אי הבנה מוחלטת איך עובדת הרגולציה בעולם התקשורת הובילה ומובילה חלק מכלי התקשורת ופוליטיקאים, חלק מהפרקליטות ומצמרת המשטרה וגם את היועמ"ש, להטעות את אזרחי ישראל מזה שנה וחצי, יום אחרי יום. פרק שלישי בסדרה של חשיפת ההטבות הרגולטוריות (בשווי שבין מאות מיליוני ש"ח למיליארדי ש"ח), שניתנו לקבוצת סלקום ע"י גלעד ארדן, משה כחלון, ביבי נתניהו, צחי הנגבי ואיוב קרא, מה שהוסתר היטב מהציבור עד היום. "הרמת מסך" מהנקודה הכי מרכזית: מי עבר, לכאורה, על איזו עבירה ומתי ומי מהשרים אכן נהנה מכך. כל הפרטים, שכלי התקשורת לא מספרים לכם.
מאת: אבי וייס, 31.12.18, 13:25

זהו פרק שלישי בסדרה, בו אנו חושפים מה שגורמים רבים לא רוצים, שתושבי ישראל ידעו, משום שזה סותר את כל מה שהם מפמפמים מזה שנה וחצי לציבור, יום אחרי יום.

כלומר: הם המציאו וממציאים חוקים שאינם, חוקרים את החשודים הלא נכונים ובעבירות הלא נכונות, יוצרים אווירה ציבורית של הסתה פראית, שאין לה שום בסיס עובדתי והופכים את מדינת ישראל ל"רפובליקת בננות", שנשלטת ע"י קומץ חברות תקשורת (אגב, את זה לא אני אמרתי, אלא 3 שופטי הבג"ץ אמרו זאת במילים די דומות, בדיון, שנערך שם אך לפני כשבוע, בעתירה הנוגעת להוט, עניין "שולי", שנעסוק בו בהמשך הכתבה, שמתרכזת כאן דווקא בסלקום). 

במרכז סדרת החשיפות נמצאת חשיפת מסמך הטבות רגולטוריות ענקיות, שסיפק השר איוב קרא (בתמונה משמאל) בחתימתו, לאדוארדו אלשטיין, הבעלים של קבוצת סלקום, הטבות, שניתנו לכל חברות קבוצת סלקום ושות' (הכוונה במילה ושות' היא כמובן ל-IBC\אנלימיטד, שנרכשה לאחרונה ע"י סלקום). הטבות הזהות במהותן ובתוכנן, די בדומה למה שסיפק בחתימת ידו, ביבי נתניהו לשאול אלוביץ' (כלומר לקבוצת בזק). 

כפי שחשפנו, השר איוב קרא לא היה הראשון מבין שרי התקשורת שעסק במתן הטבות רגולטוריות ענקיות לקבוצת סלקום (הקדימו אותו השרים: גלעד ארדן וביבי נתניהו, באמצע לפני שאיוב קרא התמנה לשר התקשורת, היה זמן קצר שר התקשורת, השר צחי הנגבי).

אולם, השר איוב קרא היה הכי דומיננטי והכי עקבי (עם עשרות הטבות רגולטוריות, שניתנו עד כה לקבוצת סלקום) והחתימות שלו (ושל מנכ"לי משרד התקשורת, שהיו לאורך הקדנציה שלו), הובילו להטבות רגולטוריות גדולות בהרבה בהיקפן ובכמותן, מאלו שבזק קיבלה (אם קיבלה) ממשרד התקשורת ומביבי. המסמך המרכזי, שהוסתר היטב מהציבור ואותו חשפנו נמצא כאן, בחתימת השר איוב קרא. 

בפרק הראשון, שפורסם תחת הכותרת: "חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק", חשפנו את המסמך, שהוסתר עד היום היטב: החתימה של שר התקשורת איוב קרא לקבוצת סלקום להעביר מניות, מזומן וכוח שליטה בסלקום מהחברות הציבוריות (סלקום ודסק"ש) לחברה הפרטית (כור) של אדוארדו אלשטיין, הבעלים של כל החברות הללו, ועוד כמה הטבות שוליות אבל חשובות (לאלשטיין).

יצויין, שבתחילת החשיפות, כל המעורבים בעניין (צמרת משרד התקשורת, קבוצת סלקום ודסק"ש מקבוצת IDB, "המחזיקה" במניות של סלקום), סרבו להשיב לי (ועד היום התעלמו ולא השיבו לכל פניותיי), היכן האישור הרגולטורי, שנתן השר איוב קרא לקבוצת סלקום, להעברת השליטה ולהעברת המניות בתוך קבוצת החברות, שבשליטת אלשטיין.

כעבור זמן די קצר, למרות ההתעלמות מפניותיי, הצלחתי "לשים את ידי" על המסמך הסודי המקורי של איוב קרא, ועל עוד סדרה שלמה של מסמכים מקוריים, שאת רובם ככולם כבר העלתי לאתר, מסמכים, שהציפו פרשיות חדשות נוספות (דוגמת איך פעל ה"ישראבלוף" של הפיכת אדוארדו אלשטיין ל"ישראלי").

כנראה בעקבות החשיפות, הדיון בבית המשפט המחוזי בת"א, שהיה אמור להתקיים בתחילת ינואר 2019 - בוטל, מסיבות לא ברורות והתיק של העברת המניות נסגר, נושא מרתק בפני עצמו, שראוי לטיפול נפרד, בגלל ההיבטים של חוקי ניירות הערך וכיו"ב, שיש בו. כרגע אנו מתרכזים בסדרת החשיפות, בעניינים רגולטוריים הנוגעים לשוק התקשורת ולא לשוק ההון. 

הפרק הראשון מומלץ לקריאה למי שפספס אותו. זאת, כי בגלל מורכבות התרגילים, שנעשו כאן בסתר, היה צורך לפרק את החשיפות הרבות לכמה פרקים נפרדים, וכל פרק עומד בפני עצמו. לאחר מכן מומלץ לקרוא גם את הפרק השני, שמוביל ישירות לפרק השלישי כאן. 

בפרק השני  שפורסם תחת הכותרת: "האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום?",התרכזתי ב-2 מהתרגילים, שאושרו ע"י ביבי נתניהו (בתמונה משמאל) ואיוב קרא, חשפתי את האומדן של היקף הכספי של ההטבות הרגולטוריות הללו, חשפתי למה בכלל סלקום פנתה (וכמה פעמים) לקבל הקלות רגולטוריות בעניין זה (במקרה הספציפי כאן - כדי לחלק דיבידנדים לאלשטיין), והזכרתי בקצרה את שאר ה"ישראבלופים" הבלתי חוקיים, לכאורה, וההטבות הרגולטוריות הרבות "כחול אשר על שפת הים", שקיבלה קבוצת סלקום. ציינתי את הרשימה הזו רק בקצרה, היות וההטבות הרגולטוריות המרובות הללו  כבר נחשפו ב-Telecom News בהרחבה במאות כתבות.

כ"כ, ענינו בפרק השני על השאלה החשובה: האם השר איוב קרא היה צריך לחתום על האישור הרגולטורי הזה לקבוצת סלקום (בקצרה: כן ולא. כן לפי הפסיקה והמשטר המשפטי הקיים בישראל, ולא לפי "ההיגיון הבריא", שהשר איוב קרא היה אמור להפעיל בעצמו בעניין זה. זאת, כשהוא חותם על הטבות רגולטוריות ענקיות לאדוארדו אלשטיין , 6 ימים לאחר שנפתחת "ברעש ענקי" חקירה פלילית מלווה במעצרים רבים, על נושא זהה לחלוטין במאפיניו, אבל כנגד שאול אלוביץ' וקבוצת בזק), ע"י הרשות לניירות ערך, והשר כבר יודע על הדו"ח החמור של מבקר המדינה בנוגע התנהלות משרד התקשורת. 

אין לי ספק, שמדובר ב"רעידת אדמה", שמשנה את כל מה שהציבור יודע, או חושב שיודע, על יחסי שרי התקשורת עם החברות המפוקחות, במיוחד בהקשרים של החברות הוט, בזק וסלקום.

התעלמות כלי התקשורת מהחשיפות הללו, שמלוות במסמכים המדברים בעד עצמם, אינה דבר יוצא דופן עבורי, ואסביר זאת בהרחבה בפרק הבא בסדרה. בקצרה: כל מה שנוגד את "תיאוריית הקשר" בין ביבי לאלוביץ', פשוט לא קיים, לא מבחינת חלק מצמרת המשטרה, היועמ"ש, חלק מהפרקליטות וחלק מכלי התקשורת. הסברים וחשיפות נוספות בעניין זה, בפרק הבא

זה גם מסביר חלק מהרקע, ששימש אותי לכתבה הנוקבת, שכבר פרסמתי באתר Telecom News, תחת הכותרת: "האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!" את הפספוסים של חקירת המשטרה סקרתי כמה פעמים (מפורט למשל כאן), העובדה היא, שההטבות הרגולטוריות הענקיות על חשבון האינטרסים של הציבור והכסף של הציבור, ל"מקורבים לצלחת", התופעה הזו לא פסקה, עד היום. כשלא חוקרים את האנשים הנכונים בכיוון הנכון, על העבירות הנכונות - זו התוצאה. ההפקרות נמשכת בלי כל הפרעה, גם היום. 

אם המשטרה והפרקליטות המלווה, (וגם היועמ"ש), היו מבינים איך רגולציית עולם התקשורת עובדת, הם היו יכולים לעצור את הכאוס הרגולטורי הזה מזמן. רק לדוגמה, היה ניתן למנוע את מה שקרה בקבוצת בזק כבר כשאהוד אולמרט (היה פעם גם שר התקשורת...), נתן הטבות במיליונים לשאול אלוביץ' (במקביל לכך, שבעלה של שולה זקן עבד כמנהל שיווק ביורוקום - "ספינת הדגל" של החברות של אלוביץ', עוד לפני שרכש את בזק). בעקבות החשיפה שלי (כאן) לא נעשה דבר. את הכאוס הרגולטורי במשרד התקשורת צריך היה להרוג כשזה עוד היה קטן, ולא כשזה הפך למפלצת רבת זרועות. 

מה התמורה (אם הייתה בכלל תמורה) לגבי האישור לקבוצת סלקום, תמורה, שקיבל איוב קרא (ו\או ביבי נתניהו, ו\או מי מהמעגלים הקרובים אליהם), עבור האישור הרגולטורי החשוב ביותר הזה, שניתן על ידם לסלקום, במחצית 2017?.

התשובה לשאלה הזו מאוד פשוטה: לא הייתה (ככל הידוע לי) שום תמורה.

אני חוזר שוב, כדי למנוע אי הבנות מהקוראים: איוב קרא ו\או ביבי נתניהו לא קיבלו שום תמורה (ככל הידוע לי, וידוע לי כמעט הכל), עבור חתימתם על הטבות רגולטוריות ענקיות, שניתנו לקבוצת סלקום.

המחשבות על שוחד שעובר במעטפות מלאות בכסף, שייך לתקופה של אהוד אולמרט. זה מת מזמן. לגבי שוחד, ששמו "כתבות מפנקות" - נתייחס לזה שוב בכתבה הבאה. בנוסף, עבירות בתחום הזה היו המון, אבל זה לא חייב להיות שוחד. יש עבירות אחרות, למשל שותפות לכאורה ל"ניהול עסק ללא רישיון" (עונש של 3 שנות מאסר ועוד סנקציות כלכליות). יש עבירה קצת קשה להוכחה אבל קיימת כאן (לכאורה), של "הפרת אמונים". ויש עוד.  

יודגש, שלמיטב ידיעתי, הייתה, יש ותהיינה "הטבה ותמורה כספית" ממשית, בעניין ההטבות הרגולטוריות לקבוצת סלקום, אבל זה בכלל לא הגיע ולא יגיע לשרים, שהזכרתי כאן בכתבה. פספוס תפיסתי ועובדתי ענק, בחקירות של המשטרה. 

אולם, כדי למנוע ספקות ואי הבנות, יש פוליטיקאים, שכן קיבלו (בעשור הנוכחי) הטבה מעשית וממשית מנקודת ראות ציבורית, תמורת ההקלות הרגולטוריות, שסיפקו ל"בני חסותם". ואתן 2 דוגמאות מאוד בולטות להבהרה למה אני מתכוון:

• השר גלעד ארדן, זכה ל"כתבות מפנקות" ב"טונות", לאחר השקת השירותים הלא חוקיים לטלוויזיה של סלקום. אחרי 2 יממות, כש"אפקט הליטוף" הזה היה מכסימלי, הוא זכה במקום שני בפריימריז בליכוד אחרי ביבי נתניהו, ואח"כ מינף זאת כדי לקבל תפקיד של השר לביטחון פנים, עם סמכויות מורחבות. החשיפה המרכזית של הסיפור הזה מצויה כאן. בחצי התחתון של הכתבה כאן, יש סיכום ממצה של הקדנציה ושלל התעלולים של גלעד ארדן, שניסה לחסום אותי באיומים, מלחשוף ולפרסם את מה שגיליתי אודותיו, בכל תקופת כהונתו כשר התקשורת. 
• השר משה כחלון, בהיותו שר התקשורת, קיבל "כתבות מפנקות" ב"מגה טונות" ולאורך שנים, מה שאיפשר לו למנף את זה להקמת מפלגה חדשה, לקבל 9 מושבים בכנסת ולהתמנות לשר האוצר, עם סמכויות מאוד נרחבות. המאמרים המרכזיים לעניין זה הם כאן וכאן. פניות שלי וגם של "אומץ" עם מסמכים "יצוקים בבטון", נדחו בטענות שווא ע"י "קליקת הפרקליטים" ובין הטענות המרכזיות הייתה הטענה, שמדובר ב"התיישנות", אם היו בכלל עבירות. זה שקר מוחלט בצד עוד שקרים, שנועדו "לגרוס את כל הניירת והמסמכים" לגבי פעילותו של משה כחלון (בעיקר לטובת קבוצת הוט וקצת לטובת בזק, שבראשה עמד אז אבי גבאי). פירוט נוסף בכתבה ובלינקים של הפרק הראשון. 

בעניין הכאוס הנוגע להוט, העובדה, שהפכנו ל"רפובליקת בננות", שבה בעלי הון וכוח כלכלי מכתיבים את החוקים לממשלה ושהם מנהלים בפועל את המדינה, לא רק אני כתבתי וכותב על זה.

את זה אמרו במו פיהם, אך בשבוע שעבר, 3 שופטים בבית המשפט העליון, שעסקו בסוגיה של "הפריסה האוניברסלית" של הוט, הטבה רגולטורית בגובה של כמיליארד ש"ח. ממש כסף קטן וזניח. 

כאן נמצא "הצו על תנאי", שהוציא הבג"ץ בשבוע החולף כנגד שר התקשורת ומשרד התקשורת (אגב, הבג"ץ יגלה בדיון הבא, שמשרד התקשורת החליט "לפתור" את הבעיה הזו ע"י ביטול "הפריסה האוניברסלית" החלה על הוט. זאת, במסגרת "שיגעון הרגולציה" שחשפתי כאן). ניתוח נוקב של ההחלטה הזו בבג"ץ נמצא כאן (בגלובס). 

בדיון בבג"ץ, שהתקיים לפני כשבוע (פרוטוקול הדיון במלואו נמצא כאן), נאמרו הדברים הבאים, מפי 3 שופטי הבג"ץ, שעסקו בנושא, אחרי שדנו בנושא כבר בישיבות קודמות וקראו הרבה מסמכים, ואלו התובנות, שהם, שופטי הבג"ץ הגיעו אליהן, הדברים מדברים בעד עצמם ללא כל צורך בפרשנות מיוחדת מצידי:




בפרק הבא נעסוק איך כלי התקשורת משקרים לציבור בעניין הפרשות, שאנו חושפים ולמה לא חוקרים בכיוונים הנכונים, את האנשים הנכונים. 

יהיה מעניין. 

תשובות קצרות לשאלות חשובות, שיכולות לעלות בקרב קוראינו:

1. איך עבד הקשר הזה של הטבות שוב ושוב, בין משרד התקשורת לאדוארדו אלשטיין וקבוצת סלקום? 
אני אינני מעוניין לקלקל שום חקירה עתידית, כמו שעשו הארץ ודה-מרקר, לעבירה היחידה שביבי הודה בה (בעקיפין) לגבי: הסתרת הקשרים האיישים שהיו לו עם משפחת אלוביץ', ובגלל הלחץ הפומבי, שהופעל ברעש ענק ובכל הכיוונים, ביבי קיבל "חסינות" מהעבירה הזו - מהיועמ"ש.

לכן, אני יכול לשחרר רק רמז אחד, שהוא גלוי: תקראו כאן בוויקיפדיה. יש שם פסקה שאומרת כך (צילום): 


כל שאר הרמזים מפוזרים בעשרות הכתבות, שפרסמתי אודות ההטבות הענקיות שניתנו לקבוצת סלקום. 

2. האם נפתחה חקירה במה שפרסמתי בכתבות הקודמות?
לא ידוע לי ולמיטב הערכתי - לא.

3. למה לא נפתחה חקירה, אם אני מציג מסמכים המדברים בעד עצמם?
מפני שזה לא מוביל בוודאות לביבי, אלא לשרים אחרים. 

מלבד זאת, חקירת הכאוס רב השנים במשרד התקשורת, בכלל עוד לא החלה, והעובדה היא, שהכאוס הזה נמשך עד היום. הוא לא נעצר בגלל החקירות וה"עליהום" התקשורתי, ההפגנות והנאומים של היועמ"ש ופרקליט המדינה. זאת, משום שחקירה מלאה תוביל ל"קליקות", שנוצרו במשרד במשך השנים הללו ולמעשה, החקירות תובלנה למי שנתן לזה גיבוי (או חיפוי, תבחרו לבד את המילה הנכונה) בפרקליטות ועד היועמ"ש. פרוט נוסף בבפרק הבא בסדרה.

כלומר: הסיכויים, שהיועמ"ש יאשר חקירה המובילה אליו עצמו, למערך הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולפרקליטות, היא לא דבר, שסביר שיתרחש.

לכן, גם כל התלונות שלי, שמלוות תמיד במסמכים שחשפתי, שמדברים בעד עצמם, ותלונות של אחרים (היו הרבה תלונות), שהוגשו בעשור הנוכחי בענייני שוק התקשורת, פשוט "נגרסו" ע"י "קליקת הפרקליטים". אין בזה שום חדש ולא "גיליתי כאן את אמריקה". "הקליקה" זוכה ל"חסינות" מוחלטת וסיפורה של רות דויד (מי שהייתה פרקליטת מחוז המרכז), הוא דוגמה ולא הראשונה לעניין הזה.  

יודגש שאני לא מכיר את ביבי או מי מסביבתו, מעולם לא הייתי אוהד של ביבי ואתר טלקום ניוז לא מכסה את התחום הפוליטי, כי זה לא תחום ההתעניינות והמומחיות שלי. גם לא אזיל דמעה אם הוא (ביבי) ייפול לתהום, בעקבות החקירות הללו. אין לי ידע מיוחד או ייחודי מעבר למה שכל אחד שקורא, ראוה ושומע את כלי התקשורת מבין, בנושאים האחרים שבהם ביבי נחקר, ולכן גם איני יודע אם הוא "עבריין סדרתי", כמו שיריביו וכל מקהלת "רק לא ביבי" טוענת.
אולם, את תחום התקשורת אני מכסה 24X7 עשרות שנים ואני מכיר היטב כל מסמך רגולטורי שיצא בנושאי התקשורת. ממה שאני רואה, שומע ויודע, יש כאן ניסיון ברור של "תפירת תיק" נגד האיש הלא נכון, בעוד שהחשודים הנכונים בהאשמות הנכונות - כלל לא נחקרו בחקירת המשטרה. זאת, בשונה מחקירת הרשות לניירות ערך, שחקרה נכון וביסודיות, את האנשים הנכונים בהאשמות הנכונות, לתקופת הזמן המצומצמת בסאגה הזו, שהרשות החליטה לחקור. היועמ"ש טעה טעות חמורה בכך שחיבר את שני התיקים: התיק של רשות ניירות הערך שמלא ב"ראיות מוצקות בבטון", והתיק של המשטרה, שמלא ב-Fake עבירות ועדי מדינה "שקרנים סדרתיים", על עבירות שלא קיימות בספר החוקים של מדינת ישראל ומעולם לא ניתן לגביהם פסק דין - שאפשר להסתמך עליו כתקדים. בנוסף, המשטרה והפרקליטות אין להם שמץ של מושג איך עובדת הרגולציה בעולם התקשורת ולכן המציאו מצב עובדתי פיקטיבי, שלא קיים במציאות ובמסמכים, כאילו ביבי נתן הטבות לבזק שלא כדין, רק בגלל קשריו עם שאול אלוביץ'. בכך, הם (חלק מצמרת המשטרה, חלק מהפרקליטות וחלק מכלי התקשורת, כמובן המפלגות של "רק לא ביבי"), נתנו "חסינות מוחלטת" לעבריינים (לכאורה) ולכן לא חקרו בכלל את העבירות (לכאורה) הקיימות בנושא הזה, ויש הרבה. שום מסמך ושום עובדה לא יכולה כיום לשנות את דעתם. עצוב ומקומם, את מי שחושב ש"שלטון החוק" זה ערך עליון ולא כלי ל"תפירת תיקים". 

4. מיהם "גורמי המקצוע" במשרד התקשורת (ואולי מחוצה לו), שהיו מעורבים בשערורייה הזו ולמה הם סייעו ומסייעים לסלקום במהלכים הרגולטוריים הללו?
גם כאן לא אחשוף כל מה שאני יודע, כדי לא לקלקל חקירה עתידית (ככל שתיפתח).

אולם, ברור, שבלי הייעוץ המשפטי - שום דבר לא היה מתרחש והשר חייב לחתום על המסמכים המעניקים הטבות רגולטוריות בין במיליונים ובין במאות מיליונים (כמו במקרה של העברת השליטה והמניות בסלקום, די בדומה למה שנעשה בבזק), או במיליארדים (במה שמדובר ברכישת אנלימיטד ע"י סלקום), אחרי שהייעוץ המשפטי חותם על מסמך ההטבות הרגולטוריות הללו.

בנוסף, מעורבים בתהליכים הרגולטוריים הללו ב-4 השנים האחרונות לא פחות מ- 3 מנכ"לים לשעבר של משרד התקשורת. אחד מהם, שפירסם לבד את עצמו בעניין, כך שאני לא מגלה דבר חדש, מופיע כאן בכתבה בגלובס, והוא התגאה בכך, תחת תמונתו, כמי שנשכר ע"י קבוצת סלקום: אבי ברגר שמו, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת וסולק בצורה מאוד מפתיעה מכסאו. הוא "זכה" לאחרונה לכתבה מאוד נוקבת בגלובס. 

אם כבר כתבתי אודות אבי ברגר, טיפ קטן מתוך הכתבה הבאה: מי שהיו הראשונים לאשר את המיזוג של YES לתוך בזק תוך העברת המניות בין החברות של אלוביץ', היו אבי ברגר והרן לבאות. בדיוק הפוך ממה שדיווחו לציבור ומלעיטים את הציבור מזה שנה וחצי. למה? בפרק הבא...

עדכון 17.1.19: כתבה ב"ישראל היום" מוסף השבוע 18.1.19, עמ' 16-17: "המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000".
נצ"מ בדימוס אבי וייס, בעל האתר "טלקום ניוז", עלה לכותרות כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לידיעה: "מסמכי בזק־YES מוכיחים - תפירת תיק" • בראיון, מספר וייס על האיתות של פילבר ("לא כדאי שיעלה להעיד") √• על החקירה • ועל כך שנתניהו לא עזר לבזק. - כאן.

עדכון 23.1.19, 22:30: עלתה לפתע כתבה מדהימה ונוקבת, מבוססת מסמכים מקוריים, בעיתון "דבר ראשון" מהכתב ארז רביב. להלן הכותרת של הכתבה, כותרת המדברת בעד עצמה: "תהליך האישור נחשף חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית. לפי המסמכים שהגיעו לידי 'דבר ראשון', אישרה מועצת הכבלים והלוויין את ההעסקה שבמרכז תיק 4000 בלוחות זמנים לחוצים, אך קיימה דיון מעמיק וענייני בפרטיה | אם במשרד התקשורת הייתה התנגדות, איש לא הביע אותה | איך זה מסתדר עם גרסתו של נתניהו? כל הפרטים בכתבה". 
הכתבה המלאה - כאן. 

עדכון 25.1.19: חברת מועצת הכבלים והלוויין אורלי יחזקאל (שהייתה חברת מועצה בעת קבלת ההחלטות המתוארות בכתבות החשיפה שלי) "פותחת את הפה" ומספרת מפיה את האמת שתואמת במדויק את החשיפות שלי. הסרטון שלה כאן. 

עדכון 18.10.19: פורסם מאמר של קרולין גליק ב"ישראל היום" (כאן), תחת הכותרת: "זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו", אודות חוות הדעת המשפטית הבינלאומית המעמיקה שנמסרה לד"ר אביחי מנדבליט בשימוע. מומלץ לקריאה.