כלי התקשורת (כהרגלם) ביצעו Copy & Paste להודעת משרד התקשורת בעניין סיכום שנת 2017 ותכנית העבודה ל-2018, בלי לבדוק את המקור (כלומר: את תכנית העבודה המקורית והמאושרת ע"י הממשלה ל-2017-18). בקיצור: מאומה לא בוצע מתכנית העבודה של 2017 ויש ספקות מה יבוצע ב-2018.  בכל מקרה, אין קשר בין ההודעה לעיתונות לבין המציאות.
מאת: אבי וייס, 2.1.18, 08:00

כמעט כל כלי התקשורת (כהרגלם, למעט גלובס) ביצעו Copy & Paste ויש שהוסיפו "ניתוחים מלומדים" (חסרי בסיס כמובן) להודעת משרד התקשורת לגבי הצגת סיכום 2017 ותכניות המשרד ל-2018, כפי שהוצגו ע"י שר התקשורת איוב קרא (בתמונה משמאל) ומנכ"ל המשרד בפועל (שמילה מימון), בוועדת הכלכלה של הכנסת' ביום 1.1.18.

הסקירה המקורית של משרד התקשורת במלואה נמצאת כאן (זו מצגת, שהוצגה ע"י השר והמנכ"ל בפועל, לוועדה הנכבדה בכנסת), ומומלצת לקריאה למי שמתעניין במדע בידיוני.

הבעיה: אין שום קשר בין הסקירה והמצגת (וההודעה לעיתונות, שכלי התקשורת פרסמו אמש) לבין המציאות. 

המציאות היא, שיש תכנית עבודה מאוד מסודרת למשרד התקשורת לשנים 2017 ו-2018 (התכנית נמצאת כאן, למי שמתעניין), תכנית, שאושרה בממשלה ולא יצאה שום תכנית אחרת במקומה, וכבר כתבנו לא אחת, ששום דבר לא בוצע ממנה, למעט תת סעיף אחד די שולי הנמצא בהרצה והוא העברת הפורטל של משרד התקשורת הישן לפורטל הממשלתי המרכזי. לא שזה שיפור משהו בתפקוד המשרד ובשקיפות קבלת ההחלטות והפעילות של המשרד (ראה למשל כאן לגבי התיפקוד המופקר של המשרד), אבל בכל אופן, הפורטל החדש של המשרד נראה הרבה יותר טוב מהקודם.

כל שאר הסעיפים החשובים הרבים, שהיו בתכנית 2017, כמו בכל שנה בעשור האחרון, - לא בוצעו. מכאן,  שהסיכויים, שהתכניות ל-2018 כן תבוצע, הם ממש לא גבוהים.

כתבתי בזמנו, שמשרד התקשורת פרסם (כמו יתר משרדי הממשלה), את התכנית הדו-שנתית שלו, אך אין צורך לטרוח ולקרוא את המסמך המבדר הזה, כי הסיכויים, שאיזה סעיף משמעותי המצוי במסמך יתממש, הם כמו הסיכויים, שאסע כעת לנתב"ג ואקח טיסה ישירה למאדים.

כשפורסמה תכנית העבודה של משרד התקשורת ל-2016, כתבתי מייד (למשל כאן וגם כאן וכאן), שמדובר בחלומות שלא ימומשו וזה בדיוק מה שקרה. איך יכולתי להיות כל כך בטוח בתחזית שלי, ששום דבר לא ימומש? זה די פשוט. כדי לממש תוכניות בעולם התקשורת, צריך מישהו בצמרת, שמבין בניהול מערכות גדולות, מבין את עולם הרגולציה ופועל ביושר מתוך רצון כן לקדם את האינטרס הציבורי.

בנוסף, שר התקשורת והמנכ"ל שכחו לדווח לכנסת שני נתונים מאוד חשובים:

• בשנת 2017 זו הייתה השנה השביעית ברציפות שבה ישראל המשיכה להידרדר בכל קנה מידה השוואתי בינלאומי, בכל הפרמטרים החשובים בעולם התקשורת (ביצועי פס רחב קווי, ביצועי פס רחב סלולרי, יישום שירותי ICT, יישום IPv6, פריסה סלולרית (לרובת היקף האנטנות), פריסת סיבים, יישום SD-WAN, יישום רשתות IoT, רשתות האיתותים, יישום רשתות WiFi ו-Offload, וכיו"ב), כמפורט למשל כאן, כאן, כאן וכאן. מי אחראי למצב הזה? אין...
• שנת 2017 הייתה השנה הראשונה והפעם הראשונה בהיסטוריה שבה ראשי משרד התקשורת נחקרו בפלילים ועומדים בפני כתבי אישום מן החמורים שידע שוק התקשורת הישראלי מעולם, ועוד פרשיות מחרידות הקשורות בפלילים שמטואטאות "מתחת לשטיח" (למשל: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). 

אם לא די בכך, מוועדת הכלכלה של הכנסת יצא אמש (1.1.18) סיכום דיון שונה לגמרי, מההודעה של משרד התקשורת עצמו. ההודעה של דובר ועדת הכלכלה של הכנסת נמצאת כאן למתעניינים.

בהודעת ועדת הכלכלה של הכנסת, הנושא המרכזי המוצג בה בכלל לא הופיע בהודעה של משרד התקשורת והוא נושא מאוד מרתק, וכדי שלא תחשבו שאני ממציא מדמיוני, אז הנה הציטוט המלא של הודעת ועדת הכלכלה של הכנסת: "שר התקשורת בוועדת הכלכלה: "נקדם הצעת חוק שתאפשר לפייסבוק וגוגל להקצות משאבים ליצירת תוכן ישראלי, לעידוד היצירה הישראלית"."

רעיון מבריק, שכל פעם מקבל תפנית מרתקת אחרת מפי השר איוב קרא, וכבר ניתחתי את הרעיון המוזר הזה בכתבה: "עבור מי שר התקשורת החל לעבוד שהוא מוציא מכתב בנושא מיסים באינטרנט?". מהרעיון המקורי של השר (כאן), שגוגל ופייסבוק (ולמה לא טוויטר, המשמש את השר כל הזמן?, או אינסטגרם שתופס פופולריות גם בישראל) ישלמו מיסים ומע"מ בישראל, השר עבר די מהר לרעיון מבריק לא פחות, שהם ישלמו עבור "הפקות מקור" ויתרמו "לעידוד היצירה הישראלית ותוכן ישראלי", בכספים, שיעברו ישירות מגוגל ומפייסבוק העולמיים ל"ארגוני היוצרים" בישראל (איך? אולי דרך "הרשות השנייה", או דרך "מועצת הכבלים והלוויין" המתפוררת, זה לא ברור כל כך כרגע...).

למה השר איוב קרא עבר בספין שלו על הגב של גוגל ופייסבוק מ"מיסים" ל"הפקות מקור"?, כי "מיסים" זה באחריות שר האוצר משה כחלון, (בתמונה משמאל), ממפלגה אחרת בכלל (שביבי חושב כעת שהיא מתחרה בליכוד...), בעוד ש"הפקות מקור ישראליות", זה באחריות שר התקשורת איוב קרא... פשוט רעיון גדול.
יש רק בעיה אחת ברעיון האדיר הזה: היום זה 2.1.18, לא 1.4.18. 

נושא נוסף, שלא הופיע בהודעה של משרד התקשורת (די ברור למה), אבל כן הופיע בדיווח של ועדת הכלכלה של הכנסת, הוא הדחייה הנוספת (בפעם השמינית) במועד לפתיחת "בנק הדואר". בעניין זה אביא ציטוט מלא כולל ההדגשות שבמקור, מההודעה של ועדת הכלכלה של הכנסת: 
"בהתייחס לדחייה אמר יו"ר הוועדה איתן כבל לשר [שר התקשורת]: "הנושא הזה עדיין כנראה לא בדיוק נמצא בראש מעיינך. מאוד קיווינו שבנק הדואר יהפוך לבנק חברתי אבל לצערי, שום דבר לא התקדם. אנחנו מוצאים עצמנו כל חצי שנה חווים את הרוטינה הזאת של הדחייה והגיע הזמן שהמדינה תחליט למען השם מה היא רוצה עם זה. המצב הזה מבזה את כולנו. צריכה להתקבל החלטה אסטרטגית, האם המדינה רוצה בנק חברתי - כן או לא. עד שיירשם צ'ק על ידי משרד האוצר של 200 או 300 מיליון ש"ח למטרה הזו, כל הדיבורים זה בלבולי מוח". 

הנושא היותר רציני להיום, זו התכנית של שר האוצר משה כחלון, שפורסמה ביום 1.1.18 (תכנית, שהשר הציג אותה בקצרה לפני כחודש, כמנותח במאמר: "האם שר האוצר משה כחלון יצליח לבצע מהפך במשרד התקשורת ב-2018?"), כעת ההצעה כוללת את כל תיקוני החקיקה המוצעים על ידו במסגרת "חוק ההסדרים במשק" לקראת שנת תקציב 2019. התכנית המלאה (מסמך די ארוך) מצויה כאן, למתעניינים. 

המסמך של שר האוצר משה כחלון אינו Fake News, כמו הודעת משרד התקשורת בעניין סיכום 2017 ותוכניות 2018, וההצעה הזו מוצגת כעת להערות הציבור, שניתן להגיש אותן לאוצר עד 7.1.18.

במסמך הזה (של משרד האוצר) יש כמה רפורמות חשובות הנוגעות לשוק התקשורת. נעקוב מקרוב אם הן אכן תגענה למימוש, כי משרד התקשורת עצמו לא נלהב מהרפורמות הללו ומעדיף להמשיך ולהתנהל בכאוס, כפי שחשפנו כאן.