מי ישמור על השומרים? השקרים, התחמונים ו"תפירת התיקים" לא מפסיקים. פרק נוסף על איך מנגנון "תפירת התיקים" עובד וממשיך לפעול, לשקר, להדליף ו"לתפור תיקים" לאנשים הלא נכונים. הפעם המיקוד הוא רק על יום אחד: 28.2.19, ומוצגות עובדות ברורות נוספות "שחור על גבי לבן" על ההדלפות האסורות על פי החוק מהפרקליטות. למה פרקליט המדינה ממשיך להאשים שוב ושוב גם לאחרונה את פרקליטי נתניהו בהדלפות - כאשר האמת שונה לגמרי? 
פרק 24 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000. עדכונים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 19.5.19, 07:30

בפרק הקודם בסדרה, שפורסם תחת הכותרת: "תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת" (שפורסם במקביל לסדרת כתבות של אלי ציפורי מגלובס, שעסק בנושאים נוספים למה שנחשף בפרק הסדרה הספציפי הזה), חשפתי מאיזה מחשבים בוצעו ההדלפות (ב-2 מועדים: 28.2.19 ו-14.6.16), שנוגעות ל"תיק 4000" וכיצד הגעתי למסקנות. 

הפרק הזה כאן הוא חלק מסדרה ארוכה, שכל פרקיה והפרקים הנלווים לה מפורטים בנספח כאן למטה. 

כבר בתחילת הסדרה ציינתי, שזו סדרה המבוססת כל כולה על מסמכים וניתוח מסמכים. כך, שכל מי שיש לו מסמך סותר, מוזמן לשלוח אלי ואני אתקן, אם טעיתי. עד היום, לא רק שלא קיבלתי שום מסמך סותר, קיבלתי לא מעט "מסמכים מחזקים", שתואמים 1:1 את מה שפרסמתי, והם הובילו לכתבות נוספות, על בסיס המסמכים החדשים והנוספים הרבים שקיבלתי. כך קרה וקורה גם הפעם.

הכתבה הקודמת עוררה רעש והמון תגובות, אלפי תגובות, בעיקר ברשתות החברתיות, ונוכחתי, שאלה שלא מוכנים להאמין, שיש כאן תהליך מובהק ומוכח "שחור על גבי לבן" של "תפירת תיקים", הם אלה שלא הייתה להם הסבלנות לקרוא את כל הכתבה וללחוץ על כל הלינקים הרבים שיש בה לכל המסמכים, ולכן הם נתנו פירושים מוטעים לכתבה.

לכן, בכתבה הזו אני מציג את התיעוד באופן ישיר וקצר. כך, שכל אחד יכול לראות (גם בלי ללחוץ על שום לינק), שאני לא ממציא מאומה, כי אני רק מנתח ומציג מסמכים קיימים. 

בנוסף, אחרי הצגת העובדות כאן, אני עונה על שאלות ותהיות, שעלו בתגובות, שהיו ביממות שחלפו, מאז שהכתבה הקודמת שלי פורסמה, בעיקר כדי להסיר אי הבנות, של אלה שלא מכירים את כל פרקי הסדרה ולא מכירים את Telecom News..

הפעם אני מציג רק את ה-28.2.19, יום פרסום "כתב החשדות", שהיה באמצע מסע הבחירות לכנסת. יש חשיבות לתאריך, כי המדליפים והמפרסמים, כפי שניתחתי בכתבה הקודמת, כנראה קיוו להשפיע על הבחירות באמצעות הדלפות מכוונות הללו, שמציגות את נתניהו כ"עבריין סדרתי" המחובר לטייקונים ומבצע עימם דילים מושחתים - באופן סדרתי.

הפעם אני מתמקד ומציג רק פרסומים של כתב אחד (אביעד גליקמן, כיום ב"החדשות" 13), ורק ממקום אחד, שבו הוא פרסם - בטוויטר שלו. הוא לא היחיד המפרסם הדלפות מהפרקליטות, שיש להן מטרה פוליטית שנראית מאוד ברורה.

בעבר, הקדשתי מקום לניתוח הפרסומים של כמה וכמה כתבים כאלה, למשל לגיא פלג הקדשתי בעבר כתבה שלמה בסדרה, בפרק התשיעי בסדרה, שפורסם תחת הכותרת: "התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000". פרק זה מומלץ לקריאה למי שפספס, בו אני מנתח כיצד ההדלפות הללו מטעות (ובכוונה) את הציבור, שלא בקי בפרטים (אני כן בקי, ולכן יכול לחשוף בקלות את הספינים והשקרים...). 

כפי שציינתי בכתבה הקודמת, ניתחתי מאות מסמכים וברור שזה לא אפשרי להציג הכל בכתבה אחת, ולכן הפעם התמקדתי באדם אחד בלבד, בתאריך אחד ורק בקטע קטן משלל המסמכים הקיימים סביבו וקשורים אליו ולפרקליטות (שהדליפה לו את המסמכים הללו) באותו יום (28.2.19). . 

בדרך אגב, לא רק לנתניהו "נתפרו תיקים". גם "נתפר תיק" לעורכי הדין של נתניהו (עו"ד תל-צור היה ב"מוקד מכונת התפירה"), בטענה, שהם המדליפים (טענה שחזרה ועלתה שוב ושוב, למשל בפעם האחרונה היישר מפיו של עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה. זה נעשה בראיון אישי, שנערך עימו ושפורסם ב-8.5.19 ע"י כתבי "מקור ראשון" (כאן), כשהאמת שונה לגמרי. גם הוא יודע זאת). למה היה צריך ל"תפור את התיק" הנוסף הזה? רק בגלל שהפרקליטות היא מעל לכל חוק ויכולה "לתפור תיקים" חופשי?

זה מעלה מייד את השאלה: "מי ישמור על השומרים?" כרגע זו שאלה פתוחה ללא מענה.

הצעתי בפרקי הסדרה ומזמן, להקים "ועדת חקירה ממלכתית". בכל הנוגע להדלפות לתקשורת, כל פתרון חוקי אחר יכול להיות הגיוני ומקובל. למשל חקירת משטרה. למשל שהשופט (בדימוס) דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ), יבדוק (בסיוע מומחי מחשבים שהוא יבחר ויעסיק), את מה שחשפתי ומה שחשפו בנושאים הללו כתבים אחרים, למשל, אלי ציפורי ויואב יצחק.  

יודגש, שבמוקד של החשיפות בסדרה זו - נמצא אלמנט הזמן. פרסום של מסמך (חסוי או לא חסוי), לפני הזמן, שבו הוא אושר ונחתם (ע"י בעל הסמכות החוקית לאשרו ולחתום עליו), וגם לפני הזמן, שבו הוא נשלח לעורכי הדין של נתניהו, משמעות העניין הזה היא אחת: הדלפה אסורה ועוד יותר חמור מכך: "תפירת תיק" לאיש הלא נכון (למשל עו"ד תל-צור, לגבי ה-28.2.19). כך, "נתפר תיק" ע"י צמרת הפרקליטות לאדם שלא יכול היה להדליף מסמך לתקשורת בטרם שהגיע אליו.

מה היה ב-28.2.19?
כאמור, הפעם אני מתרכז רק באביעד גליקמן ורק בטוויטר שלו ורק בכמה ציוצים. יודגש, שאין לי שום טענות ומענות כנגד עבודתו וציוציו. הוא פרסם את מה שהודלף לו ומילא את תפקידו המקצועי. עשיתי ניתוחים דומים (שחלק פורסמו בכתבה הקודמת) על פרסומים אחרים, אבל במקרה שלו הוא היה מאוד נלהב לפרסם את ההדלפות, ולכן צייץ לא פחות מ-10 ציוצים משלו באותו יום (את רצף הציוצים אפשר לראות כאן, שזה צילום של כמחצית הציוצים מאותו יום), ובנוסף ביצע למעלה מ-10 לייקים ו"ציוצים חוזרים" של אחרים, הכל באותו יום, מלבד הכנת הכתבה בה הופיע אחר הצהריים ובערב ב"החדשות" ובעוד פרסומים. 

תזכורת: ביקשתי מעו"ד תל-צור את המייל, שקיבל מד"ר עו"ד גיל לימון ("יד ימינו" של היועמ"ש ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט, בתמונה למעלה משמאל), והנה המייל במלואו כאן. המייל יצא מהמחשב של ד"ר לימון ב-28.2.19, ב-5:52PM כלומר: 17:52, וב-17:54, עו"ד תל צור קיבל והעביר את המייל לכמה מעמיתיו בצוות ההגנה של נתניהו.

כלומר: כל מה שפורסם קודם לכן, ברור שזה לא יצא מעו"ד תל-צור, כי הוא קיבל את המסמכים מד"ר לימון רק ב-17:54. 

1. פרסום "כתב החשדות" המלא (55 עמודים). 
זה מסמך חסוי, שלא יועד לפרסום בשום צורה, מסמך ללא "תבנית" (Template), שיש בו בלבול חמור בסוף המסמך, שזמן החיבור שלו הוא בשעה 20:47:58 ונפתח בפעם האחרונה ב-18:50:03.

כלומר: המסמך הזה נפתח בפעם האחרונה כשעתיים לפני שהוא נוצר והוא נוצר ונפתח בפעם האחרונה הרבה זמן אחרי שהוא נשלח במייל מד"ר לימון לעו"ד תל צור (דהיינו: המסמך הזה לא היה אמור להיות קיים - ב-17:52).
הסברים לתעלומה הבלשית הזו - בכתבה הקודמת).

בכתבה הקודמת כבר חשפתי שהיה "תיאום" בין ירושלים (לשכת היועמ"ש וצמרת הפרקליטות) לת"א (פרקליטות מיסוי וכלכלה), לבצע את אחד מהתרגילים הכי חמורים וכושלים של ההדלפות הללו: להזיז את השעון של המחשבים, שבהם הופקו המסמכים המודלפים. זאת, כדי שיתאימו ל"בניית התיק", לטענה שהמדליפים הם עורכי הדין של נתניהו. 
 
א. שעה 09:46:
זה מתרחש בבוקר של יום 28.2.19, הרבה לפני השידור שלו בחדשות בטלוויזיה. כלומר, הכתב קיבל מוקדם בבוקר ואולי אף קודם לכן, את המסמך החסוי של "כתב החשדות" בן ה-55 עמודים, קרא אותו בעיון (מסמך משפטי ארוך, מייגע, מאוד מורכב וקשה לקריאה, למי שלא מכיר את סוג המסמכים המשפטיים הללו), מצא את הדברים המעניינים אותו בתוך המסמך, וכעת הוא מתחיל לפרסם פרטים מתוכו (2 דוגמאות בלבד להמחשה):


ב. שעה 09:47:


ג. הכתב גם עושה לייק ומאשר פרסומים \ ציוצים של אחרים, ציוצים, שנעשו אחרי השידור בטלוויזיה, או במהלכו, על כך, שהיה בידו את "כתב החשדות" עוד לפני כולם ולפני עורכי הדין של נתניהו):




יש כאן נקודה מעניינת. כיצד בוצע התזמון, שבו בבת אחת כמה וכמה כלי תקשורת החלו להביא לציבור, ממש במקביל, את הדברים "הפיקנטיים" מ"כתב החשדות" החסוי בן ה-55 עמודים ומשאר המסמכים, שיצאו סביב הנושא הזה?

ב"כתב החשדות" החסוי שהודלף, מדובר במסמך בן 55 עמודים, מנוסח ע"י משפטנים, ללא תוכן עניינים, ללא מבוא, ללא תקציר, ללא ריכוז \ תמצות עיקרי הנושאים, שיש במסמך וללא סיכום המסמך. כלומר: כדי להוציא ממסמך זה את הדברים החשובים והמעניינים, יש צורך לקרוא בדקדקנות ובעיון רב את המסמך מתחילתו ועד סופו.  

אנו רואים בציוץ כאן למעלה, מגולן יוכפז, מנכ"ל "החדשות 13", שאביעד גליקמן "עלה לשידור" בערוץ "החדשות" בטלוויזיה, עם כתבה מוכנה - ב-17:59. בכתבה הקודמת, הבאתי את הנתונים של העיתונות המקוונת, שעלתה ראשונה לאוויר עם "כתב החדשות" החסוי המלא בן ה-55 עמודים (הבאתי לצורך ההדגמה את: מעריב: 17:56, וואלה!: 18:02):

הרי עו"ד תל צור קיבל את המייל עם הקבצים מד"ר לימון בדיוק ב-17:54.

לקרוא מסמך משפטי כבד בן 55 עמודים ולהוציא ממנו את "הקטעים המעניינים והפיקנטיים", זו מינימום שעה עבודה! (במציאות - זה, למעשה, יכול להימשך זמן רב הרבה יותר...).

כל קורא מוזמן להוריד את המסמך מכאן, לקחת סטופר ולמדוד כמה זמן לוקח לו לקרוא את המסמך הזה ולסמן בו נניח 5 קטעים הראויים לפרסום. על פי המחקרים, שכשאדם ממוצע קורא טקסט מורכב כמו שיש במסמך הזה, יש לו הרגל מגונה "להקריא" את הטקסט בראש, בקצב של 100-150 מילים בדקה. בכל עמוד במסמך יש בין 300 ל-350 מילה. כלומר: רק הקריאה תיקח למי שקורא ממש מהר, 2 דקות לדף, סה"כ כל המסמך: 110 דקות, שזה כמעט שעתיים. גם מי שיגיע למהירות הקריאה המופלאה של דף בדקה, זה ייקח לו 55 דקות, רק הקריאה, לפני סימון והחלטה מה ניתן להעלות לאוויר לציבור עם פרשנות. 

כלומר: מישהו תיזמן את הכל והודיע (אולי במסרון, אולי בווטסאפ, אולי במייל), לכתבים, שקיבלו את המסמכים המודלפים, שהתקבלו אצלם כנראה כבר בבוקר, או בערב של יום קודם (כעולה מהציוצים הראשונים כאן למעלה), הודעה אפשרית מזה, ש"תיזמן את ההצגה הכי טובה בעיר", בערך בזו הלשון: "בדיוק כעת המייל נשלח לעו"ד תל-צור". דהיינו: "אתם יכולים 'לעלות לאוויר' עם המסמכים המודלפים, שהיו לכם ביד כבר קודם, והתכוננתם היטב במהלך היום לרגע הזה, כי אפשר יהיה 'להפיל את התיק' של ההדלפה, על עו"ד תל-צור"... 

2. פרסום "מסמך שי ניצן", למרות שזה בפועל מסמך של ד"ר מנדלבליט.
זה מסמך לא חסוי, שנולד, ככל שקוראים אותו, במטרה אחת בלבד: להשחיר את נתניהו כ"עבריין סדרתי" ולהראות, שיש בפרקליטות לא רק כמעט "תמימות דעים" עם החלטותיו של ד"ר מנדלבליט, בכל התיקים של נתניהו, אלא שיש כאלו, שהם קיצוניים יותר מד"ר מנדלבליט, למשל עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה.

יחד עם זאת, למרות שהמסמך המאושר, החתום ומטמע בתבנית (בחתימת ד"ר מנדלבליט) הוחלט שהוא אינו חסוי, בשלבים שקודמים לחתימתו של המסמך ע"י בעל הסמכות ההחלטה, כאמור בכמה חוקים (למשל בחוק חופש המידע סעיף 9(ב)) ובפסקי דין רבים, בעת שהמסמך נמצא בשלבי דיונים, או בשלבי גיבוש והתייעצויות פנימיות, הוא מסמך מסווג. 

זה מסמך מאוד רגיש, המתאר את כל תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת לשכת היועמ"ש, בתיקים 1000, 2000 ו-4000 וכותרתו: "החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד". 

את המסמך הזה לא היו יכולים עורכי הדין של נתניהו להעביר לאיש, מהסיבה הפשוטה: המסמך הזה בכלל לא נשלח אליהם. 

למסמך הזה היו 2 גרסאות. גרסה החתומה ע"י ד"ר מנדלבליט וגרסה שלא חתומה על ידו:

א) גרסה הלא חתומה היא זו שפורסמה בכלי התקשורת בסביבות 18:00 והיא גם הועלתה (כנראה) סביב השעה 22:10 לאתר משרד המשפטים (כאן). מאוד תמוה שלאתר משרד המשפטים הועלתה הגרסה הלא חתומה. 

ככל שתפתח חקירה בנושא, סבורני שיש לבדוק גם את המחשב (או המחשבים, אם יש כמה), של דובר המשרד. 

החלק המעניין במסמך הלא חתום הוא מאפייני המסמך הזה - כאן. רואים, שזה מסמך, שנכתב במחשב בירושלים (לפי גרסת התוכנה וה-PDF), אבל יש עוד משהו חשוב ביותר: יש כאן שם של כותב המסמך. חגי הרוש. כלומר, המדובר בעוזר לענייני פלילים של ד"ר מנדלבליט.

למה המסמך, שהודלף ועלה לאתר משרד המשפטים, הוא לא חתום? ככל הנראה, כדי שאפשר יהיה "להזיז את השעון" (בדיוק כמו שקרה בפרקליטות ת"א, כמפורט בכתבה הקודמת). וכך גם כאן יש לנו את תופעת "הזזת השעון". השעה, שהמסמך הזה הופק ונפתח בפעם האחרונה, היא 22:00:21.

ב) הגרסה החתומה ע"י ד"ר מנדלבליט: הגרסה הרשמית של המסמך, עם "תבנית", שהיא סריקה של הגרסה הלא חתומה היא כאן, המאפיינים של המסמך הזה כאן, שעת הפקת המסמך 19:13:49 ושעת הטיפול האחרון במסמך:19:19:01.
גרסת ה-PDF מתאימה למחשבים בירושלים, וזו גרסה ללא שם הכותב. 
כלומר: ד"ר מנדלבליט חתם על המסמך מנייר ושנסרק אחרי חתימתו, הרבה אחרי שהמקור של המסמך, המקור הלא מאושר, לא חתום וללא תבנית, שהיה אמור להיות חסוי, כבר הודלף ופורסם בכלי התקשורת.

כלומר: כל מה שפורסם לפני 19:19, עת ד"ר מנדלבליט חתם והוציא את המסמך בחתימתו מהמחשב שלו (או מהמחשב של מי מעוזריו הישירים), הוא הדלפה, שנועדה למטרה אחת בלבד: לחזק את "כתב החשדות" המלא, החסוי והמודלף, ולהציג את נתניהו כ"עבריין סדרתי" ואגב כך "להאדיר את שמו" של עו"ד שי ניצן (וגם את שמה של פרקליטת מיסוי וכלכלה ת"א), כ"לוחם צדק", הנאבק ב"חריפות נפש" על עמדתו - "למצות את מלוא חומרת הדין" עם "העבריין הסדרתי" (נתניהו). 

שעה 10:15 (זה עדיין בבוקר...):


הציוצים שהצגתי - מדברים בעד עצמם. 

בטרם הפרסום, פניתי ליועמ"ש לבקש תגובתו לממצאים. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

3. מענה לשאלות ולתגובות רבות, שעלו ברשתות החברתיות ובאתר זה, בעקבות הכתבה הקודמת:

א. האם אני נגד הדלפות ופרסום הדלפות?
לשאלה זו עניתי כמה פעמים במהלך הסדרה בת ה-23 פרקים ואחזור על זה בקצרה כאן:

1) אני עצמי ניזון מהדלפות ומפרסם אותן. כך, שזו תהיה צביעות וספין שקרי אם אטען, שאני נגד הדלפות.
כתב, שמקבל הדלפה ומפרסם אותה, עושה שירות חשוב לקוראיו וממלא את שליחותו. בנוסף, חובה עליו לשמו על חסיון מקורותיו (עיין ערך ענת קם, שנחשפה ע"י כתב הארץ, שקיבל ממנה הדלפות ומסמכים). 

2) אולם, יש לי כמה הסתייגויות חשובות לעמדה העקרונית הזו:

• הדלפות ופרסום ושל מסמכים חסויים על פי דין (כלומר: תחת צו איסור פרסום מבית המשפט, או שהחוק אוסר במפורש לפרסמם, או שסווגו כסודיים ע"י בעל סמכות לסווג מסמכים כסודיים). אסורה בכל מקרה. 
• הדלפה ופרסום של מסמכים ומידע, שהושג אגב עבירה פלילית של העיתונאי עצמו (למשל: הוא היה שותף לגניבת המידע, או המסמך, או של הכלי, שהיה בו המידע, דוגמת מחשב או סמארטפון, ו\או הוא היה שותף לפריצה להשגת המידע הזה, למשל, ממחשב, ממאגר מידע, או מסמארטפון, ראה ערך אפי נוה), אסורה בכל מקרה. 
• אני מתנגד בחריפות ל"תפירת תיקים", גם לגבי ההדלפות. הפרקליטות הייתה יכולה לשתוק, או לתת תשובות מתחמקות, או מעורפלות, לשאלה שנשאלה שוב ושוב: מי מדליף? הקביעה של ראשי הפרקליטות, שההדלפות באות מפרקליטי נתניהו, היא בבחינת "תפירת תיק" משוללת יסוד, לאור הממצאים שהצגתי. 
• הדלפה ופרסום של מסמכים ומידע, שהודלפו לתקשורת במטרה אחת ויחידה: לפגוע במהלכים דמוקרטיים ולשבש הליכי משפט וצדק (עיין ערך עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ'). אסורים אף הם, כמעט בכל המקרים. 

ב. האם אני מקבל כסף מנתניהו או עובד בשירותו של נתניהו?
גם לשאלה זו עניתי כמה פעמים במהלך הסדרה ואחזור בקצרה על זה כאן שוב: אני לא מקבל מנתניהו ולו אגורה אחת שחוקה. אני לא תומך בנתניהו ולא הצבעתי מעולם עבורו. כך, שממילא אינני משמש כשלוחו בשום צורה.

אני מתעלם מכל הספינים, שאנשים, שלא יודעים את העובדות, כותבים בטוקבקים, כי זה חסר טעם ובזבוז זמן לנסות לשכנע מי שלא רוצה לדעת את האמת. 

אני בעל אתר עצמאי ומקצועי והאתר שקוף לחלוטין לציבור (חיברתי את "גוגל אנליטיקס" ל"סימילר-ווב" - האתר הראשון וכמעט היחיד בישראל, שנקט צעד כזה, כדי לתת שקיפות מרבית על האתר לכל אחד) וגם יש לי אתר אישי גלוי לכל באינטרנט. את "עיקרון השקיפות" יישמתי על עצמי, כבר לפני שנים רבות. 

יחד עם זאת, אני דוגל בעליונות שלטון החוק ועליונות עקרונות הצדק במדינה דמוקרטית. לכן, אני לא יכול להסכים, כאזרח המדינה וגם לאור ניסיוני הרב, לכך, ש"יתפרו תיקים" לאיש בישראל, לא חשוב מה שמו.

באופן ספציפי, היות ואני עוסק כ-22 שנים האחרונות בתחום התקשורת ובתחום רגולציית התקשורת, "תפירת תיק 4000" לנתניהו, פשוט "זועקת לשמיים", כי זה בדיוק התחום בו אני עוסק שנים רבות ובקי בו היטב ולכן אני מקדיש את זמני לחשיפת האמת בעניין זה. הכל מבוסס על מסמכים, שאת חלקם הגדול אספתי ושמרתי אצלי בזמן אמת, משום שהייתי משוכנע בזמן אמת, שאזדקק למסמכים הללו בבוא היום, וזה בדיוק מה שקרה.

ג. האם הסדרה של "תיק 4000" ב-Telecom News תימשך?
בהחלט. כבר לפני תחילת הסדרה, לפני כשנתיים, קראתי לכל מי שיש לו מסמך סותר, שיציג לי זאת ואני אתקן - אם טעיתי.
אולם, בשנתיים האחרונות לא רק שלא קיבלתי שום מסמך סותר, קיבלתי לא מעט מסמכים התומכים 1:1 במה שאני כותב ומוכיח, ולכן כתבתי בעקבות המסמכים החדשים שקיבלתי כתבות נוספות בסדרה.

חלק מהחשיפות המרכזיות שלי (מהיכן בדיוק הודלפו מסמכים בלשכת היועמ"ש ומלשכות ראשי הפרקליטות, לעיתונאי שמאל המחוברים אליהם) בשנים האחרונות וכיצד הם משקרים לציבור ולקוראים בניגוד לראיות ברורות, הנובעות מהמסמכים שהם עצמם הפיקו ומפיקים בחתימת ידם, מקורם בשימוש בנתונים שנחשפו ע"י מבקר המדינה בעצמו. זאת, בעת שהמבקר ערך ביקורת נוקבת ביותר במערכות המחשוב של הפרקליטות (שכוללות גם את לשכת היועמ"ש כל כל זרועותיו ומשניו) ופרסם זאת תחת הכותרת " פיתוח והטמעה של מערכת מחשוב לתכנון, ניהול ובקרה בפרקליטות המדינה (תנופ"ה)" - כאן, ב-6.5.19. 

תהיינה עוד כתבות בסדרה הזו, כי מלאי המסמכים, שדורשים פענוח וניתוח, עוד לא נגמר. תהיינה עוד הרבה הפתעות. 

היקף "תעשיית תפירת התיקים" כאן היא פשוט בלתי נתפסת.

לכן, גם הצעתי בפרקים הקודמים (למשל כאן), שהיועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, יסגור את "תיק 4000" בעניינו של נתניהו, בלי שימוע, כי אין בו שום דבר, שיעבור את דלת הכניסה של בית משפט כלשהו בישראל. 

עדכון 28.5.19, 06:00: אלי ציפורי מגלובס העלה אמש פוסט מאוד מעניין - כאן. לאור האמרות הנמצאות בפוסט של ציפורי: "דברים של ניצן היום זהים באורח מופלא לדבריו של דובר הפרקליטות משה כהן נגדי, תוך שימוש באותן מטבעות לשון", ו"באורח פלא דבריו היום של ניצן נאמרו כבר על-ידי אביעד גליקמן, גיא פלג ועוד, כמעט בנוסח זהה. זה רק ממחיש כיצד פרקליט המדינה שי ניצן נמצא ביחסי תן וקח פסולים, לעיתים פליליים, עם החונטה התקשורתית". יכול לעלות מהן, ככל הנראה, החשד הסביר, שמי שתזמן את ההדלפות מהפרקליטות ותזמן את התרגיל של "הזזת שעוני המחשבים" בירושלים ובת"א, היה עו"ד שי ניצן, בסיועו של דובר משרד המשפטים. לכן, סבורני, שיש לבדוק את המחשבים גם בלשכה שלו ובמערכת "דוקסנטר" של משרד המשפטים, כדי לאמת או לשלול את החשד הזה.

די ברור, שזה שלא יקרה, כי עו"ד שי ניצן נמצא מעל חוק לפי המבנה המשפטי הקיים בישראל. פרטים נוספים ומסמכים "יצוקים בבטון" אודות חשיפת זהות המדליפים: http://bit.ly/Tik4000No23 וגם כאן: http://bit.ly/Tik4000No24. סיכום הממצאים באולפן הטלוויזיה: http://bit.ly/Tik4000Arutz20.

עדכון 19.7.19, 17:00: התברר לי (ממקורות מהימנים, שאני לא מטיל שום ספק ביושרם), שמי ששלח לרשימת כתבים מצומצמת את 2 המסמכים ביחד, באותו מייל, של 2 הגרסאות של "כתב החשדות":
1) "הגרסה הארוכה" והמלאה של "כתב החשדות", גרסה בת 55 עמודים, שהייתה אמורה להיות חשאית \ חסויה, על פי החלטת היועמ"ש,
2) "הגרסה הקצרה" של "כתב החשדות", גרסה בת 24 עמודים, שהייתה אמורה להיות ציבורית ואכן עלתה גם לאתר משרד המשפטים (בשיבוש חמור של הזמנים, כמפורט לעיל),
הוא דובר משרד המשפטים, משה כהן, בכבודו ובעצמו, מה שמסביר למה הוא "התנגש חזיתית" בעניין זה עם אלי ציפורי (כאן).

כך, שסביר מאוד להניח, שמה שכתב אלי ציפורי, ששי ניצן השתמש (או פעל בתיאום) עם הדובר משה כהן - זה נכון, על פי מיטב ידיעתי, וזה כלל גם את הניסיון הגס והחמור להטיל את אשמת ההדלפות הללו על פרקליטי נתניהו (כך טענו גם הדובר משה כהן וגם שי ניצן - למשל כאן).

זו "תפירת תיק" נפרדת, שדורשת חקירה בפני עצמה, ששונה משלל "תפירות התיקים" שיש לנו, בפרשות המכונות במספרים עגולים (1000, 2000, 3000 ו-4000. רק את "תיק 5000" "שכחו לחקור", כי זה לא מוביל לנתניהו).

כידוע לקוראי אתר Telecom News, יש "חסינות מלאה" לכל "חברי הקליקה" ונספחיהם (דוגמת מפכ"ל המשטרה לשעבר), כמפורט בנספח ב' כאן ("קליקה" שגם דואגת לקדם את חבריה, דוגמת הניסיון החצוף והחמור לקדם את עו"ד ליאת בן ארי, במקום לחקור את מעורבותה האישית, במה שמצוי כאן, "שחור על גבי לבן", עם מסמכים חד-ערכיים, כמפורט בכתבה הקודמת וכמפורט בעשרות פרקי הסדרה - סה"כ 28 פרקים ראשיים בסדרה ועוד עשרות פרקי משנה משלימים). ארגון פרקליטי המדינה הגיש דרישה לבית הדין לעבודה, במסגת "סכסוך קיבוצי", כדי לנסות לכפות בצו שיפוטי קיום המכרז הזה - על נציב שירות המדינה. המשך החוצפה של "אני ואפסי עוד". 

שיבושי הזמנים במסמכים המרכזיים הרגישים, ורק בהם (או זיופי הזמנים במסמכים הללו, תלוי בנקודת המבט, מה המשמעות של שינוי ידני של זמנים במחשב המפיק את המסמכים הכל כך רגישים הללו, שינוי המנתק את הזמן הנכון, שהמסמכים הללו מקבלים בעת הפקתם, מהשרת - Server של משרד המשפטים בעת יצירתם, או בכל שינוי הנעשה בהם), שיבושים אלה מוסברים היטב לעיל, ומקורם במירוץ מי יפרסם ראשון את "כתב החשדות" המלא והחסוי וברצון של צמרת הפרקליטות והיועמ"ש, ל"הפיל את התיק" של ההדלפות - על פרקליטי נתניהו. 

בנוסף, המייל של דובר משרד המשפטים, שקל לאתר אותו במערכת התיעוד של משרד המשפטים "דוקסנטר" ובמערכת הדוא"ל של המשרד (ככל שתפתח חקירה בנושא, מה שהיה אמור להתבצע מזמן), לרבות התיאומים בווטסאפ, שבוצעו על ידו בעניין זה עם כמה כתבים, לא היו ההדלפות היחידות של מסמכים חסויים בפרשה זו.

אביעד גליקמן (מ"חדשות 13") קיבל לפני כולם את "כתב החשדות" המלא (ועוד מסמכים, שקיבל בהדלפות, מסמכים, שהיו בשלבי הטיוטות), כפי שחשפנו בהרחבה כאן למעלה, עם כל הראיות. בנוסף, היו עוד כתבים (דוגמת גיא פלג), שקיבלו גם הם הדלפות לפני המייל של משה כהן עם 2 הנוסחים של כתבי החשדות מ- 28.2.19 (וממשיכים לקבל הדלפות עד היום, כפי שהם רגילים לקבל הדלפות מגמתיות, מזה זמן רב). העקבות של מקורות ההדלפות זוהו ותועדו כאן למעלה ובכתבות האחרות. זה לא עשה כל רושם על מי מ"הקליקה", שממשיכה בשלה, מחוץ לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. 

עדכון 14.9.19, 23:00: 
אם זה נכון, ועו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט אישר את ההדלפות לתקשורת ובכך ניסה להשפיע על שתי מערכות הבחירות, מדובר בשערורייה המשפטית הגדולה שהייתה אי פעם בארץ (ואולי בעולם), שבה יועץ המשפטי לממשלה, מאשר במו פיו לעבור עבירות פליליות, לצמרת המשפטית של מדינת ישראל (הפרקליטות). 
ועדת חקירה (כפי שאני קורא בכל כתבותיי מזה כשנתיים) היא צורך מיידי ואקוטי, כולל התפטרות מידית של עו"ד ד"ר מנדלבליט מתפקידו והקמת "צוות חרום" במשרד המשפטים, בראשות שר המשפטים, כדי לפרק ולשקם את הגוף העברייני (לכאורה) הזה. המקור למידע הזה מפיה של רינה מצליח מ"החדשות" מצוי כאן [בדקה 09:30].
 
במקביל, יש להשעות לאלתר את רינה מצליח מתפקידה ב"החדשות", על שעברה על הסעיף הבא בתקנון האתיקה של העיתונות: "חסיון עיתונאי, 22. לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". 

כמובן שיש צורך בחקירת משטרה של השערורייה!! 

תזכורת: "חזקת החפות" חלה גם על המשתתפים והחשודים (לכאורה) בשערורייה הזו. 

גם במקביל, המקור המרכזי להדלפות שנחשף על ידי רינה מצליח, עו"ד ד"ר מנדלבליט, ביחד עם כל הפרקליטים שכבר זיהיתי שהדליפו, אמורים לפנות מידית את כסאם.
 
פירוט חשיפת זהות המדליפים: כאן וגם כאן. סיכום באולפן הטלוויזיה: כאן. ➰ 

עדכון 15.9.19, 22:00: משרד המשפטים מסר כי טענת פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר להדליף לתקשורת תמלילים מחקירות נתניהו היא אבסורדית. "בהמשך למכתבם של באי כוחו של ראש הממשלה בעקבות טענה אבסורדית שפורסמה כאילו היועץ המשפטי לממשלה אישר שידור של תמלילים מהחקירות שבהן נחקר ראש הממשלה כחשוד, נבקש למסור כי מדובר בטענה מגוחכת, אשר מוכחשת באופן מוחלט. טענה זו לא הייתה זוכה להתייחסות כלשהי מטעמנו, אלמלא מכתבם של הסנגורים המלומדים, אשר הועבר לתקשורת הערב. מדובר בחומרי חקירה שנמסרו לסנגורים כמקובל לצורך היערכותם לשימוע, ולצורך זה בלבד".

עדכון 15.9.19 22:15: חשיפת התכתבויות בין "עד המדינה" ניר חפץ לבין בועז גולן מערוץ 20 חושפות את השקרן הזה במלוא קלונו. ניתוח של החשיפה הטרייה הזו ע"י אלי ציפורי: כאן. 

עדכון 23.9.19: לפתע, התקבלה היום אצלי בפקס, באיחור של 4 וחצי חודשים, תגובת היועמ"ש לכתבה שמכונה על ידו "מחקר", "מחקר" שפורסם על ידי לטענת היועמ"ש ב-16.5.19 (בתאריך זה לא פרסמתי דבר וחצי דבר בנושא "תיק 4000"... לעומת זאת, אני פרסמתי 2 כתבות בנושא "חשיפת המדליפים": בתאריכים 14.5.19 ו-19.5.19 עם כתבה מסכמת ב-20.5.19. אבל זו רק טעות אחת קטנה מכלל הטעויות הרבות בתגובה הזו שקיבלתי, בחתימת עוזר בכיר ליועמ"ש, והטעות הכי פחות חשובה). 

תגובת היועמ"ש במלואה מצויה כאן - למתעניינים. 

בקצרה: היועמ"ש מכחיש מכל וכל (אבל ללא כל תיעוד תומך בהכחשה) את כל הכתוב בחשיפות, בתאריכים שציינתי קודם.

אם אכן כל החשיפות הללו לא נכונות, אז מדוע שהמוזכרים בחשיפות (אלו שזוהה שמהמחבים שלהם בוצעו ההדלפות), לא ייגשו לבדיקת פוליגרף, להוכחת אמיתות הטענות המועלות בתגובת היועמ"ש, שלא הם שהדליפו ולא בוצעה שום הדלפה מהפרקליטות ו\או מלשכת היועמ"ש? 

לחילופין, כפי שהצעתי בחשיפות הללו, מדוע שאיש מקצוע (או צוות מקצועי) בלתי תלוי, עם הרשאות גישה למערכות מסווגות ממשלתיות, שייבחר מתוך מערכת ה-IT הממשלתית, לא יבדוק את המחשבים והרישומים שיש במערכות המידע והתיעוד הממוחשבות שבפרקליטות ולשכת היועמ"ש, ויבדוק במערכות הללו האם נכונה טענתי המגובה במסמכים ברורים, לגבי המחשבים שמהם יצאו המסמכים המודלפים, אם לאו? ללא בדיקה מקצועית פרטנית, העננה הזו לא תיעלם מאליה. ממש לא. 

עדכון 7.10.19: פורסם מאמר מפרי עטו של מנחם בן במעריב (כאן), תחת הכותרת: "הדלפות המשטרה והפרקליטות יכולות להיות עילה לזיכוי נתניהו". מאוד מומלץ לקריאה. 

עדכון 8.10.19: פורסם פוסט בפייסבוק פרי עטו של אלי ציפורי (כאן), ותחילת הפוסט מדברת בעד עצמה: "שאלות שהפניתי לפרקליטות ולמשרד משפטים ערב יום כיפור: האם מנדלבליט, ניצן ובן-ארי מוכנים לגשת לפוליגרף, כדי להסיר את עננת ההדלפות הפליליות מעל לראשם בתיקי נתניהו; מדוע לא נבדקו/נחקרו הטענות המעוגנות במסמכים על התעמרות של ליאת בן-ארי בפרקליטות בכירות במחוז בת"א (מיסוי וכלכלה) – באותה מהירות שנבדקות הטענות נגד שרה נתניהו; וכמה פיצויים שולמו מכספי המסים הישראלי, כדי להשתיק את אותן תביעות וטענות". הפוסט המלא מאוד מומלץ לקריאה. 

עדכון 21.12.19: אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) שבו הוא מצביע במפורש מי עומד בראש ההדלפות מהפרקליטות (עבורי ועבור קוראי Telecom News אין בזה כמובן כל חדש...): "המדליף מס' 1: מנדלבליט נפגש 71 פעמים (!) עם אנשי תקשורת עד להגשת כתב החשדות נגד נתניהו. תלונה לפרקליטות על היחסים הפליליים לכאורה שבין מנדלבליט לבין דנה וייס הוגשה בסוף השבוע בדרישה לחקור את מנדלבליט באזהרה בחשד לעבירות של הדלפה והטיה לסיקור אוהד מחדשות ערוץ 12". 

עדכון 18.9.24: רויטל חובל מ"המקום הכי חם בגיהנום" מפרסמת כאן (כותרת בלבד): "חשיפת "המקום הכי חם": הפרקליטות קבעה שמנדלבליט הדליף מידע מחקירות ושיקר ללא הרף לחוקריו.
״דיווח על כיווני חקירה וגרסאות הנחקרים״: כפי שחושפות שיחותיו עם אפי נוה, מנדלבליט דאג בצדק. חוות דעת פנימית של הפרקליטות מגלה כי הוא תועד מדליף מידע מחקירת פרשת הרפז לרמטכ"ל גבי אשכנזי, אלא שההקלטה נפסלה ומנדלבליט נחלץ ברגע האחרון."

נספח
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 

פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.