הרפורמה בשוק הפס הרחב הקווי המכונה בשם "שוק סיטונאי", שמופעלת בשלב זה רק על תשתית בזק, מובילה להפסד צרכני גם בטווח הזמן הקצר וגם בטווח הזמן הארוך. בזק, בכל מקרה, מרוויחה מהמהלך והלקוחות נכנסים ל"כאוס שירותי". 
מאת: אבי וייס, 22.2.15, 08:00

לאחר שניתחתי את המהלך הרגולטורי, הכלכלי והשיווקי בהתייחס ל-2 השחקנים הראשיים של הרפורמה המכונה בשם המטעה "שוק סיטונאי": בזק והוט, בפרק שלישי זה של הסדרה אתמקד בהיבטים הצרכניים של הרפורמה. בתחתית המאמר ריכזתי את תמצית התובנות בתחום (של 3 הפרקים שפרסמתי עד כה), מה שלא מספרים לציבור.

אני כרגע מתעלם מהתרגילים, שעושה בזק, מה שמעצבן את משרד התקשורת, משום שהתרגילים הללו הם רק "מבוא למנה העיקרית" המנותחת כאן ששמה: ההפסד הצרכני. 

כרגע (ועד הודעה חדשה) נוגעת הרפורמה החדשה רק לתשתיות בזק. לכן, כל הניתוח הצרכני כאן נוגע רק ללקוחות בזק. בניגוד לרושם שנוצר, התחרות אינה בין בזק ל-ISP, אלא בין ה-ISP בינם לבין עצמם. הלקוחות, בכל מקרה, נשארים בבזק. רובם נשארים בבזק גם בשירותים אחרים (דוגמת הטלפוניה). רק שיטת התשלום על שירות הפס הרחב משתנה: הלקוחות משלמים ל-ISP והוא זה המעביר את הכסף לבזק, לפי טבלת עלויות קבועה הנמצאת בתוקף עד סוף 2018. 

בניגוד לרפורמה בסלולר, הרפורמה בשוק הקווי - פס רחב, שונה לחלוטין בכל היבטיה. בעולם הסלולר, 3 המוצרים העיקריים של השירות הסלולרי: שיחות, מסרונים וגלישה באינטרנט, הם שירותים זהים מבחינה טכנולוגית בין כל ספקי השירות. המעבר בין ספקים הוא רק עניין של החלפת כרטיס SIM במכשיר הנייד ותהליך טכני של ניוד מספרים, תהליך, שלוקח זמן קצר ביותר, עניין של של שניות עד כמה דקות. לכן, קל להשוות מחירים ולעבור בין מתחרים. ההבדלים בין ספקי תשתיות ושירותי עולם הסלולר באים לידי ביטוי: במחיר, ברמת השירות וברמת הביצועים של הרשת. את הלקוחות בד"כ מעניין המחיר. הלקוחות פחות יודעים להשוות את רמת השירות ורמת הביצועים בין הרשתות הסלולריות. 

בתחום הקווי, בפס הרחב, התמונה שונה לגמרי. כדי לעבור בין ספקי תשתיות, צריך להחליף את כל התשתיות, החל מהחוטים וכלה בנתבים. גם החלפה בין ISP אינה פשוטה ואינה מהירה (ראה למשל "מבחן דרך" שעשיתי כאן). רק בשיטה של Unlimited ניתן להחליף בפורטל שלה בין ה-ISP בקלות, כמעט כמו קלות ההחלפה של ספקי שירות בסלולר. אולם, Unlimited לא קיימת בשטח, ונתייחס לסוגיה שלה פעם נוספת בסוף הכתבה. בנוסף, בתחום הקווי, הלקוחות מקבלים שירותים אחרים וברמה אחרת אצל הספקים השונים. לכן, ההשוואה של המחיר ביניהם אינה כה פשוטה. זאת, בנוסף לחוסר היכולת להשוות בקלות את רמת השירות ורמת הביצועים, ברשת הפס הרחב.  

לכן, נפלח כאן את סוגיית המעבר של לקוחות בזק מתשלום לבזק לתשלום ל-ISP, במסגרת מה שמכונה "שוק סיטונאי", לפי כל אחד מהמרכיבים של המעבר הזה וההשלכות הצרכניות והכלכליות על הכיס של הלקוחות הללו. 

המחיר של הפס הרחב ללקוח הביתי.
גם לפני שנולד "השוק הסיטונאי" הייתה תחרות בתחום הפס הרחב והיו חבילות "בנדל" של תשתית+ ISP. ספקי האינטרנט הזולים ביותר עד היום הם Fast והוט-נט, במחיר של כ-20 ש"ח לחודש לכל מהירות עד וכולל 100 מגה.

כל הזמן יש מבצעים כמו המבצעים הקיימים כעת (פורסמו בשבוע החולף מבצעים של 018-אקספון ו-012-פרטנר). חיסכון ממשי (לכאורה) בהוצאות הלקוחות יש רק בחיבור של 100 מגה, חיסכון של 10 ש"ח עד 40 ש"ח לחודש (תלוי במבצע הקודם ובחבילה הקודמת, שהלקוח היה בה, ומי היה ה-ISP של הלקוח, קודם למעבר שלו להסדר החדש).

המחיר של 018 ל-100 מגה ברשת בזק הוא 99 ש"ח לחודש ושל 012 הוא 100 ש"ח לחודש. אולם, זה רק המחיר לשנה הראשונה. 012 פרסמה כבר את המחיר לשנה השנייה: 120 ש"ח. סביר להניח, שב-018 זה יהיה דומה. דהיינו: בשנה השנייה הרווח של הלקוח מצטמצם ומתקרב ממש לאפס, מול חבילות הבנדל ומבצעים אחרים שהיו עד היום ויהיו בעתיד. יש רווח לכאורה רק בשנה הראשונה, במעבר של לקוח להסדר "שוק סיטונאי".   

אולם, הרווח הזה של השנה הראשונה, הופך גם הוא לאפס, ואף אולי להפסד ללקוח, גם בשנה הראשונה. זאת, מכמה סיבות מצטברות, שתנותחנה כאן אחת לאחת.

בוודאי חלק מהקוראים שהגיעו עד הנה, יקפצו ויגידו לעצמם: "לי המחיר לא יעלה, אחרי השנה הראשונה. אני אתחמן את ה-ISP כמו שעשיתי עד היום, באיומי נטישה, והוא לא יעלה לי את המחיר. או שאעבור ל-ISP אחר במחיר זול יותר". מדובר במחשבה נאיבית ולא מציאותית. כללי המשחק השתנו והחושבים כך לא מבינים מה קרה למבנה ההוצאות העתידי של ה-ISP. כל ה-ISP, בבת אחת, נכנסו למסגרת של מחירון קבוע עד סוף 2018, מחירון שלפיו ההוצאות של ה-ISP יעלו כל הזמן (ראה הסבר נוסף בחלק א'). דהיינו: יכולת התמרון הכספית של ה-ISP (של כולם ובמקביל) מול לקוחותיהם - נעלמה. 

הבעיה החמורה ביותר כאן, לעניות דעתי, עוד לפני שאנתח את מבנה ההוצאות של הלקוחות הביתיים סביב הפס הרחב, זו בעיה הנוגעת לעצם קיומם של המבצעים החדשים הללו, על רשת בזק. מנקודת מבט צרכנית, נניח שהצרכנים היו מוזמנים למבצע של 1 קילו עגבניות בהנחה של 40% למשך שנה. הם היו נכנסים לסופרמרקט ויוצאים עם קילו העגבניות אותו רכשו במבצע, אבל כשיגיעו הביתה וישקלו את העגבניות הללו, הם יגלו שהם למעשה קיבלו במבצע מהסופרמרקט רק 600 גרם של עגבניות ולא 1 קילו עגבניות. מה הם ייעשו? זה די ברור. הסופרמרקט יעמוד לדין על הונאה צרכנית וגם אולי היה חוטף "תביעה ייצוגית" וגם זוכה ל"חרם צרכני" ו"עליהום תקשורתי". אבל, בשוק הפס הרחב בישראל, הלקוחות מזמינים 100 מגה במבצע, ומקבלים רק 60 מגה. זה בדיוק אותו דבר כמו במשל העגבניות שהבאתי כאן. פשוט, "עובדים בעיניים" על הצרכנים ובגדול (גם בזק וגם ה-ISP), ואיש לא מתלונן... הכל בחסות משרד התקשורת. פשוט מדהים...  
  
בעיית הנתב
במעבר לשוק הסיטונאי צריך הלקוח לדאוג לעצמו לנתב. אגב, גם Unlimited נוהגת כך, מה שגורם לנטישה די מהירה של לקוחותיה. (עד כ-50% נטישה). ללקוח הזה יש לו כעת 3 ברירות: 1) להודיע לבזק שהנתב שלו נגנב\אבד\נפל לאסלה\נשבר לרסיסים\הכלב אכל את הנתב, ולשלם קנס של 200 ש"ח לבזק והנתב נשאר ברשותו. 2) לרכוש נתב בשוק (גם בחנויות של בזק) במחיר של סביב ה-600 ש"ח לנתב VDSL (זאת, כפי שציינתי, רק בחיבור של 100 מגה יש לכאורה רווח צרכני וב-100 מגה צריך מודם VDSL. אגב, גם בחיבור של 40 מגה צריך מודם VDSL). או: 3) לקבל נתב מה-ISP. כרגע רק 012 הודיעה, שהיא תספק נתב ללקוחות שיבקשו זאת, והיא תיגבה על הנתב מהשנה השנייה 9.90 ש"ח לחודש. אולם, יש עלויות נוספות ב-012: משלוח הנתב לבית הלקוח (שיתקין לבד וינסה להסתדר לבד): 50 ש"ח, או ביקור טכנאי של 012 שיביא ויתקין את הנתב והרשת הביתית: 99 ש"ח. חינם - אין כאן. 

דהיינו: רק בסעיף הקטן הזה של הנתב, רוב הרווח שניתן להרוויח בשנה הראשונה, השנה היחידה שיש בה אולי רווח כספי, הרווח הזה הולך לנתב. אם הלקוח קונה נתב חדש ב-600 ש"ח, ממילא הוא מפסיד מיידית את כל הרווח השנתי שלו, במעבר לשוק הסיטונאי. 

אולם, בכך לא סיימנו את ההוצאות לגבי הנתב. ברגע שהנתב הוא של הלקוח, זו הבעיה שלו אם יש תקלה בנתב. כל עוד הנתב היה של בזק, בזק תתקן לו את הנתב, או תחליף לו נתב מקולקל בנתב חדש. לבזק יש מערכת שליטה מרחוק על הנתבים והיא יכולה גם לתקן תקלות מרחוק. אין דבר כזה בתחום הנתבים הפרטיים. לשום יבואן של נתבים פרטיים לרשת בזק אין מעבדות לתיקון נתבים ואין לו טכנאים, שיגיעו לבית הלקוח לתקן או להחליף נתב מקולקל ואין לו מערכת שליטה ותיקון נתבים מרחוק. פשוט אין. 

זו בעיה של  הלקוח, שיחפש את היבואן ברחבי הארץ, כדי להגיע אליו להחליף את הנתב המקולקל (אם הוא יסכים לעשות כך, במסגרת האחריות שהוא נתן לרוכש). לחילופין, אם הלקוח יקבל נתב מה-ISP, הוא ימתין לא מעט לטכנאי של ה-ISP, שלא ברור כרגע מידת היכולת שלו לתקן נתב של לקוח וללא עלות נוספת ללקוח. 

דהיינו: בהחלט יכול להיות מצב, שללקוח הביתי תהיינה הוצאות נוספות על הנתב, מה שלא היה לו קודם, כשהנתב היה של בזק. יתרה מכך. אם זה נתב שלגביו הלקוח "תיחמן" את בזק ושילם עליו קנס והשאיר אותו אצלו, אין עליו כרגע שום אחריות. אם הוא התקלקל, הלקוח יכול רק לזרוק את הנתב הזה לפח ולקנות חדש...כך שיש כאן סיכון די גדול, שבכל מקרה של תקלה (ובכל מכשיר חשמלי מורכב כמו נתב, יש צפי לתקלות), כל הרווח במעבר לשוק סיטונאי - יימחק והלקוח יימצא בהפסד כספי, מול המצב הקודם, שבו היה לקוח של בזק. יש עוד בעיות חמורות אחרות בעניין הנתבים, שננתח אותן בסעיף השירות, בהמשך הכתבה. 

בעיית הפסד ההטבות
כל לקוח של בזק קיבל מספר הטבות בחינם, שיכולות להיות שוות לו הרבה כסף, הטבות שנעלמות עם המעבר של הלקוח להסדר שוק סיטונאי. ההטבות הן:

1. שירותי גיבוי בענן - Bezeq Cloud ללא הגבלת נפח. נכון שיש הרבה שירותי אחסון בענן בחינם אבל לא Unlimited כמו שיש בבזק, והכי חשוב: כל ענני החינם הללו נמצאים בחו"ל, בעוד שהענן של בזק נמצא בארץ. דהיינו: בכל מקרה של שיבוש או ניתוק האינטרנט לחו"ל (מה שקורה מפעם לפעם), המשתמש מאבד את הקשר שלו לקבצים שלו אותם שם בענן החינמי בחו"ל. בנוסף, הלקוחות צריכים להעביר למקום אחר את כל מה ששמו בענן של בזק בגלל המעבר שלהם לשוק סיטונאי, כי הקבצים הללו יימחקו. טירחה לא פשוטה, שגם לה יש ערך כלכלי (זמן = כסף).  

2. שירות Bphone. יש רבים המשמשים בשירות הזה בארץ וברחבי העולם. זה חוסך להם הרבה מאוד כסף. ברגע שעוברים להסדר השוק הסיטונאי, אין יותר שירות כזה. 

3. שירות Free WiFi. בזק היא הספק היחיד בישראל שיש לו פריסה ארצית המאפשרת לכל הלקוחות לגלוש ב-WiFi בחינם בכל רחבי הארץ, על כל חיבור של כל אחד הנמצא ברשת הזו (ויש ברשת הזו מאות רבות של אלפים בכל פינה בישראל). ברגע שעוברים להסדר שוק סיטונאי מפסידים את ההטבה הזו. לשום ISP אין רשת WiFi ארצית או בכלל. 

4. שירות Musix. בשירות זה מקבלים בחינם לשנה מיליוני שירים ופלייליסטים על רשת בזק. ברגע שמתנתקים ועוברים להסדר שוק סיטונאי מפסידים שירות זה. לשום ISP אין שירות כזה או דומה לזה. 

5. שדרוג מהירות בחינם. בשנתיים האחרונות ביצעה בזק 3 פעמים מבצעים של שדרוג מהירויות בחינם (והלקוח המשיך לשלם במשך שנה את המחיר הקודם של החיבור, המחיר של המהירות הקודמת שלו). ברגע שהלקוח עובר להסדר שוק סיטונאי אין לו יותר מבצעים כאלה מבזק. דהיינו: אם הוא רוצה לשדרג, הוא משלם את המחיר המלא של השדרוג מהרגע שעבר למהירות הגבוהה יותר. 

קשה לסכם את הערך הכלכלי של הפסד כל ההטבות הללו, כי כל לקוח השתמש בהטבות כאלו או אחרות (מתוך 5 סוגי הטבות) במהלך היותו לקוח של בזק. אולם, ניתן להעריך, שההפסד רק בסעיף זה של הפסד ההטבות, מוביל, כבר בשנה הראשונה, להפסד כלכלי ללקוח, הפסד המוחק לו את כל הרווח, שהוא ציפה לקבל במעבר שלו לשוק הסיטונאי. 

בעיית השירות
בנושא השירות, הנפילה תהיה ממש כואבת, לרוב הלקוחות. בזק, למרות היותה "מונופול דורסני", סיפקה רמת שירות טובה ללקוחותיה. בוודאי טובה יותר מה-ISP. מי שחושב, שבזה, שהוא יעבור לשלם ל-ISP במסגרת הסדר השוק הסיטונאי, הוא "נגמל" מבזק, הוא פשוט טועה ובגדול. בזק תמשיך להיות הספק השולח טכנאים לבתי הלקוחות כדי לתקן תקלות. נקודה.

אולם, המצב החדש יהיה גרוע פי כמה מהמצב הקיים, מהסיבות הבאות:

1) לקוח שיתלונן על תקלה במוקד של ה-ISP, ה-ISP יזמין טכנאי של בזק לבית הלקוח וכעת זה יהיה "דו שיח של חרשים ואי הבנות" כמקובל בישראל, לגבי מועד הגעת הטכנאי לבית הלקוח. אני מניח, שארגוני הצרכנים יטפלו באלפי תלונות של לקוחות עצבניים, שהיו להם תקלות ולא קיבלו שירות כמו שציפו לקבל ובזמן שציפו לקבל. 

2) בניגוד למצב הרגיל, שבו הטכנאי של בזק, שמגיע לבית הלקוח, יכול להחליף ולתקן כל דבר מקולקל, כעת במצב החדש, הטכנאי של בזק, שיגיע לבית הלקוח, יכול לטעון, שהתקלה נובעת מהנתב. סביר להניח שזה מה שיקרה, ברוב התקלות. היות וזה נתב פרטי, זו לא בעיה שלו, והטכנאי יעזוב את הבית וישאיר את הלקוח עם תקלה של "אין אינטרנט" בלי כל טיפול. מה הלקוח יוכל לעשות? הוא יוכל לדפוק את הראש בקיר ולקלל את היום שהחליט לעזוב את בזק... הוא גם יוכל להגיש תלונות ולשכור עורכי דין... זהו. 

יתרה מכך. אם הטכנאי של בזק שמגיע לתקן תקלות (ורק טכנאי בזק יגיעו לתקן תקלות פס רחב, על רשת בזק), והוא יראה בבית הלקוח את הנתב של בזק, נתב שהלקוח הודיע לבזק שהוא נגנב\אבד\נפל לאסלה\התרסק לרסיסים\הכלב אכל אותו, הלקוח נכנס מייד לסיכון ממשי של תביעה פלילית, בגלל הונאת בזק. בזק לא רק יכולה לתבוע את הלקוח הזה, היא אולי בכלל תנתק אותו מהאינטרנט ולא תרצה אותו יותר כלקוח, כי הוא עבריין פס רחב. כלומר: הלקוחות נכנסים כאן "למנהרה חשוכה" ושעשויה להיות מסוכנת עבורם, רק בגלל שהם רצו לחסוך (אולי) כמה שקלים.

סיכום ביניים: כמעט לקוח שעובר להסדר "השוק הסיטונאי" עשוי להפסיד בין עשרות למאות שקלים בשנה, החל מהשנה הראשונה, וההפסד האישי הזה יגבר בשנים הבאות (עד סוף 2018), תוך ירידה חריפה ברמת השירות שהוא יקבל (מול המצב הקודם).  

3) אם לא די ב-2 הסעיפים הקודמים, יגלה הלקוח הממוצע חיש מהר, שלהשיג את המוקד של ה-ISP זה לא כמו להשיג את המוקד של בזק. מנסיוני, למשל ב"מבחן הדרך" שעשיתי עם נטוויז'ן, הצלחתי להשיג את המוקד רק אחרי המתנה של שעות ואחרי כמה ניתוקים, שיכולים להוציא כל אדם סביר מדעתו...

דהיינו: די מהר, בפס הרחב, יהיו לקוחות רבים, ש"ידפקו את הראש בקיר" וישאלו את עצמם איך הם נפלו בפח הזה...

בעיית הביצועים ועלותם
לקוחות של בזק קיבלו רמת ביצועים של פס רחב כמיטב הרצון של בזק לתת להם שירות. לא תמיד זה משביע רצון, אבל הלקוחות התרגלו לרמת השירות של בזק. אולם, ברגע שהם שייכים ל-ISP, הם יכולים לגלות, שיש ירידה בביצועים וברוחבי הפס, שהם מקבלים ברשת האינטרנט. יכולים להיות לזה הרבה מאוד סיבות, למשל: הנתב שהם רכשו או קיבלו מה-ISP הוא נחות ביכולותיו מול הנתב, שבזק סיפקה להם, או שהחיבורים והציוד של רשת ה-ISP לא מותאמים לביקושים החדשים ועוד.

אם הלקוחות יתלוננו אצל ה-ISP על ירידה בביצועים, ה-ISP יוכל להציע להם לקבל יותר ביצועים ביותר כסף, אם הם בחבילות שמתחת ל-100 מגה. כרגע, לא יהיה ל-ISP מה להציע, למי שכבר מצוי ב-100 מגה. בעתיד - כן. קוראים לזה "רמת שירות". כרגע, ספקי ה-ISP לא פרסמו את העניין הזה (כדי לא להבהיל ולבלבל את הלקוחות, שלא מבינים מה זה אומר - "רמת שירות"), אולם, הנושא הזה כבר טופל ב"תיק השירות", שקבע משרד התקשורת לבזק, עם 3 רמות שירות. ה-ISP יכולים לעלות ב"רמת השירות" בתיאום מול בזק. אין כרגע ודאות, שהעניין הזה (של "רמות שירות" נוספות) יופעל, אבל זה בהחלט אפשרי. 

סיכום ביניים: לקוחות שעוברים לסדר הפס הרחב יחוו ירידה של בין 20% ל-80% בביצועי הפס הרחב שלהם, גם בגלל החלפת ה-ISP וגם בגלל החלפת הנתב. במקרים רבים (דוגמה: החלפת נתב טוב של בזק בנתב זול ונחות שנרכש באיזה מבצע של יבואן ב-ZAP או באיזה חנות, ומעבר מחברה בעלת ביצועים גבוהים דוגמת נטוויז'ן ובזק בינלאומי, לחברה עם ביצועים נמוכים דוגמת 018-אקספון), הירידה בביצועים של הפס הרחב של אותו לקוח שעבר ל"שוק סיטונאי" תהיה של כ-60% ואולי תגיע עד 80% (אם נצרף לזה את הירידה בביצועי ה-WiFi של הנתב בתוך הבית). 

בנוסף, כל לקוח, שמצטרף ל"שוק הסיטונאי", דוחף עוד יותר את בזק לא לשדרג את שירות הפס הרחב שלה. כך, אנו נתקעים עם 100 מגה לא סימטרי בבזק, כשבעולם החלו לדבר (וגם לעבור) ל-10 ג'יגה סימטרי. דהיינו: גם ברמת הביצועים הלקוחות פשוט נדפקים מכל הכיוונים, בהסדר החדש של "שוק סיטונאי". 

בעיית הפגיעה בתחרות מול בזק
מיזם Unlimited הוא הסיכוי היחיד לתחרות בבזק. כל לקוח, שעובר ל"שוק הסיטונאי", נועץ עוד מסמר בארון של Unlimited. הנושא הזה כבר הוסבר ונותח בפרק א'. אני מניח, שקוראים שהגיעו עד כאן, יקפצו ויגידו: "מה אכפת לי ש-Unlimited הולכת לפשוט את הרגל? ממילא אני לא משלם מכיסי ל-Unlimited אפילו אגורה אחת". ובכן: זו פשוט טעות ואי הבנת המצב.

כולנו שילמנו, משלמים ונשלם על העובדה, שיש עשרות עובדים ב-Unlimited, שעושים מעט מאוד, כדי לשרת את שברי האחוז של הלקוחות הקיימים שם. 

איך אנו משלמים ל-Unlimited? אנו משלמים לה ב-2 תצורות במקביל:
1) דרך חשבון החשמל שלנו. חח"י (חברת החשמל לישראל) היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת Unlimited. עובדי הרשת של חח"י הם הפורסים את הרשת ומתחזקים אותה. כל רכיבי הרשת של Unlimited מצויים בתוך חח"י ומתקניה ברחבי הארץ וכך הלאה. בקיצור: חשבון החשמל של כולנו משלם עבור רשת, שאין לה (כמעט) לקוחות. 
2) דרך המסים, שאנו משלמים לקופת המדינה. המדינה מסבסדת את Unlimited ועד כה העביר האוצר 75 מיליון ש"ח ל-Unlimited והוא עתיד להעביר לה בהמשך עוד סכום כזה. דהיינו: בזכות המיסים שלנו, יכולים עובדי Unlimited להמשיך ולעבוד על כולנו, בפרסום "הודעות לעיתונות" על הצלחות, והחברה לא מובאת לבית המשפט כדי להכריז עליה כפושטת רגל, כי יש לה עדיין לא מעט כסף בקופה. זה הכסף שלנו.

דהיינו: אם הלקוחות של הפס הרחב בישראל רוצים תחרות: היא תהיה רק דרך Unlimited ולא בשוק סיטונאי דגם ישראל. כל לקוח, שמצטרף לשוק הסיטונאי, מרחיק את האפשרות, שתהיה תחרות אמיתית בשוק הקווי בישראל.   

שורה תחתונה, מנקודת ראות צרכנית: המעבר של צרכנים להסדר השוק הסיטונאי לא רק שלא יחסוך להם כסף, לא בטווח הזמן הקצר ולא בטווח הזמן הארוך, הוא עלול להוביל את הלקוחות להוצאות לא מבוקרות, לאוסף של הוצאות, טרטורים וצרות, בהיקף בלי נתפס, עם רמת שירות היכולה ליצור רק "כאב ראש" ללקוחות, בגלל שהם ימשיכו לקבל שירות מבזק, אך לא ישירות, תוך שימוש בציוד, שאין לו "אבא ואמא", וזה ייעשה דרך ה-ISP, מה שמבטיח "כאוס שירותי" מתמשך.  

סיכום תמציתי של שלושת הפרקים:
א. אין שום תחרות בבזק. התחרות היא רק בין ה-ISP בינם לבין עצמם.
ב. בזק מרוויחה הון עתק מהרפורמה (מיליארדים לשנה). אחרי שבזק תשיג את מטרתה (ביטול ההפרדה המבנית), היא תחסל את השוק הסיטונאי די בקלות, בדיוק כמו שקרה באירופה, וכל מי שהצטרף להסדר הזה יפסיד (גם בטווח הזמן הרחוק יותר). כך, במקום לפרק את בזק (כמו שקבע השר משה כחלון), או ליישם "שוק סיטונאי", שמשמעותו הסדר WLR ולא הסדר ULL - BSA, משרד התקשורת מחזק את בזק, פוגע בתחרות ומעניש את הצרכנים בירידה ברמת השירות של הפס הרחב הקווי, שהם יקבלו, ובכך שהם לא יקבלו בהסדר הזה חיבורים של 1 ג'יגה ו-10 ג'יגה סימטרי. 
ג. הוט לא הייתה ולא תהיה במשחק הזה, בצורה הזו. היא נכנסת לשוק בצורה לגמרי אחרת.
ד. הצכנים בתשתית בזק מפסידים כסף (בין עשרות למאות שקלים מידי שנה) ויחוו ירידה חריפה בשירות ובביצועי הפס הרחב שלהם, ברגע שהם עוברים להסדר של השוק הסיטונאי ולכל משך היותם בהסדר הזה, עד המועד שבו הההסדר הזה ימות מוות טבעי (או יקבל "זריקת רעל" מבזק). זה יקרה די מהר, כך שהפראיירים הללו סתם "זרקו כסף לפח", ברכישת ותחזוקת נתב חדש. 

בפרק נוסף, אנתח כיצד בזק תמרנה את משרד התקשורת לפינה, לקבוע לה לוח תעריפים של שוק סיטונאי, שמוביל אותה לרווח הולך וגדל עם הזמן, בהסדר המשוריין עד סוף 2018.