האפלייה באכיפה הפכה ל"דגל" בקדנציה הנוכחית של ראשי משרד התקשורת. זו הסיבה, שכל השוק התקשורת (למעט בזק) החלו לפחד מראשי משרד התקשורת ולכן כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) מקווים, שהסיוט הזה ייגמר כמה שיותר מהר. סיפור הוט כמשל. 
מאת: אבי וייס, 21.4.15, 08:30

ניתוח: בשבועות האחרונים אני שומע כמעט מכל מי שאני משוחח איתו, ששוק התקשורת נכנס לפינה בלתי הגיונית: כמעט כולם מפחדים (פחד אמיתי) מאבי ברגר (המנכ"ל, בתמונה), ומייחלים להסתלקותו המהירה מכיסאו, בגלל ההתייחסות הכאוטית והשחצנית שלו לשחקנים בשוק התקשורת.

היחידה, שמעיזה "להחציף פנים" כלפיו, היא חברת בזק, אבל לרשותה יש תקציבי ענק וסוללה נכבדה של עורכי דין, שמקרקסת את אבי ברגר, פעם אחרי פעם. 

בקדנציה הקודמת של השר משה כחלון והמנכ"ל עדן בר-טל, הנושא של אפליית שחקני התקשורת ומתן "חסינות מהחוק" למעטים, הייתה די מוחבאת מהציבור ולא מוחצנת. כלפי חוץ, כל המהלכים, שננקטו ע"י צמרת משרד התקשורת, היו "לטובת הצרכן" ו"לעידוד התחרות". זאת, עד שהתפוצצה פרשת "היועצת המשפטית", כפי שחשפנו בסדרה ארוכה של כתבות, שהסתיימה כאן. הפרשה הזו חשפה, שלא היה בכלל מצב כזה של "דאגה לציבור". 

בקדנציה הנוכחית, של השר גלעד ארדן (שבינתיים עבר למשרד הפנים ושם החל להתעסק עם החרפה הקרויה בשם: המאגר הביומטרי), והמנכ"ל, אבי ברגר, נעלמה הצביעות המדומה של הקדנציה הקודמת. האפלייה, ההפחדות, הצפצוף על החוק, והשחצנות הפכו ל"דגל" לעיקר בעשייה. צרכי הציבור, הקשבה לציבור, מתן מענה לציבור, כל אלה פשוט נגרסו במגרסה (של שמילה) ונעלמו לגמרי מהשולחן. 

לאור כוונת משרד התקשורת להטיל על קבוצת הוט כמיליון ש"ח קנס על איזה פגם שטותי ברישום טכני במסמכי החברה, פניתי למשרד התקשורת בשאלה: "פורסם, שהמשרד מעוניין להטיל קנסות על הוט על חריגות פעוטות ערך, שלא גרמו לנזק לאיש. מה המשרד עושה עם הפרות חוק ורישיונות שגורמות נזק למאות אלפים ואולי למיליונים, למשל בעניין של גולן טלקום? למה יש חברות תקשורת עם חסינות מהחוק?".

תשובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. אם תתקבל, אעדכן. 

אם לא די בכך, יש כאלה, שלא רק "חסינים מהחוק", הם גם מעיזים להתלונן על אחרים, שלטענתם מפרים את החוק (כמו שנאמר במקורותינו:"טובל ושרץ בידו").

לכן, פניתי לממונה על ההגבלים העסקיים ושאלתי:
 
"פורסם בתקשורת, שהוגשה תלונה [לממונה על ההגבלים העסקיים] נגד חברת ענני תקשורת (על הפרת חוק כביכול, בעניין מכירת ערוצי טלוויזיה).
אני רוצה להתייחס כרגע רק לסלקום (כי היא כבר השיקה שירות טלוויזיוני, גולן טלקום טרם, ברגע שתשיק, זה מתייחס גם אליה):

שאלתי בקצרה:
חוק התקשורת (יש בו כמה סעיפים בעניין) קובע, שאי אפשר לספק שירותי תקשורת לציבור בישראל בלא רישיון.
איזה רישיון יש לסלקום, כשהיא באה להתלונן אצל הממונה על ההגבלים העסקיים כנגד חברה פרטית אחרת, בעניין שירותי הטלוויזיה הבלתי חוקיים שלה?

 פירוט:
השתתפתי באירוע השקת השירות של סלקום. האירוע הזה הושק ע"י השר גלעד ארדן,  שהפך את עצמו לפרזנטור של סלקום. באירוע השתתפו כל צמרת משרד התקשורת וצמרת מועצת הכבלים והלוויין. שאלתי את כולם את אותה שאלה: הכיצד אתם מגיעים לאירוע, שבו משיקים שירות ללא רישיון כחוק? לאיש מהם לא הייתה תשובה. יתרה מכך, כמה מהם טענו באזני, שלא לציטוט, שהם פשוט מפחדים מהשר גלעד ארדן, שעומד אישית מאחורי הפארסה הבלתי חוקית הזו. 

למה מדובר בשירות לא חוקי? כי סלקום לא ביקשה (וגם לא קיבלה) רישיון ל-2 סוגי שירותים, שהיא מפעילה כעת בו זמנית.
תזכורת: בישראל עפ"י חוק אסור לספק שום שירות תקשורת ללא רישיון: 

א. שירות טלוויזיה על האינטרנט. סלקום לוקחת ערוצים חינמיים מכל הבא ליד ומעבירה אותם על רשת האינטרנט ללקוחות, וגובה על זה כסף ממש לא קטן (99 ₪ לחודש). זה "שירות תקשורת" כהגדרת החוק הדורש רישיון. איזה סוג רישיון? זה לא ברור ,כי אין רישיון כזה על המדף... החוק לזה טרם עודכן. אולם, יכלו להוציא לסלקום רישיון זמני, אבל גם זה לא נעשה, כי היא לא ביקשה.

יתרה מכך, סלקום לוקחת שירות ממשלתי חינמי המופץ ע"י "הרשות השנייה" (גוף ממשלתי סטוטורי) וממומן ע"י משלמי המיסים, וגובה עליו כסף מלקוחותיה. די ברור, שזה מעורר שאלות כבדות של חוקיות, שלא בוררו עד תום: הכיצד חברה פרטית לוקחת שירות ממשלתי חינמי וגובה על זה כסף מלקוחותיה? 

ב. שירותי VOD על האינטרנט הקווי. כאן אין ספקות וחוסר בהירות חוקית. לזה יש רישיון מפורש וכתוב ממועצת הכבלים והלוויין, וגם כאן סלקום לא ביקשה ולא קיבלה רישיון.
 
אודה להתייחסותכם".

תגובת הממונה על ההגבלים העסקיים: "ראשית, כל אדם יכול להגיש תלונה לרשות ההגבלים. שנית, לרשות ההגבלים העסקיים אין קשר לנושא רישוי התחום, שנמצא בסמכות משרד התקשורת". 

אז חזרנו שוב לשאלה הראשונה כאן, שלא קיבלה מענה. דהיינו: אפשר גם לספק שירותי תקשורת בלי רישיון ולצפצף בגלוי על החוק בחסות ראשי משרד התקשורת דהיום, וגם להתלונן כנגד אחרים שמפירים (אולי) את החוק...

די ברור, שהמקום הראוי לחקור את ההתנהגויות הכאוטיות הללו (של ראשי משרד התקשורת דהיום) הוא ביחידת "להב 433". זה לא מקרי, שבדיוק אותם אנשים מחפים בצורה מאוד נחרצת על עבריינים (לכאורה), במה שמכונה "הפרשה הסודית", פרשה שאני נלחם כבר מעל לשנה להסיר את צו איסור הפרסום מעליה (ועדיין מקווה ומאמין, שטחנות הצדק שטוחנות לאט, תאפשרנה זאת ודי בקרוב). המשך יבוא.