התשובה לשאלה הזו ברורה: כדי שלא נחשוף את אי החוקיות והספינים העומדים מאחורי החלטותיהם. גם שלמה פילבר נהג כך, אך זה לא כל כך עזר לו. השר והמנכ"ל (הזמני) מסתירים גם מסמכים פנימיים בתוך משרד התקשורת, שנוגעים ישירות לעובדיהם. עדכונים - בגוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 23.10.17, 12:11

החשיפה התמוהה של 2 החלטות של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (שמילה מימון, בתמונה) כנגד בזק (כאן), היא תוצאה מצערת ומסתברת מיישום מדיניות של "אפס שקיפות", "הכל סודי" ו"לא סופרים איש ממטר". זאת, כאשר משתמשים בטוויטר ובפייסבוק להפצת הגיגים וספינים לציבור (הצטיינו בתחום הזה שלמה פילבר וד"ר יפעת בן חי-שגב, עד שפסקו עם השיטה הזו. כעת מצטיין בזה איוב קרא).

ברור, שמי שחושב, שאנו במאה ה-19, אבל אפשר לנצל את הכלים של המאה ה-21 חד-צדדית, מגלה מהר, שזו 'חרב פיפיות'. במאה ה-21 אי אפשר לעצור שמועות, הדלפות ורכילות, ומי שסובל (כולם סובלים), זה הופך עבורו לבעיה אישית ולשוק התקשורת לבעיה ממלכתית (לכן אנו במקום 50 ומטה בהשוואה עולמית, גם בקווי וגם בנייד).

הפתרון טמון בהתנהגות הפוכה בדיוק. אפילו בשב"כ למדו זאת, מזמן. אך לא במשרד התקשורת הישראלי. 

לכן, נציג ונחשוף כאן את הצטברות המסמכים, שראשי משרד התקשורת (השר, איוב קרא, בתמונה משמאל) והמנכ"ל הזמני שמילה מימון), כה מנסים להסתיר מהציבור.

התנהגות דומה קיימת גם מצדה של יו"ר מועצת הכבלים והלויין, שהסתירה ומסתירה את המסמכים, שהיא (וחברי מועצת הכבלים והלוויין) חתומה עליהם, בפרשיות "הכי חמות" שיש: 1) הסיוע שהיא והמועצה נתנו לאזרח אלמוני בשם שאול אלוביץ' בעניין YES, ו-2) הבחירה המוזרה בערוץ 20 כחברה המפיקה שידורי ערוץ הכנסת. הפעם לא נעסוק בזה, אלא רק במה שהשר והמנכ"ל מסתירים מהציבור בשבועיים האחרונים.

א. החזרת אגרות התדרים לגולן טלקום 
שר התקשורת איוב קרא החליט (ההודעה לתקשורת מטעמו - כאן) להחזיר לגולן טלקום את "אגרות התדרים" ששילמה בגין התדרים, שזכתה בהם במכרז התדרים הקודם (מ-2012), בהנחה, שכאילו גולן טלקום עמדה בכל תנאי המכרז ההוא ומילאה את כל הנדרש ממנה ככתוב במכרז, בחוק, בתקנות וברישיונה.

ניתחנו את הבלוף הזה בהרחבה כאן. הבעיה הכי מרכזית, שעמדה בפנינו בביצוע הניתוח של ההחלטה הזו: אין החלטה כזו. לפחות לא באתר משרד התקשורת (או בכל מקום אחר, למשל בטוויטר או בפייסבוק של השר איוב קרא). 

לכן, פנינו ב-12.9.17 בשאלה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"החזר אגרות תדרים לחברת גולן טלקום: היכן ההחלטה עצמה (לא ההודעה לעיתונות)?"

עד היום לא קיבלנו מענה לשאלה זו, לא שלא ניסינו לקבל. ככל שנקבל, נעדכן בהתאם. לא להיות במתח: אין שום סיכוי לקבל תגובה (למה? זה כבר מוסבר בתחילת הכתבה).

למיטב הערכתנו, הסיבה להסתרת המסמך היא, שהוא נסמך על פיברוקים. ההרגשה הזו התחזקה אצלנו, לאחר שלא די בכך, שגולן טלקום הייתה אמורה להגיד "תודה" למתנה הענקית הזו, שמשרד התקשורת נתן לה מכספי משרד האוצר (כלומר: מהכסף של כולנו), היא (גולן טלקום) הגישה בג"ץ כנגד משרד התקשורת (מפורט כאן) בעניין "חילוט הערבויות", עקב כך שגולן טלקום פרקה את הרשת שלה. כך, כל עוד מתקיים הדיון בבג"ץ, רק נציגי הפרקליטות ושופטי הבג"ץ יראו את המסמכים הללו, לא הציבור. 

ב. מתנה של כמיליארד ש"ח להוט משמילה מימון (ע"י דחיית הצורך ב"פריסה אוניברסלית"): 
לאור פרסום "הודעה לציבור" - כאן ופרסום המסמך בחתימתו של שמילה מימון - כאן, ניתחנו בהרחבה את המהלך הזה (כאן וכאן), שנחשף בגללנו, פנינו ביום 3.10.17 למשרד התקשורת בשאלה הבאה:
"בהמשך למסמך, ששלחתם ולפרסומים שיש באתר משרד התקשורת (כאן וכאן), שמילה מימון חותם בתור "יו"ר הוועדה המייעצת".
אולם, יו"ר הוועדה המייעצת על פי הצו המצוי כאן הוא שלמה פילבר ולא שמילה מימון.
היכן הצו החדש?
אם אין צו חדש מעודכן, יש לבטל לאלתר את ההודעות הללו, שכן הן חסרות כל תוקף חוקי והן הוצאו בחוסר סמכות ובהתחזות".

לא הצלחנו לקבל תגובה. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, לא נקבל תגובה (די ברור למה).

לאור אי קבלת התגובה ממשרד התקשורת, פנינו ביום 17.10.17 לצמרת נש"מ (נציבות שירות המדינה) בפנייה הבאה:
"בתאריך לא ידוע (אבל סביר להניח שזה היה ב-3.10.17 או יום או יומיים קודם לכן, משום שב-3.10.17 פורסמה הודעה לציבור בעניין – כאן ע"י דוברות משרד התקשורת), הוציא מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (שמילה מימון), מסמך רשמי (שיש לו ערך כלכלי של קרוב למיליארד ₪) של דחיית "הפריסה האוניברסלית של הוט", מטעמים המפורטים במסמך.
העיקר: שמילה מימון חתם על המסמך הזה המצוי כאן בשם: "מימון שמילה, יו"ר הוועדה המייעצת" והמסמך הזה נכתב על נייר של "משרד התקשורת הועדה המייעצת לפרישה אוניברסלית", כשאין שום תיעוד, שאכן הוועדה הזו התכנסה אי פעם לקיים דיון בנושא המוצג במסמך, כמוגדר בחוק.
הבעיה העיקרית כאן: שמילה מימון אינו יו"ר הוועדה כי יו"ר הוועדה הוא שלמה פילבר ושר התקשורת לא הוציא צו המחליף אותו, כנדרש בחוק, בטרם שמילה מימון פרסם את הודעתו בתור יו"ר הוועדה המייעצת.
כלומר: לכאורה שמילה מימון התחזה בתואר תפקיד שאין לו, בנושא כל כך מהותי וחשוב, שמוגדר היטב בחוק ובתקנות ונבחן מספר פעמים בבג"ץ.
פניתי מספר פעמים למשרד התקשורת לקבל הבהרה בנושא (מצ"ב הפנייה שלי למשרד התקשורת ב-Attachment), ולא קיבלתי כל תשובה. די ברור למה.
אודה לדיווח על פתיחה בחקירה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת בפועל על חשד להתחזות, כ"כ, יש לבטל את המסמך, שהוא חתום עליו, בגלל שאינו עונה על דרישות החוק להוצאת מסמך כל כך חשוב בעל משמעויות רגולטוריות וכלכליות כה כבדות. בכל מקרה, עד סיום הטיפול בנושא (כל טיפול שלא ייעשה), סבורני, שיש לבטל לאלתר את ההודעה הזו, שכן היא חסרת כל תוקף חוקי והיא הוצאה (לכאורה) בחוסר סמכות ובהתחזות".

לא הצלחנו לקבל תגובה. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם.

היות ולא הצלחנו לקבל תגובה גם מנש"מ, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להורות על פתיחת חקירה פלילית בחשד להתחזות בנושא זה ולהורות על ביטול המסמך, שכן הוצא בחוסר סמכות ובהתחזות.

נעדכן את קוראינו ככל שתתקבל תגובתו של היועמ"ש. האם גם הפעם "קליקת הפרקליטים" תחפה על המחדל המדהים הזה? לאור הנסיון המצטבר שלנו, סביר להניח שכן... 

עדכון 23.10.17 שעה 19:30: הפנייה ליועמ"ש עשתה את שלה ומייד קיבלנו תגובה מנש"מ והרי היא כאן:
"מבירור שערכנו עם משרד התקשורת עולה כי אין כל בעיה . 
תקנה 2(ב)(1) לתקנות הוועדה המייעצת (בזק ושידורים)(ועדה מייעצת), תשע"א-2011 קובעת כי  המנהל הכללי של משרד התקשורת יהיה חבר הוועדה המייעצת ויושב הראש של הוועדה.  
מר מימון שמילה משמש מאז יום 17.7.2017 כמנכ"ל המשרד בפועל, בהתאם ומתוקף תפקידו זה הוא משמש גם כיו"ר הוועדה המייעצת. כאמור תקנות הוועדה המייעצת מתייחסות לבעל תפקיד ואין מדובר במינוי פרסונאלי. 
הודעה בדבר עדכון הרכב הוועדה תפורסם באתר המשרד.
לאור הסבר זה אין מקום להתערבותנו. 
מוצע שתפנה לדובר משרד התקשורת לקבל תגובה מפורטת ורשמית."

התשובה הזו כמובן אינה נכונה (מבחינה חוקית, כי התקנות דורשות בסעיף 2(ח) למנות את בעלי התפקידים ולפרסם זאת באתר המשרד, מה שלא נעשה, כ"כ שמילה מימון הוא לא מנכ"ל המשרד אלא מנכ"ל המשרד בפועל, וזה לא מצב המוגדר בתקנות ולכן זה דורש מינוי מיוחד עבורו). העובדה היא שהרכב הוועדה לא פורסם באתר המשרד, כי אין הודעה כזו (נכון לרגע זה. אבל שמילה מימון מסוגל "לייצר" כל נייר...). כ"כ היכן פרוטוקול הדיון של "הוועדה המייעצת" שהוביל להחלטה שלו?
לפחות יש תשובה, שנוסחה בידי מיטב המוחות של "קליקת הפרקליטים", כדי "למרוח" אותי ואת הקוראים.  

עדכון 24.10.17 21:00: הפנייה ליועמ"ש ותגובת נש"מ עשתה את שלה, ובמשרד התקשורת "ייצרו מסמך" הנחזה להיות כתב מינוי לוועדה המייעצת, מסמך שפורסם כעת באתר המשרד (כאן).
המסמך הזה מעלה כמה שאלות די כבדות, כי ניכר שמדובר בפיברוק, מעשי ידיו של שמילה מימון או מישהו מטעמו:

1) על המסמך אין שום תאריך. אבל כשבודקים את ה-Properties של המסמך מגלים שהוא ייוצר היום - 24.10.17, כלומר: אחרי ששמילה מימון הוציא את המסמך של דחיית הפריסה האוניברסלית של הוט. כלומר: בעת ששמילה מימון הוציא את המסמך בחתימתו כיו"ר הוועדה המייעצת, הוא לא היה מוסמך לחתום על מסמך כזה.

2) במסמך לא מצוין מי אישר את המסמך. הנוסח הרשמי של מסמך כזה (דוגמה כאן) אמור לציין ששר התקשורת מינה את חברי הוועדה המייעצת ששמותיהם מופיעים ברשימה. אולם, במסמך הזה השם "שר התקשורת" לא קיים ואפילו לא ברמז.
כלומר: השר לא אישר את הרשימה הזו.
בנוסף, על פי החוק והתקנות הוועדה המייעצת אמורה לכלול 5 חברים וכאן יש רק 4 חברים.... אם לא די בכך, לא ברור באם הוועדה הזו אכן התכנסה אי פעם לדון בנושא הזה של דחיית הפריסה האוניברסלית של הוט (דחייה שלישית). 

דהיינו: שמילה מימון הוציא מסמך מאוד משמעותי מבחינה רגולטורית וכלכלית לגבי הוט ופריסת הפס הרחב בישראל, בחוסר סמכות חוקית ועוד פיברק אישור לעצמו בדיעבד. 

עדכון 22.12.17: היועץ המשפטי לממשלה החליט לברר את עניין התחזות (לכאורה) של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (שמילה מימון) כיו"ר "הוועדה המייעצת", בלא הסמכה רשמית כנדרש בחוק ותוך כדי פיברוק מסמך שיצא בדיעבד, שלא חתום ע"י השר, שכביכול ממנה את הוועדה הזו שהוא כביכול עומד בראשה. מסמך היועץ המשפטי לממשלה נמצא כאן, למתעניינים. האם "קליקת הפרקליטים" "תתטייח" גם את הפרשה הזו? סביר להניח... 

ג. הסתרת מסמכים והחלטות פנימיים (פנימה, מפני עובדי משרד התקשורת עצמם).
אותה שיטה פסולה של חשאיות ו"אפס שקיפות" מתקיימת גם בתוך משרד התקשורת פנימה, ואביא כמה דוגמאות טריות:

1. העברת כל עובדי משרד התקשורת (משלוחת תל-אביב וגם משלוחת ירושלים) לבניין בגבעת שאול בירושלים (נחשף כאן וכאן). לגבי חלק ניכר מהעובדים (בעיקר העובדות) המשמעות היא התפטרות. טרם ברור מה ועד העובדים ייעשה בפועל בנדון, מלבד הצהרות לוחמניות. 

2. מי היועצת המשפטית של משרד התקשורת? אתר משרד התקשורת בתחום בעלי התפקידים במשרד לא עודכן מזמן. לפני מספר ימים פרסמנו (כאן), שעו"ד דנה נויפלד חזרה לתפקיד היועמ"ש, אחרי כשנה של "חופשת לידה". אולם, מסתבר, שהיא שוב נעלמה. לכן, שלחנו למשרד התקשורת את השאלה הבאה:
"האם היועצת המשפטית של משרד התקשורת היא דנה נויפלד, או רק נדמה לי, שהיא הגיע לכמה ימים למשרד (כדי לתת גיבוי לצעדים של שמילה כנגד בזק)?"

תגובה לא קיבלנו. ככל שנקבל, נעדכן בהתאם.

3. תזוזות של בעלי תפקידים בלי פרסום: פורסם בשקט ע"י נש"מ מכרז לדובר זמני למשרד (ל-3 חודשים), לא ברור למה. החשבת של המשרד עזבה לפתע לפני סיום הקדנציה והוחלפה בשקט ע"י חסן איסמעיל ממשרד האוצר. ויש עוד... 

ד. הגזירות האחרונות על בזק
שני המהלכי הטריים של שמילה מימון כנגד בזק פורשו לא נכון ע"י כלי התקשורת, גם בגלל שכל מה שפורסם זו הודעת בזק לבורסה, ולא המסמכים המקוריים וההחלטות עצמן של שמילה מימון, שהגיעו לבזק בשבוע שעבר.
ציינתי כבר בניתוח ראשוני (כאן), שמדובר, לכאורה, בספינים בלתי חוקיים, לאור הניסיון הרב שיש לנו במעקב אחרי מסמכים, ששמילה מימון חותם עליהם. 

שתי ההחלטות נגועות באי חוקיות ברורה ואלו הן:
1. על בזק לא הוטל שום קנס. היא רק קיבלה הודעה, ששמילה מתכוון להטיל עליה קנס, בגין מעשיה מלפני כשנתיים. אחרי 30 יום (תקופת הזמן, שבזק יכולה להגיב לטענות של שמילה), שמילה אמור להחליט בדבר (לא בטוח שעד אז הוא יישאר בתפקיד המנכ"ל...), ואם הוא החליט להמשיך בהליך, עליו להביא את הנושא לדיון בפני "הוועדה המייעצת", שתדון בעניין, ורק אחר כך תתקבל החלטה סופית שלו ושל "הוועדה המייעצת", החלטה הכפופה לערר בבית המשפט המחוזי.

להזכיר למי ששכח: הקנס הקודם הענק, ששמילה מימון דחף את שלמה פילבר להטיל על בזק, עדיין בדיון בערר בבית המשפט המחוזי בת"א ואין מועד ברור לסיום הדיונים (הנמשכים כבר כשנתיים), בנושא הקנס הקודם, שהוטל על בזק בגובה של 8.5 מיליון ש"ח, בגין נושאים דומים וזהים לכוונה החוזרת ונשנית של שמילה, להטיל על בזק קנס חדש. 

הכי מדהים בסיפור הזה ששר התקשורת (צחי הנגבי, בהסכמת שר האוצר משה כחלון, שנדרש אף הוא לחתום על ההחלטה), קיבל החלטה (המצויה כאן), לאשר את הטלפוניה הסיטונאית של בזק, בסוף מאי 2017. אז איך אפשר להטיל על בזק קנס שהיא לא סיפקה טלפונייה בשוק הסיטונאי ב-2015, כאשר רק ב-2017 השיטה לספק את הטלפוניה הסיטונאית הזו אושרה ע"י שר התקשורת בהסכמת שר האוצר?? העניין פשוט "מסריח" ונראה כפיברוק ענק. 

2. העיסוק ברשת הפיזית של בזק הוא עוד יותר ספין. לשמילה מימון אין בכלל סמכות לעסוק בנושא. משום מה, הוא החליט לפני כמה שנים לעסוק בנושא זה וניתחנו את ההחלטה הזו שלו במאמר: ""הרמת מסך": מדוע משרד התקשורת עוזר לחברות במקום לצרכנים?". בקצרה: הסמכות לעסוק בחילוקי דיעות בין חברות התקשורת בעניין המעבר בתשתיות של בזק והוט ע"י מתחרותיה (וכאן הכוונה היא בעיקר לסלקום ולעיתים גם לפרטנר ולמתחרות אחרות של בזק, שמניעה את שמילה מימון בנושא הזה), מסורה רק בידי שר התקשורת (חוק התקשורת סעיף 5 על כל חלופותיו) והוא לא האציל סמכות זאת לשמילה מימון. 

הנושא הזה ממש לא חדש והוא הוכרע כמה פעמים: למשל, לפני יותר משנתיים ע"י שלמה פילבר (כאן), שטען, שהסמכות הואצלה לו לקבל החלטות בנושא ע"י השר, רק שהשר (בנימין נתניהו, באותה עת) לא חתם על דבר כזה וזה לא פורסם (כל האצלת סמכות כזו טעונה פרסום ברשומות). 

במחצית 2016 פורסמו שוב ההחלטות הללו בעניין המעבר בתשתיות בזק (כאן) הפעם בחתימה של חיים גרון (אז סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי) וייתכן שגם ע"י שלמה פילבר, כי חתימתו חסרה על המסמך. במסמך הזה לא נטען, שהשר האציל מסמכותו כדי להוציא את מסמך ההחלטות. כך, שבספק אם יש למסמך הזה איזה תוקף חוקי.

בתחילת 2017 שלמה פילבר חזר שוב על ההחלטות הללו (כאן), ושוב טען, שהסמכות הואצלה לו לקבל החלטות בנושא ע"י השר צחי הנגבי, רק שהשר צחי הנגבי לא חתם על דבר כזה וזה לא פורסם בשום מקום (כל האצלת סמכות כזו טעונה פרסום ברשומות). 

אם לא די בכך, ב-13.6.17 שמילה מימון שוב הוציא בדיוק את אותן הנחיות (כאן), במסמך הזה לא נטען על ידו, שהשר האציל מסמכותו כדי להוציא את מסמך ההחלטות. כך, שבספק אם יש למסמך הזה תוקף חוקי.

מכאן, שלא ברור מדוע שמילה מימון הוציא שוב מסמך (ב-19.10.17, לפי הודעת בזק לבורסה), שבה הוא מבטל את כל ההנחיות הקודמות, שהתקבלו בשנתיים האחרונות (כולל על ידו אך לאחרונה), ולפיו החברות המתחרות בבזק (בעיקר הכאן הכוונה לסלקום ולפרטנר) תוכלנה להיכנס לתשתיות בזק עם הקבלנים שלהן ולא עם קבלני בזק או עובדי בזק, כפי שנקבע בכל ההחלטות הקודמות. 

לכן, שלחתי למשרד התקשורת את השאלה הבאה:
"בזק מסרה הודעות לבורסה (כאן וכאן) על 2 החלטות, שנשלחו לבזק בשבוע שעבר.
היכן ההחלטות עצמן?
מה הבסיס החוקי להחלטות הללו?
בהיעדר פרסום ההחלטות עצמן, עולה החשד, ששוב מדובר במעשים פסולים לכאורה מצדו של שמילה מימון, שמשרת את האינטרסים של מתחרה אחת או שתיים של בזק (בעיקר סלקום ופרטנר).
אודה להתייחסותכם הדחופה".

תגובה לא קיבלנו. ככל שנקבל, נעדכן בהתאם.

שורה תחתונה:
משרד התקשורת הצליח בשנתיים האחרונות בנושא אחד בלבד: לדאוג לכך, ש"דמי הכיס" של שאול אלוביץ' יגדלו בכ-3 מיליארד ש"ח על חשבון הכיס של כולנו. כמיליארד ש"ח עברו במסלול של מנכ"ל המשרד ושות' מול בזק וכ-2 מיליארד ש"ח עברו במסלול של מועצת הכבלים והלוויין מול Yes (נושא, שטרם נחקר כראוי). בכך, מדינת ישראל דורדרה ע"י ראשי משרד התקשורת לתחתית הטבלה של המדינות בעולם המערבי ולא רק בעולם המערבי, בתשתיות התקשורת הקוויות והסלולריות שלה. 

לכן, הטיפול הכושל ברגולציית שוק התקשורת בישראל, כפי שחשפנו לא אחת וגם כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.