ההסבר מאוד פשוט: את משרד התקשורת מעניינים רק הצרכים העסקיים, הכלכליים והאינטרסים הצרים של החברות עצמן, מנהליהן ובעליהן. הציבור בכלל לא נחשב כמי שיש לשמוע את צרכיו ורצונותיו. בנוסף, זה נועד לספק גיבוי (או חיפוי, תבחרו לבד את המינוח הנכון), להמשך "תעלול הסים" של חברת סלקום.
מאת: אבי וייס, 26.7.18, 06:53
אחד מקוראינו הוותיקים, שקרא את סדרת הכתבות בעניין "תעלול הסים" של סלקום, תעלול, שהסתיים בהנחיה ברורה חדשה של משרד התקשורת, כולל תיקוני רישיונות חברות הסלולר (אם זה עזר אם לאו לעצור את "התעלול" הזה - נחשוף בהמשך הכתבה), אותו אזרח פנה למשרד התקשורת בשאלה החשובה הבאה:
"אשמח לדעת מדוע משרד התקשורת לא מאפשר ניוד סים, שנקנה ע"י הלקוח - לעבור עם הסים לחברה אחרת כרצונו.
וכמו כן, כיצד מעודדים תחרות, כאשר לא ניתן לבצע ניוד סים בין החברות השונות?".
את התשובה שהוא קיבל ממשרד התקשורת ביום 25.7.18 הקורא העביר לנו, כי פשוט אי אפשר להאמין איך משרד התקשורת הישראלי ממשיך להתנהל תחת המנכ"ל החדש (יחסית) נתי כהן, (בתמונה משמאל), שכבר זיהינו, שכמעט מיומו הראשון, הוא הפך ל"שפוט" של מנהלי חברות התקשורת ואת הציבור (ונציגיו המוסמכים) הוא לא רוצה (או לא מעוניין) לשמוע ולפגוש.
כדי שלא תחשבו, שהמצאתי משהו, אז להלן צילום של התשובה, שקיבל הפונה לפני יומיים (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):
כלומר: רק מה שהחברות מבקשות - זה מה שהמשרד עושה או ייעשה.
מה שהציבור צריך, או שהתפתחות שוק התקשורת דורשת - זה בכלל לא מעניין את משרד התקשורת הישראלי.
זו גם הסיבה מדוע המשרד פעל לטובת האינטרסים של חברות הסלולר בנושא מוקדי השירות הטלפוניים של החברות, למרות שהיו בידי המשרד (מאז 2015) ממצאים מזעזעים וברורים, שנאספו באופן מדעי ושיטתי, לפי בקשת המשרד, על רמת השירות במוקדי השירות של החברות, כפי שחשפנו אך אתמול.
וזה מוביל אותנו היישר לשאלה: האם "תעלול הסים" של סלקום הסתיים אחרי שהרישיון שלה (כמו הרישיונות של כל החברות) עודכן בדיוק בנקודה הספציפית הזו?
למי ששכח, העניין הזה הוסדר סופית בינואר 2017 (כמפורט כאן).
להפתעתי, קיבלתי בשבוע האחרון כמה תלונות מלקוחות סלקום (בהווה ולשעבר), שמהן עולה בברור, שזה לא הסתיים בינואר 2017.
אחת התלונות, שהייתה גם מלווה בתיעוד, הובילה אותי לשלוח ביום 19.7.18 את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת (וגם לסלקום):
"מתברר מהתלונה הטרייה, שקיבלתי כאן למטה, שסלקום, גם אחרי שמשרד התקשורת הוציא הנחיות ברורות בנושא, ממשיכה ב"תעלול הסים".
מה המשרד מתכוון לעשות כדי להפסיק את ההתנהלות הזו הפוגעת בצרכנים?"
פירוט התלונה של האזרח נ.ג. שצורפה לשאלה הנ"ל:
"נתקלתי במחדל או תופעה שלילית (לדעתי) שכדאי לחשוף:
אתאר בקצרה אני בחברת סלקום, קיבלתי בעת חיבור הקו סים בהשאלה שאותו אני צריך להחזיר עד 14 יום לאחר "סיום ההתקשרות" עם חברת סלקום. באם אני לא אחזיר את הסים, אחויב ב-100 ש"ח. לא שילמתי על הקו חודש או חודשיים (כרטיס האשראי לא עבר) וסלקום החליטו שהם מחליפים לי חבילה, לחבילת "טוקמן". עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שאני מגלה שסלקום החליטה לגבות ממני 100 ש"ח על הסים, מכיוון שלא החזרתי להם את הסים כשהם החליפו לי חבילה ל"טוקמן". ומה שלא ברור לי: איך אני אחזיר את הסים אם הוא עדיין פעיל (יש לו שיחות נכנסות) ועוד לא סיימתי את ההתקשרות עם סלקום?. ברור לי שזה לא חוקי כל הדבר הזה ומדובר בשיטה של סלקום לעקוץ אנשים (זה קרה לעוד כמה חברים שלי). אשמח אם יהיה לך זמן לטפל בזה. נ.ב. אני קורא קבוע את כל הכתבות שלך על עולם התקשורת ובאמת נראה שאתה מצליח להעביר את המסרים בצורה חזקה מאד -חסמב"ה, קליקת הפרקליטים, ועוד. עלה והצלח".
תגובה לא הצלחתי לקבל. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, די ברור שלא אקבל תשובה. לא מסלקום ולא ממשרד התקשורת.
סיני ליבל, האזרח, שהוביל את המאבק (בשנים 2016 ו-2017) כנגד "תעלול הסים" וזכה בו וגם הוא היה בטוח (כמוני), שהתעלול הצרכני הזה נגמר מזמן, הופתע מכך, שזה ממשיך "כאילו כלום", ולכן יסייע לאזרח שפנה אלי, ב"פתיחת חזית חדשה" כנגד סלקום, כדי לבער את הנגע הצרכני הבלתי נסבל הזה מהשוק הסלולרי.
המשך יבוא ודי בקרוב.
מנקודת מבט ציבורית, הפעילות הראשונית החשובה, שנקט הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ואכיפה (איתן כסיף) כנגד הצפצוף של סלקום וגולן טלקום על הנחיות הרישיון שלהן בנושא די שולי, כפי שפרסמנו בהרחבה כאן, חייבת להיות נחלת כל ראשי המשרד וקו מנחה בהתנהלות כל אגפי המשרד כלפי הנעשה בשוק התקשורת, כדי לנסות ולחלץ את השוק הזה מהתהום אליו הוא נפל בעשור האחרון (בכל קנה מידה השוואתי בינ"ל), רק בגלל השתלטות "תרבות הכאוס" כנורמה מובילה בשוק התקשורת הישראלי.
צמרת משרד התקשורת הנוכחית לא יכולה להתעלם מכך, שיש חברת תקשורת אחת המצפצפת על הכל ועושה "מה שבראש שלה" והמשרד מבצע את כל רצונותיה. זאת, שנה אחרי שנה, בלי שהעניין הזה ייחקר לעומקו ע"י גופי החקירה הרשמיים (כמו שחוקרים באינטנסיביות, מזה כשנה, את הסיוע, שניתן לקבוצת בזק, במסגרת מה שמכונה "תיק 4000").