העתירה החדשה לבג"ץ, שמטרתה לחייב את היועמ"ש לחקור את רוה"מ ביבי נתניהו על חלקו בפרשת "בזק-Yes", נובעת מאי הבנה של מה נחקר ומה לא נחקר וכנראה גם לא ייחקר בפרשה זו ולמה הגענו למצב האומלל הזה. חשיפת כל מה שלא מספרים לכם בפרשה החמורה ביותר בהיסטוריה של עולם התקשורת הישראלי, שביבי כלל לא קשור אליה. עדכון קטן בסוף הכתבה (בעניין שאול אלוביץ').
מאת: אבי וייס, 14.11.17, 23:27

עו"ד שחר בן מאיר ו"העמותה לטוהר המידות" הגישו היום עתירה לבג"ץ נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט וראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה להורות על פתיחת חקירה בתיק 4000, שמוכר יותר לציבור כתיק "בזק-Yes", תיק הנחקר ע"י רשות ניירות הערך והוגש לפרקליטות להכנת כתבי אישום. זה תיק, שבמרכזו, בין היתר, ההטבות, שקיבלה חברת בזק מהמדינה. זאת, על רקע יחסי החברות בין ביבי נתניהו לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', והסיקור החיובי, שהעניק אתר וואלה, שבשליטת אלוביץ', לנתניהו.

כך, נטען בעתירה הטרייה הזו, שמנותקת מכל מציאות ושמקורה באי הבנה של מה נחקר ומה לא נחקר בפרשה הזו. בקצרה: הבג"ץ יזרוק את העתירה החדשה הזו לפח, ודי מהר. בהמשך הכתבה יובן למה.

למעשה (כמפורט בכתבות בכלכליסט כאן וכאן) העתירה מ-14.11.17 של עו"ד שחר בן מאיר היא שהובילה את הפרקליטות לפתוח מחדש את החקירה ב"תיק בזק", שהפך עם צירוף המשטרה לחקירה, ל"תיק 4000".

אלה שדרשו "להפריד את ביבי מבזק - אלוביץ'" והצליחו בכך, למעשה, הגנו על ביבי והעניקו לו "חסינות" וגם העמיקו את הכאוס והשקיעה בשוק התקשורת הישראלי (את זה כבר הבנתי ופרסמתי לפני שנה וחצי - כאן וכאן, למי שמתעניין). 

את שאול אלוביץ' , היה צורך להרחיק מעיסוק בעולם התקשורת מזמן, ב-2014, אם היו מקשיבים לי אז. זאת, בעקבות "פרשת אלוביץ'-אהוד אולמרט-שולה זקן ובעלה", פרשה, שהיו בה כל הסממנים הפליליים של הפרשה הנוכחית: "הדאגה לדמי הכיס" של שאול אלוביץ' גוברת על כל שיקול חוקי וציבורי אחר והכסף הציבורי הופך להפקר, כסף, שניתן לנייד אותו בקלות ובגיבוי צמרת משרד התקשורת מהכיס הציבורי - היישר לכיס של אלוביץ'. את הפרשה הזו פרסמתי כאן, וכל פרטיה הועברו בזמנו לכל הגורמים הרלבנטיים.

אולם, כמו רוב המידע והמסמכים על הפרות חוק, שנעשו סביב פעילות משרד התקשורת בעשור האחרון, גם עניין זה נזרק לפח ונגרס, ע"י "קליקת הפרקליטים". זו קליקה, שכללה וכוללת אוסף גדול של בעלי תפקידים לכל אורך המנגנון הממשלתי (החל מהיועמ"ש של משרד התקשורת ועד ליועמ"ש לממשלה, חלקים מהפרקליטות, המשטרה, נש"מ [ניציבות שירות המדינה], חלק ממערכת בתי המשפט ועוד), שכל מטרתם היא לשמור אחד על השני ולצבור כוח (בעיקר כדי להיות מוכנים לקראת התפקידים הבאים אחרי הפרישה מהשירות הממשלתי, כדי לעבוד בשירותם של הטייקונים עליהם הגנו ונתנו להם "חסינות" מוחלטת). השמירה על החוק וסדרי ממשל תקינים וטהורים בכלל לא עניינה אותם.

היוצאים מן הכלל הזה (של גריסת כל תלונה המפריעה לתכניות של "קליקת הפרקליטים" והאינטרסים האישיים שלהם), הם רשות ניירות הערך בראשותו של יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, ובמידה מסוימת גם הרשות להגבלים עסקיים, גופים ש"לא עושים חשבון" לבעלי ההון "המקורבים לצלחת", כפי ש"קליקת הפרקליטים" עושה. שלטון החוק והאינטרס הציבורי כן עומדים בראש דאגתם של שני הגופים הללו (רשות ניירות הערך והרשות להגבלים עסקיים). 

את שלמה (מומו) פילבר (בתמונה משמאל), היה צורך להרחיק מכל עיסוק בנושאים ציבוריים כבר ביוני 2015, אחרי פרסום דו"ח מבקר הליכוד (הדו"ח מצוי כאן), עו"ד שי גלילי. הוא פרסם דו"ח נוקב, שחשף את שלמה פילבר בהיותו אז ראש מטה הבחירות של הליכוד, כאדם ש"לא סופר איש ממטר", דואג רק לאינטרסים של עצמו ושל שולחו (ביבי), והשמירה על החוק היא הדבר האחרון המעניין אותו. אולם, אותה גישה של גריסת תלונות וחומר מרשיע הייתה קיימת אז גם בתוך הליכוד, לא רק במנגנוני אכיפת החוק בשירות המדינה.

בכל מקרה, גם אם נתעלם לרגע מהדו"ח של מבקר הליכוד, היה צורך לפתוח בחקירה כנגד שלמה פילבר 3 שבועות אחרי שנכנס לתפקידו, כאשר זיהיתי בברור את דפוס ההתנהגות העברייני שלו ופרסמתי זאת תחת הכותרת: "מנכ"ל מש' התקשורת (שלמה פילבר) "לא סופר אתכם ממטר" ומסתיר פאשלות".

אני לא יכול לשכוח את הכתבה הזו, משום שפרסמתי אותה לאחר ימים ושעות רבות של איסוף מידע והצלבתו ב-1.7.15 בשעה 09:30 בבוקר. לקראת חצות הליל של אותו יום, קיבלתי טלפון מפתיע משלמה פילבר. הוא לא העיר אותי, כי אני בד"כ עובד בשעות מאוחרות כאלו. הוא השתולל בטלפון מזעם על הכתבה הזו וטען שמבקר הליכוד הוא שקרן פתולוגי וכל מה שכתבתי זה אוסף של שקרים ודרש להסיר את הכתבה מיידית מאתר Telecom News. השבתי לו בנחת שאני אהיה מוכן להסיר את הכתבה בתנאי אחד ברור: שמרגע זה ואילך אקבל תשובות נכונות ובזמן סביר ממשרד התקשורת ושאיש לא ינסה למרוח אותי בתשובות, גם אם הן קשות. הוא הסכים והתחייב בפניי בצורה ברורה שמעתה והלאה אני אקבל ממשרד התקשורת תשובות נכונות ובזמן.

אני את חלקי מילאתי, והסרתי את הכתבה ביום 1.7.15 בחצות מהאתר. אולם, בימים שחלפו, המשכתי לקבל או תשובות שקריות או תשובות סתמיות, או התעלמות ממשרד התקשורת, כאילו אין סיכום ביני לבין שלמה פילבר. כלומר: שלמה פילבר "עבד עלי". לכן, אחרי כחודש ימים, לאחר מספר אזהרות ופניות שלי אליו שלא שינו דבר (כי זה האיש, לא סופר אף אחד וגם לא אותי ממטר ומשקר בלי למצמץ), החזרתי את הכתבה הזו לאוויר.

מאז, גם אני וגם אחרים הגשנו עשרות רבות של תלונות כנגד שלמה פילבר לכל גורמי אכיפת החוק במדינה (מייד נדווח באילו נושאים), עם מסמכים וראיות. אולם, "קליקת הפרקליטים" גרסה את הכל. שלמה פילבר כנראה הרגיש שהוא "חסין אש" והמשיך בדרכו ו"סיפק לי חומר" בלא פחות מ-390 כתבות, בהם חשפתי את עיקרי מעלליו וקראתי פעמים רבות לחקור את מעשיו ולפטר אותו. שום דבר לא קרה, עד ששלמה פילבר "נתקל בקיר" של הרשות לניירות ערך, שלא הייתה שותפה ב"קליקת הפרקליטים". הוא כנראה לא לקח את זה בחשבון... 

הטענות של שלמה פילבר (אותן פרסמו כלי תקשורת רבים, בלי להבין מה הם מפרסמים), ובכללן: "קידמתי את מדיניות הממשלה", "זו דרך הפעולה המקובלת של מנהלים בשירות הציבורי, וזו אינה עבירה פלילית" ו"לא קיבלתי טובות הנאה מקבוצת בזק", הן טענות סרק, שאין להם בסיס והוא ייכשל בבית המשפט, אם זה קו ההגנה שלו.

שלמה פילבר הוא עו"ד ויכול להיות שהוא החסיר בעת לימודיו לתואר במשפטים ובזמן הסטאז' את מערכת הקורסים והספרים הנוגעים לאחריות נושא משרה בשירות הציבורי ואיך זה קשור בפלילים. אין לי הסבר אחר לעיוורון הזה של עו"ד, שאמור להבין היטב את הקו המבדיל בין פעילות לגיטימית ללא לגיטימית.

לעניין החקירה של רשות ניירות הערך ב"פרשת בזק-Yes", רבים לא שמו לב להודעת הרשות בסיום החקירה (ההודעה המלאה כאן), 
שבה היא מציינת, שהיא חקרה למעשה רק פרשה אחת, [ציטוט]: "...לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות YES ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את בעל השליטה בחברת בזק בסך של כ- 170 מיליון ₪". כל הפרשיות הנלוות וכל המעורבים (הרשימה די גדולה ופורסמה כבר כמה פעמים), סובבים רק סביב הנושא הספציפי הזה, שסביבו נעשו מספר גדול של עבירות פליליות (לכאורה), ע"י כמות די גדולה של בעלי תפקידים.

רשות ניירות הערך בחרה "ללכת על בטוח" וחקרה ביסודיות, במהירות, במסירות ובדייקנות יוצאת דופן, רק את הפרשה הזו, שאת הראיות לקיומה אספה בחקירה הסמויה שניהלה, במקביל לבדיקת מבקר המדינה בנושא. החקירה הפכה לגלויה ביום פרסום דו"ח מבקר המדינה, והרשות לא סטטה ממנה, למרות שקיבלה מידע וחומרים בנושאים רבים נוספים. 

למה הרשות לניירות ערך בחרה בגישה הזו? את זה לומדים בקורס מבוא לחקירות פליליות. זו טקטיקה מאוד מקובלת וישנה בעולם החקירות הפליליות האומרת בקצרה: "טוב ציפור אחת ביד מאשר 2 על העץ". באותו קורס מבוא לחוקרים, מביאים תמיד את הדוגמה הכי בולטת ליישום מובהק של הגישה הזו: אל קפונה (גדול הגנסטרים של ארה"ב) נכנס לכלא על עבירת מס ולא על מאות או אלפי המעשים הפליליים, שביצע במהלך הקריירה הפלילית שלו, שכללה עשרות רציחות ושאר מעשים טובים. הוא קיבל 11 שנות מאסר על עבירת מס הכנסה וכך השלטונות חיסלו את הקריירה הפלילית שלו. 

ומכאן גם הנגזרת לפרשה שלנו. הרשות לניירות ערך "טבעה בים של מידע" וחשודים ולכן החליטה להתרכז במה שיש לו ראיות הכי טובות, שיובילו להרשעה של החשודים. זהו. 

כאן אני חייב לציין, שבמהלך השנה האחרונה (כפי שחשפתי כאן), כמה בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת הקליטו בחשאי את שלמה פילבר "כדי לשמור על התחת" של עצמם. עד כמה שידוע לי, איש מהם לא הגיש את ההקלטות הללו לחוקרים בפרשה. זו תעודת עניות לאותם בעלי תפקידים בכירים במשרד התקשורת בעבר ובהווה. 

ברצוני להזכיר לעובדי משרד התקשורת, שמשתפים פעולה עם מהלכים לא חוקיים (וכאן המדובר במהלכים סביב קבוצת בזק), כי הם לא יוכלו להסתתר מאחורי הטענה, שהמנכ"ל ביקש מהם, או השר דרש מהם, ולהכין "אליבי" בדמות הקלטת השיחות עם המנכ"ל או השר בסתר. עובדי משרד התקשורת הם אנשים בעלי ידע (חלקם הגדול עורכי דין ובעלי מקצועות מקבילים) ולא רק שהם רשאים לסרב למילוי הוראות בלתי חוקיות, זו חובתם האישית, המוסרית, הציבורית והמקצועית לסרב ואף להתלונן בפני הרשויות המוסמכות, על כך, שהשר והמנכ"ל חורגים מתפקידם, רק כדי לשרת אינטרסים מובהקים של בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת", בניגוד מוחלט לאינטרסים הציבוריים, לחוק, לתקנות ולנורמות הציבוריות.

שלמה פילבר כל כך היה אטום לנעשה סביבו, שאפילו לאחר שהחלה החקירה כנגד בזק, הוא המשיך להוציא מסמכים והחלטות ובקצב לטובת בזק, כאילו הוא "חסין מאש" (דוגמאות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן) ואף עסק ממש קודם לכן, בספין ענק על הוט: הכנסת הוט בכפייה לתוך הסדר "השוק הסיטונאי" (כאן, מנותח בהרחבה כאן) והוא לא שם לב, שהוא מוקלט כמעט ע"י כל הבכירים שסובבים אותו.

שלמה פילבר קיבל אין סוף אזהרות, כולל אזהרה ספציפית להיזהר משאול אלוביץ' כמו מאש (למה? תקראו כאן), ולא לחזור על הטעויות של קודמיו. אבל הוא "לא ספר איש ממטר", גם לא את אתר Telecom News. כעת, כשהוא בביתו, יש לו מספיק זמן כדי לחשוב היכן טעה. יצויין, שקריאותינו למנות מנכ"ל ראוי ואחר למשרד התקשורת - עד עתה לא נענו. אבל גם זה יקרה. 

גם הקריאות הדחופות והבהולות שלנו לפטר אותו, לפני שייגרמו נזקים נוספים לשוק התקשורת בישראל - לא הואילו ולא הזיזו לו בכלל. אולם, כל זה קרס ביום, שבו שלמה פילבר נקרא לחקירה ונעצר ושחרר בערבות ענקית ובתנאים מגבילים רבים ואחר כך גם הושעה, וכעת עומד בפני כתב אישום מאוד חמור. הפרשה הקטנה הזו של ה-170 מיליון ש"ח היא שהפילה אותו. הוא מעורב בעוד אין ספור פרשיות, פרשיות בשווי של מיליארדי ש"ח, אבל הפרשה הזו מספיקה לחוקרים, כי היא "יצוקה בבטון". 

לאחר שהחלה החקירה, הוגשו לרשות החוקרת (רשות ניירות הערך) מספר רב של תלונות ומסמכים בפרשיות נלוות לפרשה העיקרית (של העברת 170 מיליון ש"ח מ-Yes דרך בזק ויורוקום לשאול אלוביץ') ובכלל זה מכותב שורות אלו ובהן:

• דרישה לבצע חקירה בנוגע לצד השני של המשוואה, כלומר: סיוע מועצת הכבלים והלויין להעביר כ-2 מיליארד ש"ח מכספי הציבור מ-Yes ל"דמי הכיס" של שאול אלוביץ'. פרסמתי זאת כמה פעמים ובמאמר המסכם תחת הכותרת: "חייבים לחקור את הסיוע שמועצת הכבלים והלוויין נתנה ל-Yes בניגוד לחוק". אולם, הפרשה הזו טרם נחקרה ולא ידוע אם בכלל תיחקר. רק בפרשה הזו העקבות מובילים לרוה"מ (ביבי נתניהו), כי הפרשה הזו התקיימה בעת שביבי היה גם שר התקשורת ואישר את המהלכים הללו. תיאור מלא של השתלשלות העניינים המהירה שהובילה לאישור המיזוג הפיננסי בין בזק ל-YES בהחלטה של מועצת הכבלים והלוויין ובחתימתו של ביבי, מצויה כאן. אולם, זה התרחש ביוני 2015. בפרשה של העברת ה-170 מיליון ש"ח שנחקרה ע"י רשות ניירות הערך, כבר ביבי לא היה שר התקשורת ולכן אין לו כל מעורבות בעניין. לכן, העתירה לבג"ץ, שציינתי בתחילת הכתבה - היא חסרת בסיס ואי הבנה מה חקרו כאן. 
• דרישה לחקור את הפרת צו בית המשפט בנוגע לעניינה של עוזרת המנכ"ל (עדי קאהן גונן) כפי שחשפנו כאן, לא נענתה (עד כה) ולא ידוע אם תיענה. יתרה מכך, המנכ"ל בפועל (שמילה מימון) הגדיל לעשות כשהפך את החלטת בית המשפט לצחוק. לאחר שחשפתי את החומרה בשימוע הפנימי, ששמילה מימון ותמי לשם עשו לעדי קהאן גונן ולהחלטה שלא להשעותה מהעבודה, אלא להעביר אותה לעבוד באגף הדואר במשרד התקשורת, העניין הזה לא נגמר בכך. השימוע המפוברק הזה איפשר לעורך הדין של עדי להגיע להסכמה עם הרשות לניירות ערך בהחלטה, שאושרה ע"י בית המשפט. אולם, מדובר היה (לכאורה) בשקר גם לרשות וגם לבית המשפט. עדי לא עברה לעבוד באגף הדואר והיא בכלל עברה לעבוד ב"רשות לקידום מעמד האישה" (במשרד רוה"מ), דבר שמוכיח עד כמה צדקתי כשיצאתי אז נגד מראית העין, ששמילה ותמי יצרו לגבי עדי. זה מה שכתבתי אז: "השימוע הפנימי (המאוד מוזר ובאישור הנציבות), שבוצע לעדי קאהן גונן במשרד התקשורת, איפשר לעורך הדין שלה (עו"ד גיל עשת) להגיע לפשרה עם הרשות לניירות ערך (היחידה החוקרת) ולהודיע לבית המשפט, שהיא אפילו לא הושעתה: "חשוב להדגיש כי עדי לא הושעתה מתפקידה בעקבות החקירה ואף לא הורחקה בצו בית משפט ממקום עבודתה. מתוך הבנה לחשיבות החקירה ומתוך רצון, שהחקירה תהיה יעילה ומהירה, הסכימה עדי לעבור, לתקופת ביניים, לתפקיד אחר במשרד התקשורת [ אגף הדואר], וזאת עד למיצוי החקירה. מיד עם סיום החקירה בכוונתה לדרוש לחזור לתפקידה ולמעמדה הקודם במשרד. אנו מאמינים, שבתוך זמן קצר יובהר כי לא נפל כל דופי במעשיה". בסוף, לא אגף הדואר ולא משרד התקשורת בכלל. עדי קודמה במשרד ממשלתי אחר (משרד רוה"מ), בזמן שהאשמות כה כבדות בעניינים פליליים ניצבות בפניה. ביום 29.10.17 שלחנו את השאלה הבאה לראשי נש"מ ומשרד התקשורת: "מדוע עדי קאהן גונן (שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת, שנערך לה באוגוסט 2017 שימוע במשרד התקשורת ונקבע שתעבר לעבוד באגף פיקוח דואר של המשרד), קודמה לפתע לתפקיד בכיר ב"רשות לקידום מעמד האישה" (בכפיפות לאווה מדזיבוז')? תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. 
  לא להאמין, שככה השירות הציבורי של ישראל מתנהל. 
• הועברו כמה תלונות על כך, ששלמה פילבר עזר (לכאורה) לא רק לבזק אלא גם לחברות אחרות בקבוצה, למשל לפלאפון, בעיקר בעניין שעות המוקדים הטלפוניים ובנושאים צרכניים כבדים נוספים. גם תלונות אלו לא נחקרו ולא ידוע אם תיחקרנה אי פעם. 
• הועברו תלונות על כך, שלכאורה בתקופת החקירה ניצל שלמה פילבר עובדי משרד הכפופים לו אישית, כדי לעקוף את האיסורים, שהוטלו עליו באישור בית המשפט. גם תלונות אלו לא נחקרו ולא ידוע אם תיחקרנה. גם לא נחקרו תלונות על טובות הנאה אישיות - כלכליות (לכאורה), ששלמה פילבר או מי ממטעמו ניצל, בהיותו מקורב לראשי בזק ולהחלטותיהם, מה שמשפיע על רמת המחיר של המניות של בזק. 
• הועברו תלונות בפרשיות נוספות, שתיחשפנה בנפרד, בבוא העת. לא ידוע אם נפתחה איזו חקירה בנושאים שהועברו. סביר להניח שלא. 

לכן, כל המהלכים, כפי שחשפנו כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום, כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 
 

עדכון 16.11.17: חברת בזק הודיעה היום לבורסה את ההודעה הבאה: "החברה מתכבדת לדווח, כי בישיבת דירקטוריון שהתקיימה ביום 15.11.2017 בשעות הערב, קיבל הדירקטוריון את הצעתו של מר שאול אלוביץ' לפיה עד להודעה אחרת הוא אינו מבקש לחזור למלא את תפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה וכהונתו של מר דוד גרנות כמ"מ זמני של יו"ר הדירקטוריון תימשך. מר שאול אלוביץ' חזר לכהן בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון של החברות הבנות בקבוצה, למעט בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ."