סביר להניח, שלאחר ש"רפורמת הרישיונות" תעבור בכנסת (זו מהפכה אדירה, שלא שמעתם עליה ושעברה די בחשאי ללא כל שימוע היישר לחקיקת הכנסת), יהיה צורך לפטר עשרות עובדים ממשרד התקשורת, כי המשרד מתרוקן מאחריות לגבי רוב שוק התקשורת ומעביר את הפיקוח על השוק לציבור (!!). זו המציאות, שאיש לא יכול לעצור אותה כעת ונמצאת בישורת האחרונה, לפני קריאות שנייה ושלישית חפוזות בוועדת הכלכלה של הכנסת.
מאת: אבי וייס, 10.8.21, 16:40

בוועדת הכלכלה של הכנסת (כאן) מתרקמת לה בשקט מהפכה אדירה בשוק התקשורת, מהפכה, שבוצעה ללא כל שימוע או איזה ניתוח משום סוג (לא תמצאו לה זכר באתר משרד התקשורת), אבל מהפכה אדירה זו ברגולציה נמצאת כבר בישורת האחרונה לקראת קריאות שנייה ושלישית מהירות בכנסת ופרטי המהפכה הזו, שכבר כתבתי עליה כמה פעמים, יש בנספח א' כאן למטה.
עדכונים בסוף הכתבה. 

בקצרה: "חוק הבזק" החדש, מבטל 90% (!!) מהרישיונות בשוק התקשורת.

החקיקה הזו רצה בנפרד מחקיקה נוספת שמקודמת דרך "חוק ההסדרים במשק", כחלק מהתקציב הדו-שנתי, חקיקה המתמקדת בתחומים נוספים דוגמת אנטנות הסלולר (עם אותה כוונה לקדם את המונופלים הבלתי מוכרזים הפרטיים, כדי שישתלטו על תשתיות התקשורת של מדינת ישראל) כמפורט כאן. 

לאור ההתקדמות המהירה בחקיקה בוועדת הכלכלה של הכנסת, של שינוי דרסטי ב"חוק הבזק", שלחתי ביום 4.8.21 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד האוצר ולשר התקשורת יועז הנדל, (בתמונה משמאל), מי שדוחף את החקיקה המהירה הזו בכנסת:
"הנדון: מה השפעת שינוי חוק התקשורת על היקף התקנים והתקציבים של משרד התקשורת?
שלום רב,
1. ממש בימים אלה, מתקיימים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיונים אינטנסיביים לצמצום דרסטי ודרמטי של היקף ותצורת פעילות משרד התקשורת, ע"י שינוי דרסטי של החוק וביטול רוב סוגי הרישיונות בשוק התקשורת (והמרתם לרישום בלבד, או לפטור מלא או חלקי).

2. הנה המסמכים העיקריים הקשורים בנושא זה:
א) הצעת תיקון חוק התקשורת, כפי שהוגשה לקריאה ראשונה -  כאן 
ב) מצגת מנכ"לית משרד התקשורת, שהוצגה בוועדת הכלכלה - כאן.
ג) סיכום הדיון המקיף הראשון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שהתקיים בנושא זה בוועדת הכלכלה של הכנסת - כאן.

3. לאור העובדה, שהיחידה הגדולה במשרד התקשורת, שעוסקת ברישוי חברות התקשורת וברישיונות, תתפרק מרוב תפקידיה, וגם פעילות יחידות אחרות במשרד תצטמצם בצורה דרסטית, כמה תקנים ותקציבים ניתן יהיה לחסוך במשרד התקשורת, לאור השינוי הדרמטי הזה בחוק התקשורת, הצפוי להתממש ממש בקרוב?

4. אודה להתייחסותכם."

שר התקשורת לא השיב (די ברור למה).

משרד האוצר השיב מהר (ב-9.8.21) כדלהלן: "הרפורמה ברישוי היא צעד חשוב והכרחי, שעתיד להוביל לפישוט הליכים רגולטוריים, שאינם נדרשים עוד. יישום הרפורמה ככל שתאושר על ידי הכנסת, ידרוש בטווח הזמן הקצר והבינוני כוח אדם רב ליישומה. משעה שיושלם יישום הרפורמה, ייבחן על ידי אגף התקציבים היקף כוח האדם הנדרש למשרד התקשורת לשם יישום כלל תפקידיו."

די ברור לכל מי שעיניו בראשו, שכמות די נכבדה מתקני המשרד (כנראה עשרות משרות), משרד, שמפסיק להיות רגולטור של רוב שוק התקשורת, תצטרך להתבטל.

יש לי חדשות נפלאות לעובדים היותר ותיקים מבין עובדי המשרד, שנמצאים קרוב לגיל הפרישה: אם תפרשו בתכנית "פרישה מרצון" (זה מה ששר התקשורת יועז הנדל כנראה מכין לכם), תגלו את מה שידוע לכל קוראי האתר וגם מחוצה לו: יזרקו אתכם היישר ל"פח האשפה", לא יכירו בכם וישדדו את הכסף המגיע לכם כגמלאי המשרד (עוד על כך יש כאן, למי שלא שמע על הדבר המחריד ביותר הזה). 

בנוסף, הספינים של השר (שפורסמו כאן ונותחו כאן) על "משילות" ומבצע אכיפה" במגזר הכפרי והערבי, הם בגדר בדיחה ממש רעה. מדובר בבדיחה נוספת של צמרת המשרד על חשבון הציבור. העבריינים הראשיים בפריסת סיבים ללא כל רישיון אלו סלקום ופרטנר (כאן) והמשרד לא עשה עם זה מאומה. שנים. המשרד גם לא ייעשה מאומה עם העבריינים, שכעת הוא מגלה באיחור של שנים. הוא "ילבין" את כל העבירות הללו, בחקיקה החדשה, שכעת השר והמנכ"לית מקדמים בכנסת (מתבטל הצורך ברישיון). אין מה לאכוף על חברה, שלא צריכה רישיון. זה הכל.
מלבד זאת, אגף הפיקוח והאכיפה של המשרד התמוטט וקרס מזמן ושום תעלול של יחסי ציבור של השר והמנכ"לית לא יכול להסתיר, שהאגף הזה לא אכף, לא אוכף ולא יאכוף מאומה במגזר הכפרי והערבי. כלום. 

נספח א':
המהפכה של ביטול 90% מהרישיונות בשוק התקשורת:

ללא כל שימוע, בהליך חצי חשאי וללא כל עבודת מטה או ניתוח RIA, כהמשך להתמוטטות הפנימית של המשרד בתחומי הפיקוח והאכיפה, המשרד מתנער מכל מחויבות לשוק התקשורת, מספק מתנה של מאות מיליוני ש"ח לשנה לטייקונים, למנהלים ולבעלי חברות התקשורת, בכך, שכמעט כל הרישיונות הקיימים בשוק התקשרות ייעלמו ויהפכו ל"רישום".

כך, משרד התקשורת יהפוך ל"משרד לרישום", במקום למשרד רגולטורי המפקח על קיום החוק, התקנות והרישיונות. כמעט כל הרישיונות הקיימים כיום פשוט ייעלמו. 

כל התהליכים המרכזיים להרס שוק התקשורת מיוזמת השר, יועז הנדל, והמנכ"לית, מפורטים בנספח ב' כאן למטה.

איש מהציבור הרחב בכלל לא יודע מהגזירות החמורות הללו על שוק התקשורת הישראל. התקשורת הכללית מתעלמת (ובכוונה), מהכל. כך הממשלה הזו מתנהלת וכך כלי התקשורת הציבוריים בישראל מתנהלים. 

התהליך המדהים הזה, של הרס הבסיס של פעילות ואחריות משרד התקשורת, מתנהל כעת בוועדת הכלכלה של הכנסת, בדיונים מהירים לקראת הנחת השינוי הדרסטי בחוק התקשורת לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

מעטים מבינים את עוצמת המהפך שיש כאן, שבו המשרד לא רק "מלבין עבירות" לטובת כמה טייקונים, אלא פשוט מתנער מכל אחריות לשוק התקשורת. הכל ינוהל ע"י המונופוליסטים הפרטיים, שממתינים בשקט להעברת החוק הזה בכנסת. 

כאמור, המדובר בצמצום דרסטי של כמות הרישיונות בעולם התקשורת (כלומר: "הלבנת עבירות" בקנה מידה מזעזע, בהטבה של מאות מיליוני ש"ח לשנה, לחברות התקשורת, והורדת כמעט כל הפיקוח מעל שוק התקשורת, אחרי שאגף הפיקוח והאכיפה במשרד קרס לתוך עצמו).

זאת, ללא כל שימוע וללא כל עבודת מטה שהוצגה לציבור. כאמור, הנושא הזה מונח ממש בימים אלו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת בהרכבה החדש, בראשות חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, לקריאה שנייה ושלישית, והנה המסמכים העיקריים הקשורים בנושא זה:
א) הצעת תיקון חוק התקשורת, כפי שהוגשה לקריאה ראשונה - כאן.
ב) מצגת מנכ"לית משרד התקשורת, שהוצגה בוועדת הכלכלה - כאן.
ג) סיכום הדיון הראשון בנושא זה בוועדת הכלכלה של הכנסת - כאן.
ד) עמדת רפי הוידה (בכיר לשעבר במשרד התקשורת), שהוגשה לוועדה - כאן. ההצעה המפורטת של רפי הוידה לוועדת הכלכלה - כאן. 
ד) עמדת ועד עובדי חברת פלאפון ("ועד אלפא") - כאן.

על פי טענת מומחים וגם על פי דברי ועד העובדים של פלאפון, חברת "אלומה", כנראה היא זו העומדת מאחורי הצעת החוק הזאת.

זאת, כדי "להלבין" את התנהלותה והתנהלות המנכ"ל הקודם של משרד התקשורת (נתי כהן). לדברי ועד העובדים של פלאפון, הם (החברות בקבוצת "אלומה" וראשיה) מבינים, שהעברת האתרים הסלולריים לידיים שלהם, קודם כל מסלקום, לא תוכל להתקיים בלי שיש להם רישיון מפעיל ממשרד התקשורת ומה שהם עושים עד היום ללא רישיון - זו בעיה חמורה עבורם.

אז פתאום צצה הצעת חוק, שפוטרת את הצורך שלהם מרישיון.

התייחסותו של סיני ליבל לתכנית הזו של "הלבנת עבירות פליליות" נמצאת כאן (התייחסות שלא זכתה לשום מענה, די ברור למה). 

כך, מריצים בכנסת (בוועדת הכלכלה בהרכבה החדש, כל החברים בה חסרי כל ניסיון או ידע בתחומי רגולציית התקשורת), את הצעת החוק הזו בכוונה כעת, במהירות, כדי ליצור עובדות, כמה שיותר מהר. זה נעשה בלי שימוע, בלי ניתוחים, בלי כל עבודת מטה גלויה. ככה. 

הם ("אלומה") מיוצגים ע"י חברת לובינג וממשל (חברת ריפבליק, בראשה עומד לירון הרשקוביץ, "שדלן קבוע", חברה בעלת היתר מהכנסת לפעול כלובינג בכנסת), שמקדמת את החוק הזה, ככל הנראה, בצורה נמרצת וחשאית, כעת בכנסת, כדי שהנושא יעבור "מתחת לרדאר", ללא שימועים ודיונים מיותרים, דיונים, שיחשפו את המהפכה האדירה הזו ברגולציה, שנועדה ל"הלבנת עבריינים" (לכאורה).

תשומת לב לידיעה כאן בלינק, בנוגע להצעת החוק החמורה ביותר הזו: "הצעת חוק חדשה של משרד התקשורת יכולה להפוך את תיק 4000 לבדיחה".

חשוב לציין לפי "מסמך המדיניות" שנחתם ע''י השר יועז הנדל, ''תחום שמות המתחם וכינויי המען'' הינו "בהסדרה עצמית", כיון לשר התקשורת אין סמכויות בנושא בחוק התקשורת. לכן, לא פלא שלמשרד התקשורת אין כל יכולת לדעת מה קורה במערכות האינטרנט בישראל. ראה מסמך מדיניות רישוי שירותי אינטרנט בחתימת יועז הנדל שר התקשורת מ- 13.10.2020 סעיף 5.3 - כאן. 

לפי עיקרון זה, שהשר חתום עליו, עדיף שלא יהיה בכלל חוק תקשורת ולרבות משרד התקשורת והממשלה והכנסת יחליטו, כי תחום התקשורת יהיה ב"הסדרה עצמית" של ספקי התקשורת. כך, לא צריך בכלל את משרד התקשורת ושוק התקשורת יתנהל לפי "רוח השיתוף וההרמוניה" ב"הסדרה עצמית", של העולם הפוסט-מודרני, עולם דמיוני שבו חי שר התקשורת וצמרת משרד התקשורת הנוכחית.

נספח ב':
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, (בתמונה משמאל), ש"הוצנחה" לתפקיד זה ע"י השר יועז הנדל, כדי להגשים את משנתו (כלומר: לבנות מפלגה דמיונית על הגב של שוק התקשורת), פועלת באופן עקבי מאז יומה הראשון כמנכ"לית ועד רגע זה, כשליחה של הטייקונים ובעלי\מנהלי חברות התקשורת, במקום לייצג את האינטרסים של הציבור.

זה מתבטא בכל תחום ובכלל זה:

1. מתנה של מאות מיליוני ש"ח בשנה בתחום הפעלת מוקדי השירות בחברות התקשורת, כמפורט בכתבות: א) מתנה של מאות מיליוני ש"ח לשנה לחברות התקשורת מצמרת משרד התקשורת. ב) מחדל צרכני ענק: מוקדי שירות לקוחות בחברות תקשורת יסגרו בקרוב בימי שישי. ג) מזימת שר התקשורת והמנכ"לית לסגור את מוקדי השירות בימי שישי מתקדמת! 
2. סגירת עשרות סניפי דואר והורדת רמת השירות לציבור בכל התחומים, כמפורט בכתבות: א) שר התקשורת מתעלל בקשישים ובגמלאים ומאשר סגירה סיטונית של סניפי דואר. ב) עוד גזירות: עוד סניפי דואר נסגרים תוך התעללות בקשישים ובשכבות החלשות!
3. חיסול חברות ה-ISP ובמיוחד הקטנות (וגם בזק בינלאומי) תוך פגיעה ממשית בתחרות, כמפורט בכתבה: עוד החלטה מטומטמת, מקוממת ואנטי-צרכנית של שר התקשורת יועז הנדל.
4. חיסול התחרות וההשקעה בתחום שידורי הטלוויזיה, סתימת פה לימין, הורדת ההשקעות ביצירה ישראלית, תוך הוצאת פרטנר, סלקום ונטפליקס מכל רגולציה אפשרית, סגירת גלי צה"ל ועוד מזימות, ספינים ותעלולים בתחומי המדיה, כמפורט בכתבות: א) הוגש דו"ח "ועדת פולקמן" - האמצעי לחיסול ערוץ 20 ורשתות הרדיו הימניות. ב) שר התקשורת יועז הנדל מתערב בנושא גלי צה"ל ללא כל סמכות חוקית!
5. התעללות נמשכת ומחריפה מיום ליום בגמלאי המשרד, תוך ניסיון מיטוט כל הסדרי הטיפול בגמלאי המדינה, כמפורט בכתבות רבות והאחרונות פורסמו כאן: א) סוגיית גמלאי משרד התקשורת מאיימת לטלטל את מערכת יחסי העבודה בארץ. ב) דרמה ביחסי עבודה: מש' התקשורת זרק את גמלאיו והתרגיל התפוצץ לו בפרצוף.
6. הפיכת תחום הפיקוח והאכיפה לבדיחה, כך שהצפצוף על החוק, התקנות והוראות הרישיון, הפכו לנורמה, בשוק התקשורת הישראלי, כמפורט בכתבות רבות, שהבולטת מבינהן פורסמה כאן: חשיפת הקריסה הפנימית המוחלטת במש' התקשורת בתחומי הפיקוח והאכיפה. בנוסף, המשרד עושה צחוק מהקנסות שהוא מטיל על החברות וזה פורסם תחת הכותרת: "צמרת מש' התקשורת מפרה את החוק בעצמה בהטלת קנסות על חברות תקשורת".
7. צמצום דרסטי של היקף פריסת האנטנות הסלולריות בישראל, תוך פגיעה אנושה ברמת הקליטה הסלולרית והורדת רמת השירות ורמת השרידות של הרשתות הסלולריות, תוך איחוד כל האנטנות הסלולריות בישראל תחת מונופול לא מוכרז פרטי, ששמו "אלומה", כמפורט בכתבות רבות, והאחרונות והבולטות מביניהן פורסמו כאן: א) מי יהיה מנכ"ל פרטנר? התפתחות מפתיעה ב"תרמית האנטנות"!, ב) הטעו אתכם ושיקרו שהשר בני גנץ אישר הרחבת פריסת הסלולר ל-95%!, ג) תכנית משרד האוצר לתקציב 2021-22 בתקשורת היא לא יותר ממיחזור זבל ישן! 
8. ספינים שקריים בלתי נגמרים בתחום פריסת הסיבים לבתים, תוך זריעת חול בעיני הציבור, כמפורט בעשרות כתבות והאחרונה כאן: בנט והנדל משיקים סיבים בלי מסכות ומפריחים ספינים שהם חיקוי של נתניהו.
9. נפילת רשתות תקשורת מתמדת וללא כל שליטה או התייחסות של צמרת המשרד. זה מפורט בעשרות כתבות שהאחרונה שבהן פורסמה לפני כשבוע תחת הכותרת: "רשתות התקשורת ממשיכות ליפול ללא כל שליטה ודיווח ושר התקשורת מתעלם!".
10. צמצום דרסטי (90%) של כמות הרישיונות בעולם התקשורת (כמפורט לעיל), כדי לשרת אינטרסים של טייקונים, שרוצים להיות מונופולים פרטיים בשוק תשתיות התקשורת בישראל. 

לסיכום:
רק החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מקצועיים וישרי דרך, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".

כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
 

 

עדכון 12.8.21: הבלגן הרגולטורי נמשך: בזק מדווחת לבורסה (כאן, מפורט כאן) שהיא ממשיכה בתוכניותיה בנוגע לבזק בינלאומי ול-YES.
כ"כ בזק מדווחת (כאן מפורט כאן) על ההסכם החדש עם ועד העובדים ב-YES. 

עדכון 16.11.21: גד פרץ פרסם כאן ב"גלובס" (כותרת בלבד): "הוט קיבלה אישור לספק אינטרנט ללא פיצולים בין ספק לתשתית.
משרד התקשורת אישר לחברה את הסכמי המדף שכרתה עם ספקיות אינטרנט עצמאיות • המשרד דחה את בקשת הוט לספק אינטרנט מלא במקביל לבזק בחודש מרץ, ולכן החברה תחל למכור אינטרנט מלא רק במאי [2022]."

עדכון 10.1.22: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שמבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. בדיון היום אישרה הוועדה הוראת מעבר, שתאפשר למשרד התקשורת לצאת להליך ניסוי בתדרי 26 הרץ של הדור החמישי, ללא צורך במתן רישיון לחברות, שתרצנה להשתתף בניסוי, בהתאם להסדרה שתופעל עם כניסת החוק לתוקף. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת, ליאת בלום, הסבירה, ששר התקשורת יוכל להאריך את תוקף הוראת המעבר, באישור ועדת הכלכלה, בחצי שנה נוספת.

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, שאל האם יש חברות שתיגשנה לניסוי, ובלום השיבה, שהמשרד מניח שכן ומקווה, שגם החברות הגדולות תיגשנה ובנוסף להן הכוונה היא שבניסוי תשתתפנה גם חברות מענפי התעשייה, החקלאות והרפואה.

סגן המדען הראשי לשער במשרד התקשורת, רפי הוידה, השתתף גם הוא בדיון וביקש לכלול בהצעת החוק גם את הסדרת שמות המתחם של אתרי האינטרנט בישראל. מנכ"לית משרד התקשורת, אבישר בן חורין, השיבה לו, שבנושא הזה לא התקיימה עבודת מטה ולאחר שכזו תתקיים, אם המשרד ימצא לנכון הוא יביא חקיקה נפרדת. הוידה אמר, שהנושא ידוע למשרד התקשורת שנים רבות ולכן לא ברורה לו התשובה. ח"כ גינזבורג אמר, שהמשרד ידע טלטלות בשנים האחרונות ולכן הוא מציע לאפשר לו לבחון את הנושא ולבצע למידה מעמיקה, וכי אין בכוונתו לעכב את התיקון הנוכחי בגלל שמות המתחם.

בתום הדיון אישרה הוועדה פה אחד את הצעת החוק, בקולותיהם של ח"כ גינזבורג וסעדי, וקבעה, שההצעה תיכנס לתוקף ב-2.10.22 כאשר השר יוכל לדחות את יום התחילה, באישור ועדת הכלכלה, בחצי שנה.

גד פרץ מ"גלובס" פרסם כאן (כותרת בלבד): "ועדת הכלכלה אישרה תיקון לחוק התקשורת שיקל ברגולציה.
הוועדה אישרה לקריאות שנייה ושלישית מסלול מהיר לקבלת היתרים במקום רישיונות • כיום, מחויב כל גורם לקבל רישיון ממשרד התקשורת לכל פעילות שמעורבים בה מכשירים וטכנולוגיות כגון: איתור רכב, ביפר, תא קולי, שיחות ועידה, אפליקציות PTT, פריסת רשתות במתחמים ועוד."

עדכון 18.7.22: משרד התקשורת מבטל את הצורך ברישיונות לחברות בינוניות וקטנות. המשמעות: חברות טכנולוגיה תיכנסנה לשוק התקשורת באמצעות טופס קצר אונליין ובתוך 10 ימים בלבד. חברות שתרצנה להשתלב בשוק התקשורת תידרשנה במילוי טופס דיגיטלי במערכת ייעודית, ותוך 10 ימים אם לא תתקבל דחייה לבקשתן, הן תקבלנה היתר לפעול בשוק התקשורת. המהלך צפוי לעודד חברות טכנולוגיה וסטרטאפים להצטרף לשוק התקשורת. המערכת החדשה תיכנס לתוקף באוקטובר 2022.

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק), התשפ"ב-2022
 
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022 (להלן – תיקון החוק), שפורסם בספר החוקים ביום 4.7.2022 עורך שינוי יסודי באופן האסדרה של מתן שירותי בזק בישראל. מרכיב מרכזי בתיקון החוק הוא הסדרה של מרבית שירותי הבזק באמצעות תקנות היתר כללי במקום הסדרתן באמצעות רישיונות (סעיף 4א2 המוצע במסגרת סעיף 7 לתיקון החוק). תקנות אלו, צפויות להיות אמצעי האסדרה העיקרי של מתן שירותי בזק לאחר כניסת תיקון החוק לתוקף.
 
לצורך הכנת התקנות נסרקו הוראות הרישיונות השונים וכן הוראות תקנות שהותקנו מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק או חוק התקשורת) וחלקן צפוי להתבטל במקביל להתקנת תקנות אלו, ההוראות הרלוונטיות רוכזו, עודכנו ונערכו במסגרת קובץ זה (להלן – התקנות). נוסח זה מהווה מיקוד משמעותי של ההוראות החלות כיום ברישיונות ובקבצי התקנות השונים. הם משקפים את עקרונות של אסדרה מיטבית המתמקדת, בין היתר, באכיפה בדיעבד (ex-post) ולא של אכיפה מראש (ex-ante). הצורך בעדכון נוסח התקנות ייבדק באופן שוטף, בהתאם למצב העניינים המשתנה מעת-לעת וכך אין לשלול כי פרקים והוראות שונות יורחבו ויצומצמו בעתיד.
 
שימועים ותהליכים מנהליים שונים שפורסמו או נקבעו מכוח חוק התקשורת ואינם מוסדרים במסגרת התקנות וכן הוראות שעשויות להתפרסם על ידי משרד התקשורת קודם לכניסת תיקון החוק לתוקף, עשויים להיות משולבים בתקנות בעתיד כדוגמת הסדרת משלוח מסרונים אנונימיים וזדוניים, הוראות לעניין מתן שירות באזורי תמרוץ, הוראות לעניין מתן שירותים סיטונאיים ועוד.

עדכון 17.8.22: פורסם כאן (כותרת בלבד): "המועצה לצרכנות: תקנות התקשורת מסירות הגנה מהצרכן.
בפנייה לשר התקשורת טוענת המועצה כי התקנות החדשות יביאו לפגיעה בצרכנים ויסיגו את מצבם אל מול חברות התקשורת שנים לאחור. הסיבה: ההגנות הצרכניות מפורטות ברישיונות אך לא קיימות כלל בתקנות."

עדכון 2.10.22: בהמשך לעדכון לעיל מ-18.7.22: דה-רגולציה והורדת חסמים לחברות תקשורת בינוניות וקטנות:
 
היום נכנסה לתוקף רפורמת הבלי-רוקרטיה שמטרתה להקל על כניסתם של שחקנים חדשים, לעודד חדשנות ולהחדיר טכנולוגיות מתקדמות לשוק. מעתה חברות שתרצנה להשתלב בשוק התקשורת תידרשנה במילוי טופס דיגיטלי קצר ותוך 10 ימי עבודה. אם לא תתקבל דחייה לבקשתן, הן תירשמנה ותוכלנה לפעול בשוק התקשורת. כניסתם של מתחרים רבים לשוק תעודד הוזלת תעריפים ועלייה באיכות השירות. כ"כ, הקטנת נטל האגרות והוצאת שירותים רבים מאסדרה, תוזלנה שירותי תקשורת רבים במשק.
 
הרפורמה החדשה מעניקה כרטיס כניסה לחברות תקשורת בינוניות וקטנות להפעיל ולשווק שירותי תקשורת חדשניים כדוגמת, רשתות פרטיות, שירותים עסקיים, שירותים באמצעות גלים מילימטריים, שירותים באמצעות פריסה מקומית של סיבים אופטיים, וזאת מבלי להידרש להליך הארוך ושנדרש עד כה.
 
לצד הדה-רגולציה חודדו הוראות צרכניות, שעיקרן בשקיפות המידע והעברתו לצרכן וביניהן גם:
שירותי נדידה לא יופעלו ללא הסכמה מפורשת של הלקוח - השירות לא יסופק ללקוח שלא ביקש זאת, כדי למנוע חיובים גבוהים בקבלת החשבונית (תופעה המכונה "bill-shock");
איסור על שירותי פרימיום - כמו שיחות בתשלום נוסף;
ניתוק מנוי רדום - החל מאפריל 2023 חברות תחויבנה לנתק מנויים שלא נעשה בהם שימוש במשך חצי שנה לאחר בדיקה עם הלקוח;
חיוב חברות התקשורת בשליחת הודעה יזומה על מיצוי חבילה בנדידה בינלאומית ומקומית;
ניתוק מהיר לבקשת הלקוח ולא יאוחר מיום עסקים אחד.
כ"כ, חברות תקשורת תחויבנה להעביר את השיחה המוקלטת עם הלקוח במידה ויבקש זאת.
יודגש עם זאת, כי החברות הגדולות, שמספקות תשתית לאומית, תחויבנה בקבלת רישיון וזאת כדי לשמור על אינטרסים שונים.

עדכון 6.12.22: הוגשה תלונה ע"י מנכ"ל חברת הלו-015 על כך שראה בכנס מקצועי שרוב ספקי שירותי המרכזייה והטלפוניה העסקית בישראל פועלים כיום ללא רישיונות. מצ"ב מכתב תלונתו למשרד התקשורת - כאן.
תגובתי הייתה (לו, למשרד ולשר התקשורת):
"מה שאתה מתאר זה בדיוק המצב שהתראתי בפניו שיקרה בעקבות הרפורמה, אבל איש לא הקשיב לי (לא דבר חדש או יוצא דופן):
https://bit.ly/3Aur14d
אין סיכוי להפוך לאחור את המצב של הרס שוק התקשורת שביצעו השר והמנכ"לית דהיום (יועז הנדל ולירן אבישר בן חורין) בשוק התקשורת הישראלי."