פיזור הערפל מאחורי אי ההבנה מה זה סטארטאפ ומה זו יזמות של סטארטאפ. העסקה של רכישת מובילאיי ע"י אינטל לא נוגעת בכלל לעולם הסטארטאפים בישראל, כי זו עסקה מוצלחת ביותר של שוק חברות ההייטק, לא של שוק הסטארטאפים. פרק ראשון בסדרה, שתחשוף את שורשי הבעיה של תרבות הכישלון הישראלית (אין דבר כזה באף מדינה בעולם). כמעט כולם משקרים ליזמים בהקשר לסיכויי ההצלחה שלהם.
מאת: אבי וייס, 23.3.17, 10:30

ללא ספק כלי התקשורת (והרדידות הנוראית הקיימת בסיקור עולם ההייטק והסטארטאפים בישראל), הם חלק מהבעיה שתסוקר בסדרת כתבות, ש"תרים את המסך" ממה שלא רוצים שתקראו ותדעו: למה בישראל כ-95% עד 96% מהסטארטאפים נכשלים (96% אלה הנתונים של מחקרי IVC - כאן וכאן)' נתונים מעודכנים עד סוף 2016 ממשיכים להצביע על כך שכ-50% מהסטארטאפים שנרשמים ב-IVC נסגרים עוד באותה שנה בו הם נולדים (כאן).

מדובר באחוז הכישלונות של סטארטאפים הגבוה ביותר בעולם. יש מדינות, שאחוז הכישלון של סטארטאפים הוא פחות מ-30%, ואפילו פחות מ-20%, למשל, גרמניה ומדינות מזרח אסיה. בארה"ב, אחוז הכישלון של סטארטאפים הוא כ-40% עד 70% לכל היותר, תלוי את מי שואלים ומי ערך את המחקר. אני לא מכיר שום מחקר בארה"ב המצביע על אחוז כישלון של מעל ל-90%, כמו שיש בישראל.  

הבעיה היותר חמורה, כמעט כולם משקרים ליזמים בהקשר לסיכויי ההצלחה שלהם ובכלל זה:

• גיוס Pre-seed ו-Seed לא משפר בכלל את אחוזי ההצלחה של המיזמים. גם 95% מאלה, שגייסו Seed - נכשלו ייכשלו. כלומר: הסטטיסטיקה של כל האקסלרטורים כמה מהבוגרים שלהם גייסו במהלך או בסיום המחזור, לא אומרת דבר על שיפור סיכויי ההצלחה של המיזמים, שעברו בהצלחה באקסלרטור. 
• זה שלסטארטאפים יש מנטורים מפורסמים ושת"פים זוהרים, או שהם נמצאים במסגרת (חממה, Hub, אקסלרטור) מפורסמת או יוקרתית, לא משפר במאומה את אחוזי הכישלון שלהם. 
• רק מגיוס A ומעלה, סיכויי השרידות של הסטארטאפ גדלים במעט. זו הסיבה, שאקסלרטורים רבים בישראל שינו את מודל הקבלה שלהם והם מקבלים רק סטארטאפים, שעברו את שלב גיוס A (דוגמאות בולטות לשינוי הזה: האקסלרטורים של מיקרוסופט ו-IBM). 
• יתרה מכך, נמצא, שסטארטאפים ישראליים, ש"רצו ל-IPO" בצורת גיוס הון בבורסה, בלי שהיה להם מוצר עובד ביד ולקוחות משמעותיים, גם מהם - 95% נכשלו. 
• כלי התקשורת (כולל טלקום ניוז) מדווחים (כמעט) רק על הצלחות של יזמים. גם אם מדווחים על כישלונות (בגישת ה-FailCon וה-Fuckup Nights), זה מוצג מפי יזמים, שנכשלו בעבר אבל כעת הם מצליחים, כי הם למדו את הלקחים המתאימים מהכישלון וכעת הם מדווחים ליזמים המתחילים אילו לקחים למדו... כלומר: מדובר בהטייה חריפה של המציאות (מציאות בה כמעט כל היזמים ייכשלו, וסביר להניח שייכשלו שוב ושוב, אם הם מתמידים להתעקש ולהיות יזמים. מעטים מאוד מצליחים בישראל. כאמור, רק 4%-5%). 
• לכן, אחוז ההשקעות בישראל של VC ואנג'לים ב-Pre-seed ו-Seed ירד בתלילות בשנה החולפת (עפ"י נתוני IVC) עד קרוב לאפס, מפני שהמשקיעים מכל סוגים הפנימו את המספרים של אחוז הכישלון של יזמים בישראל ולכן רוב מוחלט של המשקיעים לא אוהבים לזרוק את כספם לפח, בידיעה מראש, שהכסף נזרק לפח. בהערת אגב נציין, שהמשקיעים מחפשים "יזמים סדרתיים מצליחים", כלומר את ה-4% עד 5% שהצליחו, כי יש סיכוי די טוב שהם יצליחו גם במיזם הבא שלהם. 

הבעיה הרבה יותר משמעותית מתחילה מההגדרות המוטעות. ניקח את הדוגמה הכי טריה: רכישת מובילאיי ע"י אינטל. היות ואיש לא יגדיר את אינטל כסטארטאפ, נשאלת השאלה: האם מובילאיי היא סטארטאפ? התשובה הברורה: לא. לפי כל הגדרה מקובלת לסטארטאפ, חברה מונפקת בבורסה אינה סטארטאפ. מובילאיי נסחרת בבורסה מ-2014.

האם מובילאיי הייתה סטארטאפ כשהוקמה (ב-1999)? התשובה גם כאן לאו מוחלט. מובילאיי זו חברה, שהיא תוצר פיתוח מוצלח של טכנולוגיה, שנעשה במסגרת מחקר אקדמי, שהמפתחים הוציאו את המחקר מחוץ לכותלי האוניברסיטה, כדי לממש אותו בהצלחה.

פיתוחים במסגרת מחקר אקדמי, שמצליחים ומביאים ערך לחוקרים, שפיתחו את ההמצאה, ולעיתים תועלת לאוניברסיטה ולציבור בכלל, אינם דבר חדש. למעשה, זו השיטה הכי ישנה להצלחה של חוקרים אקדמיים, מאז שהוקמו מוסדות אקדמיים בעולם. המוסד האקדמי הראשון המתועד הוקם בשנת 385 לפני הספירה ביוון העתיקה. זה לא השתנה (עקרונית) מאז ועד היום.

לעומת זאת, המושג סטארטאפ נולד בשנות ה-80 של המאה האחרונה (במקביל בארה"ב ובישראל), והתמסד בתצורה המוכרת לנו (יזמים, VC, גיוסי הון, אקזיטים, חממות, מנטורים, מדען ראשי וכיו"ב) בשנות ה-90 של המאה האחרונה ומאז זה יצא מארה"ב וישראל והתפשט בעשורים האחרונים לכל העולם, במודל הזה המוכר לנו. 

כלומר: עסקת אינטל לרכישת מובילאיי היא עסקה מאד מוצלחת לעולם ההייטק הישראלי, עסקה, שאינה שונה בהגדרתה מרכישת ישקר ע"י ברקשייר האת'ווי (וורן באפט). לכן, גם אין לזה שום השלכה על עולם הסטארטאפים וזה לא ישפר אפילו לא בשבריר של אחוז, את אחוז הכישלונות של היזמים הישראליים (למעט  השלכות תדמיתיות די חשובות, שמסייעות לכך, ששמה של ישראל הולך לפניה בעולם כ-Startup Nation). בסוגריים אציין שאני מסכים בהחלט עם יזהר שי שכתב כאן שהכסף הגדול מהאקזיטים הולך אל מעבר לים - והציבור הישראלי לא נהנה מהרווחים הללו. 

זה מוביל אותי להגדרות הבסיסיות, שתלוונה את סדרת הכתבות: מה זה סטארטאפ ולמה זה שונה מהייטק או כל שוק אחר?

בקצרה: High-Tech זה שוק (או תחום תעשייתי) שכולל בתוכו גם את עולם הסטארטאפים. אבל ההיפך אינו נכון. סטארטאפים יש גם ב-High-Tech וגם בכל תחום אחר, כולל גם ב-Low-Tech. 

מכאן, שיזם ויזמות זה בכל תחום: High-Tech עד Low-Tech (גם מי שפותח מסעדה חדשה זו יוזמה ויזמות. גם יזם נדל"ן הוא יזם). לכן, זה שונה מהגדרת סטארטאפיסט, שהוא גם יזם, אבל בשונה מיזמות רגילה, היזמות של סטארטאפיסטים נולדת כדי לפתור בעיה לא פתורה, להמציא דבר חדש, או לשנות דבר קיים בגישה חדשה (בד"כ מדובר במוצר, שירות או פתרון ייחודי, לעיתים קרובות ניתן לרשום על זה פטנט). לכן, יזמות של פתיחת מסעדה חדשה או יזמות נדל"ן אינה סטארטאפ, כי אין בזה שום חידוש. 

אז למה אחוז הכישלון של סטארטאפיסטים בישראל הוא כל כך גבוה (מול העולם) וזה כנראה לא ישתנה בטווח הזמן הנראה לעין? זה ינותח בפרקים הבאים בסדרה. בשלב זה, אציין, שאין מספיק מחקרים על הסיבות לכישלון סטארטאפים בישראל. אולם, יש המון מקורות מידע (למשל כאן, כאן, כאן וכאן) למה סטארטאפים נכשלים בארה"ב. המחקר הכי מעמיק בנושא זה, שאני מכיר, מצוי כאן, מחקר אמריקאי האומר, שהסיבה הראשונה והעיקרית לכישלון של סטארטאפים הוא: No Market Need.  

ניתוח של כל השיטות לפתור את הבעיה הזו, יהיה בפרקים הבאים בסדרה. בשלב זה, אצביע על אחד הפתרונות, שהרקע התיאורטי שלו מצוי במאמר כאן, וגם בדבריו של ממי גנוסר, שפורסמו תחת הכותרת: "איך לא ליזום ולפתח מוצר/שירות שאיש אינו חפץ בו ולא מוכן לשלם עבורו".

בכתבה הבאה בסדרה, אנתח איך הכישלון של עולם היזמות הישראלי מתחיל (ונגמר), למעשה, ובחלק ניכר מהמקרים בגיוס \ בחירת CTO. בכתבה שאחריה אנתח את שיטות הפתרון השונות שיש לבעיה זו בישראל, במאמר שאחריו אנתח את הגישות לפתרון הבעיה הזו הקיימת במדינות אחרות בעולם. במאמר אחריו אנתח מהם היתרונות והחסרונות של כל שיטה לפתרון הבעיה. במאמר המסכם אנסה לחזות כמה זמן תימשך השיטה של 95% עד 96% כישלונות בישראל והאם האחוז הזה יקטן או יגדל בעשור הקרוב.