מחקר: מה הסיכוי שלנו למצוא מידע מדעי איכותי בגוגל? תלוי בשפת החיפוש
מאת:מערכת Telecom News, 20.7.21, 15:30
הממצאים מהמחקר בטכניון מתייחסים לתוצאות הראשונות, שמציע גוגל למשתמשים מישראל, עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים ב-3 שפות: עברית, ערבית ואנגלית. הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער.
מספרים לנו, שכל הידע נמצא כיום בקצות אצבעותינו - במרחק חיפוש קליל בגוגל. אבל מה קורה כשמשתמשים מחפשים מידע בשפתם, והיא אינה אנגלית?
למשל, כשמחפשים מונח בתחום המדעים, האם מנועי החיפוש נותנים לתלמידים דוברי עברית, ערבית ואנגלית את אותה גישה למידע איכותי? על שאלה זו משיב בשלילה מחקר שנערך בטכניון.
במחקר נמצא, שתוצאות החיפוש למונחים באנגלית איכותיות יותר מאלה בעברית ובערבית. עוד נמצא, שרוב ההבדלים בין השפות נובעים מההיבטים הפדגוגיים. כלומר, ממידת ההתאמה של התוכן למשתמשים צעירים, ולא מהיבטים מדעיים כגון רמת הדיוק של התוכן. כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין השפות נמצאו במושגים הקשורים לתזונה ולחילוף החומרים, למשל "פחמימה", "חלבון", "אנזים" ו"מטבוליזם".
הממצאים מתייחסים לתוצאות הראשונות, שמציע גוגל למשתמשים מישראל, עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים ב-3 שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
המושגים שנבדקו משתייכים ל-3 תחומי דעת: ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. עבור כל תוצאה נבדקה האיכות המדעית (לפי מדדים כגון הדיוק בתכנים, סמכות המחבר והמקורות); האיכות הפדגוגית (לדוגמה, הקישור לחיי היום-יום וטיב אמצעי ההמחשה); ומדדים לאיכות של מקורות אלקטרוניים (למשל עדכניות ואינטראקטיביות).
את המחקר ערכו כאותר זועבי, (בתמונה למעלה), ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם־צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יחד עם החוקר העצמאי ד"ר אייל ניצני. זועבי, ערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון,
זועבי: "הממצאים עוזרים לנו להבין את הפער הדיגיטלי ואת הגורמים החברתיים המשפיעים על היכולת שלנו לפתח אוריינות מדעית. מידת ההבנה שלנו במדעים תלויה בסביבה בה אנו חיים ובגישה שלנו למידע מדעי איכותי. המחקר מראה, שגישה זו תלויה בשפות, שאנו שולטים בהן".
פרופ' ברעם־צברי: "הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער. לכולנו זכות לגישה למידע מדעי איכותי בשפתנו".
המאמר בכתב העתPublic Understanding of Science - כאן.
