
• "עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?"
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?

עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל, נתי כהן הוזהר וכמה פעמים (גם על ידי, בכתב ובע"פ, פנים אל פנים, וגם ע"י בכירים במשרד, למשל כאן), שעליו לבחור בין "הצטרפות לקליקה" (שבינתיים, אחרי סילוקו של "עד המדינה" שלמה פילבר מכסאו, הקליקה הזו גדלה, עם הצטרפותו של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה וכמה פחות בכירים - ל"קליקה" הזו), לבין הליכה במתווה הראוי לכל מנכ"ל של משרד ממשלתי - רגולטורי, של טובת הציבור נטו והתחשבות רק באינטרסים הציבוריים ולא באינטרסים של שום חברת סלולר, או של איזה טייקון או לוביסט "מקורב לצלחת", של החברות הללו.

נתי כהן בחר בצד של "קליקה" ולכן הוא חייב לשאת באחריות הניהולית והאישית, כתוצאה מההחלטה האישית הזו שלו. הוא יושב ב"משרת אמון" וכשהוא מפר את אמון הציבור, שמשלם את שכרו וכל התנאים הנלויים למעמד מנכ"ל, עליו לפנות את כסאו. מוטב שייעשה זאת בעצמו ושלא ימתין להחלטת השר.  

לסיכום:
מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) כנראה בטוח, שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאן) לא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).

יש עוד כמה בצמרת המשרד, הדוגלים בהשקפת עולם האנרכיסטית הזו.

כל שר שנותן לזה יד - שותף לכאוס והופך, לכאורה, ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.   

קיוויתי, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ומינוי שר תקשורת ללא מחויבויות ל"קליקות" וללא תלות ב"קליקות" השולטות במשרד הזה ועושות ככל העולה על רוחן (ותורמות, כמעט מידי יום, לחיזוק "תיק 4000" המפוברק כנגד נתניהו), שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת, מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.

זה עדיין לא קרה.

נראה, עד כה, שמאוד מהר השר "נפל במלכודות" של "הקליקה".

פיטורי 7 זוטרים (6 מלשכת השר ועוד אחד ממשרדׂ התקשורת), זה לא "ניקוי אורוות". 

"ניקוי אורוות" זה בדיוק מה ששר המשפטים (אמיר אוחנה, בתמונה משמאל) ביצע עד כה במשרד המשפטים ונקווה, שיהיה לו את הכוחות והאומץ הציבורי להמשיך בפעילות החשובה הזו, להחזיר את משרד המשפטים ל"דרך המלך", של עבודה בשירות הציבור ולא בשירות "הקליקה". 

אמי פלמור (המנכ"לית המפוטרת של משרד המשפטים) הייתה חלק מ"הקליקה" וגם ידעה מי מחברי "הקליקה" במשרד המשפטים מדליף, מתאם הדלפות ומתזמן הדלפות, של מסמכים חסויים, כנגד נתניהו. שתקה ולא עשתה מאומה כדי לעצור את שטפי ההדלפות הפליליות הללו. חשיפת זהות המדליפים: http://bit.ly/Tik4000No23 וגם כאן: http://bit.ly/Tik4000No24. סיכום באולפן הטלוויזיה: http://bit.ly/Tik4000Arutz20. החשיפה הכי טרייה: http://bit.ly/Tik4000No28. חשיפת חלקה של אמי פלמור ב"קליקה" נעשתה על ידי כבר ב-2015: http://bit.ly/2IIrOXo. בקרוב - חשיפות חדשות... 

רק כך, ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור. 

הפתרון המיידי (גם ללא הקמת "רשות לתקשורת", מהלך הדורש תהליכי חקיקה לא פשוטים) לבעיה האקוטית הקיימת במשרד התקשורת הוא די פשוט: השר דודי אמסלם אמור היה וצריך לבטל (או להקפיא עד לביטול), את כל העברת הסמכויות, שביצע השר הקודם איוב קרא לצמרת המשרד (נקרא "אצילת סמכויות" - יותר פרטים כאן), עד שהוא (איוב קרא) נשאר כמעט בלי סמכויות.

על ידי כך, השימועים וההחלטות, שמשרד התקשורת הוציא בשנתיים האחרונות, יוקפאו, עד שהשר (דודי אמסלם) יבדוק את הנושאים הללו בעצמו ויקבל בעצמו החלטות - המבוססות על חוקי מדינת ישראל ולא על "חוקי הג'ונגל" וחוקי "מדינת בננות". 

אם לא ייעשו תיקונים דחופים, כולל החלפת הצמרת של המשרד, הארגון הנוכחי של המשרד לא יכול לתפקד יותר במסגרת המשפטית הנוכחית ונדרשת מהפכה אמתית למשרד הכושל והמכשיל הזה.

לא נראה כרגע, שזה עומד להתרחש וכנראה נצטרך להמתין לשר התקשורת הבא, אם לא ייעשו השינויים הנדרשים - ממש כעת. האם המהפך יתרחש בימים הקרובים? נמתין בסבלנות. 

עדכון 25.7.19: כתבת חשיפת הסוד המסחרי שהוסתר עד כה מתושבי ישראל - כאן.

עדכון 29.7.19: בעקבות התרחבות "עוקץ התא הקולי" לחברות סלולר נוספות, פנה סיני ליבל ליועצת המשפטית של משרד התקשורת ביום 24/7/19 בפנייה נוקבת נוספת. ראה קובץ הפנייה המלא של סיני ליבל לעו"ד דנה נויפלד - כאן. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.