השקת שירותי תקשורת ללא רישיון תוך צפצוף בוטה על החוק הפכה לנורמה מקובלת על כמה משרי ישראל, וכעת הצטרף לרשימה השר צחי הנגבי, שהשיק את שירות ה-OTT של הוט (על הפס הרחב של בזק) ללא רישיון ותוך הפרת עשרות סעיפים ותקנות. 
מאת: אבי וייס, 9.1.17, 08:30

ניתוח בלעדי: הפיכת שירותי התקשורת ל"קרדום לחפור בו" לצורך קידום אישי היא נורמה פסולה, שנולדה והעצימה בעשור האחרון.

במקרה של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, זה היה הבסיס להקמת מפלגה חדשה על ידו, מפלגה שגרפה 10 מנדטים בכנסת, שהקמתה התבססה על סיסמת "המהפכה בסלולר" (ולכן השר משה כחלון, בהיותו שר האוצר, טירפד את רכישת גולן טלקום ע"י סלקום, מה שהיה ממוטט את הבסיס הרעיוני להקמת המפלגה שלו). זה ש"מהפכת הסלולר" הזו הרסה לגמרי את תשתיות הסלולר בישראל ועצרה את התפתחות הרשתות והשירותים הניידים, מעטים מדברים וכותבים על כך. 

במקרה של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, הוא הפך ל"פרזנטור" של סלקום בהשקת שירותי סלקוםtv, כדי להיבחר במקום גבוה בבחירות הפנימיות בליכוד ואכן זה הצליח והוא נבחר במקום ראשון, ממש מיד אחרי ההשקה הגרנדיוזית של שירותי סלקוםtv, שנעשו בחסותו. 

בכל המקרים בהם שרים הופכים השקת שירות תקשורת כבסיס למנוף אישי, תוך צפצוף על כל חוק ונורמה, הם יכולים לעשות כך ללא כל חשש, משום שבמשרד התקשורת (וגם במשרד המשפטים) אין בעלי מקצוע ומנהלים בכירים עם "חוט שדרה", שיתקוממו ויזהירו מפני הפרת החוק, הרישיונות  והתקנות הנוגעים לשירותים הללו.

התהליך הזה מוביל לכאוס בשוק התקשורת (כמפורט כאן) ולהמשך הפרות החוק בשוק התקשורת ע"י כולם ולמצבים של ממש התעללות בלקוחות של החברות מפרות החוק הללו, כמו שחשפנו למשל כאן וכאן. 

כך אנו מגיעים ל-3.1.17, למעמד השקת שירותי ה-OTT של חברת הוט על הרשת של בזק, השקה, שנעשתה בהוט (ראה תצלום למעלה משמאל בו מצולמים (מימין): מנכ"לית קבוצת הוט טל גרנות גולדשטיין, השר צחי הנגבי והמנכ"ל שלמה פילבר. בתמונה חסרה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי-שגב, שגם היא "חגגה" בהשקה הזו).

ההודעה לעיתונות של משרד התקשורת מצויה כאן והיא מדברת בעד עצמה. ההודעה כוללת דברי התפארות לא רק אודות השקת השירותים החדשים בהוט, אלא בעוד נושאים כביכול מוצלחים ביותר, להם אחראים השר צחי הנגבי והמנכ"ל שלמה פילבר.

נתעלם כרגע מההישגים המדומים הללו של השר והמנכ"ל ונתרכז כאן רק בעניין שירותי הוט החדשים. אגב, הפרת החוק הזו מייד עודדה זרוע אחרת של הוט (הוט מובייל) להפר חוק, תקנות ורישיון, בהכרזה שלה על LTE-A כמפורט כאן. כך, שמדובר ב"מחלה מידבקת", שמתפשטת מהר, שמקורה בעידוד השר והמנכ"ל, להפר חוק בפומבי, בגישת "איש הישר בעיניו ייעשה". לא פלא שהוט מעלה מחירים בתלילות (17% במכה אחת), בשוק שאמור להיות תחרותי ומוטה צרכנים. 

השקת שירותי הוט החדשים על רשת בזק באה אחרי ההחלטה העקרונית (שהיא גם בבחינת קביעת מדיניות) של השר צחי הנגבי המצויה כאן (בעניין המרת חובת הפריסה האוניברסלית של הוט, להסדר חדש של מתן שירותי OTT על רשת בזק ופריסת סיבים עתידית, "מתנה" בשווי של כמיליארד ש"ח להוט).

החלטת השר נעשתה לפי התקנות של "ועדה מייעצת" (כאן). לכאורה, נראה, שהכל בסדר מבחינה רגולטורית. אבל זה ממש לא כך. כאן נפרט לפרטי פרטים מה לא בסדר ולא חוקי בשירות החדש של הוט. 

למה השירות החדש של הוט אינו חוקי ומי אשם במצב הרגולטורי הכאוטי הזה?
את ה"ישראבלוף", ששמו "שירות OTT של הוט על רשת בזק" כבר חשפתי מזמן. מדובר בהמצאה רגולטורית, שלא קיימת בשום מקום בעולם. אולם, ניתן "להכשיר" רגולטורית כל המצאה מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי, אבל יש צורך לנקוט בכמה מהלכים כדי שזה יהיה חוקי ומוסדר. 

מכאן, שמייד לאחר שהשר צחי הנגבי אישר את המדיניות החדשה לעניין [אי] "הפריסה האוניברסלית" של הוט, משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין היו אמורות לבצע עבודת מטה מקיפה ושינויים מקיפים בחקיקה (חוק התקשורת), בתקנות (מיד נפרט) וברישיון של הוט (מצוי כאן), רישיון, שלא מתאים להחלטה הזו משום בחינה. 

מה שהוט מספקת כעת על הרשת של בזק זה שירות טלוויזיוני משולב, שיש בו 2 שירותים ביחד:

• שירות טלוויזיה רב-ערוצית לינארי (על רשת מפ"א) המסופק על רשת האינטרנט בתשתית בזק (דרך ISP).
• שירות VOD (שירות "שידורים לי דרישה") על רשת האינטרנט בתשתית בזק (דרך ISP).

לכל שירות יש צורך ברישיון נפרד, כמפורט בחוק התקשורת. אולם, יש אפשרות לאחד בין 2 הרישיונות הללו (יפורט בהמשך, בפסקה אודות ההבדלים בין הרישיון של הוט לרישיון של YES).

למי שסובל מבעיות קלות בזיכרון, אז סעיף 2(ב) בחוק קובע: "לא יבצע אדם פעולת בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק, זה או מכוח היתר כללי לכך". "פעולת בזק" - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
 "בזק" - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;

אלה הצעדים, שהיה צורך לבצע במשרד התקשורת אחרי החלטת השר (תזכורת: שינויי חקיקה ותקנות דורשות אישור הכנסת):

1. לעדכן \ לתקן את "תקנות המפ"א" ["תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים)"] - כאן. כך, שתהיה אפשרות לבעל תשתיות אחד "לרכב" על בעל תשתיות אחר, לאספקת שירותים ברשת הפס הרחב ללקוחות הקצה של בעל התשתיות האחר. אין אופציה כזו כיום בשום חוק או תקנה.

2. לעדכן \ לתקן את "תקנות הבזק - תקנים ומפרטים של רשתות כבלים" (כאן). כך, שתהיה אופציה להפעיל שידורי טלוויזיה ממוקד השידורים של הוט על רשת האינטרנט של ספק מפ"א אחר, באמצעות ממיר מיוחד וחדש של הוט ("ממיר ייעודי", כך הוט מכנה את הממיר הזה). כרגע אין בתקנות הללו אופציה כזו, אפילו לא ברמז. 

3. לעדכן \ לתקן את התקנות "כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים)" (כאן). כך, שתהיה אופציה לבעל תשתיות אחד (הוט) לספק שירותים על רשת של בעל תשתיות אחר (בזק) ושכל הכללים הקיימים בתקנות הללו יחולו במלואם גם על השידורים על רשת האינטרנט.

4. לתקן \ לעדכן את "תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)" (כאן). כך, שתהיה אפשרות לבעל תשתיות אחד "לרכב" על בעל תשתיות אחר, לאספקת שירותים ברשת הפס הרחב ללקוחות הקצה של בעל התשתיות האחר ולקבוע האם וכמה ישלם בעל התשתיות האחד (הוט) לבעל התשתיות האחר (בזק), עבור העברת השירותים הללו (אם בכלל). אין אופציה כזו כיום בשום חוק או תקנה ולא נקבע בכלל האם הוט אמורה לשלם (או לא לשלם) לבזק.

5. לתקן \ לעדכן את מסמך מדיניות שר התקשורת משה כחלון בעניין "שוק סיטונאי" (כאן), ואת מסמך המדיניות של שר התקשורת גלעד ארדן באותו נושא (כאן) והתקנות, שהוא חתם עליהן (כאן). זאת, מפני שהוט משתמשת בשירות החדש שלה, בין היתר, בלקוחות ושירותים הנמצאים בהסדר "שוק הסיטונאי", בזמן שבכללי "השוק הסיטונאי" אין כל אפשרות, שבעל תשתיות אחד "ירכב" בשירותיו על בעל תשתיות אחר. בכללי "השוק הסיטונאי" ובתקנות הנלוות יש רק אפשרות, שבעל "תשתית גישה נייחת" יספק גישה ללקוחותיו בהסדר "שוק סיטונאי" דרך "ספקי שירותים" בעלי "רישיונות תקשורת", בעוד שהוט היא ספק "תשתיות גישה נייחת" בעצמה. "שוק סיטונאי" זה רק "ספק שירותים" ה"רוכב" על "ספק גישה" ולא קיימת אופציה של "ספק גישה" אחד ה"רוכב" על "ספק גישה" אחר. בנוסף, ב-2 מסמכי המדיניות של השרים, שהוזכרו קודם ובתקנות הנלוות, אין בכלל זכר לשירותים של טלוויזיה לינארית ו-VOD בשיטה, שהוט מספקת את השירות החדש. 

6. לעדכן את רשימת השירותים של "שוק סיטונאי" ב"תיק שירות סיטונאי" (כאן). כך, ששירותים של טלוויזיה לינארית ו-VOD יכללו ב"תיק השירות" וייקבעו כללים לגבי רמת השירות ורמת טיפול בתקלות בשירותים הללו. יש כאן חשיבות מיוחדת לקביעת כללים, כי האחריות בשירותים הטלוויזיונים החדשים הללו מתחלקת בין: בזק, ה-ISP והוט. לא תמיד ברור אצל מי קרתה התקלה ומי אחראי לתקן אותה ואיזה תהליכים וזמני שירות יש כאן. 

7. מועצת הכבלים והלוויין אמורה הייתה לבצע עבודת מטה מאוד נרחבת ולקבל הרבה מאוד החלטות לרבות: איזה סוג רישיונות הוט חייבת להוציא, מה התנאים לשירותים החדשים הללו, מה הפיקוח הצרכני, שייעשה על השירותים החדשים הללו, מהם תעריפי השירותים החדשים של הוט וכך הלאה.

8. היה צורך לקבוע כללים (בין ע"י מועצת הכבלים והלוויין ובין בתקנות מממשרד התקשורת), כיצד הוט תספק את השירות רק באיזורים, שהיא לא פרוסה בהם וכיצד יש לנהוג במקרה, שלקוח עובר ומחליף מגורים מאיזור לאיזור (כלומר: עובר מאיזור בו אין תשתית הוט לאזור בו יש תשתית הוט ולהיפך) ואיך בכלל מפקחים על זה. כרגע, הוט יכלה לספק את השירות בכל הארץ, בהיעדר כללים כאלה. 

בקצרה: שום דבר לא נעשה. פשוט כלום. לא מצד משרד התקשורת ולא מצד מועצת הכבלים והלוויין. אז למה אנו באים בטענות להוט? שאלה יפה. לכאורה להוט אין אחריות לכאוס. אולם זה לא כך ונראה זאת בהרחבה כאן בהמשך הניתוח. 

מה ההבדלים בין הרישיון של הוט לרישיון של YES?
אתחיל בשאלה הרבה יותר בסיסית: האם האינטרנט זה "שטח הפקר רגולטורי"? את התשובה לכך נתתי כבר כמה פעמים (למשל כאן, בהרחבה עם צילומי החקיקה) ואחזור על זה רק בקצרה: לא. זה מזמן לא שטח הפקר. 

כמו שכתוב בחוק התקשורת, אסור לספק שירותי תקשורת בישראל ללא רישיון. זה כולל גם את רשת האינטרנט. בניגוד לרושם, שנוצר בציבור, רשת האינטרנט אינה "שטח הפקר" רגולטורי בתחום שירותי התקשורת. באופן ספציפי, שר התקשורת אריאל אטיאס (בתמונה משמאל) קבע בזמנו (לאחר עבודת מטה וניסויים) מדיניות מאוד ברורה לתחום ה-OTT בשירותי VOD (כאן) ואחרי כן כנסת ישראל תיקנה את חוק התקשורת ונקבע סוג חדש של רישיון לשידורי טלוויזיה בשם VOD על רשת האינטרנט - "רישיון לשידורים לפי דרישה" (הסברים מפורטים וצילומי החקיקה הרלבנטית - כאן). 

ב"חוק התקשורת" מוגדר ה-VOD כך:


תשומת לב, שכתוב בחוק "תשתית רחבת פס" ולא כתוב "קווית", כלומר, החוק לגבי VOD חל גם על תשתית פס רחב סלולרית. 

בחוק התקשורת נכתב במפורש, שברישיון של YES אפשר (בהחלטת השר) לאחד את 2 סוגי הרישיונות (רישיון השידורים ורישיון ה-VOD) בתנאים המוגדרים בחוק כמופיע בתצלום הבא:


לעומת זאת, לגבי שירותי הטלוויזיה למינם של הוט, סמכות ההחלטה על סוגי הרישיונות, שהיא אמורה להחזיק, מצויה בידי מועצת הכבלים והלוויין, כמפורט בסעיף החוק הבא:


יתרה מכך. נאמר בחוק במפורש, שלגבי הטכנולוגיה וכל התנאים ההנדסיים להעברת השידורים של הוט, השר אמור לקבוע זאת ברישיון שלה ומנכ"ל משרד התקשורת אמור לקבוע את האיכות המובטחת וטיב השירות (של שירותי הוט) ולפרסם זאת באתר משרד התקשורת, כמפורט בצילום הבא:


אם נביט על אוסף סעיפי החוק הללו נראה, ששום דבר מזה לא בוצע, בהקשר לשירות החדש של הוט על רשת בזק. מדובר באוסף של מחדלים מכל הצדדים, גם מהנהלת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל) וגם מצד מועצת הכבלים והלוויין.  

בדרך אגב נציין, שגם לא בוצע שום דבר מהמופיע בחוק בהקשר של YES ורישיונה של YES לא עודכן, עד היום.

כלומר, שידורי ה-VOD של YES על הפס הרחב הקווי ועל רשתות הסלולר גם הם לא חוקיים (זה לא חדש לקוראי האתר, פרסמנו זאת מזמן באתר וכמה פעמים, למשל כאן וכאן).

מה האחריות של הוט לכאוס?
האחריות של הוט קשורה ב-2 מעשים, שהתרחשו בו זמנית:
1) הוט לא הגישה בקשות לרישיון לשירותים החדשים (או בקשה לעדכון רישיונה. כך, שתוכל לספק שירותים חדשים באותו רישיון).
2) היא מפרה עשרות סעיפים ברישיון הקיים שלה, במתן השירות החדש על הרשת של בזק. 

הרישיון של הוט לא עודכן מזמן והוא מאוד ברור איך הוט אמורה לספק את שירותיה. הרישיון שלה מגדיר את שירותיה כך:


הוט אינה רשאית לבצע שום שירות אחר ושום הפצת שידורים בשום צורה אחרת ללא אישור, כמופיע בתצלום הסעיף הבא ברישיונה: 


מי זו חברת המפ"א המפיצה את שידוריה של הוט למנויים? גם זה מוגדר היטב. זו חברת "הוט טלקום שותפות מוגבלת", שיש לה רישיון נפרד (כאן) כמוגדר כאן בתצלום:


ברישיון של "הוט טלקום שותפות מוגבלת" אין כל רמז, שהיא יכולה לספק את השירותים של הוט על הרשת של בזק. כל הרישיון עוסק ברשת של הוט, רשת מסוג HFC ועוסק למשל רבות בעניין התדרים הספציפיים שנעשה בהם שימוש על הרשת הזו. יתרה מכך, הסעיף המפורש ברישיון שלה, שמדבר על שירותי הטלוויזיה של הוט, אומר, שהשירותים הללו יינתנו רק על הרשת שלה (כלומר, לא על הרשת של בזק) כמופיע בתצלום הבא:


הוט אמורה לחתום הסכם מפורט עם חברת המפ"א שלה וחברת מוקד השידורים שלה (זה נעשה), כמוגדר בתצלום הבא:


אולם, להוט אין הסכם כזה (כנדרש ברישיונה) עם חברת המפ"א (בזק), כך שהיא אינה רשאית להעביר את שידוריה על רשת המפ"א של בזק ללא חתימה קודמת על הסכם כזה, שיוצג למועצת הכבלים והלוויין.

איך הוט אמורה לשדר את שידוריה? גם זה מוגדר היטב ברישיונה:


את נושא "התקנים והמפרטים של רשתות כבלים" כבר הזכרנו לעיל וציינו, שאין בתקנות הללו שום אופציה להעברת השידורים של הוט שלא על רשת ה-HFC של הוט. 

יתרה מכך, הרישיון של הוט מחייב אותה לקיים שורה ארוכה ביותר של תנאים טכניים, שאפשריים למימוש רק על הרשת שלה (אלא אם הוגשה בקשה למנהל [למנכ"ל משרד התקשורת] לשנות אותם). זאת, כמופיע כאן רק לדוגמה ב-4 התצלומים הבאים:








האם הוט יכולה להיעזר בכלל בבזק לאספקת שירותיה?
התשובה היא כן, ומצויה בתצלום הבא:


כל סעיף 18.2 ברישיונה של הוט על כל תת סעיפיו (שלא הובאו כאן), מגדיר את המצבים של "הסתייעות באחר" מצד הוט ומתי אפשר לאשר זאת ובאילו תנאים. 

הבעיה: הוט בכלל לא פנתה ולא ביקשה וממילא לא קיבלה שום היתר ממועצת הכבלים והלוויין להסתייע בבזק למתן שירותיה. החלטת השר צחי הנגבי אינה פוטרת את הוט מהגשת בקשה כזו ובדיקה מעמיקה של מועצת הכבלים והלוויין לתנאים ולפרטי הפרטים של הסתייעות הוט ברשת בזק. 

סיכום:
הוט מפעילה שירות לא חוקי על רשת בזק בגיבוי מוחלט של השר צחי הנגבי והמנכ"ל שלמה פילבר (ש"לא סופר איש ממטר" ולא הצליח עד כה לקדם אפילו במילימטר את "דו"ח פילבר" העוסק ברפורמה הנחוצה לדעת הוועדה הזו, בשירותי הטלוויזיה בישראל).

בנוסף, הוט מפרה עשרות מסעיפי הרישיון שלה (נראה כרגע אפילו יותר גרוע ממה שעשתה גולן טלקום לתנאי הרישיון שלה), בלי שאיש מיחידת הפיקוח של משרד התקשורת ומיחידת הפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין יפתח בהליך של הטלת סנקציות על הוט ויפסיק את מסכת הפרות הרישיון הסיטונאית מצד הוט.

כך, המצב של "איש הישר בעיניו ייעשה" הפך לנורמה בשוק התקשורת במדינת ישראל. 

עדכון 10.1.17: חברת בזק עידכנה את הבורסה (כאן) שמשרד התקשורת (לאחר התייעצות עם מועצת הכבלים והלוויין) האריך את רישיון YES ב-6 שנים נוספות (עד ינואר 2023) ללא כל שינוי בתנאים. בכך, המשך שירות ה-VOD של YES בניגוד לחוק יימשך עוד 6 שנים. כך עובד משרד התקשורת הישראלי.