בלעדי. חשיפת התפתחות חמורה ביותר המאששת את החשד, ששר התקשורת הטרי, בני גנץ, נתן את האישור למסע "הטיוח" הענק של "הקליקה" בתחום "תרמית האנטנות", וחשיפת המסמכים והפניות של סיני ליבל, שמהווים אתגר לספינים של המשרד. מדובר בפרשת שחיתות ענקית, בשווי מאות מיליוני ש"ח לשנה, שנועדה ליצור מונופול חדש בישראל, מונופול פרטי, שיחזיק ויתפעל עבור כל חברות הסלולר את אנטנות הסלולר בישראל. זהו מונופול בראשות, בין היתר, מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, שהכין את הרגולציה הזו עבור עצמו לזמן שלאחר פרישתו. כל צמרת משרד התקשורת שותפה למזימה הזו (לכאורה, חזקת החפות חלה על כולם). מאמר שישי בסדרה אודות "תרמית האנטנות".
עדכונים חשובים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 31.12.20, 12:57
"תרמית האנטנות", (חלק ממה שאני מכנה "
תיק 5000"), היא פרשת מרמה ענקית, שמתחילת השבוע, השר הטרי
בני גנץ, (בתמונת הדוברות משמאל, בישיבה בה אישר, ככל הידוע כעת, את "מסע הטיוח", לראשי משרד התקשורת -המנכ"לית והמשנה למנכ"לית, שהיו בדיון).
השר
בני גנץ מסובך כעת בפרשה פלילית, לכאורה, זו -
אישית. זה הרקע לסירוב שלו לענות כל כל פניותינו (
עד כה קיבל 6 פניות שונות) ולהכריז בפומבי, שאין לו כל קשר לפרשה והוא מתנער ממנה.
"תרמית האנטנות" היא אחת מהפרשות החמורות והמזעזעות ביותר, שידע שוק התקשורת בתחום הסלולר, ומקורה במזימה, שנהגתה מתחילת 2010 וכרגע היא
בשלבי יישום של השלב הראשון שלה:
העברת 250 אנטנות של קבוצת סלקום לחברת האנטנות (מדובר במונופול חדש של פירמידה של חברות בראשון נמצאת "קבוצת אלומות"), שבין ראשיה נמצא
נתי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שקפץ בלי כל "צינון" לעמוד בראש פירמידת החברות שמעוניינות לנהל את כל אנטנות הסלולר בישראל, כמונופול חדש ופרטי, שקם בסתר וללא כל רישיון.
פרטים נוספים אודות הרקע לפרשה זו וכל המסמכים שחשפנו, יש ב
נספח א' כולל לינקים לכל הפרקים הקודמים בסדרה.
התמונה המצויה מצד שמאל למעלה (הדיון עם מנכ"לית המשרד,
לירן אבישר בן חורין והמשנה למנכ"לית,
שמילה מימון), מראה דיון בראשות שר התקשורת, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי -
בני גנץ, שהתקיים ביום 28.12.20 בלשכת השר במשרד התקשורת לפני הצהריים,
ומיד לאחריו אחר הצהריים, יצא מהמשרד מסמך הטיוח הענק (ובתפוצה ענקית) בו מכותב
גנץ כמספר אחד, כפי שנחשף
בכתבה הקודמת.
בעקבות "מסמך הטיוח", שנועד לקדם את המזימה הזו, נעשו כמה מהלכים ובכלל זה פנייה דחופה, שהשר יורה לבטל את המסמך הזה, בין היתר מהסיבות המרכזיות הבאות:
- בלתי מתקבל על הדעת, שעובדת שהייתה כפופה למנכ"ל (נתי כהן) תוציא לו "כתב זיכוי". זה לא בסמכותה בכלל.
- החתומה על המכתב (עו"ד בת-שבע נחמיה-מיכאלי) מסובכת בעצמה בניגודי עניינים משל עצמה, ולכן עליה לבטל את המכתב, שהוציאה (או שהשר בני גנץ יורה לה לבטל את המכתב. אולם, הגשנו פנייה דחופה ביותר לשר בני גנץ ולצמרת המשרד בנושא זה, פנייה הנמצאת במלואה כאן, אבל גם לפנייה הזו השר (או מישהו מטעמו) סירב הגיב. מה שמוכיח, שהוא (השר בני גנץ) היה, ככל הידוע לנו כעת, שותף לכתיבת המסמך ואף נתן לו גיבוי וחיפוי.
סיני ליבל, (בתמונה משמאל), שנרתם אף הוא לסייע ב
מאבק בשחיתות הענקית הזו, ביצע כמה פעולות, שתוארו בכתבה הקודמת, מהלכים מקדימים לאפשרות פנייה לבג"ץ, מוסיף כדלהלן:
"ראה התלונה שהגשתי לנציבות שירות המדינה (
כאן).
מדוע, שעובדת ציבור (עו״ד
בת-שבע נחמיה-מיכאלי מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת), תוציא ביום 28.12.20 מכתב סנגוריה (
כאן) המנקה, לכאורה, את הבוס שלה עד יולי 2020 - מחשד לביצוע עבירה פלילית של הפרת הצינון?!!!
המתלונן (אני,
סיני ליבל) טוען, שאין זה מתפקידה של עובדת ציבור, שהייתה כפופה למנכ״ל, ליתן חוות דעת משפטית בראיה סנגורית למר
נתאל (נתי) כהן, כשהיא מתעלמת מלשון החוק (וכדרכם של סנגורים מצטטת אותו ונתפסת לחלקים לא רלוונטיים בחוק).
העובדות הן: ש
נתאל כהן כיהן כמנכ״ל משרד התקשורת עד 30.6.20. ביום 22.9.20
פורסם במדיה, שהוא מונה כדירקטור בחברת 'מגדלי תקשורת' (בפועל המינוי
פורסם במסמכי החברה ב- 1.10.20). הוסתר ובכוונה, שהוא מונה גם לדירקטור מס' 1 בחברת 'עוגנים בירוק', חברת אנטנות גדולה בהרבה מ'מגדלי תקשורת
'.
העובדות המתועדות היטב (
כאן - במסמך רשמי של המשרד) הן, שמ
יולי 2020, ממש בסיום החפיפה של
נתי כהן עם המנכ"לית הנכנסת (
לירן אבישר בן חורין) פנתה חברת 'מגדלי תקשורת' למשרד התקשורת בבקשה לפגישה, שהתקיימה ב- 22.9.20. הפגישה הזו הייתה לאחר כל עבודת המטה, שהחלה בתחילת 2020 כדי להביא ליצירת המונופול החדש באנטנות, ש
נתי כהן תכנן לעמוד בראשו מיד לאחר פרישתו. זאת, בלי שביקש היתר כחוק לקיצור הצינון.
הכתבה מה-
22.9.20 על המינוי שלו ב'מגדלי תקשורת' מוכיחה באופן חד-ערכי, שהמינוי הזה שלו ב'מגדלי תקשורת' וב'עוגנים בירוק' כדירקטור מס'1 בחברות תשתיות האנטנות ב'קבוצת אלומה', נסגר על ידו עוד
לפני הפגישה של 'מגדלי תקשורת' עם גורמי משרד התקשורת, שהתקיימה ב-
22.9.20 אחרי שתואמה עם המשרד ב
יולי 2020. יש כאן סיפור מסריח ביותר, בכל היבט שלא בוחנים אותו.
אם חברת 'מגדלי תקשורת', לטענת עו"ד
בת-שבע נחמיה-מיכאלי, היא חברה, שלא זקוקה לרישון תקשורת, משמעו, שהיא חברת נדל"ן, חברת תשתיות ותחזוקה. אז למה חברת תשתיות נדל"ן ותחזוקה של נדל"ן מציגה למשרד התקשורת את תוכניותיה ומתאמת את תכניתיה עם ראשי המשרד?? כמה שקרים וחול אפשר לפזר באוויר?
תמצית
החוק לענייננו ברורה לחלוטין ומעוגנת היטב בתקש"יר ובפסיקה.
ברי לכל קורא, שמול העובדות ו
למול סעיף 4 בחוק הצינון (הסעיף
כאן במלואו), סעיף, שקיבל
פירוש מוטעה ומטעה לחלוטין במסמך של משרד התקשורת, השאלות הרלוונטיות היחידות הן:
האם
נתי כהן 'היה מוסמך להחליט' - בעניין חברת 'מגדלי תקשורת'/'עוגנים ירוקים', אם היו פונים למשרד התקשורת?
דהיינו: השאלה היא לא
אם החליט - אלא היה
מוסמך להחליט!!!
התשובה הברורה היא:
כן.
או לחילופין, האם
נתי כהן היה 'ממונה על עובד אחר המוסמך להחליט', וזה ברור
שכן.
התגובה של המשרד, שמנקה את
נתי כהן, מטעה ובכוונה. מה שקובע בחוק הוא מועד ההצעה (לעבור לחברה, שאסור לך לעבור אליה, לאחר פרישתך). לא תאריך המינוי בפועל. סעיף 4 בחוק מתייחס למי
שפרש. לא לעובד מכהן. משום מה לייעוץ המשפטי במשרד התקשורת זה נראה נורמלי להתייחס למי
שמכהן, בעוד שהחוק מתייחס למי
שפרש.
המכתב המרכזי, ששלחתי לממונה על המשמעת בנש"מ (נציבות שירות המדינה) הוא כדלהלן:
"נושא: תלונה כנגד עו״ד בת שבע מיכאלי מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת - בפרשת המנכ״ל שפרש לפני חצי שנה - נתנאל כהן
הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה
מכובדי
מצ״ב קובץ תלונה חתום.
עניינה חוות דעת של עו״ד
בת שבע מיכאלי מיום 28.12.20 (
מצורפת), בעניין בו מעורב מנכ״ל משרד התקשורת עד 30.6.20.
יצוין כי אני צד
שנפגע מהתנהלות המנכ״ל
נתי כהן בזמן כהונתו.
המנכ״ל נמנע מלפעול לבקש (חרף פניות וטיוטת עתירה לבג״ץ), חוות דעת משפטית האם מותר לחברות הסלולר לחייב מנוי עבור שירות שניתן ללא תשלום במסגרת סל שירותים (תא קולי), על ידי הודעה כי השירות שניתן בחינם בהסכם ההתקשרות (ולא צוין כהטבה לזמן מוגבל), יכול להיות בתשלום, בגלל שכך עלה במוחן של חברות הסלולר ועניינים נוספים כגון אי הפעלת מוקדי השירות הטלפונים כסדרם בימי הבחירות לכנסת בניגוד לצו יו״ר ועדת הבחירות - והפעלתם במתכונת שבת.
רוצה לומר: יש מצב,
שללישכה המשפטית במשרד התקשורת אינטרס לפרגן למנכ״ל נעים ההליכות - שהופרש.
בשים לב, שמי שהיה צריך להוציא חוות דעת כזאת, זו נציבות שירות המדינה - ומכאן, לכאורה, ניגוד אינטרסים מובנה למול קולגה - משתפת פעולה - של הגוף הבודק את התלונה.
בכבוד רב
סיני ליבל
פניה זו של
לנש"מ נעשתה
אחרי שפניתי ליועמ"ש משרד התקשורת, עו"ד
דנה נויפלד (
כאן) ולא נעניתי על ידה (או ע"י מי מטעמה).
בהחלט יש כאן עילה לבג"ץ ואשקול זאת לאור ההתפתחויות".
יצויין שנציבות שירות המדינה טרם השיבה לתלונה של
סיני ליבל. ככל שתתקבל תשובה, נעדכן בהתאם.
למה צמרת משרד התקשורת הגיעה למצב כזה חמור בנושא "תרמית האנטנות"?
אפשר לכתוב על כך ספר שלם, אבל אני החלטתי להתמקד בנושא אחד ברור ביותר:
היעדר אתיקה מקצועית במשרד התקשורת.
לכן, שלחתי ביום 30.12.20 את הפנייה הדחופה הבאה לשר התקשורת,
בני גנץ, ולצמרת משרד התקשורת:
"הנדון: שאלות בעניין חיבור קוד אתי לעובדי משרד התקשורת.
שלום רב,
1. לאור חשיפת ההתנהלות הפסולה של המנכ"ל הפורש (
נתי כהן) וכמעט כל צמרת משרד התקשורת, בניסיון פסול לחפות עליו ועל מעשיו, האם לא מן הצורך ובדיוק כעת, לחבר 'קוד אתי' לעובדי ומנהלי משרד התקשורת, שעוסקים בנושאים כל כך רגישים?
2. אפשר לקחת דוגמה מ'הקוד האתי' לפרקליטי המדינה (
כאן).
3. אפשר להיעזר כמובן ב'קוד האתי' של משרד הביטחון –
כאן, היות ושר התקשורת ח"כ
בני גנץ הוא גם שר הביטחון.
4. כמובן, ש'הקוד האתי', שיחובר, אמור להתבסס על המסמכים הבאים (לפחות):
א. 'הוועדה להמלצה על קוד אתי לשירות המדינה' -
כאן.
ב. 'קוד אתי לשירות המדינה' -
כאן.
ג. 'כללים, נהלים והנחיות למנהלים כלליים ומוקבליהם בשירות המדינה' -
כאן.
5. על הצורך החיוני ב'קוד אתי' לעובדי ומנהלי משרד התקשורת עמדתי מזמן בכמה כתבות מובילות, למשל:
כאן ו
כאן.
6. בהיעדר נורמות התנהלות נכונות, שדנים בהן ומחדשים אותן באופן שוטף ועוסקים בהן בישיבות הפנימיות בכל היחידות, לא פלא, שמתגלות תופעות שליליות ואף גובלות בפלילים, הכל כתוצאה מהיעדר נורמות ברורות ו'קוד אתי' לעובדי משרד התקשורת, קוד המוטמע בכל ההתנהלות של כל עובדי המדינה בכל הדרגים.
7. אודה לעדכון באם אכן יש כוונה של שר התקשורת ליישם 'קוד אתי' במשרד.
"
תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
נספח א':
הרקע והכתבות הקודמות לתחום "תרמית האנטנות".
השאלה, שנשאלת ומפורטת ב-2 הכתבות האחרונות, היא ברורה: האם השר ח"כ
בני גנץ מעוניין להיות מסובך כעת בעוד פרשה עם ריח פלילי חריף ביותר (לכאורה, יש חזקת חפות).
אם לאו, מומלץ לו להודיע בפומבי, שאין לו שום קשר לפרשה זו, ושהמסמך, שיצא מהמשרד בעקבות הדיון שהוא ניהל במשרד - הוא לא על דעתו,
והוא מעולם לא נתן ולא מתכוון לתת פטור מרישיון לשירות "שת"פ אנטנות", כדי לאפשר את קיומו של מונופול האנטנות החדש, שמוקם בראשות, בין היתר, של מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן.
מכירת האנטנות מסלקום ל"
קבוצת אלומה" היא
שלב ראשון בתכנית הזו, תוך יצירת והמצאת
רגולציה חדשה המותאמת לתכנית הזו. מזימה, שנהגתה (לכאורה, חזקת החפות חלה על כל המוזכרים בכתבה זו), בשת"פ בין
ראשי משרד התקשורת ובכללם: שר (כרגע
שר מפוטר - לשעבר...,
יועז הנדל), מנכ"ל יוצא -
נתי כהן, מנכ"לית נוכחית -
לירן אבישר בן חורין, המשנה למנכ"לית -
שמילה מימון וגורמים עסקיים ובראשם
קבוצת סלקום\IBC.
זאת, כדי להעביר בניגוד לחוק, לנהלים ולרישיונות של החברות, את אנטנות הסלולר בישראל, מכל חברות הסלולר, לתאגיד פרטי, מונופול חדש, שעד רגע זה פועל ללא כל רישיון, כנדרש בחוק התקשורת (יש לתאגיד מעברו כ-65 אנטנות סלולר המופעלות על ידו)
, שינהל ויפעיל את האנטנות הללו, עבור כל חברות הסלולר הגדולות.
מדובר במונופול חדש, שנולד ממש כעת, תאגיד, שבראשו עומד, בין היתר, לא אחר מאשר מנכ"ל משרד התקשורת היוצא,
נתי כהן, שקפץ בלי צינון (נראה שהוא תכנן זאת בקפידה, עם כל צמרת המשרד, כי הוא ידע
שלא יקבל היתר לקיצור צינון מבית המשפט המחוזי בי-ם, כנדרש בחוק). מי שזינק מכס מנכ"ל המשרד היישר לתפקיד דירקטור מס' 1 של התאגיד הפרטי לאנטנות הסלולר הללו (הוא עומד כדירקטור מס' 1 בראש 2 חברות האנטנות בחברות התאגיד החדש: "
עוגנים בירוק" ו-"
מגדלי תקשורת"), תאגיד,
שהוקם במיוחד כדי לממש את הרגולציה, שהומצאה ע"י צמרת המשרד במיוחד עבורו, בעת שהוא היה מנכ"ל המשרד.
המאמר הבלעדי כאן מעל הוא
השישי בסדרה, ו-5 הפרקי
ם הקודמים בסדרה (למי שפספס), שכוללים גם את פניית "
התנועה לאיכות השלטון", את המסמכים הבלעדיים, שחשפתי עד כה בפרשה חמורה זו, ואת תגובת המנכ"ל היוצא (
נתי כהן, בתמונה משמאל), את ניתוח תגובתו השקרית שלו ל"גלובס" ואת התגובה המתחמקת של משרד התקשורת עד אמש בנושא זה, פרקים אלה נמצאים בלינקים הבאים:
פרטים נוספים על ההיבטים החוקיים והרגולטוריים של מתן שירות "שת"פ אנטנות" אפשר לקרוא
כאן ו
כאן, למתעניינים.
אחזור כאן שוב על נקודה אחת בלבד,
שהפרכתי אותה בכל סדרת הכתבות והיא ה"לב" של
המסמך החדש מהיעוץ המשפטי של המשרד, שנחשף בכתבה הקודמת, וזה -
הצורך ברישיון לשת"פ אנטנות.
יודגש, שהצורך הזה (ברישיון) הוא חד-ערכי ומעוגן בחוק ובהוראת השר (
כאן). שום חרטוט משפטי מה"קליקה", לא יכול לשנות את העובדה המתועדת היטב הזו.
יצויין, שכל עובדי משרד התקשורת, שעוסקים בתחום, כבר קיבלו (ולא רק ממני), התראה, שהם עלולים להסתבך בפלילים, אם הם ממשיכים לעסוק בנושא. ההתראה שלי
נמצאת כאן.
אגב, זה לא מקרי,
שהשמיטו בכל המסמכים (של משרד התקשורת ובתגובות של
נתי כהן, שנמסרו לכל כיוון וגם ל"גלובס") את היותו של
נתי כהן דירקטור מס' 1 ב"עוגנים בירוק". הכל כדי
לגמד ולצמצם את מעורבותו האישית בתחום האנטנות הסלולריות. ל"עוגנים בירוק" היו (עד הקמת הקבוצה המאוחדת תחת "אלומה")
52 אנטנות מכלל 65 האנטנות בקבוצה. "עוגנים בירוק" היא החברה הכי גדולה בקבוצה בכל המובנים, לא "מגדלי תקשורת", שהיא חברה קטנה לידה.
יודגש שנושא הצורך בקבלת אישור הוא מאוד ברור בחוק, בתקנות, בנהלים ובאופן ספציפי בתקשי"ר סעיף 43.623 - כאן.
בפרקים הבאים בסדרה נחשוף את התהליכים ומועדי קבלת ההחלטות, שהובילו ל"תרמית האנטנות" ומה מתכוון ועד עובדי חברת פלאפון לעשות (בנוסף למה שנעשה על ידו עד כה, כמפורט בפרקי הסדרה), בנושא זה.