בג"ץ לא קיבל את בקשת המדינה לבטל את צו הביניים המונע מערוץ 20 להפעיל את ערוץ הכנסת. זאת, למרות תשובת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהחליטה להשאיר את זכייתו של ערוץ 20 על כנה. בנוסף: איך כ-2 מיליארד ש"ח עברו מיד ליד והגיעו לשאול אלוביץ', בלי שאיש הרגיש בכך? התנהלות מועצת הכבלים והלוויין ראויה לחקירה יסודית וכמה שיותר מהר. 
מאת: אבי וייס, 2.8.17, 07:20

הפרשה של זכיית ערוץ 20 במכרז להפעלת "ערוץ הכנסת" מסרבת להיגמר. לאחרונה חשפנו כאן את הספינים הטריים של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן חי שגב, בתמונה משמאל), שכנראה למדה משלמה פילבר את השיטות איך להסוות את התחמונים: מטילים קנסות על מי שאתה עוזר לו כדי להסוות את העזרה הזו. 

הבג"ץ סרב (בהחלטה מ-31.7.17 שלא פורסמה משום מה ברבים), לקבל את ההסברים של מועצת הכבלים והלוויין ובקשת פרקליטות המדינה לבטל את צו המניעה, שהבג"ץ הוציא בנושא זכיית ערוץ 20.

כך, העברת ערוץ הכנסת לידי ערוץ 20 תעוכב לפרק זמן בלתי ידוע. זו המשמעות המעשית של החלטתו של בג"ץ בעתירת ערוץ 2 וערוץ 10 נגד העברת השידורים של ערוץ הכנסת, המופעלים כיום בידי חדשות ערוץ 2, לידי ערוץ 20. 

ההחלפה הייתה אמורה להתבצע ב-27.7.17, אך בג"ץ הוציא צו ארעי המונע אותה והורה למועצת הכבלים והלווין לדון בטענות, שהועלו בעתירה. המועצה הודיעה לבג"ץ (ב-30.7.17), שהמועצה שבה ואישרה את החלטתה הקודמת. שמילה מימון (בתמוןנה משמאל), לא השתתף בישיבה הזו וכך נהג כשורה, אחרי שחשפנו את ניגוד העניינים החמור שבו הוא מצוי. אולם, מעשה אחד נכון לא יכול למחוק את כל המעשים הקודמים הלא נכונים, שנזכיר אותם בהמשך הכתבה. 

בעקבות הדיון בתשובת מועצת הכבלים והלוויין, החליטו השופטים עוזי פוגלמן, אורי שהם ודוד מינץ, ששני הערוצים המסחריים רשאים להגיש עתירות מתוקנות בתוך 15 יום, והמדינה וערוץ 20 יגישו תשובות מקדמיות בתוך 15 יום נוספים. כך, ההחלטה לעכב את ההעברה תעמוד בעינה עד לקבלת החלטה אחרת, שתינתן לכל המוקדם בעוד חודש, וקרוב לוודאי, שמאוחר יותר. השופטים הורו, ש"העתירות תיקבענה לדיון לפני כל הרכב בהקדם לפי אפשרויות היומן" [של בית המשפט] (רמז שעכשיו כולם יוצאים לפגרת קיץ...). 

המדינה מסרה לבג"ץ, שמועצת הכבלים והלווין הגיעה למסקנה, כי: "התוכנית העסקית של הזוכה אכן חסרה, אך החוסר שבה אינו מביא את ההצעה הזוכה לכדי 'הצעה תכסיסנית'. כלומר, הוא אינו מעלה חשש באשר ליכולתה של הזוכה לעמוד בהצעתה במסגרת התקציב הסגור הנתון לערוץ". ההחלטה מתייחסת בצורה פרטנית לטענות של ערוצים 2 ו-10 בנוגע ליכולות הכספיות והטכנולוגיות של ערוץ 20. 

המועצה התייחסה גם לחקירתו במשטרה של בעלי ערוץ 20, יצחק מירילשוילי, החשוד במתן שוחד לשר אריה דרעי. "לדעת ועדת המכרזים, סוגיה זו, שלא עמדה לפניה בעת החלטתה המקורית, היא חשובה, ויש להביאה בחשבון ולשקול את כל הנובע ממנה בכובד-ראש, בפרט כאשר מדובר בעבירה של טוהר המידות". אולם, מאחר שכרגע מדובר בחקירה בלבד, "ועדת המכרזים אינה סבורה כי יש, בשלב זה, מקום לפסול הצעה, שזכתה בניקוד המרבי רק עקב נתון זה". 

לדברי המועצה, "מדובר במכרז מורכב ורחב היקף, כאשר בכל ההצעות נפלו פגמים כאלה ואחרים". ההצעה של ערוץ 20 "מציעה ערוץ רב-פלטפורמות שמבקש ליצור חיבור רגשי של העם עם הכנסת... אין בלוח השידורים הרבה תוכניות פרשנות, והוא מלא בז'אנרים שלא שכיחים בערוץ הכנסת, כגון הומור, ריאליטי ועוד". 

למי שלא מבין מה הולך כאן, אז הנה פרשנות חופשית להחלטת מועצת הכבלים והלוויין: כשרוצים "לתפור מכרז", קובעים תנאי סף המתאימים למועמד המועדף ואז "במקרה" הוא זוכה במירב הניקוד. כך לדוגמא חשפנו אך לאחרונה כיצד נעשה נסיון לשנות את תנאי הסף לסמנכ"ל כלכלה ולסמנכ"ל הפיקוח, כדי שיתאימו למועמדת המועדפת (עדי קאהן גונן).

אותו דבר היה במכרז לערוץ הכנסת: מאחר שברור, שערוץ 20 החדש (יחסית) לא יכול להתחרות עם ערוץ 2 וערוץ 10 בנסיון המקצועי, או בייצוג המגדרי, שהוא מציע, ולכן נקבע בתנאי המכרז ניקוד מכריע לתוכן המוצע, וכך "במקרה" ערוץ 20 ניצח במכרז להפעלת ערוץ הכנסת בפער משמעותי, בעיקר בזכות הצעת התוכן שלו, וזאת משום ש-500 נקודות מתוך 1,000 הנקודות הניתנות לחלוקה במכרז, חולקו עבור הצעת התוכן. 

כלומר, ערוץ 20 הציע תוכן בהיקף עצום, קיבל את מירב הנקודות בסעיף זה וכך גבר על האחרים, אלא שמתברר, שכבר במהלך המכרז עצמו, קבעו היועצים של המועצה וכלכלנית המועצה, שאין סיכוי מעשי, שערוץ 20 יצליח לספק את התוכן שהוא מבטיח במסגרת התקציב המוצע. בעברית קוראים לזה "ישראבלוף": מציעים במכרז הצעה לא ריאלית, זוכים במכרז ואז מבקשים הקלות מהמדינה ועוד כסף. 

בעיה לא פחות חמורה הייתה: מי השתתף בהחלטות במכרז. חברי ועדת המכרז הם חברי מועצת הכבלים והלוויין והתנהלותם במכרז מעוררת תהייה (בלשון המעטה): מעבר לעובדה, ששני חברי מועצת הכבלים מטעם המשרד (תמי לשם ומימון שמילה) נגועים ב"ניגודי עניינים" "מכף רגל ועד הראש". חבר המועצה רועי הורוביץ (נציג היוצרים) הבין את ה"ישראבלוף" במכרז, החליט לפרוש מוועדת המכרזים ברגע האחרון ולא להשתתף בחלוקת הניקוד למתחרות במכרז. חברה נוספת במועצת הכבלים, נעמי שחורי (רעייתו של כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי), התפטרה אף היא מהוועדה באמצע המכרז, לאחר שנטען נגדה ע"י יו"ר המועצה כי היא נגועה בניגוד עניינים (דבר שלא היה מדויק או נכון, בלשון המעטה). כאמור לעיל, מימון שמילה לא השתתף בדיון ובהצבעה החוזרת, אבל זה לא יוכל לחלץ אותו מ"הבור שנפער" במועצת הכבלים והלוויין עקב הבג"ץ והחקירה, שאמורה להיפתח בעניין (ולא רק בעניין זה).

אגב, לתשובת המדינה לבג"ץ צורפה פנייתו של מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', פניה, שהופנתה למועצה, בה הוא מבקש לבצע בהקדם את ההחלפה בין "חדשות ערוץ 2" ל"ערוץ 20" בהפקת "ערוץ הכנסת". "אנו חוששים כי דחיית תקופת ההיערכות, כולה או חלקה, למושב הבא של הכנסת [שמתחיל ב-22 באוקטובר 2017], עלולה להביא לפגיעה ברצף השידורים ובאפשרות לשדר מהכנסת כמתחייב מהוראות החוק", נכתב בפנייה של מנכ"ל הכנסת. אולם, פנייתו בכלל לא עשתה רושם על שופטי בג"ץ. הם הריחו את הסירחון בסיפור הזה מקילומטר. 

זה לא הכל - הסירחון המרכזי טרם נחקר.
לפני "הפרשה המסריחה" הזו של "ערוץ הכנסת", חברי מועצת הכבלים והלוויין עבדו קשה, כפי המסתמן לפי ההוראות של שלמה פילבר, בעיקר כדי להסתיר את התמיכה בהיקף של כ-1.8 עד כ-2.5 מיליארד ₪ (תלוי ממתי סופרים את עסקאות בעלי העניין בין yes לשאול אלוביץ'), באישורים ובסיוע, שהם נתנו ל-yes ולשאול אלוביץ' - ישירות. 

למי שפספס את הפרק הזה ואיך הם סייעו בהיקף כספי כזה מדהים ומבהיל ל-yes ולשאול אלוביץ', אז הנה הפרק הזה כולו בהילוך חוזר:

סיוע יו"ר מועצת הכבלים והלוויין והמועצה עצמה לשלמה פילבר (בתמונה משמאל) הנחשד בסיוע לבזק ולבעליה:

מובא להלן בשנית מה שנכתב באתר זה (כאן) בתוספת עדכונים, אסמכתאות וצילומים לכתוב, מהחוקים, התקנות ותנאי הרישיון של Yes:

1. נשאלת השאלה האם ההחלטות של ביבי נתניהו (בהיותו שר התקשורת) בהקשר לבזק-yes מ-2015 הן הגיוניות וחוקיות? למשל: ההחלטה לאשר את מיזוג בזק-yes ע"י רוה"מ [מה שהיה שלב ראשון בתהליך] מבוססת על עיוות המציאות ע"י המנכ"ל ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין גם יחד וללא כל בסיס חוקי (תוך שכירת יועצים בחשאיות וללא כל הליך של מכרז, כפי שחשפנו בזמנו כאן), תוך ניפוח הערך של Yes ללא כל היגיון כלכלי, ותוך התעלמות מוחלטת מתנאי המיזוג, שנקבעו ברשות להגבלים עסקיים (שדרשה לבצע רפורמה ב"הסדר הגיגות" של בזק טרם האישור, מה שלא נעשה עד היום). 

כידוע, עסקת בזק-יס לא יכלה לצאת לפועל ללא מועצת הכבלים והלוויין, שכוללת את היו"ר ד"ר יפעת בן חי שגב, ועוד חברים ובכללם תמי לשם ומימון שמילה (שמישהו התעקש שרק הם אלה שיהיו חברי מועצה). וכיצד נראה האישור של המועצה לעסקה זו? כפי שחשפנו - "החלק המבדח בנימוקים, שהוצגו ע"י מועצת הכבלים והלוויין לאישור הרכישה ע"י רוה"מ מופיע בסעיף הבא: 'אישור המיזוג הפיננסי [בין בזק ל-yes], מהווה פוטנציאל להפחתת מחירים ושיפור השירות לצרכן;'". במציאות - קרה בדיוק ההפך. yes העלתה מחירים ופעמיים, רק בשנה האחרונה. מבחינת שיפור השירות לצרכן, עפ"י הדו"ח של המועצה עצמה, דווקא בהוט היה ב-2016 שיפור דרמטי בשירות לצרכן, לא ב-yes.

כלומר נראה, שטובת הציבור הייתה רק מראית עין וספין ענק, כדי לאפשר לאשר את המהלך הבלתי חוקי הזה ע"י שר התקשורת דאז. אגב, פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין בנושא זה מוסתר מהציבור עד עצם היום הזה.

מבקר המדינה כלל לא בדק את התנהלות מועצת הכבלים והלוויין בפרשה חמורה זו. 
גם שום גוף חקירתי אחר טרם בדק את השערורייה הזו.

2. לא נבדק כיצד באותה תקופה נעשו ספינים ענקיים על הציבור (בעיקר ע"י שלמה פילבר) כדי לטשטש את "המתנות הענקיות", שהוא, מועצת הכבלים והלוויין ורוה"מ סיפקו לקבוצת בזק ובעליה בכמה מהלכים ובכללם:

א) הטלת קנסות ענק על בזק בעבירות, שלא היו ולא נבראו (סביב זה נבנתה מסכת שלמה של פיברוקים. הדיון בערעור של בזק על הקנס הגדול ביותר מבין הקנסות, שהוטל עליה, עדיין נדון בבית המשפט). זו בעיקר המשבצת של הספינים, הטריקים והשטיקים של חבר המועצה שמילה מימון... 

ב) מתן "מתנה" מקבילה להוט (בשווי של כמיליארד ש"ח), בדמות הסרת "חובת הפריסה האוניברסלית" מעל הוט, תמורת מתן שירותי OTT בלתי חוקיים של הוט על רשת בזק והבטחה מעורפלת ולא ברורה של הוט, לשדרג את הרשת שלה במועד לא ידוע. 

שני הנושאים הללו כלל לא נבדקו ע"י המבקר. יודגש, שבאותה תקופה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ביצעה אף היא לא מעט ספינים (דוגמאות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), אבל הם מתגמדים מול הספינים של מנכ"ל משרד התקשורת. 

3. המבקר לא בדק בכלל את "שלל ההטבות", ששלמה פילבר נתן ל-yes, בשת"פ עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין כדי להעלות את השווי שלה והתועלת הכלכלית שלה לבעליה (שאול אלוביץ') ובכלל זה:

1). שלמה פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין האריכו (ממש בתוך תהליך הערכת השווי של yes מול בזק, בדיוק זה הנושא הנמצא כעת בחקירה), את הרישיון של Yes.

כך, שלמה פילבר (בשת"פ עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) נקט במהלך הזה בכמה צעדים מקבילים להעלאת הערך של Yes:

א). האריכו ל-yes (כאמור לעיל) את הרישיון לעוד 6 שנים, ללא כל תנאים, למרות שתנאי השוק השתנו לחלוטין מאז שהיא קיבלה את הרישיון בעשור הקודם.

ב). לא דרשו מ-Yes להוציא רישיון ל-VoD טרם חידוש הרישיון הראשי, דבר שהיה מכניס את Yes להוצאות כבדות (רישיון תקשורת זה דבר יקר מאוד, דורש טיפול ארוך, כולל ערבויות כבדות וכולל הוצאות רבות מסוגים שונים, גם על עורכי דין, למשל דמי רישיון של 30 מיליון ש"ח וערבות בנקאית של 30 מיליון ש"ח).

יו"ר מועצת הכבלים והלוויין היתה חייבת לטפל בנושא הזה. זו לא המצאה שלי, שהמצאתי כרגע לצרכי הכתבה כאן. מועצת הכבלים והלוויין בעצמה פרסמה בדיוק את החובה הזו, בדו"ח השנתי של המועצה. והנה הפסקה הזו שחור על גבי לבן, פסקה המדברת בעד עצמה ללא צורך בכל פרשנות מיוחדת:


יודגש שרוב שירותי yes ללקוחותיה נעשים ב-OTT בלי רישיון וזה ממש לא דבר שולי ובכלל זה:

• שירותי ה-VOD.
• שירותי yesGo ו-yesGo Kids.
• שירותי MultiRoom. 
• שירותי yesStreamer. 
• שירותי PrimeTime. 
• לאחרונה, נפתחה ההרשמה לשירות StingTV. 

ג). הם לא הורו על פתיחת בירור וחקירה (ובעקבות החקירה - נקיטת סנקציות כבדות כמתחייב מהחוק: שירות תקשורת ללא רישיון זה עד 3 שנות מאסר, שלא לדבר על הקנסות הענקיים ואפשרות ביטול הרישיון). זאת, אודות הפרות החוק מצד Yes בגלל שהיא מספקת VoD על הפס הרחב הקווי והנייד ללא רישיון או החלטת שר בנדון (לאחר התייעצות עם המועצה). חקירה כזו הייתה ממוטטת את הערך של Yes ממש בימים, שבהם נוהל מו"מ על השווי של רכישת Yes ע"י בזק לטובת הכיס של בעליה.

יתרה מכך, החוק מטיל על מי שמשדר VoD לשלם עד 4% מההכנסות שלו עבור הפקות מקור כמופיע בצילום הסעיף הספציפי הנוגע לכך בחוק (חוק התקשורת):


כלומר: הפרת החוק ע"י Yes בעצימת עין של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין היטיבה כאן (לכאורה) עם הכיס של שאול אלוביץ'. 

ד). מנכ"ל משרד התקשורת לא פרסם באתר האינטרנט של המשרד (ככתוב בחוק התקשורת עמוד 44 סעיף 6ח(ז)), את האיכות המובטחת וטיב השירות הנדרשים לשירותי VoD, ובכך סיכל את האפשרות לממש רישיון אפקטיבי ל-VoD, למפעיל של שירותי VoD דוגמת Yes -  כנדרש בחוק

כל הנושאים הללו לא נבדקו כלל ע"י המבקר או איזה גוף חוקר אחר.

2). שלמה פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין לא התערבו ב"עסקת בעלי עניין", שבה Yes החליטה לרכוש את הממירים בבתי הלקוחות רק מיורוקום (החברה של שאול אלוביץ').

היה עליהם למנוע את ההחלטה הזו (או לבטל אותה אחרי שהתקבלה), כי היא סותרת במפורש את החוק ואת הרישיון של Yes המבטיח "חופש בחירה" של הלקוחות בציוד הקצה, שיותקן אצלם בבית. אי אפשר לכבול את הלקוח בציוד רק של יורוקום (חברה של בעלי Yes) ובכך לפגוע בתחרות בתחום הממירים, והייתה חובה להתערב בזה, כי זו הפרת חוק והפרת תנאי הרישיון .

על המנכ"ל ו\או יו"ר מועצת הכבלים והלויין היה להורות על חקירה כנגד Yes בעניין זה והם לא עשו כך, ובכך שירתו (לכאורה) את האינטרסים האישיים של שאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר. 

הנושא של הממירים בבתי הלקוחות מקומם באופן מיוחד, כי הוא מעוגן בצורה מאוד ברורה במספר רב של מקומות ואביא את האסמכתאות החוקיות המרכזיות לעניין זה:

א) צילומים של מספר סעיפים מהחוק (חוק התקשורת):



ב) צילומים מתקנות התקשורת ומתנאי הרישיון של yes:






ג) צילום מהסכם המנוי של yes המאושר ע"י מועצת הכבלים והלוויין:

ויש עוד.

כלומר: העניין הזה של חופש הבחירה בממירים אינו עניין שולי. הוא עניין מרכזי ביותר בחוק, בתקנות, ברישיון של החברה ובהסכם המנוי. 

אולם במציאות, משרד התקשורת ו\או מועצת הכבלים והלווין מעולם לא פרסמו את המפרט לציוד קליטה ברשת yes, ולכן למנויים אין שום ברירה אלא לרכוש, להשאיל או לקבל, רק את הממירים של yes (כלומר: הממירים של חברת יורוקום, החברה של שאול אלוביץ'. "זכות הבחירה" נשללה מהם ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין לא טרחה לבצע איזו פעולת תיקון בעניין זה, אולי כי זה היה עלול (או עשוי) לפגוע בכיס של שאול אלוביץ'?

3). שלמה פילבר בידיעת יו"ר מועצת הכבלים והלווין נקט עמדה אנטי-צרכנית ולא הגיונית בעניין ההתקשרות בין Yes לחברת חלל תקשורת (גם כן חברה בבעלות שלמה אלוביץ') ובכך סייע למוטט את תשתית הלווינים האזרחיים בישראל (כמפורט כאן), ולספק עוד הכנסות ענק לשאול אלוביץ'. הנושא הזה לא נבדק כלל ע"י המבקר או איזה גוף חקירתי.

רק בסעיף הזה יש איזה מיליארד ש"ח של "עסקת בעלי עניין" שעברו מהכיס של הציבור לכיס של שאול אלוביץ'. ליתר דיוק יש כאן: 263 מיליון דולרים, שבשער הדולר של היום זה 933 מיליון ש"ח. כסף קטן... 

שורה תחתונה:
הפסוק "טובל ושרץ בידו" הוא הפסוק הכי מתאים למה שסקרנו כאן. צפו להפתעות נוספות.