יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הייתה צריכה ללכת הביתה וממזמן, לא בגלל איחוד רשת-ערוץ 10, אלא בגלל ההפקרות בתחום "עידן +". מי ינסה להרוויח מתרגיל "כיפה אדומה" שעשו לה? כנראה שמילה מימון, שמחפש את עצמו (שוב). עדכונים חשובים בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 7.11.18, 17:35

תרגיל "כיפה אדומה" ("תרגיל חיסול ממוקד"), שביצע שר התקשורת איוב קרא בשת"פ מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, ליו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (בתמונה משמאל), יחזור אליהם כבומרנג.

הם עצמם עוברים ועברו אין סוף עבירות, שהחמורות בהן מכונות על ידי בשם "תיק 5000". כלומר: קודם כל צריך לחקור אותם ולא את יו"ר הרשות השנייה.

כאן מדובר בהליך, שאין לו שום בסיס חוקי (ממתי מנכ"ל משרד התקשורת מוסמך לבדוק תלונות כנגד יו"ר הרשות השנייה? ועוד להמליץ המלצות בעניין יו"ר הרשות השנייה?). הודעת משרד התקשורת הנמצאת כאן למטה בנספח, מדברת בעד עצמה - אין כל בסיס חוקי להליך הננקט כאן. חוק הרשות השניה מאוד ברור בנקודה הזו. 

יוליה שמאלוב ברקוביץ' "עפה" (בינתיים באופן תיאורטי, כי כאמור אין לזה בסיס חוקי) מתפקידה, בגלל הטיפול הכושל שלה במיזוג רשת - ערוץ 10, שכבר ניתחנו אותו בהרחבה כאן וחזינו שזה מה שיקרה.

אולם, היא הייתה אמורה "לעוף" מתפקידה הרבה קודם לכן, רק בגלל שנתנה ידה להפקרות החוקית הענקית סביב תפעול מערכת השייכת לתחום האחריות האישית שלה: "עידן +" (כמפורט כאן) והמשך שדידת משאבי השירות הזה ע"י סלקום ופרטנר. מי שנותן ידו לשוד משאבים ציבוריים ולהפקרות רגולטורית, אין מקומו בצמרת השירות הממשלתי. זה היה אמור להיות ברור וממזמן. 

לכן, אין לאפשר לשמילה מימון להיות יו"ר הרשות השנייה (או יו"ר מועצת הכבלים והלוויין), כי האחריות שלו למעשים כאלה ודומיהם, גדולה לא פחות מזו של יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. הוא ינסה לקבל את התפקיד (כמו שהוא מנסה להתקבל בדיוק כעת, לתפקידים אחרים). 

ביום 4.11.18 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"אודה להתייחסותכם לפסקאות הבאות:
 
1. בינואר 2019 פורש לגמלאות נתי שוברט ו"כמתנת פרידה" על חשבון הציבור, הוא יצא השבוע לכנס ITU בדובאי. מה הטעם להוציא אותו לכנס זה, כאשר יש במשרד עובדים עם "אופק שירות" היכולים לצבור ידע וניסיון בתחום, אנשים, שיישארו שנים במשרד ויתרמו מניסיונם לציבור ולמשרד? העניין הזה נראה פשוט טמטום ושחיתות, בהתייחסות לכספי הנסיעות הציבוריים של המשרד.

2. אחרי שמימון שמילה (יחד עם תמי לשם) הוביל שינוי ארגוני כושל במשרד ולאחר ששמילה נתפס בקלונו בצילום מזלזל בראש הממשלה ורעייתו, עם בקבוק שמפניה וסיגר (ועוד ביום ההולדת של שר התקשורת איוב קרא), שמילה למעשה הפך להיות "חסר תעסוקה" מאז שהגיע המנכ"ל נתי כהן, שתפס את מקומו בתור "יו"ר קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" ולכן שמילה מימון מחפש (שוב) את דרכו בחיים והפעם מתמודד על תפקיד יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כאשר חברו ומי ש"גייס" אותו למשרד ב"טיול" במקסיקו, המנכ"ל לשעבר עדן בר טל, משמש חבר בוועדת האיתור לתפקיד הזה - ויש להניח, שהוא לא ידווח על כך (על הקשרים האישיים בינהם) ולא יתפטר מהוועדה.
כמובן שלא שכחנו את "הסכין בגב", שתקע מימון שמילה לנתי שוברט כשחתר להחליף אותו בתפקיד ממלא מקום יו"ר מועצת הכבלים, והצליח בכך בזמנו.
ההתמודדות של שמילה מימון על התפקיד של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין מעוררת תמיהה, לא רק בגלל גילו של שמילה מימון ו"העבר המזהיר" שלו בתפקיד מ"מ יו"ר המועצה, אלא גם לנוכח העובדה, שהשר איוב קרא הוא זה שאמור לעבוד עם היו"ר, והשר לא בדיוק אוהד מושבע של  שמילה מימון.
תקוותנו, שנזכה ליו"ר חדש למועצה, מתאים יותר ממנו, צעיר ונמרץ יותר ממנו".

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

נוסיף עוד בהקשר של נתי שוברט, בקרוב יתקבל אישור רשמי לכך, שהתפקיד, שמילא נתי שוברט בשנים האחרונות היה פיקטיבי, אחרי שהודח ע"י שמילה מימון מתפקיד סמנכ"ל בכיר ספקטרום והפך להיות בעל תפקיד חסר משמעות עם השם: סגן מנהל מינהל הנדסה (ספקטרום). זאת, כמו שטענו וממזמן, וזה יוכח בכך, שעם פרישתנו בינואר 2019, לא יפורסם מכרז לתפקיד זה והוא יבוטל. האמת היא, שכבר היה אמור להתפרסם מכרז לתפקיד, אך ליתר ביטחון כדאי לחכות קצת ולעקוב אחרי מכרזי המשרד. אם התפקיד היה חשוב ואמיתי, למה לא פורסם אליו מכרז והוא מבוטל עם עזיבת נתי שוברט? בכל מקרה, נמתין בסבלנות עד יום פרישתו, כי במשרד התקשורת הכל יכול להתרחש, גם שהוא (נתי שוברט) לפתע (שוב) לא יפרוש וימצא תירוץ חדש, למה להישאר במשרד ולא לצאת לפנסיה. 

אגב, נתי שוברט הוא לא הפורש היחיד מהמשרד. נראה, שעדי קאהן - גונן (העוזרת המקצועית לשעבר של "עד המדינה" שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל המשרד), עזבה את המשרד לשוויון חברתי (הרשות למעמד האישה), שם ישבה עם התקן שלה ממשרד התקשורת (הסתתרה שם בחסות של שמילה מימון, שאישר במו פיו את התרגיל הזה), ולא שבה למשרד התקשורת (לתפקיד שיועד לה באגף הדואר). בקיצור, כנראה פרשה בשקט מהשירות הציבורי. שיהיה לה בהצלחה בכל אשר תלך. 

נספח
הודעת משרד התקשורת מיום 7.11.18: 
"מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, הניח בפני שר התקשורת איוב קרא את דו"ח הבדיקה במסגרת העברת מועמדותה של הגב' יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
 
השר אימץ את מסקנות הדו"ח והחליט שלא למסור את שמה של שמאלוב-ברקוביץ' לוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות (ועדת גילאור)".

עדכון 8.11.18, 21:00: המיזוג בין רשת לערוץ 10 אושר גם במועצת הרשות השנייה. הערוץ הממוזג צפוי להתחיל לשדר ב-1 בינואר 2019 באפיק 13, המשמש כיום את רשת. אפיק 14 של "ערוץ 10" כיום, יחזור כנראה לידי חברות התשתית (הוט, YES). 

איוב קרא שר התקשורת ציץ מייד בטוויטר: "אני מברך על החלטת המועצה ומאחל בהצלחה במהלך המיזוג.
כבר הנחיתי את הדרג המקצועי לבחון את ההשלכות הרוחביות על מנת לשמר חופש דעה לכלל הזרמים בחברה הישראלית ותחרות הוגנת בשידורי הטלוויזיה המסחריים ובתחום החדשות בעיקר. 
הבטחתי וקיימתי !
אף ערוץ בישראל לא יסגר בכהונה שלי.
אני שמח במיוחד שאף עובד לא ילך הביתה.
הצלחתי להציל את ערוץ 20, ערוץ 9 והאלה טי.וי -
ועכשיו את רשת וערוץ עשר.
כל מי שכבר תפר עוד תיק מופרך שלא יהיה מיזוג בגלל רה"מ יותר ממוזמן לזרוק את כל הספוקלציות ההזויות האלה לפח, ולהתנצל..." 

כך, השר איוב קרא שנושא אישית באחריות להפקרות ולכאוס בשוק הטלוויזיה בישראל, מסתמך על הזיכרון הקצר של הציבור והופך את הכישלון האישי שלו (שבעבר- אך לפני כשנה, במו פיו קרא לזה הצלחה: "מהפכת השר קרא" של "פיצול ערוץ 2" והרחבת גיוון הערוצים המשודרים בישראל), שוב להצלחה רגעית מדומה, בהבל פה של ציוץ בטוויטר, וגם הפך את הציוץ הזה ל"הודעה לעיתונות".

השר הרי בטוח שבישראל כולם מטומטמים וסובלים מבעיות זיכרון (כנראה שהוא צודק...). לא אופתע אם השר גם יחזור בו מ"תרגיל ההדחה" של יו"ר מועצת הרשות השנייה - יוליה שמאלוב-ברקוביץ' וימצא שוב תירוץ עלוב ושקרי, כדי להפוך מהלך כושל ולא חוקי שביצע ביחד עם מנכ"ל משרד התקשורת - להצלחה, ויבטל את "ההדחה"... 

ועד עובדי ערוץ עשר מסר בתגובה להחלטה: "חברים יקרים - מועצת הרשות השנייה אישרה היום את המיזוג בין ערוץ עשר כמעט פה אחד (אחת נגד). זו הקלה גדולה עבורנו לאחר מאבק אינטנסיבי וקשה. יחד עם זאת, המיזוג עוד לא הושלם ולצערי אנו עדיין בסביבת אי ודאות עד שיסגר המיזוג מול רשת. הליך מיזוג ככלל הוא הליך מורכב ולא קל ויהיו עוד קשיים בדרך. אנחנו נמשיך לעבוד קשה בשביל לשמור על מקום העבודה שלנו בערוץ הממוזג. אפשר לחייך היום. ועד העובדים".

עדכון 13.11.18: פורסם שהשר איוב קרא המליץ על מחליפה לשמאלוב-ברקוביץ': קרן אוזן (ניהלה בעבר את רדיו דרום). טרם ברור מה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' תעשה לנוכח המהלך הזה. 

עדכון 6.12.18, 17:00: על פי הפרסום כאן בדה-מרקר,"נסללה הדרך להדחת יוליה שמאלוב-ברקוביץ': היועמ"ש, בעקבות מכתב הסבר של היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד ("אחת מל"ו צדיקים"), דחה את טענותיה נגד השר איוב קרא. ככה, יוליה שמאלוב ברקוביץ' למדה על עצמה, בדרך הקשה, מה זה "ליפול לידיים" של "קליקת הפרקליטים". האם היא תגיש בג"ץ (או לחילופין פנייה לבית הדין לעבודה) ותנסה לעכב את הדחתה מהתפקיד ומינויה של קרן אוזן לתפקיד זה? זה כרגע לא ברור. בכל מקרה, אם "קליקת הפרקליטים" החליטה "לחסל" אותה, זה, על פניו, כנראה סופי וסופני... 

עדכון 10.12.18, 08:00: בחשיפה של ענת ביין-לובוביץ' מגלובס (כאן), של מה שמכונה "הבירור" \ "דו"ח הבדיקה", שנעשה ליו"ר הרשות השניה אצל מנכ"ל משרד התקשורת, מתברר, שהיא פשוט "נפלה בפח" אצל צמד אנשים (שר ומנכ"ל), שלא בוחלים בשום דבר ירוד ונבזי, כמובן לא חוקי, כדי להשיג את מטרתם (יש נגדם לפחות 5 תלונות, לכל אחד, על שלל של עבירות, שהם אישית עשו, החל מעבירות פליליות, לכאורה, דרך עבירות אתיות וכלה בעבירות משמעתיות. הכי חמור זה מה שאני מכנה בשם "תיק 5000"). לאור החשיפה, כעת מתברר, שהיא (יוליה שמאלוב-ברקוביץ') עשתה את הטעויות הבאות:

• התייצבה לברור אצל מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, שהוא לא הממונה עליה ואין לו שום סמכות לחקור אותה, או בכלל להזמין אותה לשיחה. 
• היא לא ביקשה מנתי כהן להציג לה כתב מינוי רשמי מהשר בתור "בודק" או "חוקר". אגב, אין בכלל פרוצדורה כזו (של בדיקה של יו"ר הרשות השנייה ע"י מנכ"ל משרד התקשורת), לא יכול להיות בכלל דבר כזה לגבי יו"ר הרשות השנייה. תהליכי ההדחה של יו"ר הרשות השנייה מפורטים בחוק הרשות השנייה (או לחילופין, היא כפופה לחקירה של נש"מ \ מבקר המדינה \ ו\או המשטרה, כמו כל עובד מדינה). 
• היא לא עברה שום עבירה (גם על פי הדו"ח של המנכ"ל), גם לא אתית. כך, שלא ברור על סמך מה השר הדיח אותה מתפקידה. 
• מה שהמנכ"ל כתב עליה, זו עבירה של המנכ"ל עצמו, כי הוא ממציא עבירות שאינן. כך גם נהג השר ובכך השר גם הוא עבר עבירה של "עלילת שווא"...וכך נכתב בגלובס: "ההאשמות בנוגע לשמאלוב-ברקוביץ' קובעות כי היא גיבשה דעתה על המיזוג עוד בטרם החל ההליך ולא חשפה דו"חות שהיו בידיה". זה בדיוק מה שההשר והמנכ"ל עושים כל הזמן, בכל נושא, אז למה באים אליה בטענות, שהיא עשתה בדיוק אותו דבר? 
• היא התלוננה אצל היועמ"ש במקום ללכת ישר לבג"ץ ו\או לבית הדין לעבודה, בתביעה משפטית אודות הפרוצדורה הפסולה, שעשו לה השר והמנכ"ל.  כך, "תרגיל כיפה אדומה" של השר ומנכ"ל משרד התקשורת הצליח (עד כה), בגלל הטעויות של יו"ר הרשות השנייה, שהתנהלה כמו טירונית בטירונות.

עדכון 20.12.18: אושר מינויה של קרן אוזן ליו"ר הרשות השנייה, לפי המלצת שר התקשורת, איוב קרא. זאת, למרות ניגודי העניינים הפוטנציאליים של אוזן וניסיונה הניהולי המוגבל, אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את מינויה ליו"ר הרשות השנייה, במקומה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שהודחה ע"י השר ב"תרגיל כיפה אדומה". הממשלה אמורה לאשר בקרוב גם את מינוי שאר חברי המועצה החדשים, לפי המלצת השר איוב קרא. 

פסקה אחרונה:
משרד התקשורת (לרבות מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) הצליחו בשלוש השנים האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של אזרח די נחבא אל הכלים בשם שאול אלוביץ', יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו ועוברים במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי). אלו אותם בעלי אינטרסים אישיים שגם קידמו את ההטבות האדירות לאנלימיטד וסלקום ("תיק 5000"), תוך הפרות חוק (לכאורה) בקנה מידה אדיר, נושא חמור ביותר שגופי אכיפת החוק בישראל טרם החלו לחקור בו.

לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.