שר האוצר, משה כחלון, היה בעברו שר התקשורת והוא יודע היטב, שתחום התקשורת הוא מחולל צמיחה מהיר יותר מכל צעד אחר. למרות זאת, תחום התקשורת לא קיים כלל בחבילת הצעדים, שהאוצר הציע, ושהממשלה קיבלה אמש. מה ניתן לעשות כדי לתקן את התקלה הקשה הזו בתחומי הסלולר, הקווי, האלחוטי, הסיבים והדומיינים לעסקים ולפרטיים?
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 17.3.20, 11:32

שר האוצר, משה כחלון, (בתמונה משמאל), פרסם אמש תכנית רחבה ביותר (הנמצאת כאן), שהוכנה בשת"פ כל הגורמים המרכזיים בשוק הנוגעים בדבר (הסתדרות, התאחדות התעשיינים, מרכז השלטון המקומי, משרדי ממשלה הנוגעים בדבר, גופים רגולטוריים הנוגעים בדבר וכיו"ב), תכנית בהחלט רצינית וחשובה ביותר ובכיוון הנכון.

אולם, בתכנית הזו נפקד מקומו של שוק התקשורת.

למי שעוקב איך משרד התקשורת מתנהל בזמן האחרון (למשל כאן וכאן), זה לא מפתיע.

מדובר במחדל ענק.

שבועות אני מתריע שוב ושוב - ואיש לא מוכן להקשיב, חיים באופוריה, עד שמקבלים פתאום "פטיש 5 טון" על הראש. 

שר האוצר, משה כחלון, היה בעברו שר התקשורת והוא מכיר היטב את כל המחקרים והנתונים, מה ההשפעה של הרחבת הפס הרחב, הקווי והנייד, על הצמיחה במשק - בכל התחומים.

בניגוד לתחומים אחרים, שקיימים בתכנית של משרד האוצר, דוגמת רכבות, כבישים, הגדלת מספר המהנדסים, הקמת מרכזי תחבורה, הקמת קווי הולכת גז, וכיו"ב, שייקח שנים ליישם אותם, בתחום התקשורת - ניתן להגיע להישגים תוך חודשים ספורים ובחלק מהמקרים, ממש מיידית. גם ההשקעות הנדרשות מצד הממשלה, הן מאוד מינוריות. זה ממש לא בשמיים. 

לכן, מוצע לשר האוצר משה כחלון "לקחת בעלות" על תחום התקשורת ולהקים מייד צוות מקצועי, שיכלול גורמים מתאימים (כמפורט בנספח א' כאן למטה, זו לא רשימה סגורה אלא רק הצעה), כדי לבנות מייד תכנית להאצת שוק התקשורת למתן פס רחב מאוד לכל בית, ולהאיץ יישום עבודה מרחוק, רפואה מרחוק, למידה מרחוק, העברת כמעט כל העסקים קטנים למסחר אלקטרוני, וכך הלאה והלאה.

הצעדים, שמוצעים כאן, לא דורשים שום חקיקה, שום צווים, שום מעקבים של השב"כ, שום ציוד בדיקה רפואי, רק החלטות מהירות ואמיצות, לטובת כלל השוק ומשק התקשורת.

מה אני מציע?
קודם לכל, לכנס ישיבת חירום עם הגופים, שמוצעים בנספח א', כדי לגבש תכנית חירום.

יחד עם זאת, יש צעדים, שניתן לקבל עליהם החלטה מיידית כבר כעת:

א. האצת המעבר לדור חמישי 5G בסלולר:

• לבטל את המכרז הקיים, ולחלק מייד (אחרי פר זמן קצר של התארגנות) תדרים בהגרלה.
• התדרים יינתנו במענק או בהשאלה, לתקופת זמן מוגדרת (אני מציע - 5 שנים, עד שלחברות הסלולר תהיה יכולת תשלום על התדרים הללו). 
• החברות, שתקבלנה תדרים, תתחייבנה לבצע פריסה ארצית בלו"ז שייקבע (הלו"ז קיים כבר במכרז הקיים), אחרת, התדרים יוחזרו למדינה והם תיענשנה בחומרה על אי עמידה ביעדים הללו.
• ייפתחו כל החסמים לטכנולוגיות רחבות פס באוויר (יפורט בהמשך), כדי לעודד יישומים של 5G בצורה רחבה דוגמת: IoT, עיר חכמה, תחבורה חכמה וכיו"ב. 

הפיגור של ישראל בתחום תשתיות הסלולר הוא בלתי נתפס, אנו כיום במקום ה-83 בעולם (!!), עם פיגור עצום ולא ייאמן בהקצאת תדרים (כמפורט כאן). סקירה עדכנית על מצב הסלולר בעולם יש כאן. מפת פריסה עדכנית של 5G מסחרי שיש כבר בכל רחבי עולם יש כאן. אנו רק יכולים לחלום על זה, בגלל רשלנות רבתית של ראשי משרד התקשורת, כישלון שהזהרתי מפניו בזמן אמת, שוב ושוב.

בתחום תשתיות ושירותי הסלולר, אנו במצב חירום - עוד הרבה לפני מגיפת הקורונה!

ב. האצת הפס הרחב הקווי, הסלולרי והאלחוטי לציבור:
נושא אחד, די ברור לי, גם בלי מחקרים, בלי לפרסם שאלונים, בלי לקיים דיונים וכיו"ב), שהוא צורך דחוף, שניתן לקדם אותו מייד הוא הצורך בפס רחב יותר לבתים רבים בישראל, במיוחד לבתים בהם עובדים מרחוק.

די ברור לי, שכמעט כל מי שעובד כעת מרחוק, לא מקבל את רוחבי הפס, שהיו לו במקום העבודה הקבוע שלו, ולא מקבל את התנאים הנדרשים כדי לבצע עבודה מרחוק יעילה ואפקטיבית. מאות אלפי מובטלים כעת מאונס (למשל, בעולמות התעופה, הספורט, הבידור, האוכל, הקניונים, והתיירות), נשארים בבית וזקוקים לפס רחב, להתעדכן, ואולי כדי למצוא עבודה חלופית. מאות אלפי סטודנטים (מעל ל-300 אלף) ומעל ל-2 מיליון תלמידים, שנאלצים כעת ובחודשים הקרובים ללמוד מרחוק, זקוקים לרוחבי פס, שלא נדרשו להם קודם. גם אלה, שתקועים כעת בבית בגלל הבידוד מהקורונה, מעוניינים בעוד רוחבי פס (למשל לצרכי צפייה בבידור מעל רשת האינטרנט). בנוסף, יש כעת יותר אנשים בכל בית המשתמשים בו זמנית ובמקביל בפס הרחב, וגם הם לא מקבלים מענה מספק.

את הבעיה הזו אפשר לקדם בכמה צעדים מעשיים ומידיים, שלא דורשים שום חקיקה, שום חקיקת משנה, שום שימועים ושום דבר היכול להפריע למהלכים ולצעדים הללו, רק החלטות מהירות לטובת האינטרסים של הציבור, שזקוק לעוד רוחבי פס בבית:

1. להוריד את כל המגבלות על בזק (במיוחד לגבי טכנולגיות מסוג: G.fast, VPLUS, 35B), ולדרוש מבזק, שהעדיפות לשדרוגים תהיה עבור כל אלה העובדים \ לומדים מהבית (אפשר להסתפק בהצהרה של הלקוחות, על טופס ההזמנה של השדרוג, שהם עובדים \ לומדים מהבית).

2. לשחרר את תחום התדרים ובמיוחד תחום התדרים החופשי של גלים מילימטריים ולאפשר מייד לכל ספק, שמעוניין בכך, לפרוס שירותי פס רחב בגלים מילימטריים לבתים באוויר, לעשות זאת במהירות מרבית בשיטה הרגולטורית הבאה: מי שיש לו כבר רישיון תקשורת (דוגמת רישיון אחוד, רישיון ISP, רישיון מפ"א, רישיון רט"ן, רישיון MVNO וכיו"ב) - יקבל היתר לפריסה מיידית, דרך עדכון הרישיון הקיים, ללא צורך ברישיון חדש. ספק חדש, שמעוניין להיכנס לתחום זה, יקבל היתר מהיר לפריסה בפרוצדורה של "רישיון ניסוי שיווקי" לעד 10 אלף לקוחות קצה, לשנה. 

3. במקביל, יש להוריד את כל המגבלות של ה-Wifi גם בתחומי ה-Outdoor וגם בתחומי השירות ולספק תדרים נוספים ל-WiFi בתחומי ה-60 גיגהרץ, מה שמכונה בשם WiGig, השם הטכני של השירות הזה הוא 802.11ad.

אין שום סיבה, שספקי תקשורת דוגמת MVNO ואחרים, לא יספקו שירותי WiFi ציבוריים לבתים בגישת ה-WiGig. יש מדינות בהן זה להיט, למשל בסינגפור. 

4. אופציה נוספת לעולם ה-WiFi היא פתיחת תחום ה-6 גיגהרץ ל-WiFi, בתקן 802.11ax, כמפורט כאן.
גם כאן, יש לאפשר לספקים חדשים (או לספקים קיימים, שירצו להיכנס לתחום) לפרוס תשתיות WiFi ציבוריות לבתים ולמשרדים.

תחום ה-WiFi הוא תחום משלים ומתחרה בתחום "הגלים המילימטריים" וברוב ארצות העולם הנאורות, 2 הטכנולוגיות מצליחות גם יחד, לצרכים שונים. אין סיבה שבישראל לא נלמד מכך ולא נקדם את 2 הכיוונים הללו גם יחד. 

מי שלא קולט את המצב, מכרז ה-5G המקורי - נראה מת. מקורונה... מועד ההחלמה בשיטת "תחיית המתים" - עדיין לא ידוע. כרגע, "גלים מילימטריים", WiGig וחיבורי סלולר רחב פס 4G או 4.5G לנתבים ביתיים, הם פתרון מעשי אפשרי, לעת החירום הזו, כתחרות לפס הרחב של בזק והוט, לנזקקים לרוחבי פס לביתם. 
 
5. באישור שר האוצר, להוריד את כל המכסים והמיסים על ציוד קצה מהיר (כל החברות תצגנה דגם אחד עד שניים לפס רחב מהיר, קווי, או סלולרי, או אלחוטי, שהן מבקשות הורדת המיסים מעל ציוד זה), הורדת מיסים מיידית למשך 3 עד 6 חודשים. כך שהחברות תקבלנה תמריץ לשדרג לקוחות עם ציוד קצה וציוד רשת התומך בקצבים גבוהים יותר (והכוונה כאן, כמובן, לא רק לבזק, אלא גם להוט, לחברות הסלולר ולספקי שירותי הגלים המילימטריים וה-WiFi, שיקומו בעקבות הסעיף הקודם שהצעתי). 

6. בנוסף, על הממשלה להחליט כבר כעת (לכל המאוחר בישיבת הממשלה ביום א' הקרוב), להורות על עידוד עבודה מהבית באמצעות רשת האינטרנט, תוך מתן הקלות רגולטוריות וכספיות מתאימות לכל חברות התקשורת בעלות רישיון, וכן מתן סמכות לשר התקשורת, או לשר אחר, בתחום שמות המתחם, ולרבות סמכות לאישור סיומות ישראל בעברית ובאנלית וכן סמכות למתן היתר הקמה והפעלה של המרשם הלאומי של שמות המתחם, דבר שבהכרח יוזיל מהותית עלות רישום שם מתחם בסיומת ישראל לכלל כ-250 אלץ בעלי שמות מתחם בישראל ויאפשר הוספה מיידית של מאות אלפי שמות מתחם.

טיוטת "הצעת מחליטים" לממשלה כבר הועברת לשרים הנוגעים בדבר (ההצעה נמצאת כאן, למתעניינים), רק צריך לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר הזו ולהתניע את הביצוע המיידי של ההחלטה הזו, מה שניתן לבצע תוך שבוע אחד, לכל היותר. 

עסקים קטנים רבים היו יכולים להימנע מפשיטת רגל במב החירום בו אנו נתונים, אם העסק שלהם היה ערוך למעבר למצב מקוון ומתן שירות מקוון. בארה"ב למשל, סגירת המסעדות לא פגעה במסעדות רבות שהיו ערוכות גם קודם לכן, לאספקת ארוחות ללקוחות בבתים (שירות מאוד נפוץ שם). לכן, עידוד הקמת פורטלים ושירותים מקוונים למירב העסקים הקטנים עד הבינוניים, היא משימה ברת השגה, אם משחררים את כל החסמים והמונופולים הדורסניים שיש בתחום זה, למשל בתחום הדומיינים. 

7. לקבוע שכל עוד מצב החירום מתקיים, חברות התקשורת לא תנתקנה חייבים.

בארה"ב, היוזמה של חברות התקשורת באישור ה-FCC לא לנתק לקוחות קרויה בשם: "Keep Americans Connected". 

בנוסף, חברות התקשורת הגדולות בארה"ב יצאו ב"שחרור מגבלות" ארצי (כאן) שכולל: אין הגבלת נפח גלישה סלולרית, אין הגבלת נפח גלישה קווית, כל שירותי ה-WiFi הציבוריים פתוחים וחופשיים לכל, בכל מקום, ללא כל מגבלה. 

זה בדיוק סוג היוזמות, שמשרד התקשורת הישראלי היה צריך ליזום - לטובת ציבור הצרכנים, במקום לעסוק בחיפוש הקלות רגולטוריות וכלכליות לחברות הסלולר, תוך דאגה רק לאינטרסים הצרים של בעלי ומנהלי חברות הסלולר. . 

אגב, יש חובה להמשיך עם "ניידות המספרים" כי זה כלי צרכני, שאוסר לוותר עליו בשום מצב. 

8. נדרש טיפול חירום מיידי בנושא ההנחיות לרוחבי הפס של עבודה מרחוק ולמידה מרחוק, כולל הוצאת הנחיות ברורות ממשרד התקשורת וגופים מקבילים (כמו יחידת הסייבר הממשלתית, שכבר עשתה זאת, בצורה מאוד ברורה ומקצועית), להתנהלות בעבודה מרחוק מהבית, לרבות סיכונים לדליפת מידע, סיכוני התקפות סייבר, הגנה על תכנים לילדים ובני נוער הנשארים בבית וגולשים סביב השעון - בגלל שהם תקועים בבית, וכיו"ב.

שלא יהיה כל צל של ספק, כדי לממש כל זאת, יש צורך בצמרת אחרת לגמרי במשרד התקשורת. הצמרת הנוכחית מזמן הייתה צריכה ללכת הבייתה וכל יום, שהיא עדיין על כסאה, הוא המשך הכאוס ואסון למדינת ישראל, תושביה ושוק התקשורת.

משרד התקשורת פרסם כאן סוף סוף את היערכותו לחירום, היערכות, שהחלה באיחור רב. מדובר בהודעה סתמית וטפשית ביותר, ריקה מכל תוכן ממשי, אוסף סיסמאות וספינים, בעיקר משום שהיא מתייחסת רק לצרכים של חברות התקשורת ולא לצרכים של הציבור במדינת ישראל.

זאת, כאילו משרד התקשורת זה "הוועד המנהל, ועד העובדים וארגון הלוביסטים של חברות התקשורת" ולא הרגולטור הממשלתי לתקשורת - של תושבי ישראל. 

דוגמה טריה לחוסר התפקוד המוחלט של המשרד הוא בנושא הבא: "משרד התקשורת פנה לחברות הסלולר וביקש את התייחסותן לעצירת הניידות". משרד ממשלתי רגולטורי דוגמת משרד התקשורת, שמעוניין לעצור את ניידות המספרים, אמור לפנות בשאלות לכיוון אחר לגמרי: לארגוני הצרכנים ולכל הגופים המייצגים את הציבור והצרכנים (יש לא מעט גופים כאלה). זאת, כי ניידות של מספרים היא כלי צרכני, שהמחוקק קבע בחוק התקשורת, בתקנות וברישיונות של החברות, עבור הציבור. אין מה לשאול את דעת חברות הסלולר בנושא זה. רק את הציבור.

פשוט אבדן דרך מוחלט, ברמה מחרידה ומזעזעת, של השר וצמרת המשרד. המנכ"ל חייב ללכת הביתה, כבר אתמול. מיידית. משק התקשורת של ישראל יתמוטט מהר יותר ממה שניתן להעלות על הדעת, בניהול של החבורה השלומיאלית, שמנהלת כעת את המשרד, חבורה, שאיש ממנה לא ניהל מעולם עסק ואפילו לא עסק זעיר לתיקון סמארטפונים, ואין לחבורה הזו צל של מושג, מה נדרש מחבריה כעובדי מדינה, במיוחד בשעת חירום חמורה, שאנו נמצאים בה כעת. 

אני משוכנע, שיש קוראים, שיכולים להעלות עוד רעיונות טובים ומהירים, לצעדים רגולטוריים נמרצים והכרחיים, בזמן החירום בו אנו נמצאים, בהקשרים של כל תעשיית התקשורת, שחלקים ממנה עשויים להתמוטט ולפשוט רגל ממש בקרוב, בעיקר בתחומי המדיה. לכן, צעדים נמרצים והחלטות נדרשות - בתחומים נוספים, שמשרד האוצר לא נגע בהם בתכנית החירום החדשה. 
 
נספח א'
הצעה לרשימת הגופים לכינוס חירום, ביוזמת שר האוצר משה כחלון, כדי לגבש תכנית חירום להאצת שוק התקשורת כמחולל צמיחה במצב החירום שבו אנו מצויים ואחריו:

1. המעגל הראשון והמיידי: גופים ממשלתיים וציבוריים:

• מרכז השלטון המקומי.
• המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי.
• המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתית.
• הרשות לחדשנות.
• מערך הסייבר הלאומי.
• רשות התחרות.
• המועצה הישראלית לצרכנות.
• הרשות להגנת הצרכן. 
• רשות ההסתדרות לצרכנות.
• משרד המדע והטכנולוגיה.
• המשרד להגנת הסביבה.
• משרד הכלכלה והתעשייה.
• מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה, תאגיד השידור. 

2. המעגל השני: ארגונים ציבוריים העוסקים בעולמות התקשורת:

• ארגון יועצי מערכות תקשורת.
• איגוד האינטרנט הישראלי.
• האגודה הישראלית לתקשורת.
• פורום החברות הסלולריות.
• איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה.
• איגוד התעשיות המתקדמות בישראל - IATI. 
• אמון הציבור.
• איגוד עובדי/ות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
• ההסתדרות וארגוני העובדים האחרים.
• האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית.
• איגוד לשכות המסחר. 
• איל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה.
• ה"לשכה לטכנולוגית המידע בישראל".
• לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל.
• אגודת חובבי הרדיו בישראל.
• האגודה הישראלית להגנה מקרינה ISRP.
• המכון הישראלי לחדשנות.
• התאחדות התעשיינים בישראל, לרבות איגוד ההייטק הישראלי. 
• האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע ISACA.
• עמותת אשנ"ב (שימוש נבון ברשת האינטרנט).
• עמותת Start-Up Nation Central. 
• התאחדות היזמים בישראל.

זו אינה רשימה סגורה, אלא רק הצעה, שנועדה לקדם את התכנית להאצת שוק התקשורת, ביחד עם כל השותפים האפשריים בישראל, שיכולים לייעץ ולסייע בנושא זה. 

עדכון 17.3.20 14:00: טירוף המערכות ממשיך ואף מתגבר. פורסם כאן: "שר התקשורת אמסלם זימן את מנכ"לי חברות התקשורת לפגישות". זאת, במקום להזמין קודם כל את נציגי הציבור, ולבחון עמם מהם הצרכים של הציבור בשעת חירום זו, ציבור שמשלם את המשכורת, הרכב, הנהג, הלשכה ושאר ההטבות של השר, ששכח לגמרי מה תפקידו כעובד ציבור, עובד מדינה ומשרת ציבור, במובחן כ"משרת את האינטרסים של בעלי חברות התקשורת", שזה מה שהוא עושה. בושה וכלימה למי שמינה אותו לתפקיד שר התקשורת.

18:00: סלקום פרסמה כאן הודעה לבורסה על השפעות מגיפת הקורונה על החברה. מדובר בהודעה פסימית ביותר עם השלכות חמורות על שוק התקשורת. חלק ניכר מעובדי סלקום נשלחים הבייתה לחל"ת, צפוי מחסור בחלפים (מה שיוביל לנפילות תקשורת), השקעות מבוטלות וכך הלאה. צפי הכנסות חמור, גם בגלל נפילת ההכנסות מנדידה (אין נסיעות לחו"ל ואין תיירות נכנסת) ונפילה מסגירת כל הסניפים בקניונים וכיו"ב. המצב הפיננסי של הקבוצה נהיה רע גם בגלל נפילות הבורסות בארץ ובעולם. בקיצור: התרחישים הכי פסימיים בהודעה אחת. 

18:30: פורסם מאמר רציני ונוקב של גדי פרץ בגלובס: "מתקרבים לקריסה? ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט". מומלץ לקריאה עד סופו. 

עדכון 22.3.20, 14:00: השר אמסלם דחה את בקשת החברות בנושא שליחת חשבונית באופן דיגיטלי. שר התקשורת, חה"כ דוד אמסלם, החליט לדחות את בקשת החברות בנושא שליחת חשבונית באופן דיגיטלי ללקוחות פרטיים ולהותיר את המצב על כנו. לפחות החלטה אחת נכונה של השר, הגם שהגיעה באיחור, אחרי שמשרד התקשורת כבר החליט להיענות לבקשת החברות והכין מסמך לחתימת השר, כבר באמצע השבוע שעבר.. 

עדכון 24.3.20, 12:00: הטירוף ממשיך. שר התקשורת החליט לבטל את ניידות המספרים עד 6.4.20. השימוע ההזוי לנושא היה באמת הזוי, כפי שחזינו, וההחלטות נמצאות כאן וכאן. מה שמוכיח שיש תחתית מתחת לתהום, התהום ששוק התקשורת נפל בו ביוזמת ראשי משרד התקשורת, שר ומנכ"ל ועוד כמה "לוביסטים", שעובדים בשירות הטייקונים והכיס שלהם, במקום בשירות הציבור והאינטרס הציבורי. "הפרת אמונים" (לכאורה) ברמה בלתי נתפסת, דווקא במשבר בו אנו נמצאים. 

עדכון 29.3.20, 23:00: משרד התקשורת הפיץ (כאן וכאן) את היערכות ופעילות מרכז השליטה של משרד התקשורת. בכל המלל הטפשי והספינולוגי שיש בהודעה ובמצגת, חסר דבר אחד מרכזי: היכן הציבור? היכן צרכי הציבור? מי בודק את צרכי הציבור? מי מייצג את צרכי הציבור? 
אין דבר כזה. משרד התקשורת עובד רק בשירות הטייקונים. מזעזע. 

עדכון 6.4.20, 22:00: פורסם עדכון ע"י דובר משרד התקשורת: 
"משרד התקשורת מאפשר לראשונה הנגשת אינטנרט אולטרה מהיר באופן אלחוטי שתאפשר עבודה ולמידה מרחוק בישובים מרוחקים, שעד כה סבלו מהעדר תשתיות מספקות. 
שר התקשורת, חה"כ דודי אמסלם חתם היום על תיקון לצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה), המאפשר אינטרנט אולטרה מהיר, ובעלויות נמוכות, באמצעות שידור אלחוטי במקומות מרוחקים.
התיקון לצו נעשה על רקע משבר הקורונה והגבלות התנועה בהתאם להנחיות משרד הבריאות והתקנות לשעת חירום והצורך הגובר של הציבור בשימוש באינטרנט פס רחב, לעבודה ולמידה מרחוק.
החלטת המשרד מאפשרת אספקת שירותים אלו באמצעות בעלי רשיון מתאים."

פרטי ההחלטה של השר מצויים: כאן, כאן וכאן. 

כלומר: השר החליט, ללא חקיקה וללא מדיניות, להוציא את התדרים לגלים מילימטריים לשוק (לבעלי רישיונות שיבקשו זאת), בתקווה שאכן הנושא יתקדם. נקווה שכך יהיה, כי הבעיות המרכזיות טרם נפתרו, למשל הפחד מקרינה (כי יש צורך בהיתרים מהרשויות המקומיות ופטור ממשרד להגנת הסביבה, על כל אנטנה). 

עדכון 23.5.21: רועי ויינברגר ב"גלובס" פרסם (התצלום כאן), שמשה כחלון מתמנה ליו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, בעלות שכר של 8 מיליון ש"ח לשנה, עבור 80% משרה. אין ספק שמי שנלחם בשכר הבכירים במשק ואף דחף לחקיקה בתחום הזה, לא יודע לתת דוגמא אישית. בשום נושא. גם בזה. 

עדכון 28.5.21: פורסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): ""נעדר כישורים מקצועיים לתפקיד": התנגדות חריפה לשכר החריג של כחלון ביונט קרדיט.
המכתב, אשר נשלח על ידי בעל מניות, גורס ש"הסיבה היחידה כנראה שלפיה החברה מעוניינת בהעסקתו היא היכולת שלו לפעול כ"מאכער"" • על המכתב חתומים עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם, המייצגים את לייטקום ישראל, המחזיקה ב-100 מניות שנרכשו בשבוע האחרון, תמורת סכום של אלפי שקלים בודדים.
מכתב חריף בידי בעל מניות בחברת יונט קרדיט לקראת האסיפה הכללית לאישור תנאי העסקתו של שר האוצר לשעבר משה כחלון לדירקטור בחברה. בעל המניות, חברת לייטקום, מביע התנגדות חריפה לשכר הגבוה ששר האוצר לשעבר כחלון אמור לקבל. במסגרת תפקידו, כחלון אמור לקבל תגמול שנתי של 8.3 מיליון שקל, שעיקרו 6.1 מיליון שקל בתגמול מבוסס מניות, כל זה בהיקף משרה של 80%."

עדכון 20.3.22: על חלקו של משה כחלון, שר התקשורת ואח"כ שר האוצר בממשלות של בנימין נתניהו, כראש ממשלה, במסגרת מה שמכונה "מסמכי יצחקי" יש כאן בכתבה (כותרת בלבד): "חשיפת מסמך מאגר המידע המשטרתי הסודי והמפלצתי על ראשי ערים ורשויות." 

עדכון 23.6.22: פורסם כאן (כותרת בלבד): "תחקיר חיצוני חושף: מעילה משמעותית של עשרות מיליוני שקלים בחברת פיננסים שנוהלה בידי שר האוצר לשעבר משה כחלון". לא פלא... 

עדכון 17.12.23: פורסם ע"י גל חן ב-N12 כאן (כותרת בלבד): "שר האוצר לשעבר משה כחלון חשוד בעבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים בפרשת יונט קרדיט.
מחלקת החקירות ברשות ני"ע סיימה את החקירה בפרשת קריסת חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט • שר האוצר לשעבר, בעלי השליטה בחברת יונט טורס ונושאי משרה נוספים ביצעו לפי רשות ני"ע "עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק העונשין" • הממצאים הועברו לפרקליטות המדינה."