"מוכר החלומות" במשרד התקשורת מכה שנית ודוחה את הגשמת החלומות הטכנולוגיים ל-2019  
 מאת: אבי וייס, 4.7.16, 09:00
 
כמענה לניתוחים באתר זה, מנכ"ל משרד התקשורת פרסם הודעה לעיתונות על כך, שהשינוי הארגוני במשרד יוצא לדרך ויוביל למהפכות טכנולוגיות חדישות. איך אפשר למכור לעיתונות הודעה על טכנולוגיות עתידיות העומדות בפתח, בעקבות מינוי של משנה למנכ"ל, כשאת הטכנולוגיות הקיימות כלל לא יודעים איך לקדם במשרד התקשורת?
מהן הטכנולוגיות החדשות, שמשרד התקשורת היה יכול לקדם עד היום וכשל בכך, או בכלל לא עסק בכך? 13 סעיפים של פיגור טכנולוגי ורגולטורי. עוד ספין על העיתונות והציבור.
 
בשבוע החולף פרסם מנכ"ל משרד התקשורת (שלמה פילבר, בתמונה) מסמך המצוי כאן למתעניינים, שהועתק כלשונו ע"י כלי התקשורת (שלמה פילבר היה בטוח, שזה מה שיקרה, משום שהוא מניח ובצדק, שאיש בתקשורת לא מבין על מה הוא מדבר).
 
במרכז הפרסום מצוי דיווח על פרסום מכרז בין-משרדי לתפקיד "משנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנדסה", שבעקבותיו יבוצע שינוי מבנה ארגוני במשרד ויגיע עידן חדש הכולל [ציטוט]: "דור חמישי בסלולר, IoT (אינטרנט של הדברים), עיר חכמה, פריסת תשתית סיבים אופטיים מתקדמת בישראל" (אכנה כאן את כל הטכנולוגיות העתידיות הללו בקצרה: "בית החלומות של ש"פ").
 
ש"פ זה שלמה פילבר, למי שלא הבין. נתעלם כרגע מהעובדה, שיש כבר פריסת סיבים אופטיים מתקדמת בישראל (לא ב-Unlimited. יש בבזק), שלא מופעלת בגלל ש"פ עצמו, נתעלם כרגע מכך, שלא מדובר בטכנולוגיות עתידיות אלא בטכנולוגיות קיימות, שכבר מופעלות או בתחילת הפעלה בכל העולם המערבי, ונתעלם כרגע גם מהעובדה, שכל המכרזים של משרד התקשורת (ללא יוצא מן הכלל) הם "מכרזים תפורים", שמבוצעים בתכנון ובתחמון ע"י הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש (תמי לשם) ביחד עם "קליקת הפרקליטים" בגיבוי מלא של נש"מ.
 
נניח כרגע, שהכול ייעשה בצורה נכונה והוגנת וייבחר האיש המתאים לתפקיד החדש. אז מה הקשר בין מינוי אדם חדש במשרד התקשורת, בכיר ככל שיהיה, ליישום רגולציה לטכנולוגיות חדישות? מה הפריע למשרד התקשורת לקדם טכנולוגיות חדשות עד היום (רשימה מלאה בהמשך המאמר)? אילו טכנולוגיות חדשות קידם ש"פ בשנה וקצת שהוא בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת? מי מנע ממנו לקדם את הטכנולוגיות הללו עד היום?
 
התשובות לשאלות הללו די פשוטות. הרי ברור, שש"פ לא ראה מימיו איך נראה מחשב או סמארטפון מבפנים, או איך נראה מתג תקשורת או טלפוניה מבפנים. גם אין לו שמץ של מושג איך עובדות 7 השכבות של התקשורת.
 
כך, שברור לחלוטין, ש"בית החלומות של ש"פ" אלו סיסמאות הנאמרות כ"ספין תקשורתי" ע"י עורך דין, שהוצנח לתפקיד של מנכ"ל, מבלי שלו עצמו יש שמץ של מושג מה הקשר בין הטכנולוגיות הללו, לתהליכי יצירת מנגנוני מדיניות ורגולציה, כדי ליישם את הטכנולוגיות הללו בישראל.
 
הבעיה היותר חמורה, שגם אם היה מנכ"ל, שכן מבין בטכנולוגיות ובתפעול של  כל 7 שכבות התקשורת, זה לא מבטיח כלל, שהוא יידע איך לקדם את הטכנולוגיות הללו והרגולציה הכרוכה בהן. הדוגמה המובהקת היא המנכ"ל הקודם, אבי ברגר, שהיה מהנדס תקשורת בהשכלתו וניסיונו, שכשל בכל מעשיו ותכניותיו.
 
כלומר, יש כאן בעיה הרבה יותר יסודית וקשה לטיפול, מאשר הפרחת סיסמאות, ספינים ויצירת שינויים ארגוניים חסרי משמעות. למעשה, צריך להחליף חלק ניכר מעובדי משרד התקשורת, לשנות את כל שיטות העבודה ולהחליף את כל כלי העבודה (לרבות כל מערכות המחשבים ותוכנות), כדי שתהיה למשרד הזה יכולת לקדם את "בית החלומות של ש"פ" ויכולת מעשית ליישם את כל הנדרש לעולם המתקדם בתקשורת, שבו העולם המערבי מצוי, אך אנו לא מתקדמים אליו.
 
דהיינו: כדי ליישם את "בית החלומות של ש"פ", צריך להקים "רשות תקשורת" חדשה ועצמאית. אבל ברור, שזה לא יקרה בקדנציה של ביבי נתניהו כראש הממשלה ושר התקשורת. עיקר תכניותיו של ביבי נתניהו בתחום התקשורת היו לנסות לחסל את "כנופיית השמאל" השולטת לטעמו בכלי התקשורת בישראל. זאת, ע"י עידוד תחרות ויצירת מסגרת רגולטורית מתאימה לכלי תקשורת התומכים בביבי נתניהו במוצהר או בסתר. המימוש של התכניות הוטל על ש"פ. בינתיים, התכנית הגרנדיוזית הזו נתקעה, בין היתר בגלל היועמ"ש. כך, גם מסקנות "ועדת פילבר" לעולם הטלוויזיה נמצאות כרגע במצב של "מוות קליני".
 
אם לא די בכך, ש"פ הרס במו ידיו את היכולת לקבל החלטות ולהתקדם לכיוון יישום "בית החלומות של ש"פ":

א. המדען הראשי של משרד התקשורת (ד"ר א. אדלר) התפטר ומשרתו בוטלה. כלומר: הפונקציה הכי חשובה במשרד התקשורת לקידום טכנולוגיות עתידיות וליישום "בית החלומות של ש"פ" פשוט כבר לא קיימת.
ב. מזה יותר משנתיים יש במשרד התקשורת אגף לתכנון אסטרטגי. האגף הזה למעשה מנוטרל ולא הפיק שום נייר אסטרטגי בשום טכנולוגיה עתידית (או בכל נושא עתידני אחר), מיום הקמתו ועד עצם היום הזה.
ג. המנמ"ר של המשרד, שרצה לקדם טכנולוגיות מיחשוב חדשות (כולל CRM לאגף הפיקוח), פוטר, לא מונה לו מחליף וכל התכניות שתכנן - נזרקו לפח.
 
כלומר: אין למשרד התקשורת בכלל אנשים וכלים ליישם את "בית החלומות של ש"פ". זה לא יכול להתממש בלי הקמת "רשות עצמאית לתקשורת", מה שלא יקרה.
 
והדבר הכי חשוב: לוחות הזמנים ליצירת הרגולציה החדשה. ש"פ מניח (ובצדק), שהעיתונות לא מבינה על מה הוא מדבר, ולכן, בהינף קולמוס, כל הלו"ז של יישום "בית החלומות של ש"פ" פשוט נדחה בשנתיים. אך במרץ 2016 במסגרת "תכנית העבודה השנתית" של משרד התקשורת נכתב, שכל התכנונים הרגולטוריים ליישום "בית החלומות של ש"פ" ייגמרו עד סוף 2016. בעקבות שני ימי עיון אסטרטגיה בנושאי טכנולוגיות מתקדמות, שערך המשרד, פורסם בחודש הקודם, שהלו"ז להכנת הרגולציה הזו יהיה 2017. והנה בהודעה החדשה של המנכ"ל, הלו"ז להכנת הרגולציה נדחה ל-2018. כלומר, לפני 2019 לא נראה יישום של "בית החלומות של ש"פ".
 
זה רציני?
 
בעולם הטכנולוגי של היום, דחייה של שנתיים בהינף קולמוס של "ספין לעיתונות" בתכנון הרגולציה היא פשוט אובדן דרך מול ההתקדמות העולמית בנושאים הללו. זה גם מראה, שבאמת אין לש"פ אפילו מושג קלוש על מה הוא מדבר וכותב.
 
מהן הטכנולוגיות החדשות שמשרד התקשורת היה יכול לקדם עד היום וכשל בכך, או בכלל לא עסק בכך?

1. אתר משרד התקשורת הוא הגרוע ביותר מבין אתרי גופי הרגולציה לתקשורת בעולם והגרוע מבין אתרי משרדי הממשלה בישראל. את זה לא רק אני אומר, מסמכים ממשלתיים רשמיים אומרים זאת, שחור על גבי לבן. למשל בדו"ח "ועדת חייק" מלפני כ-5 שנים. מאז, לא קרה מאומה והאתר הידרדר ואיבד כל קשר לשקיפות, אינטראקטיביות עם הציבור ולעדכונים.
2. משרד התקשורת הישראלי הוא היחיד, שעדיין מנהל קשר עם הציבור בפקסים (למשל בכל הקשור לייבוא מוצרי אלחוט וסלולר), טכנולוגיה חדישה בת כמה מאות שנים...
3. משרד התקשורת הישראלי לא מימש את החלטת הממשלה לספק שירותים לציבור במיילים ובאתר האינטרנט, בכל הנושאים.
4. IPv6: ישראל היא האחרונה בעולם עם אפס יישום של טכנולוגיות IPv6. אין בכלל מי שמבין ויכול לעסוק בכך במשרד. נזק מצטבר אדיר ממדים לציבור.
5. שמות מתחם (דומיינים). כ-320 אלף בעלי דומיינים בישראל משלמים מחיר מופקע למונופול בלתי מוכרז הגובה את הכסף הזה בלי שום בסיס חוקי ומבלי לקדם את התחום הזה, שנתקע בהיסטוריה מלפני 20 שנה. אין בכלל מי שמבין ויכול לעסוק בכך במשרד.
6. רדיו דיגיטלי: כל החלטות הממשלה והכנסת בנושא לא בוצעו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה כל שידורי הרדיו הם אנלוגיים.
7. שידורי טלוויזיה טריסטריאלית (קרקעית. מכונה בעולם בשם DTT ובישראל מכונה בשם האירוני "עידן +", שהשם הנכון אמור להיות "עידן -"...) עדיין באיכות SD. כל החלטות הממשלה והכנסת להוסיף ערוצים ולהפוך אותם ל-HD לא בוצעו. על 4K בכלל לא שמעו. ישראל היא היחידה בעולם שבה שידורי ה-DTT הם ב-SD. ציוד ה-HD, שנרכש ע"י הרשות השנייה, נרקב במחסניה כבר כ-5 שנים.
8. שירותי תקשורת פרטיים ועסקיים בענן. ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שאין בה רגולציה לתחום שירותי התקשורת בענן. אין מושג כזה ברגולציה הישראלית. הטכנולוגיה האחרונה, שיש לה רגולציה כתובה במשרד התקשורת הישראלי, היא PRI (כלומר: ISDN, טכנולוגיה בת כ-30 שנה). ישראל היא היחידה בעולם, שבה עיקר תשתיות הטלפוניה העסקית מחברות התקשורת המרכזיות הקיימות מבוססים על PRI, במקום שירותי ענן. מזל שחברות פרטיות החלו לספק בעצמן ומיוזמתן שירותי תקשורת בענן (למשל: תדיראן טלקום, בינת, טלדור ועוד).
9. טלפונית IP על מכשירי הסלולר (VoC = Voice over Cellular). על פי הרגולציה שבתוקף, שירותי VoC הוגדרו ברגולציה הישראלית כשירות קווי ולא סלולרי ושחייב להתבצע לפי כללי הרגולציה הקווית, עם מספור קווי. זו ממש לא בדיחה ל-1 באפריל. הרגולציה המוזרה הזו הרגה כבר 2 חברות תקשורת, שרצו להיכנס לשוק עם שירותי VoC כאלה וכבר היו להן כמה אלפי לקוחות בניסוי שיווקי (סיפמי ופרי טלקום). הרגולציה חסמה גם כניסת כל מפעיל חדש אחר לתחום זה. זה לא הפריע כעבור כמה שנים טובות לחברות פלאפון ופרטנר להתחיל לספק בעצמן שירותי VoC לציבור, בשירות המכונה כעת: WiFi Calling, כל חברה בשיטה טכנולוגית קצת אחרת, תוך התעלמות מוחלטת מהרגולציה, שעדיין בתוקף ומבלי לבקש היתר. זה חלק "מהכאוס הרגולטורי" הקיים בישראל בכל התחומים.
10. קידום טכנולוגיות בעולם הכבלים. גם "ועדת פילבר" לא עסקה בנושא (מחוסר הבנה בסיסי) ולא הבינה, שיש לתכנן הרחבת תחומי הערוצים והתדרים המוקצים לכבלים, עקב כניסת טכנולוגיות מתקדמות דוגמת Docsis 3.1 תוך מעבר ל-4K ובהמשך ל-8K ויצירת שירותים אינטראקטיביים עם הצופים בשידורים.
11. פריסת דור 4 בישראל. "מוכר החלומות" מדבר בלי הרף על מעבר לדור 5 בסלולר (5G) תוך התעלמות שאין עדיין דור 4 בישראל באופן מלא. רק בחלק קטן מרשת PHI (פרטנר-הוט-מובייל) יש 20 מגהרץ של LTE. לסלקום ולפלאפון יש "רשת LTE נכה" עם 15 מגהרץ, וגם לא בכל הארץ. תדרי LTE-A בכלל לא יצאו למכרז ולא ידוע מתי יבוצע מעבר ל-LTE-A (אם בכלל). בתדרים, שחולקו במכרז לגולן טלקום ולמרתון ל-,LTE לא נעשה כל שימוש כמעט שנתיים. על טכנולוגיות ביניים בדרך ל-5G דוגמת LTE-U בכלל לא שמעו בישראל. מצבה של ישראל בכל תחומי הסלולר מאוד גרוע ביחס לנעשה בעולם (ראה דו"ח חדש מ-GSMA - כאן). 
12. ה-WiFi בישראל מעוקר ומסורס, מצב שלא קיים בשום מדינה בעולם. אין שום מדינה בעולם עם כאלו מגבלות על ייבוא ציוד WiFi.
13. אין בישראל שום רשת ציבורית ל-Offload סלולרי, לא Femtocell ולא WiFi ולא כל רשת אלחוטית אחרת, כמו שיש בכל העולם המערבי.

 13 הסעיפים של פיגור טכנולוגי שהבאתי כאן להדגמה, הם רק חלק קטן מהרשימה הכוללת של נושאים טכנולוגיים שאיש לא מנע ממשרד התקשורת מלטפל ולקדם אותם עד היום. העובדה היא - שנתקענו.
 
אז איך אפשר למכור לעיתונות הודעה על טכנולוגיות עתידיות העומדות בפתח, בעקבות מינוי של משנה למנכ"ל, כשאת הטכנולוגיות הקיימות כלל לא יודעים איך לקדם במשרד התקשורת הישראלי?
 
איך אפשר לקפוץ דורות טכנולוגיים קדימה, בלי תשתיות טכנולוגיות קיימות?
 
שורה תחתונה
עוד ספין על העיתונות והציבור מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי בראשותו של שלמה פילבר. במיוחד כשיתברר, שאת התפקיד של משנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנדסה אולי יקבל מיודענו: שמילה מימון... שום מהפכות טכנולוגיות ושום נעליים.