מחקר באונ' בן-גוריון: המדיה החברתית היא מכשול לאנשים המתמודדים עם סטיגמה
מאת: מערכת Telecom News, 27.1.21, 14:05
 
נבחנו בלוגים "פרו-אנורקסיה", פורום מקוון לנשים המתמודדות עם בעיות פוריות, קבוצת פייסבוק להורים שכולים ו-2 קבוצות וואטסאפ ליוצאי צבא ישראלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
 
מלכוד 22 ברשתות החברתיות: אמצעי מדיה חברתיים, שמציעים הזדמנויות עבור אנשים המבקשים תמיכה חברתית, עלולים לדחוק אותם לשולי החברה במקרים בהם נדרשת חשיפת מידע אישי כתנאי קבלה לאותן הקבוצות.
 
מחקר בינלאומי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת גוטנברג בשוודיה פורסם בכתב העת social media & society ומצביע על האתגרים העומדים בפני קהילות דיגיטליות בטוחות עבור אנשים וקבוצות המוגדרים כבעלי סטיגמה.
 
במסגרת זו נבחנו  5 קהילות מקוונות עם סטיגמות ולהן מאפיינים טכנולוגים שונים:

• בלוגים "פרו-אנורקסיה",
• פורום מקוון לנשים המתמודדות עם בעיות  פוריות,
• קבוצת פייסבוק להורים שכולים,
• 2 קבוצות וואטסאפ עבור יוצאי צבא ישראלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

באמצעות ראיונות עומק עם עשרות חברי הקהילות ומנהליהן, עלה, שמאפייני הרשתות החברתיות (פייסבוק וואטסאפ) כמו חוסר באנונימיות ונראות (ציבוריות) גבוהה, הם שעלולים לדחוק לשוליים את אלה המתמודדים עם סטיגמה חברתית כתוצאה ממצב בריאותי.

המחקר מצא, שישנה בעיה מובנית באופן ההשתתפות במדיה החברתית עבור אנשים המתמודדים עם סטיגמה. קבוצות התמיכה ברשת, שמעוניינות לשמור על חברי הקהילה שלהן, אמורות למנוע כניסה של מתחזים לקבוצה. אולם, דווקא פעולה זו היא העלולה להפוך את הקבוצות הללו להיות בלתי נגישות עבור אלה הזקוקים להן.
 
כך למשל, כדי לקבל גישה לתמיכה חברתית בקרב קהילות בפייסבוק ובוואטסאפ, חברים פוטנציאליים נדרשו לחשוף את זהותם (שם אמיתי, פרופיל תמונה או מספר טלפון) ובמקרה של פייסבוק, אף לחשוף את רשימת החברים והפעילויות שלהם. בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ הסגורות הללו, רמה נמוכה זו של אנונימיות היא שאפשרה למנהלי הקבוצות לבדוק אם חברים חדשים היו אנשים אותנטיים.
 
ד"ר דפנה ישועה-כץ, (בתמונה למעלה), המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב:  "בעוד שהספרות המחקרית מריעה לרשתות החברתיות על כך, שהן מאפשרות היווצרות ותחזוקה של קשרים והון חברתי, המחקר שלנו מדגיש את הפרדוקס הנגרם ע"י אותם מאפיינים טכנולוגים.
 
כדי להציע למתמודדים סביבות בטוחות ומתפקדות של תמיכה, על הקהילות להישמר מפני מתחזים, שנוכחותם מאיימת על מקלטם הבטוח. במקביל, השמירה על גבולות הקהילה וירידתן למחתרת עלולה לחסום גישה לאלה הזקוקים באמת לתמיכה ולהרחיק את הקבוצות מהעין הציבורית".
 
המחקר נערך בשיתוף ד״ר אילבה הארד אף סגרסטד, חוקרת מאוניברסיטת גוטנברג בשוודיה ומומן ע"י קרן ה-ISF.
 
צילום תמונה עליונה: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב