"ההונאה הצרכנית של העשור" זה הכינוי המתאים לשפע המידע המבלבל, שמפזרים כל אלה, שלא מבינים, שהרפורמה, שמכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי", אין לה שום קשר (ולא יהיה לה גם שום קשר) למהפכת הסלולר, והכי גרוע: מי שעובר ישלם יותר, יפסיד כסף ויחווה ירידה בביצועים עד סוף 2018. 
מאת: אבי וייס, 9.3.15, 13:30

מזה כמה שנים אני חוזר ומזהיר (בעשרות רבות של כתבות) מפני המצב, שיהיה בשוק התקשורת הקווי ברגע שיחל לפעול מה שמכונה "השוק הסיטונאי". כל מה שכתבתי מתגשם ואלו הן טעויות, שנעשו כבר לפני שנים, למשל: למי שייך הנתב בבית הלקוח? הוויכוח הזה הוכרע כבר ב-2011, כשנטוויז'ן-013 (כיום חלק מסלקום) התעקשה ב"ועדת חיייק" שה-ISP יהיה הבעלים המלאים והיחידים על הלקוח בבית, וממילא על הציוד שיש לו בבית. כך זה אושר ע"י 2 שרי תקשורת ועוגן במסמכים... 

כיום, סלקום, שנפלה בפח ובגדול, מנסה לשנות את זה, אבל זה לא ניתן לשינוי, בוודאי לא בקלות ובלי חקיקה, שיכולה לקחת שנה. הסיבה: זו המתכונת הרגולטורית של הרפורמה שהשם הנכון שלה הוא: "פירוק למקטעים של הלולאה המקומית" (דהיינו: מפרקים את האחריות על הפס הרחב ואת המקטע האחרון, שעיקרו בבית הלקוח ומעבירים את האחריות לספק אחר -ISP). באנגלית זה נקרא ULL.

למה "השוק הסיטונאי" (דהיינו: ה-ULL) לא יכול להיות כמו "מהפכת הסלולר"?
כי אלה 2 שווקים, שאין ביניהם כל קשר (רק במדינת ישראל), בגלל ההחלטות המוטעות של משרד התקשורת. פשוט, "תאונה עבודה". למה משרד התקשורת טעה? כי ההחלטות העיקריות בנושאים הללו "נדחפו" בעבר ע"י "חפרפרות", שהאינטרס הציבורי הוא הדבר האחרון המעניין אותן. זה לא נגמר. רק לאחרונה חשפתי "חפרפרת", שעשתה את זה בפומבי (קוראים לה: גלעד ארדן). היא לא "החפרפרת" היחידה בעניין... 

ההבדלים המרכזיים שמשרד התקשורת יצר בין 2 השווקים (קווי וסלולרי) הם: 

א. ברפורמת הסלולר, משרד התקשורת קבע רק את מחירי הקש"ג (קישורי הגומלין) על רשת הסלולר וקבע שאלה הם מחירים מקסימליים. דהיינו: ספק התקשורת הסלולרי יכול להוריד את המחיר של הקש"ג כרצונו, אפילו כמעט לאפס. זה פחות או יותר מה שקרה... 

כ"כ, כל שאר העלויות על רשת הסלולר הן נושא למו"מ ישיר בין הספק המתחרה (MVNO, או ספק סלולר אחר הרוכב על הרשת הסלולרית של הספק הוותיק, בהסדר "נדידה פנים ארצי", דוגמת החברות גולן טלקום והוט מובייל), הסכם שנעשה עם ספק הסלולר הוותיק (סלקום, פרטנר ופלאפון). לאחרונה, ניסה המשרד להתערב בשאר המחירים בסלולר (בתחום המחירים ל-MVNO), אבל ההחלטה הזו לא יצאה לפועל. המחירים היו ונשארו פרי מו"מ ישיר בין השחקנים והיצירתיות שלהם במבצעים צרכניים (במחירים שיורדים כל הזמן)

בתחום הקווי אין בכלל דבר כזה. משרד התקשורת קבע מחירון לכל שירות, לכל רכיב ברשת, ממש לכל דבר. המחירון הזה אינו גמיש ואינו נתון למו"מ ואין בו הנחות. המחירון הזה הוא Fix ומצוי במחירון שפורסם ושתקף עד סוף 2018. כתוצאה מכל התרגילים, שבזק עשתה על משרד התקשורת, המחירון הזה מעלה את המחירים ללקוחות הפס הרחב הפראיירים, כל שנה, עד סוף 2018. כל מי שטוען אחרת, לא מבין בכלל על מה מדובר. שום מהפכת מחירים בפס הרחב לא יכולה להיות כאן. נקודה. 

אגב, שיטת "הבנדל" שבו משלמים רק ל-ISP (על תשתית + גלישה), קיימת בישראל מזה כעשור, ושיטת הטריפל (3 שירותים ביחד) קיימת כאן גם כעשור ואולי אף יותר. אנשים מתבלבלים וחושבים כאילו הומצאה כאן איזה שיטה חדשה לחיבור בין שירותים, לחשבון אחד מול חברת תקשורת אחת. בנקודה הזו: "אין כל חדש תחת השמש". מה שבעיקר השתנה ברפורמה הזו זה האחריות. כי משרד התקשורת החליט "לפרק את האחריות למקטעים". זה הבור שכולם נופלים בו, בלי להבין שלבור הזה אין תחתית. סופו התרסקות. כמו שקרה בכל העולם. 

אגב, "מהפכת מחירים" מסוימת התרחשה דווקא על רשת הוט, כפי שחשפנו כאן, וניתחנו כאן אם בכלל כדאי לעבור מתשתית בזק לתשתית הוט. זה לא עניין פשוט כל כך, כמו המעבר בין חברות הסלולר. הוא גם לא זול.  

ב. הציוד בבית הלקוח אמור להיות שלו (או של ה-ISP, שישאיל לו את זה). זה לא בחינם. אין מתנות בחינם. מי "שיעבוד" על בזק וישלם את הקנס (200 ש"ח) בלי להחזיר לבזק את הנתב, מסכן את עצמו. זאת, משום שכאשר יזמין טכנאי לתקן תקלות באינטרנט אצלו בבית, יגיע לבית טכנאי של בזק (רק בזק מספקת שירות כזה לבתים לתיקון תקלות). הטכנאי יראה את הנתב של בזק ויעזוב את הבית, בלי לתקן את התקלה וידווח למעסיקיו (בזק) שיש כאן "עבריין אינטרנט", שעבד על בזק. כך, לא רק שהלקוח יישאר מנותק מהאינטרנט, הוא עלול להסתבך אישית. 

יודגש, שגם בלי ביקור של טכנאי בזק בבית הלקוח, בזק יודעת היטב אם הלקוח ממשיך להפעיל את הנתב שלה, אחרי שהצהיר שהוא נגנב\אבד\אכל אותו הכלב\נפל לאסלה\נשרף במיקרוגל\חייזרים מהחלל העלימו אותו וכיו"ב. במערכות הניטור של בזק יש את כל הפרטים הטכניים של הנתב, של כל לקוח שלה, והיא "רואה מרחוק" מה סוג הנתב שהלקוח מחבר לרשת, אצל כל ISP. האם בזק תשתמש במידע הזה כדי לתבוע לקוחות על מתן "הצהרה כוזבת וניסיון מרמה"? זה לא בטוח. הדיון בנושא זה הוא בתחום משפטי-צרכני וחורג מניתוח קצר שניתן לספק כאן. בכל מקרה, מדובר כאן במהלך אומלל שיצר משרד התקשורת במודע, מהלך שהכניס את תושבי ישראל לדילמה: האם להיות "עבריין פס רחב באינטרנט", אם לאו. 

לעומת זאת, בתחום הסלולר, קודם לרפורמה (ובמקביל לה) בוצע מהלך של "ניתוק זיקה" (כאן), ניתוק הקשר בין מכשיר הסלולר לחברת הסלולר מספקת השירות למכשיר הזה. לכן, המצב כיום הוא, שהלקוחות בעולם הסלולר יכולים לבחור בין מכשיר סלולר, שהם רכשו לבד, או מכשיר סלולר, שרכשו מספק הסלולר. אולם, זה לא כובל אותם לספק הסלולר בשום צורה.

יתרה מכך, בגלל שכל ספקי הסלולר עובדים באותה טכנולוגיה, אין זיקה טכנית ישירה בין המכשיר הסלולרי הפרטי לבין ספק הסלולר (הזיקה הזו קיימת רק ב-SIM שבמכשיר, שקל להחליף אותו). אין בכלל מצב כזה בתחום הקווי. 

אם לא די בכך, גם מי שירכוש היום נתב VDSL, מכספו, וירכוש את הנתב הטוב ביותר הקיים בשוק במעל ל-600 ש"ח, או אפילו במבצעים של 400 ש"ח או 300 ש"ח, יגלה בעוד שנה, שהנתב הזה לא שווה אפילו חצי גרוש. הלקוחות הללו פשוט יזרקו את כספם לפח. מי שטוען אחרת, עושה זאת רק כדי שיוכל "לעשות קופה" על הכיס של אנשים שלא יודעים חשבון ונופלים בפח בקלות. 

זאת, כי בזק תשדרג בעוד כשנה את הרשת שלה, והנתב הזה לא מתאים לרשת המשודרגת. כדי להבהיר: הנתבים שמוכרים כיום במבצע בפחות מ-300 ש"ח ללקוחות אקספון-018, הוא נתב מדגם לא הכי מתקדם בעולם ומוביל בהכרח לירידה בביצועים. בנוסף, כתוצאה מהשדרוג ל-Vectoring, הנתב הזה (כל נתב שנמכר כיום בישראל או מסופק ללקוחות ה-ISP המתחרים בבזק בישראל), יוכל לספק ללקוח "השוק הסיטונאי" לכל היותר עד 12 מגה (ברוטו) ולא חשוב על איזו חבילת מהירות הוא משלם ל-ISP. אני מזהיר את הציבור לא ליפול בפח הזה כבר שנים, אבל אנשים לא רוצים להקשיב לעובדות וחושבים שהם יכולים לסדר את בזק (או את הוט). ברפורמה שיש היום, פרי המצאת "החפרפרות", אין מצב כזה. . 

ג. בתחום הסלולר, קדמה לרפורמה רפורמה אחרת של "ניוד מספרים". הרפורמה הזו (של ניוד מספרים) לקחה כמה שנים טובות ונבנו מנגנונים מהירים לניוד מספרים. בתחום הקווי אין דבר כזה. הניוד מבזק זה לא "ניוד מספרים". שלא יבלבלו לכם את המוח.

הלקוחות צריכים להכיר תודה, שיש קשיי ניוד מבזק בפס הרחב, כי זה מאפשר להם לשקול שנית אם הם לא נפלו בפח... לאנשים בכלל אין שום מושג למה הם הולכים ב"שוק הסיטונאי" והם אינם יודעים על הנפילה בביצועים, שהם יחוו. שלא לדבר על ההפסד הכספי המתמשך. 

בכלל, התחרות היא לא בין ה-ISP לבזק, אלא בין ה-ISP בינם לבין עצמם ובין בזק להוט. לא נבנה שום מנגנון "ניוד" בין ה-ISP וגם אין שום מנגנון ניוד בין תשתית בזק להוט. למה? כי הטכנולוגיות שונות. זה לא הניוד בין חברות סלולר, שכולן באותה טכנולוגיה. שלא יבלבלו לכם את המוח בשטויות.

אפשר להתנתק בקלות מכל ספק, אבל החיבור מחדש לספק אחר הוא לא מהיר ולא פשוט כמו "ניוד מספרים, כי זה לא "ניוד מספרים". גם יש בעיה של ציוד הקצה. ציוד קצה של ספק אחד לא מתאים לספק השני. זה יכול להיות אפילו בין ISP על אותה תשתית. זה לא רשת סלולר. 

רק בשיטה של Unlimited, כשעוברים לשירותים מתקדמים בסיבים ובענן, ניתן להתנייד בין ISP בלחיצת כפתור. זה לא קיים במה שמכונה "שוק סיטונאי", כי זו רפורמה בשיטות טכנולוגיות שהומצאו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהמושג "ענן" עוד לא היה במילון של עולם התקשורת...

ב-2011, כשהסברתי את הנושאים הללו למי שרצה להקשיב גליתי, שיש מנכ"ל אחד, שמבין על מה אני מדבר. קוראים לו איציק בן-אלעזר, מנכ"ל אקספון-018. הראיון, שערכתי איתו על הצורך לעבור לענן ולא ל"שוק סיטונאי", מצוי כאן. היום, אקספון-018 משמיעה זמירות אחרות מחוסר ברירה כנראה, כי נכפו, גם עליו, "כללי משחק" חסרי הגיון וכיוון.

דהיינו: הרפורמה, שמכונה בשם "השוק הסיטונאי", לא רק שחיסלה את היכולת של Unlimited להתחרות בבזק ובהוט, היא גם חיסלה את היכולת של לקוחות של מה שמכונה בטעות "השוק הסיטונאי", לקבל כעת או בעתיד שירותי תקשורת מתקדמים, מבוססי חיבורי סיבים וענן (מבזק ומהוט). את זה יקבלו רק אלו שלא "ינטשו" כעת את בזק והוט, להרפתקאה הצרכנית קצרת הטווח והמטעה, שמכונה "שןק סיטונאי"...