יזמים - איך עובדים עם תקשורת ההייטק? סיכום פאנל עיתונאים ובלוגרים
מאת: נירית וייס-בלט, 4.5.15, 16:10
 
בלעדי: במפגש פורום "EISP- Entrepreneurship and Innovation Support Program 8200" ייעצו כתבים טכנולוגיים ליזמים כיצד לעבוד מולם כדי להשיג חשיפה לסטארטאפ שלהם. הטיפים המרכזיים – להלן.
 
פורום "EISP- Entrepreneurship and Innovation Support Program 8200", שמונה מעל ל-2,000 יזמים, התכנס אמש (3.5.15) במשרדי גוגל קמפוס בת"א. הפורום פועל לטובת יזמים מתחילים במטרה לסייע להם לקדם את הסטארטאפים שלהם. המפגש הנוכחי התקיים בהשתתפות כ-250 איש ונושאו היה: יזמים, איך עובדים עם תקשורת ההיי-טק? פאנל עיתונאים ובלוגרים.
 
האירוע היה דומה מאוד לאירוע אחר שסיקרתי לאחרונה, שבו כתבים טכנולוגיים בינלאומיים שיתפו ב"עשה ו"אל תעשה" בפיץ' (פניה) אליהם.
 
הפעם, הפאנל, בהנחיית גיא קצוביץ', הכיל 5 עיתונאים טכנולוגיים מקומיים, המסקרים את ההייטק והיזמות בישראל:
אור הירשאוגה- כתב היי-טק ב"וול סטריט ג'ורנל".
אסף גלעד- כתב ההיי-טק של "כלכליסט".
ענבל אורפז- כתבת ההיי-טק ב"דהמרקר".
רועי גולדנברג- כתב האינטרנט וההייטק של "גלובס".
רועי לטקה- עורך אתר "גיקטיים".
 
להלן ריכוז עצותיהם:

• בדומה למפגש הקודם, הדגש המרכזי היה: מספרים, או כפי שאחד מעיתונאי הפאנל אמר: Show us the money. יש ציפייה, שתיידעו אותנו על כל הפרטים אודותיכם בעיקר המספריים, למשל: מי היו המייסדים של החברה, מתי היא קמה, כמה כסף היא גייסה, מי המשקיעים בחברה, כמה עובדים יש לה בארץ, כמה עובדים מתכננים לגייס, כמה הכנסות והאם החברה רווחית, כמה משתמשים וכו'. בהקשר לגיוס הון: אם הסכום לא מרשים, לעיתים דווקא הדמות ממנה גייסתם יכולה להיות המעניינת לכותרת, אם מדובר במשקיע מפורסם (עם רקורד).

• כדי לתפוס את תשומת ליבו של הכתב: תספרו לו סיפור, שהוא לא עליכם מתוך רכילות ההייטק, כלומר, על מגמות ותופעות, שאינן קשורות ישירות אליכם, שאנו מתעסקים בהן כאשר קרה משהו שלא נכתב אודותיו. ככל שתשתפו אותנו במידע בסגנון "הוא לא מחפש למכור את עצמו, אלא לספר לי סיפור מעניין" כך תיווצר מערכת יחסים טובה יותר ובעתיד נענה יותר בחיוב בהקשר אליכם. עיתונאי ומושאי הסיקור שלו זו מערכת יחסים לטווח ארוך. אם יש עכשיו עסקה בוערת בשוק, שיש לכם מידע בעל ערך לגביה אז תיידעו, גם אם שמכם והחברה שלכם לא יזכו בפרסום, בפעם הבאה, שנרצה לראיין מישהו לאיזשהו צורך, נזכור שבעבר עזרתם לנו.

• תתחילו לייצר תקשורת משלכם, נוכחות ברשתות חברתיות ותכתבו עליכם מספיק. כך, שהכתבות שלנו רק ייגבו את הנוכחות הקיימת שלכם ברשת.

• יחסי ציבור לסטארט-אפ- כן או לא? ובכן: פנייה מיחסי ציבור ופנייה מיזם לא מתקבלים אצלנו אותו דבר כי לגבי יחסי הציבור אנו יודעים, שהם רוצים לקדם את מי שמשלם להם כסף. יש לנו יחסים אישיים טובים עם יחצ"נים שונים והלקוח יכול להרוויח מזה, אבל לעיתים הקשר לא טוב ואז הסטארטאפ ייפגע מכך. אם אתם לא יודעים איך לפעול ואין לכם שום קשר אישי לעיתונאים כדאי לפנות ליחסי ציבור (כי הם כן מקושרים), אבל קחו בחשבון, שהפילטר שלנו שונה בהתייחסות מולם לעומת התייחסות לפניה אישית מיזם. לעיתים נקשיב יותר ליזם עצמו, שיגיע עם הסיפור, כלומר למנהל השיווק, שרוצה להגיע לקוראים הישראלים ומבקש לעניין אותנו על החברה שלו.

• קחו בחשבון שהמטרה שלנו היא לא לעזור לך כיזם, אלא למעסיקים (בעלי העיתון ועורכיו) ולקוראים שלנו, אז אם נחליט לבקר אתכם אחרי בדיקת החומרים- זו אופציה שתמיד קיימת, כמו אזכור המתחרים שלכם והאם יש להם פיצ'רים טובים יותר.

• כמה שיותר תתאימו את עצמכם לאופי הסיפורים, שהכתב הספציפי מפרסם, כך, יגבר הסיכוי, שיסקר גם אתכם. במקום לשלוח לכולם אותו מייל, שאולי לא ייצא מזה כלום, תעשו שיעורי בית על תחומי העניין, כדי לעשות פיץ' אישי לכתב הרלוונטי ביותר.

• אם אתם מעוניינים לפנות לחשיפה בחו"ל ואתם לא נעזרים במשרד יחסי ציבור, אתם חייבים לעשות מיפוי של האתרים, הבלוגים הבולטים ולהבין מי הכתב הספציפי, שסיקר את השוק שלכם או את השלב בו אתם נמצאים ולדאוג לפנייה אישית, כלומר, לא לפנות למערכת האתר אלא ישירות לכתב הרלוונטי ורק אליו. אל תפנו במקביל גם לקולגות שלו, כדי שלא יהיה מצב, ששניהם יתחילו לעבוד על סיפור ויגלו שזה קורה במקביל, ואז שניהם לא יפרסמו עליכם יותר כלום. חשובה הסבלנות מול גורם אחד. אם פונים אלינו, הכתבים הישראליים, זה בעיקר להכרזה על גיוס הון, שבעקבותיו הצורך בגיוס עובדים, שזה רלוונטי לשוק הקוראים המקומי. לעיתים יש עדיפות להתחיל דווקא בישראל, כי קוראים אותנו גם בחו״ל והסיכוי, שאנחנו נעשה סיקור מעמיק וטוב גובר וגם סף הכניסה נמוך לעומת התחרות על תשומת הלב של הכתבים בחו״ל. אנו שמחים לחשוף אתכם פה, אבל כדי להצליח גלובלית הכי חשוב לכם זו החשיפה, בסופו של דבר, בבלוגים הבינלאומיים. אנו קוראים את הבלוגים הטכנולוגיים הבולטים ומתרגמים תכנים שלהם.

• לשימושכם: רשימה של בלוגים טכנולוגיים מובילים מחו"ל מצויה בכתבה הזו.

• אם מדובר באמברגו, אל תשתפו את כל הפרטים עד שאנו מאשרים שאנו מקבלים עלינו את האמברגו. מומלץ להשקיע בכתב ובבלעדיות כי זה מבטיח חשיפה מעמיקה יותר. אתם יכולים להציע ראשוניות (כלומר, עד שזה מופיע בכלי תקשורת שלי אתם לא שולחים את החומר לכלי תקשורת אחר), אבל תיקחו בחשבון, שאחרים יירתעו מלכתוב על משהו, שכבר פורסם. אחרי שהופיע במקום אחר אנו לא נסקר אלא אם אחרי תקופה יש על הסיפור טוויסט מסוים, פוקוס אחר או כחלק מכתבות סקירה של ענף בשוק. עדיף לשלב הודעה על גיוס עם הודעה על השקת המוצר בתוך אייטם אחד (רווח זמן קטן ביניהם ימנע מאתנו לסקר את החדשה השנייה בסמיכות ואז זה לא יתפרסם).

• אל תשלחו מייל באמצע הלילה, כי בבוקר תהיו בתחתית ההודעות וכנ"ל לגבי סוף-השבוע. אל תצרפו תמונות של המוצרים בגוף המייל, אלא קישור להורדה משירותי ענן כמו דרופבוקס. כנ"ל לגבי סרטון וידיאו - זו תוספת מומלצת להמחשה ואתרי החדשות אוהבים להשתמש בווידאו, אבל תצרפו קישור להורדתו (לא את קובץ הווידאו עצמו).

• כאשר קהל הקוראים יותר טכני ומתעניין בפיתוח המוצר עצמו, כדאי לשלוח להתנסות מוצרים ברמת אלפא או בטא לשם ניתוח, יותר מאשר במקרה של קהל קוראים המצפה לשמוע על המוצר הסופי הממשי לרכישה.

• כתיבת מאמר אורח: יצטרך להיות על השוק הכללי, תופעה רחבה והמגמות בתוכה, לא שיווקי על כמה החברה והמוצר שלך נהדרים ופורצי דרך. אם הטקסט מביא ערך מוסף של ידע מפי מומחה זה יתפרסם אחרי עריכה ובדיקה שאין שיווק לסטארטאפ עצמו.

• הייתה טענה מהקהל: אתם לא מסקרים מספיק קהילות יזמים וחממות מהפריפריה (למשל של ערבים מנצרת, חרדים מירושלים וכו׳). העיתונאים ענו, שבמקרים כאלה לא חשובה החברה הספציפית אלא הקהילה הגדלה והמספרים התומכים בזה שהמגמה עולה, זה העניין שיוביל לסיקור מצדם. המענה האישי שלי לטענה זו: הקוראים של Telecom News דווקא רגילים לקרוא כתבות בדיוק כאלו. אז מי שטרם עקב, ניתן לבדוק ב"חיפוש" ולראות עד כמה האתר מסקר אירועי טכנולוגיה מהפריפריה ושל אוכלוסיות כמו של חרדים וערבים וגאה בזה.

  בתמונה: חברי הפאנל: מימין לשמאל: אור הירשאוגה, רועי גולדנברג, רועי לטקה, אסף גלעד וענבל אורפז.