היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, ממציא כזבים בקצב מדהים בתחום ההדלפות, כדי "לטהר את השרץ" של "המכרז התפור" עבור פרקליטת מיסוי וכלכלה ת"א, עו"ד ליאת בן ארי שווקי, שקודמה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה. חשיפת הבדיות של "הקליקה" כעולה מניתוח של המכתב, ששלח היועמ"ש אלי, "קליקה" העומדת מעל לכל חוק בישראל ושתפרה את"תיק 4000" בשיטות, שחשפתי ואפיינתי בסדרת הכתבות הארוכה על תיק זה.
פרק 33 עם חשיפות חדשות לגבי הבדיות, שנכתבו במכתב היועמ"ש אלי, ושבירתן לרסיסים בזה אחר זה, בסדרת הכתבות על שערוריית "תיק 4000".
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 23.10.19, 07:00

בלעדי: ביום 23.9.19 קיבלתי, באופן מפתיע, אחרי 4.5 חודשים מאז שפניתי לקבל תגובה, תשובה מהיועמ"ש, עו"ד ד"ר אביחי מנדלדבליט, בתמונה משמאל, בחתימת יד ימינו, שחותם כמעט על כל המכתבים של היועמ"ש: עו"ד ד"ר גיל לימון, עוזר בכיר ליועמ"ש.

התשובה של היועמ"ש, שנשלחה אלי בפקס, נמצאת כאן במלואה למתעניינים. תשובה זו הייתה מענה לאחת מ-2 פניותיי אל היועמ"ש לבקשת תגובה, בנושא "ההדלפות" סביב "תיק 4000". 

בעת שקיבלתי את המענה הזה (ב-23.9), לא היה ברור לי למה אני מקבל לפתע מהיועמ"ש, שבד"כ "לא סופר אותי ממטר", תשובה לנושא ששאלתי לגביו 4.5 חודשים קודם לכן.

הפתרון לתעלומה הזו הגיע חיש מהר, אחרי 3 ימים, ב"מכרז התפור" לקידום פרקליטת מיסוי וכלכלה ת"א, עו"ד ליאת בן ארי שווקי, (בתמונה משמאל), ולכן פניתי מייד לנש"מ (נציבות שירות המדינה) ולצמרת משרד המשפטים, בבקשה לבטל את המכרז הזה, כי לא הוצגו בפני חברי ועדת המכרזים הזו, העובדות המרכזיות והכי משמעותיות הנוגעות לעו"ד ליאת בן-ארי שווקי, כמפורט כאן למטה בנספח א'. אני מניח, שקוראינו לא יופתעו, ששום תשובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם. 

בעקבות קבלת הפקס המפתיע מהיועמ"ש, פרסמתי מייד מאמר בלעדי תחת הכותרת: חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.

המאמר הזה שפרסמתי, הוא רקע והקדמה  למאמר כאן, מאמר מס' 33 בסדרת החשיפות שלי אודות שערוריית "תיק 4000". כל 32 פרקי הסדרה מפורטים בנספח ד' כאן למטה. לוחות הזמנים המלאים והמדויקים של "תיק 4000" מצויים בנספחים בפרק 32 בסדרת הכתבות (כאן). 

המסמך הזה, שנשלח אלי מהיועמ"ש, שאין בו אפילו מילה או משפט אחד נכון, למעט שמי ושם החתום על המסמך, מנותח כעת כאן, וכולל הצלבה של מה שיש בו, מול מסמכים מקוריים (כפי שאני נוהג בכל הניתוחים שלי, בסדרה הארוכה אודות "תיק 4000") וגם איפשרתי ליועמ"ש להגיב על מה שכתוב בניתוח הזה כאן, ככל שיחליט להגיב (גם אם באיחור של כמה חודשים).

המסמך של היועמ"ש מכיל בתוכו את כל ה"עקרונות" של "מהלכי תפירת תיקים", ש"הקליקה" נקטה בהם, במסגרת "תיקי 1000, 2000, 4000", ו-4 ה"עקרונות" הללו ל"תפירת תיקים" - מפורטים בנספח ב' - כאן למטה.

בנספח ג' כאן למטה, אני מפרט את 3 העקרונות, ששימשו ומשמשים את "הקליקה", בהדלפות בתיקים הללו ובמיוחד ב"תיק 4000", שנחשב לתיק הכי "כבד" בסדרת התיקים. ובתיק 4000 אני מתרכז בכל הניתוחים שלי בסדרת הכתבות והחשיפות הרבות שפרסמתי. 

הטעויות והכזבים במכתב היועמ"ש אלי בעניין ההדלפות:
היות וכל המכתב של היועמ"ש הוא אוסף של כזבים, המצאות דמיוניות וספינים, החלטתי להתרכז ב-5 כזבים בולטים, שקל מאוד להוכיח אותם ולהציג אותם. 

1. היועמ"ש לא קרא את הכתבות שלי (כתבות שמכונות על ידו "מחקר"), כי אם היה קורא, לא היה שוגה בתאריך (!). 
זה מה שמופיע במשפט הראשון במכתב היועמ"ש אלי:


אם היועמ"ש היה קורא את אתר Telecom News, היה מגלה בקלות, ממש בקלי קלות, שיום 16.5.19 היה יום שגרתי של האתר ולא פורסמה בו שום ידיעה אודות "תיק 4000", או כל דבר אחד הנוגע לחקירות נתניהו, או בכלל (בנושאים הללו). כלום. 

אני פרסמתי 3 מאמרים בתחום "ההדלפות" (מה שהיועמ"ש מכנה "מחקר"), לא מאמר \ מחקר אחד ואף לא אחד מהם,פורסם ביום 16.5.19.

אלו התאריכים והכתבות, שפרסמתי בתחום "ההדלפות":

• ביום 14.5.19 פורסם המאמר: תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• ביום 19.5.19 פורסם המאמר: תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• ביום 20.5.19 פורסם מאמר די קצר (יחסית) המסכם את 2 המאמרים הקודמים בנושא, מה שנעשה במסגרת הופעה שלי בטלוויזיה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

כאמור במכתבו, היועמ"ש מכחיש מכל וכל (אבל ללא כל תיעוד התומך בהכחשה), את כל הכתוב בחשיפות שפרסמתי, שפורסמו בתאריכים, שציינתי קודם.

אם אכן כל החשיפות הללו לא נכונות, אז מדוע, שהמוזכרים בחשיפות (אלה שזוהה שמהמחשבים שלהם בוצעו ההדלפות), לא ייגשו לבדיקת פוליגרף, להוכחת אמיתות הטענות המועלות בתגובת היועמ"ש, שלא הם שהדליפו ולא בוצעה שום הדלפה מהפרקליטות ו\או מלשכת היועמ"ש מהמחשבים שזיהיתי??

לחילופין, כפי שהצעתי בחשיפות הללו, מדוע שאיש מקצוע (או צוות מקצועי) בלתי תלוי, עם הרשאות גישה למערכות מסווגות ממשלתיות, שייבחר מתוך מערכת ה IT- הממשלתית, לא יבדוק את המחשבים והרישומים הקיימים במערכות המידע והתיעוד הממוחשבות שבפרקליטות ולשכת היועמ"ש, ויבדוק במערכות הללו, האם נכונה טענתי, שמגובה במסמכים ברורים, לגבי המחשבים, שמהם יצאו המסמכים המודלפים, אם לאו?
ללא בדיקה מקצועית פרטנית, העננה הזו לא תיעלם מאליה. ממש לא. 

בנוסף, יש כאן בעיה הרבה יותר בסיסית, מדוע המשטרה לא פתחה ולא פותחת בחקירה, מכשהחלו ההדלפות והוגשו תלונות? המשטרה לא זקוקה לאישור של איש - כדי לפתוח בחקירה, כאמור ב"חוק סדר הדין הפלילי":

אי פתיחה בחקירה, היא "אות קין" על המצח של משטרת ישראל בעת הזו, שלא ממלאת את החובות הבסיסיות המוטלות עליה במדינה דמוקרטית שוחרת שלטון החוק, משטרה שמחפשת חשודים היכן שאין, במקום לטפל בחשודים במקום שיש.

בהערת אגב אציין, שדי ברור למה התגובה מהיועמ"ש הגיעה אלי רק אחרי 4.5 חודשים (מעבר לרצון "לגבות" את "המכרז התפור" עבור עו"ד ליאת בן ארי שווקי), כי ייתכן והיועמ"ש הרגיש יותר בטוח בעצמו, אחרי תוצאות הבחירות, והחל לתקוף (גם אותי...) ולכן גם ביום 22.9.19 (יום לפני הפקס, שנשלח אלי מהיועמ"ש), הפרקליטות הגישה תגובה מאוד תוקפנית לבג"ץ (כנגד בזק, שעתרה לבג"ץ בעניין "ההפרדה המבנית"), תגובה תוקפנית ביותר ומלאה בכזבים וספינים, תגובה, שנראה בברור, שיצאה ב"רוח של שי ניצן", רוח המתאימה לכל מה שיש ב"תיק 4000". 

שורה תחתונה לסעיף הראשון: כהרגלו, היועמ"ש עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט לא קורא מסמכים ובוודאי לא מסמכים מקוריים, ולכן הוא יכול "להזיז את הזמן" לאן שבא לו. הוא החליט שפרסמתי מאמר \ "מחקר" ב-16.5.19, בעוד שאני פרסמתי 3 מאמרים \ "מחקרים", שאף לא אחד מהם, לא פורסם ב-16.5.19. 

מתחילת דרכו של עו"ד אביחי מנדלבליט כיועמ"ש, הבחנתי ב-3 מאפיינים של התנהלותו: 1) כמעט ולא קרא ולא קורא מסמכים במקור, לרבות מסמכים שאני שלחתי אליו (וגם אחרים שלחו אליו). 2) חותם על מסמכים שמוגשים לחתימתו ע"י עוזריו, בלי לבדוק אותם לעומק, או בכלל. 3) אחרי שמעירים לו על טעויות מהותיות במסמכים הללו, הוא לא מתקן אותם (בבחינת:"אני ואפסי עוד").

הגישה הזו היא ההיפך מהגישה המשפטית הקיימת ב"תורת המשפט" בישראל ובעולם הנאור ואנטיתזה ל-Startup Nation, "הרוח הישראלית", עוד מלפני קום המדינה, שבה בכירים, מנהלים וגם לא מנהלים, מתקנים "תוך כדי ריצה" את הטעויות של עצמם וככה מתקדמים ומצליחים. כל הזמן בודקים שגיאות וטעויות ומתקנים. זה הוביל ומוביל אצלו ליצירת "קונספציות" מוטעות בהבנתו את המציאות, תפיסות עולם, שנחשפו במערומיהן בראיון המוזר שד"ר מנדלבליט קיים עם דנה וייס מ"החדשות" ב-19.1.19 (כאן).

אני כתבתי על כך בצורה מאוד ברורה ומפורטת במאמר הראשון שכתבתי אודותיו, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו, במאמר שפורסם על ידי תחת הכותרת: "ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה מנותק לגמרי מהמציאות". האבחנה הזו חוזרת על עצמה בכל עשרות המאמרים, שכתבתי אודותיו מאז, וגם בהתייחס למסמך, שקיבלתי ממנו ב-23.9.19 והמנותח כאן. 

2. האם לא נתתי מספיק זמן ליועמ"ש לענות \ להגיב על הכתבות \ "מחקרים", טרם הפרסום?
זה מה שמופיע במשפט השני במכתב היועמ"ש אלי:


שוב, היועמ"ש לא קורא מסמכים, כולל מסמכים שלו עצמו. כי אם היה קורא, לא היה כותב דבר כזה, שמנותק לחלוטין מהעובדות. 

אלו הן העובדות:

• לפני המאמר הראשון בסדרת הכתבות על "ההדלפות" (מה שהיועמ"ש מכנה "מחקר"), מאמר, שפורסם על ידי ב-14.5.19, פניתי בבוקרו של יום 5.5.19 - הפנייה המלאה שלי ליועמ"ש, שכוללת את כל המאמר המיועד לפרסום - נמצאת כאן ו"אישור הקבלה" מלשכת היועמ"ש, שפנייתי התקבלה אצל היועמ"ש ב-5.5.19  - נמצא כאן. כלומר: אני פניתי ליועמ"ש לתגובה ב-5.5.19 והמאמר פורסם ב-14.5.19. כל אחד יכול לעשות את החשבון ולראות, שמדובר ב-9 ימים לאחר הפנייה לתגובה (!). אני לא מכיר שום כלי תקשורת בישראל, שמחכה כל כך הרבה ימים לתגובה. יתרה מכך, אם בין מועד פנייתי ב- 5.5.19 ליועמ"ש, לבין מועד הפרסום - 14.5.19, היה היועמ"ש או מי מהצוות שלו, מבקש ממני לעכב את הפרסום, כי יש קשיים בהכנת מענה לפנייתי, סביר להניח, שהייתי מוכן להמתין עוד כמה ימים עם הפרסום. אולם, שום תגובה לא נתקבלה (אלא לאחר 4.5 חודשים! והיועמ"ש ענה, משום מה, באיחור רב, רק לפנייה הזו).
• לפני המאמר השני בסדרת הכתבות על "ההדלפות" (מה שהיועמ"ש מכנה "מחקר"), מאמר שפורסם על ידי ביום 19.5.19, פניתי ביום 16.5.19 - הפנייה המלאה שלי ליועמ"ש, כולל כל המאמר המיועד לפרסום - נמצאת כאן, ו"אישור קבלה" מלשכת היועמ"ש, שפנייתי התקבלה אצל היועמ"ש ב-16.5.19 - נמצא כאן. כלומר: אני פניתי ליועמ"ש בבקשת תגובה ביום 16.5.19 ואת המאמר פרסמתי ביום 19.5.19. זה זמן סביר ומספיק למענה, בכל קנה מידה כנהוג בכלי התקשורת. יתרה מכך,  אם בין מועד פנייתי - 16.5.19 ליועמ"ש בבקשת תגובה, לבין מועד הפרסום - 19.5.19, היה היועמ"ש או מי מהצוות שלו, מבקש ממני לעכב את הפרסום, כי יש קשיים בהכנת מענה, סביר להניח, שהייתי מוכן להמתין עוד כמה ימים. אולם, שום תגובה לא נתקבלה, עד רגע זה. היועמ"ש בכלל התעלם מהפנייה שלי השנייה, בעניין "ההדלפות" ולא ענה על פנייתי אליו בעניין המאמר השני - עד רגע זה. שום תגובה. מי שיקרא בעיון את המאמר השני (כאן), די יבין למה היועמ"ש לא ענה לי בכלל, על פנייתי בבקשה להגיב על המאמר השני. במאמר זה, "הכוכב הראשי" הוא "יקיר הפרקליטות", אביעד גליקמן מ"חדשות 13" ו"כוכב המשנה" הוא דובר משרד המשפטים.
• המאמר השלישי (שפורסם ב-20.5.19) לא דרש תגובה, כי הוא סיכום של הופעה בטלוויזיה (בערוץ 20, בתכנית של בועז גולן) של אלי ציפורי ושלי, והוא רק סיכום קצר של 2 המאמרים הקודמים שלי, שבאותה עת לא קיבלו תגובה מהיועמ"ש. 

שורה תחתונה לסעיף השני: כהרגלו, היועמ"ש עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט לא קורא מסמכים ובוודאי לא מסמכים מקוריים ובכלל זה לא קורא מסמכים של לשכת היועמ"ש (שהבאתי בלינקים כאן בסעיף), ולכן הוא יכול להמציא עובדות ככל העולה על רוחו ודמיונו, בלי שום קשר למציאות. ככה "תופרים תיקים" במדינת ישראל של שנת 2019. מדהים..

יודגש: אני פניתי לתגובת היועמ"ש 9 ימים (!) לפני המאמר הראשון וקיבלתי תגובה אחרי 4.5 חודשים. למאמר השני בכלל לא קיבלתי תגובה עד עצם היום הזה. (למאמר השלישי אין צורך בתגובה, כי הוא סיכום קצר של 2 המאמרים הקודמים).

כלומר: הנאמר במשפט השני בפנייה של היועמ"ש אלי הוא חסר כל בסיס עובדתי במציאות.  . 

3. מי מתבלבל בין מסמכים, שהדובר מפיץ, לבין מסמכים חסויים או מסמכים, שהודלפו טרם החתימה עליהם ע"י היועמ"ש?
זה מה שמופיע במסמך היועמ"ש אלי:


לפי הכתוב כאן, היועמ"ש בטוח, שאני כזה מטומטם, אחרי מעל 21 שנה, שאני עוסק בתחום הזה, שאני לא מבחין בין "הודעות לתקשורת" - מסמכים פומביים, לבין מסמכים חסויים. 

אז מי שטועה כאן, זה מי שלא קרא את הכתבות. אין בכתבות הללו שום בלבול בין 2 הסוגים הללו. הבלבול הוא בידי מי שהחליט, שהוא יכול להפריח כזבים חופשי בתשובתו בעניין זה, כלומר: היועמ"ש.

ב"מחקר" שלי (בכתבה הראשונה, כי היועמ"ש לא הגיב עד רגע זה על הכתבה השנייה), אני מזהה הדלפות בבדיקות, שביצעתי לגבי 2 תאריכים בלבד ורק לגבי 2 סוגי מסמכים:

• מסמכים חסויים שדלפו (נותח בעיקר מסמך אחד - "כתב החשדות" ב"גרסה הארוכה" - 54 עמודים). .
• מסמכים שאינם חסויים. אבל שדלפו טרם שנחתמו ע"י היועמ"ש. נותחו בעיקר 2 מסמכים בסעיף הזה. אחד מהם חמור ביותר: כי ההדלפה, שבוצעה לפני חתימת היועמ"ש, חשפה פרטים סודיים במסמך, פרטים שהושחרו ברשלנות בטיוטה, ולכן נחשפו לציבור, ע"י כתב הארץ, שקיבל את הטיוטה המודלפת הלא חתומה ע"י היועמ"ש, טיוטה לא מוגנת מפני חשיפת הפרטים הסודיים המושחרים בה. 

לצורך השוואה של ההדלפות האסורות והפרטים החסויים שהודלפו (שהן עבירות פליליות די חמורות), מול מסמכים לא מסווגים, שיצאו לתקשורת בהליך הרגיל של פרסומי הדוברות של משרד המשפטים, הבאתי ניתוחים גם לגבי מסמכים אלה, אבל הבאתי את הניתוחים הללו רק כ-Reference "השוואה", כדי להדגים את ההבדלים בינם לבין המסמכים המודלפים ואיך ההבדלים הללו (בין מסמכי דוברות פומביים למסמכים המודלפים), מסגירים מאיזה מחשב יצאו המסמכים המודלפים.

אני לא טעיתי בשום דבר. טעה מי שלא יודע כנראה לקרוא עברית בלי ניקוד וממציא בדיות, כאילו אני כזה מטומטם, שלא יודע להבדיל בין מסמכים מסווגים מודלפים לבין מסמכים היוצאים כדין לתקשורת ע"י הדוברות. 

כדי להדגים שוב לקוראים, שלא קלטו את שיטת החשיפה שלי לגבי מדליפים ב"תיק 4000", אציג כאן שוב, כיצד נראה מסמך תקין ומודלף שיוצא מהיועמ"ש.

אני מביא כאן מסמך, ששלח ביום 26.9.19 היועמ"ש לעורכי דינו של נתניהו (כמובן בחתימת ידו של עו"ד ד"ר גיל לימון, שכאמור לעיל, חותם כמעט על כל מכתבי היועמ"ש בשמו). המסמך המלא של היועמ"ש, שנשלח לעורכי דינו של נתניהו, מסמך, שפורסם בתקשורת - נמצא כאן - למתעניינים. 

ברור לחלוטין, שהמסמך הזה נמסר \ נשלח לעיתונים, שפרסמו זאת (למשל כלכליסט), מלשכת היועמ"ש, אולי דרך הדובר, אין לזה חשיבות מיוחדת מי הדליף, כי המסמך הזה אינו מסווג ולא מכיל מידע מסווג. הוודאות, שהמסמך יצא ממשרד המשפטים היא חד-ערכית ומוחלטת. זאת, משום שעורכי דינו של נתניהו קיבלו את המסמך הזה בפקס, כפי שכתוב במפורש על המסמך, בעוד שמה שהודלף לעיתונות, זה מסמך PDF מקורי, ועורכי הדין של נתניהו הייתה להם ביד גרסת פקס ולא הגרסה המקורית ב-PDF:


למי שלא יודע, המרת פקס בחזרה ל-PDF, יוצרת מסמך PDF חדש לחלוטין, עם המאפיינים של המחשב, שעליו הוא נוצר, וכל המאפיינים של המקור, לא ניתן לשחזר אותם, כי הם אינם נשמרים במשלוח המסמך בפקס.

המאפיינים של מסמך ה-PDF הזה מלשכת היועמ"ש, שנשלח לעורכי הדין של נתניהו נמצאים כאן במלואם ואני מביא כאן את המאפיינים העיקריים, שמזהים חד-ערכית שזה מסמך אותנטי, שלא בוצעה בו כל "הזזת זמנים" והזמנים בו מדויקים לחלוטין, ולפי גרסאות התוכנה, שיש כאן, ניתן לראות בברור שהוא הוכן בלשכת היועמ"ש:


ככה נראה מסמך תקין היוצא מלשכת היועמ"ש.

הזמן כאן נכון והזמן התקבל נכון מהשרת (Server) של משרד המשפטים, שמזין את הזמן למחשב בו הופק המסמך. גרסאות התוכנה מצביעות על המקור: לשכת היועמ"ש (הסברים לגבי "גרסאות התוכנות" ולמה יש הבדלים בגרסאות התוכנות בין המשרדים השונים של היועמ"ש והפרקליטות, יש במאמר החשיפה הראשון. בקצרה: תהליכי השדרוג של מערכות המחשוב בפרקליטות, מה שמכונה "פרויקט תנופ"ה", מתנהלים בעצלתיים, מאוד באיטיות ודי בכאוס, ולכן יש הבדלים במערכות המחשוב בין המשרדים השונים). התוכנה לסריקה של מסמך הוורד - Word אותו כתב ד"ר גיל לימון לעורכי דינו של נתניהו (למעשה המרת מסמך וורד ל-PDF, שזה "פלאגאין" - PDF Plugin), שיש כאן במסמך, היא של חברת GdPicture, וגרסת ה-PDF היא 1.4, Acrobat 5.x. 

בקיצור: הכל תקין. 

בנוסף, המסמך הזה (כמו כל המסמכים התקינים היוצאים מלשכת היועמ"ש) "נעול" ומוגן ע"י השרת המרכזי המנהל מסמכים מסוג PDF. דף הנעילה נמצא כאן והנה צילום "הנעילה" - Protected Mode:


מול המסמך התקין הזה, שהבאתי כאן כ-Reference, (להשוואה), כל המסמכים המודלפים, שניתחתי בכתבה הראשונה, הפרטים הללו היו שונים (שינויי זמנים לא הגיוניים, שינויים בגרסאות התוכנה, שמות הכותבים ועוד). לדוגמה: יש מחשבים בפרקליטות, שהתוכנה להמרה מוורד ל-PDF אצלם היא מתוצרת חברת Ciansoft ולא מחברת GdPicture, כמו שיש בלשכת היועמ"ש. 

כך, שהצלחתי לזהות באופן חד ערכי, מאיזה מחשב הודלף איזה מסמך. 

חלק מהחשיפות המרכזיות שלי (מהיכן בדיוק הודלפו מסמכים בלשכת היועמ"ש ומלשכות ראשי הפרקליטות, לעיתונאי שמאל המחוברים אליהם) בשנים האחרונות וכיצד הם משקרים לציבור ולקוראים בניגוד לראיות ברורות, הנובעות מהמסמכים שהם עצמם הפיקו ומפיקים בחתימת ידם, מקורם בשימוש בנתונים שנחשפו ע"י מבקר המדינה בעצמו. זאת, בעת שהמבקר ערך ביקורת נוקבת ביותר במערכות המחשוב של הפרקליטות (שכוללות גם את לשכת היועמ"ש כל כל זרועותיו ומשניו) ופרסם זאת תחת הכותרת " פיתוח והטמעה של מערכת מחשוב לתכנון, ניהול ובקרה בפרקליטות המדינה (תנופ"ה)" - כאן, ב-6.5.19. 

יודגש שמה שאני הצגתי בחשיפות בתחום ההדלפות ממחשבי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש, אושר בפסקי דין לא מעטים ומעוגן היטב בפקודת הראיות (למשל סעיף 36(ב)) ובחוק המחשבים (פרק ד' סימן א'), וטענות היועמ"ש שנשלחו אלי בפקס, לא מבוססות על שום חוק, תקנה או פסיקה הידועה לי.  

שורה תחתונה לסעיף השלישי: כהרגלו, היועמ"ש עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט לא קורא מסמכים ובוודאי לא מסמכים מקוריים ובכלל זה לא קרא את המאמרים ("מחקרים") שפרסמתי, ולכן טען טענות דמיוניות וחסרות כל בסיס, כאילו אני מתבלבל בין מסמכים מודלפים למסמכים פומביים היוצאים רשמית מהדוברות. 

4. האם אפשר להוכיח, שהזזת זמנים במסמכי PDF זו תופעה ידועה, כי היא נבדקה במסמכים נכנסים ללשכת היועמ"ש?
זה מה שמופיע במסמך היועמ"ש אלי:


כאן מצויה אולי הבדיה הכי גדולה במכתב היועמ"ש.

בין היתר, בחשיפה שלי נכתב במאמר הראשון, בהתייחס לחשיפת "הזזת זמנים" על ידי, תופעה, שמצאתי רק במסמכים הרגישים המודלפים (ובדקתי עוד עשרות רבות של מסמכים נוספים יוצאים, של הפרקליטות והיועמ"ש, כולל מסמכים אחרים, שנשלחו באותם תאריכים של ההדלפות, כדי לבדוק, ש"הזזת הזמנים" (כלומר: "זיוף הזמנים") הזו לא התרחשה בשום מסמך אחר, היא התרחשה רק במסמכים הרגישים המודלפים), וכך כותב לי היועמ"ש [ציטוט]"
"ביצענו מדגמית ביחס לקבצי PDF שנשלחו ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ממקורות שונים, לרבות משרדי ממשלה, ומצאנו כי במקרים רבים, מועד קבלת המסמך בפועל הינו קודם למועד המופיע במאפייני המסמך כמועד יצירתו. מכאן, שמדובר בטעות שמאפיינת קבצים מסוג זה..."
 
כלומר: הם ביצעו "בדיקה מדגמית" משלהם (לא ברור על ידי מי בוצע הפיברוק המדהים הזה), בדיקה על קבצים נכנסים ללשכת היועץ, קבצים, שהגיעו ממקומות שונים, דוגמת משרדי הממשלה.

בעוד שאני ביצעתי בדיקה על קבצים יוצאים מלשכת היועמ"ש, רק קבצים יוצאים! שזה דבר אחר לגמרי.

כלומר: מכזבים בלי למצמץ, שחור על גבי לבן, במסמך טרי של היועמ"ש.
ככה נתפר "תיק 4000", מתחילתו ועד סופו, באוסף של שקרים ופיברוקים.

הסבר לבדיה כאן:
הם (אנשים לא ידועים בלשכת היועמ"ש) בדקו מסמכים נכנסים ממקורות שונים (לאו דווקא מסמכים של הפרקליטות \ יועמ"ש), בעוד שאני בדקתי מסמכים יוצאים, אך ורק מסמכי היועמ"ש \ פרקליטות.

בנוסף, בשונה ממערכות מחשוב המצויות במשרדי ממשלה, משרדים, שאינם מסווגים ברמת סיווג גבוהה, כמו לשכת היועמ"ש והפרקליטות, בלשכת היועמ"ש והפרקליטות, כל מערכות המחשוב מוצפנות ונשלטות באופן מוחלט ע"י מערכת מרכזית, שלא ניתן לשנות בה את השעון, ולכן אם השעון השתנה במסמך יוצא מסוים, זה חייב להיעשות במחשב קצה, ידנית ע"י בעל המחשב, שמטפל במסמך הזה, לפני יציאתו מהמחשב הספציפי הזה.

לכן, מה זה בכלל חשוב שיש מסמכים נכנסים, לרבות ממשרדי ממשלה שונים, שיש בהם טעות בזמן? הרי אלה מסמכים, שלא נשלטים ע"י מערכת מרכזית, כמו מסמכי היועמ"ש והפרקליטות, שיוצאים מלשכת היועמ"ש והפרקליטות.

העיקר: מה הקשר בין מסמכים נכנסים למסמכים יוצאים? מה זה בכלל מוכיח?

הרי זה לא אותו מנגנון של יצירת מסמכים!

מסמכים נכנסים נוצרו במקומות אחרים, כל מיני מקומות אחרים, ששלחו מסמכים ליועמ"ש, בעוד שמסמכים יוצאים - נוצרו רק במערכת המחשוב של היועמ"ש והפרקליטות.

אני מצאתי שינויי זמנים רק במסמכים יוצאים, רק במסמכים מאוד ספציפיים, כי זה נוגע להדלפות, כל שאר המסמכים היוצאים, ובדקתי הרבה מסמכים יוצאים, הם בסדר גמור מבחינת הזמנים.

אין לזה שום קשר בשום צורה, למסמכים נכנסים, ממקורות שונים.
במסמך נכנס, אם הוא לא מוגן, השעון יכול להשתנות בו, בגלל מערכת ה-PDF הקולטת אותו.
זה לא שייך בכלל לנושא של מסמכים יוצאים, שכולם מוגנים. 
 
שורה תחתונה לסעיף הרביעי: לשקר - צריך לדעת (""לשקר אין רגליים"). איך אפשר לטעון, שבוצעה בדיקה על מסמכים נכנסים, בעוד שאני בדקתי מסמכים יוצאים?  

5. האם "תזוזת זמנים" במסמכים PDF היא תופעה \ תקלה \ טעות מוכרת ואפשרית?
זה מה שמופעי במסמך היועמ"ש אלי:


ביצעתי חיפוש עומק בכל מאגרי המידע הנוגעים למסמכי PDF, ולא מצאתי כל בסיס לטענה, שכאילו זו טעות המאפיינת קבצים מסוג PDF. אין דבר כזה.

יתרה מכך: כתוב באחד ההמדריכים המקצועיים לקבצי PDF כך (צילום):


אני מניח היועמ"ש קורא אנגלית ומבין מה כתוב כאן באנגלית.  

קבצי PDF הם הקבצים הכי חזקים ומוגנים שיש בתחום המסמכים, עבור גופים ממשלתיים שעיקר עיסוקם במסמכים, דוגמת משרד המשפטים. הסברים נוספים למתעניינים יש: כאן, וכאן.

השעון הקיים במסמכים הללו, לא זז ככה סתם, כי בא לו לזוז, כי היועמ"ש החליט שהשעון יכול סתם ככה לזוז. בטעות. אין דבר כזה וזה בלתי אפשרי.

זה סתם "ילקוט כזבים", שהיועמ"ש המציא בשבילי (כדי"לנקות" את "המדליפים"). 

הסברים לגבי אפשרויות שינוי שעונים במסמכי PDF יש למשל כאן, כאן, כאן וכאן. הכל נעשה ע"י שינוי ידני במחשב המקומי, שינוי, שרק בעל הגישה למחשב ולמסמך - יכול לבצע. 

יתרה מכך. לאחר שפרסמתי את המאמר הראשון, כמה חוכמולוגים טענו באזניי, שיש תוכנות, שניתן לשנות בעזרתן את התאריך של מסמך PDF ולעקוף עי"כ את המנגנונים של ההגנה ו"הטבעת הזמן" של מערכת ה-PDF. 

זה נכון. יש כמה תוכנות כאלו (למשל כאן, כאן, כאן וכאן), התוכנה הכי נפוצה לעניין זה היא של נירסופט - כאן. לא חידשתם לי מאומה, בטיעון הזה. 

הבעיה: לא ניתן בשום צורה לטעון תוכנות פיראטיות או תוכנות לא מאושרות למחשבים בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש.

הכל (במשרד המשפטים בכלל ובפרקליטות ובלשכת היועמ"ש בפרט) נשלט ומבוקר ע"י מערכת מרכזית. המערכת מוצפנת ומפתחות הצפנה יש לכל עובד המחזיק במפתח הצפנה אישי ואסור לו לבצע כל טעינת תוכנות חיצוניות כאלו. המחשבים מנוטרים כל העת מרחוק ומפוקחים באופן מרכזי ומאוד קפדני ע"י יחידת המיחשוב של משרד המשפטים - במערכת NOC (מוקד בקרת רשת) ו-SOC (מוקד בקרת איומי אבטחה וסייבר). אין אופציה מעשית כזו. כל טעינת תוכנה לא מורשית למערכת המוגנת הזו, מייד מזוהה ונחסמת ומי שביצע זאת מוזמן מיידית לברור. 

יתרה מכך: פרקליט, שטוען תוכנה כזו (לשינוי שעון ב-PDF) במחשב שלו, מייד מחשיד את עצמו, כמי שמתכנן "לזייף שעונים" במסמכים רשמיים למטרות פליליות, לכאורה. זה נראה תסריט בלתי סביר לחלוטין. 

ההסברים להזזת השעונים ולמה זה קרה דווקא ב"מסמכים הרגישים" המודלפים ובהם בלבד, יש בכתבה הראשונה. "הזזת השעונים" חשפה מאיזה מחשבים בוצעו ההזות הללו בשעונים ומי תזמן בין ירושלים לת"א בעניין זה, ב"הזזות שעון", שבוצעו רק במסמכים הרגישים ביותר שהודלפו.

כל טיעון אחר, דורש חקירה יסודית ומקצועית, ע"י מומחי מחשבים, בדיקה שלא נעשתה. 

זה "ברור כשמש" למה הוזזו השעונים רק במסמכים הרגישים. בפרקליטות רצו "להפיל את התיק" של ההדלפות על פרקליטי נתניהו. רצו ליצור את הרושם, שהמסמך הרגיש הודלף מאוחר יותר ממועד יצירתו המקורי - כבר כשהיה בידיים של עורכי הדין של נתניהו. אבל המזימה השפלה הזו נחשפה על ידי בכתבה. 

זה היה הטיעון של הפרקליטות כל הזמן ועו"ד שי ניצן ניצן (למשל כאן) טען זאת במפורש, בראיון שנערך עימו, שההדלפות באות מפרקליטי נתניהו.

הוכחתי "שחור על גבי לבן", שזה פשוט שקר, ו"הזזת השעונים" רק ב"מסמכים הרגישים" שהודלפו, הוכיחה את השקר הזה. 

שורה תחתונה לסעיף החמישי: לשקר - צריך לדעת (""לשקר אין רגליים"). איך פתאום, רק ב"מסמכים הרגישים" המודלפים, נולדה תופעת "הזזת שעונים"?

בפני וועדת המכרזים שדנה בעניינה של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, לא הוצג המידע שיש כנגדה ראיות פורנזיות (ראיות מדעיות חד ערכיות, מבוססות על בדיקת מסמכים), ראיות המוגנות כמוחלטות על פי חוק המחשבים ופקודת הראיות (סעיף 10 – 36 על כל תת סעיפיו ובמיוחד תת סעיף (ב) תחת הכותרת: "רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי", המוכיחות שמהמחשב שלה הודלפו חומרים מסווגים לעיתונות, והמידע הפורנזי הזה לא נבדק בצורה מקצועית (או בכלל) .

רק חקירה מקצועית ועצמאית תפענח את הנושא הזה. לא השקרים של היועמ"ש במכתבו אלי. 

אם מישהו חושב שהכזבים של היועמ"ש שחשפתי כאן למעלה הם דבר יוצא דופן, אז אני ממליץ לקרא בעיון את מכתב היועמ"ש הקודם עו"ד וינשטיין לגבי ד"ר מנדלבליט - כאן, ולקרא בעיון את המאמר שפרסמתי זמן קצר לאחר שעו"ד ד"ר מנדלבליט נכנס לתפקידו תחת הכותרת: "ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה מנותק לגמרי מהמציאות"', מאמר שכולל בתוכו מסמך קריטי ביותר בחתימת ידו, שהוא העלים (ובכוונה) מכתב החשדות, מכתב האישום ומחומרי החקירה. 

די ברור, שהיועמ"ש לא יורה על חקירה כזו. הפרקליטות נמצאת מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. 

הערה קטנה וחשובה לקוראים, לפני הנספחים החשובים שיש כאן בהמשך: את טיוטת המאמר הזה העברתי לתגובה ליועמ"ש ביום 9.10.19 בערב (הפנייה נמצא במלואה כאן, למתעניינים, "אישור קבלה" מלשכת היועמ"ש קיבלתי כבר באותו ערב - כאן), והמתנתי מספיק ימים, כדי לאפשר ליועמ"ש להגיב.

מי שיקרא בעיון את פנייתי ליועמ"ש לתגובה, אולי יצליח לגלות, ששתלתי (בכוונה) טעות אחת בטיוטה, ששלחתי אליו, טעות שחוזרת על עצמה פעמיים במהלך טיוטת המאמר.

אם לא הבחנתם בטעות הזו, אז הנה היא: כתבתי בטיוטה לתגובה, שתאריך המשלוח של הפקס אלי מהיועמ"ש, היה ב-23.10.19, בעוד שהתאריך הנכון הוא 23.9.19. למה "שתלתי טעות" בתאריך? כדי לבחון אם היועמ"ש או מי מאנשיו, בודק את הפניות שלי ברצינות ולעומק. אם כן, הייתי אמור לקבל תגובה מיידית מהיועמ"ש, אחרי פנייתי אליו ב- 9.10.19 בנוסח: "אבי וייס, גם אתה טועה ומטעה בתאריכים". אולם, לא קיבלתי תגובה כזו. כנראה שהיועמ"ש חזר להרגל הקבוע שלו, "לא לספור אותי ממטר".
בכל מקרה, ברגע שתתקבל תגובה, נציג אותה לקוראינו. 

מתן ההיתר להדלפות בידי הפרקליטות ע"י היועמ"ש, כעולה בברור ממכתבו אלי, כמנותח כאן למעלה, מבטל הלכה למעשה את החוק הקיים בישראל ומעיד בברור שלא רק אותי "לא סופרים ממטר", אלא את המחוקק והמחוקקים.
כלומר: "לא סופרים ממטר" את שלטון החוק ואת הדמוקרטיה. 

עדכון 23.10.19: הכתב אלי ציפורי פרסם ב-News1 חשיפה מאוד חריפה תחת הכותרת: "ליאת בן-ארי איימה והגישה תצהיר כוזב לבית הדין לעבודה". מומלץ לקריאה. 

עדכון 24.10.19: בעקבות ההדלפה מעו"ד ליאת בן-ארי שווקי לכתב "החדשות 13" אביעד גליקמן, שפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א תמליץ ליועמ"ש להשאיר את התיקים כנגד נתניהו עם אותם סעיפי אישום (כמופיע בתמונה משמאל), זאת, מבלי שהיה בידם מספיק זמן לקרא את כל חומר האדיר במימדיו וןבהיקפו מהשימוע, שהתקבל בלשכת היועמ"ש מפרקליטי נתניהו (כאן), מעידה על כך, שיש לפרק את היחידה הזו ולחקור את הפרקליטים והפרקליטות (שקשורים בתיקים הללו) והעובדים ביחידה הזו, בחשד של "בישול פוטש" - באמצעות "תפירת תיקים", בחוטים גסים ביותר.

זאת, עם חשד לכאורה לתכנון "הפיכה שלטונית", באמצעות "פיברוק תיקים", שקרים, בידוי ראיות ועוד, שזה אוסף אדיר (לכאורה) של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל. תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה בקשר לתיקים הללו בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א. זו, ללא ספק, "תסמונת יום כיפור" של הפרקליטות. "יום שחור" לשלטון החוק והצדק,במדינה שאמורה להיות דמוקרטית. 

אלי ציפורי העלה (כאן) פוסט נוקב בנושא הזה. מומלץ לקריאה. 

עדכון 25.10.19: פרופ' דורון מנשה, פרופ' חבר בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, כשתחום התמחותו העיקרית הוא דיני הראיות במשפט הפלילי, פרסם מאמר בנושא: "תיק 4000 ושאלת הסיקור האוהד ועבירת שוחד" - כאן. כתבה זו משלימה את הכתבה הנרחבת בנושא זה ב"מקור ראשון" - כאן. מומלץ לקריאה. 

עדכון 27.10.19. פורסם בהארץ (כאן): "קו ההגנה של נתניהו בתיק 4000: ניר חפץ פעל למען אלוביץ' ממניע כלכלי אישי. סנגוריו של ראש הממשלה טענו בשימוע כי עד המדינה פעל למען בעל השליטה לשעבר בבזק כדי לקדם את ענייניו בתחום התקשורת, ולא בשליחותו של נתניהו, שלדבריהם לא היה מודע לכך".

עדכון 27.10.19: על פי פרסום של "חדשות 13" (כאן), בכירים במטה הבחירות של הליכוד (עופר גולן ויונתן אוריך), הטרידו את עד המדינה שלמה פילבר (בתמונה משמאל). זאת, מבלי שהוא התלונן על "הטרדה" כזו. 

פורסם שמנהל הקמפיין עופר גולן נחקר באזהרה, בחשד שדאג לכך שרכב של חסידות ברסלב ישמיע כינויי גנאי סמוך לבית עד המדינה ב"תיק 4000". עוד בכירים ייחקרו בהמשך.

זו בדיחה שמתאימה ל-1 באפריל ולא לסוף חודש אוקטובר. הוא בכלל לא "עד מדינה". הוא לכל היותר "עד תביעה", או "עד עוין" (מה שיצא קודם...). "סיפורי הברון מינכהאוזן", שמתאימים לאווירת השקרים והספינים השקריים הרבים, שיש סביב "תיק 4000".

עדכון 28.10.19: פורסם בחדשות 12: "יונתן אוריך, דובר הליכוד ומיועציו הבכירים של נתניהו, טוען: חוקרת משטרה חיטטה בטלפון שלי בהודעות שלא קשורות לפרשת עד המדינה. בפנייה דחופה ליועמ"ש נטען: המידע הועבר בקבוצה שנקראת "השלמות תיק 4000". נתניהו בתגובה: החרמת הטלפונים - פיגוע דמוקרטי". עדכון המשך התפתחות הפרשה הזו מצוי כאן. 

עדכון 31.10.19: היועמ"ש "סגר" את הנושא של התלונה בגין "תצהיר כוזב" לבית הדין לעבודה, של עו"ד ליאת בן ארי שווקי - כאן.

עדכון 3.11.19: מצ"ב כאן המכתב ששלח היועמ"ש הוקדם עו"ד וינשטיין ב-20.5.15 לראש הממשלה נתניהו, בנוגע להתנהלותו הבעייתית של עו"ד ד"ר מנדלבליט בפרשת הרפז.

זה מסמך שהשיג עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר (היום בחדשות ערוץ 13). נדמה לי שיש חשיבות לפרסום לציבור הפרטים האלה, שהציבור ידע מי האיש שצפוי להכריע את גורלו של ראש הממשלה נתניהו בתיקים התפורים, שנתפרו לו בחוטים גסים. 

בהזדמנות זו מומלץ מאוד להיזכר מה כתב בפוסט האישי שלו הכתב והתחקירן רביב דרוקר, לפני ש"הפך את עורו", על ד"ר אביחי מנדלבליט ב-4.1.16 וטפרסם זאת תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "המסמך המלא של ויינשטיין על מנדלבליט והשאלה המטרידה – האם אפשר למנות ליועהמ"ש אדם ששיקר בחקירותיו?".

עו"ד אורנה סרויה שלחה מכתב נוקב ביותר (שלא קיבלה עליו כל תגובה מאיש מהמכותבים) בנושא טיוח פרשת "אשכנזי\ הרפז", כשהחשוד הכי חשוב שלא הועמד לדין בפרשה חמורה זו, הוא ד"ר אביחי מנדלבליט - כאן. 

עדכון 4.11.19: השערורייה "המריאה לשחקים" (כאן): היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט לפרקליטי נתניהו: "לא אחקור הדלפות מחקירות רה"מ". במכתב מטעמו של ד"ר מנדלבליט נדחו פניות עורכי דינו של נתניהו בעניין הדלפות לכאורה של חומרים מחקירות ראש הממשלה. "אין מקום לפתוח בבדיקה או בחקירה של המקרים", נכתב על ידו. המסמך השערורייתי הזה (החתום כרגיל ע"י ד"ר גיל לימון) - נמצא כאן, למתעניינים.

עדכון 26.11.19: הקלטות ד"ר מנדלבליט מפרשת הרפז פורסמו ע"י אתר 0404 - כאן והדלפה - כאן (ההקלטות נחסמו בצו איסור פרסום). זה שד"ר מנדבליט נוהג באופן קבוע לשקר, כבר חשפנו מזמן וכמה פעמים, למשל כאן. אבל לא רצו להאמין לי.

לא ברור כיצד עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט מונה ליועץ משפטי לממשלה, אחרי שהיה ברור מי הם חבריו (כמופיע בתמונה משמאל). 

קשרי הידידות בין ד"ר אביחי מנדלבליט למשל לחברי כנסת דהיום ממפלגת "כחול לבן" (החבר''ה מ"תיק פרשת הרפז"...) ו"שונאי נתניהו" מובהקים, לא הייתה סוד. ממש לא.  

בנוסף, ההחלטה של היועמ"ש הקודם עו"ד יהודה וינשטין לגבי "תיק פרשת הרפז" (המסמך המלא נמצא כאן), הייתה ידועה לצמרת הממשלה ולצמרת המשפטית ולנש"מ, הצמרת שהחליטה על מינויו למזכיר הממשלה ואח"כ ליועמ"ש.

עוד קודם למינויו של ד"ר מנדלבליט ליועמ"ש, כבר בשלב שהועלתה ההצעה למנותו ליועץ המשפטי לממשלה, כתב עו"ד וינשטיין מכתב מאוד נוקב וחד-משמעי לנתניהו, ראש הממשלה, מכתב (שנמצא כאן, למתעניינים). זה היה מכתב שנועד היה למנוע את מינויו של ד"ר מנדלבליט ליועמ"ש, אבל זה משום מה לא קרה. אלו שאישרו את מינויו, סרבו, משום מה בזמנו, לקבל את העובדות הנכונות לגביו אופיו ומידותיו, מה שברור כיום לרבים וטובים, וכעולה מניתוח המסמכים עליהם הוא חתום ומדבריו שלו עצמו באמצעי התקשורת. 

עדכון 21.12.19: אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן) שבו הוא מצביע במפורש מי עומד בראש ההדלפות מהפרקליטות (עבורי ועבור קוראי Telecom News אין בזה כמובן כל חדש...): "המדליף מס' 1: מנדלבליט נפגש 71 פעמים (!) עם אנשי תקשורת עד להגשת כתב החשדות נגד נתניהו. תלונה לפרקליטות על היחסים הפליליים לכאורה שבין מנדלבליט לבין דנה וייס הוגשה בסוף השבוע בדרישה לחקור את מנדלבליט באזהרה בחשד לעבירות של הדלפה והטיה לסיקור אוהד מחדשות ערוץ 12". 

עדכון 22.12.19: פורסם כאן, שעו״ד יוסי כהן (המייצג את משפחת נתניהו), שלח לעו"ד ד"ר מנדלבליט - היועמ"ש, התראה לפני נקיטת הליכים, מאחר ואינו פועל לחקור ההדלפות... עו״ד יוסי כהן כותב במכתבו ליועמ״ש מנדלבליט בשם נתניהו: "החלטתכם שלא לקיים חקירה פלילית על הדלפות חומרי חקירה מתיקי ראש הממשלה, אינה מקובלת. יש אמצעים לחשוף את המדליפים".

עדכון 16.2.20: פורסם כאן: חשיפה: שעתיים לאחר שמנלבליט ישב עם 'איש תקשורת' – התפרסם לו"ז כתב האישום נגד נתניהו.
הערת המערכת: מזמן חשפנו שד"ר אביחי מנדלבליט הוא שקרן, תחמן ומדליפן. מזמן הוכחנו מי הדליף וכיצד בהוכחות חד-משמעיות (ראיות פורנזיות). מזמן כתבנו שהוא "המכשול הגדול ביותר בישראל לקיום שלטון החוק". מזמן קראנו להקמת ועדת חקירה בנושא. אבל הוא ממשיך בשלו, הוא "הסגן של אלוהים", נמצא מעל לכל חוק ונורמה. 

עדכון 23.2.20:
א. פורסם כאן פוסט חריף של אלי ציפורי: "מוטי גילת, תועמלן הפרקליטות מכספי ציבור, הסגיר את המדליף הפלילי שלו: אביחי מנדלבליט. מנדלבליט על דן אלדד: "הוא רוצה לשבור את הראש? שישבור את הראש! שיתאבד! שיאכל את הדייסה שבישל אותה".

ב. פורסם כאן וכאן: אבישי גרינצייג: "עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה, היתה זו שהמליצה דרך פרקליט המדינה שי ניצן למנות את השופטת מרגולין לביהמ"ש המחוזי. מרגולין היא זו שישבה בתיק איתמר שמעוני שעיקרו סיקור אוהד כשוחד ודבריה משליכים על תיק 4000". ככה בדיוק "הקליקה" עובדת ותופרת בחוטים גסים את תיק 4000.

עדכון 25.2.20:
א. אלי ציפורי פרסם כאן פוסט בזו הלשון: "מנדלבליט שוב משקר: ועדת האיתור לבחירתו ליועץ המשפטי לממשלה החליטה שלא להתייחס ולא להכריע, לכאן או לכאן, בסוגיות שהתעוררו בפרשת הרפז. כלומר, ועדת האיתור מעולם לא הכשירה את התנהגותו בפרשה כפי שמנדלבליט טוען". 

פסט זה בא בהמשך לפוסט שלי: חשיפה חדשה של רמי קרן. ד"ר מנדלבליט עבר על ניגוד העניינים של עצמו כשהמשיך לטפל בענייני נתניהו, כאשר גבי אשכנזי נכנס לפוליטיקה במפלגה יריבה. הוא גם ניטרל לחלוטין את היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עימה היה אמור להתייעץ בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים. לאחרונה מנע ממנה להגיש חוות דעת בעניין ועדת הבדיקה \ חקירה בנושא מח"ש. בכך, הוא הפך להיות מפר חוק סדרתי וכרוני. הפך להיות מפר כל נורמה קיימת, מפר סדרתי ברמות שלא נתפסות. הבור הכי גדול שהיה אי פעם בעולם המשפט במדינות העולם החופשי. שלא לדבר על כך שהוא גם מדליף סדרתי ועומד בראש קבוצה שמדליפה סדרתית מהפרקליטות. עבורי, לצערי, זה לא הפתעה וזה מתואר בהרחבה בכמה מקרים בולטים ומתועדים על ידי למשל כאן: http://bit.ly/Tik4000No33. הציבור בכלל לא מבין מה יש לנו כאן. זה הבור המשפטי הכי מזעזע שאי פעם תועד בישראל. המסמך של ניגוד העניינים של ד"ר מנדלבליט שהוסתר עד כה מהציבור נחשף ע"י רמי קרן (ראה תצלום מצ"ב) ומוכיח - האיש הזה קיבל החלטות בניגוד עניינים מוחלט. מוחלט!!!! מדהים!!!

ב. פורסם פוסט חריף של ציפורי (כאן) בעקבות פוסט שלי בזו הלשון: "עוד חשיפה על מעללי מנדלבליט: ממשיך לפעול בניגוד עניינים עם גבי אשכנזי ואף ניטרל את היועצת המשפטית של משרד המשפטים שהיתה אמורה לפקח על ניגוד העניינים שלו; הוא הרי מעל לכל חוק. חשיפה חדשה של רמי קרן. ד"ר מנדלבליט עבר על ניגוד העניינים של עצמו כשהמשיך לטפל בענייני נתניהו, כאשר גבי אשכנזי נכנס לפוליטיקה במפלגה יריבה. הוא גם ניטרל לחלוטין את היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עימה היה אמור להתייעץ בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים. לאחרונה מנע ממנה להגיש חוות דעת בעניין ועדת הבדיקה \ חקירה בנושא מח"ש. בכך, הוא הפך להיות מפר חוק סדרתי וכרוני. הפך להיות מפר כל נורמה קיימת, מפר סדרתי ברמות שלא נתפסות. הבור הכי גדול שהיה אי פעם בעולם המשפט במדינות העולם החופשי. שלא לדבר על כך שהוא גם מדליף סדרתי ועומד בראש קבוצה שמדליפה סדרתית מהפרקליטות. עבורי, לצערי, זה לא הפתעה וזה מתואר בהרחבה בכמה מקרים בולטים ומתועדים על ידי למשל כאן: http://bit.ly/Tik4000No33. הציבור בכלל לא מבין מה יש לנו כאן. זה הבור המשפטי הכי מזעזע שאי פעם תועד בישראל. המסמך של ניגוד העניינים של ד"ר מנדלבליט שהוסתר עד כה מהציבור נחשף ע"י רמי קרן (ראה תצלום מצ"ב) ומוכיח - האיש הזה קיבל החלטות בניגוד עניינים מוחלט. מוחלט!!!! מדהים!!!"

עדכון 22.4.20: היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט לפתע להיאבק ולאיים בחקירה פלילית בנוגע להדלפות מישיבת הממשלה בנוגע לקורונה. מכתבו נמצא כאן, למתעניינים. זה מעורר מיד את השאלה: מי יחקור את ההדלפות של ד"ר מנדלבליט עצמו? בנושא זה עלה פוסט מאוד חריף של אלי ציפורי (כאן) תחת הכותרת המדברת בעד עצמה ובתוכן [ציטוט]: "אוי לבושה: מנדלבליט, המדליף הפלילי מתיקי נתניהו מאיים לחקור הדלפות מישיבות ממשלה. איזו בדיחה ואיזו צביעות! אביחי מנדלבליט, אחד המדליפים הפליליים הבולטים בתיקי נתניהו, מאיים על חברי הממשלה בחקירה פלילית על הדלפות במהלך דיוני הקורונה. רגע, אבל כשהוא סירב לחקור את ההדלפות בתיקי נתניהו הוא דיבר גבוהה גבוהה על דמוקרטיה וזכות הציבור לדעת, אז מה קרה פתאום מר מנדלבליט? אולי הגיע העת לחקר גם אותך, את שי ניצן ואת ליאת בן ארי, בשם העקרונות שאליהם הטפת היום במכתב האיום שלך? הרי אתה יודע מה תהיה התוצאה אם תעברו פוליגרף: כולכם תעמדו לדין."
 

נספח א':
השאלות הנוקבות שלי לנש"מ ומשרד המשפטים שלא נענו.
היות והמידע הקיים בחשיפות שלי (לרבות תגובת היועמ"ש, שקיבלתי בפקס) לא הוצג לוועדת המכרזים בנש"מ, פניתי ביום 26.9.19 בדחיפות לצמרת נש"מ [נציבות שירות המדינה] ולצמרת משרד המשפטים בפניה הבאה:

"הנדון: המינוי הפגום של עו"ד ליאת בן ארי שווקי.
שלום רב ושנה טובה,
לעניות דעתי נפלה שגגה בקידום של עו"ד ליאת בן ארי שווקי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.
זאת, מפני שבפני ועדת המכרזים, שדנה בעניינה, לא הוצג המידע, שיש כנגדה ראיות פורנזיות (ראיות מדעיות חד ערכיות, מבוססות על בדיקת מסמכים) המוכיחות, שמהמחשב שלה הודלפו חומרים מסווגים לעיתונות, והמידע הפורנזי הזה לא נבדק בצורה מקצועית (או בכלל).

מדובר בחשדות חמורים למעשים פליליים, לכאורה, שנעשו לאורך זמן ושנעשו על ידה ו\או על ידי אנשים הנמצאים במשרד \ לשכה שלה בידיעתה האישית (כי רק לה יש את מפתח ההצפנה האישי לגישה למחשב המצוי אצלה במשרד).

לא מדובר במידע חשאי. אני פרסמתי 2 כתבות בנושא "חשיפת המדליפים": בתאריכים: 14.5.19 ו19.5.19- עם כתבה מסכמת ב-.20.5.19 

המידע הזה הועבר בתחילת חודש מאי 2019 לתגובת היועמ"ש והוא אכן, באיחור של 4.5 חודשים, השיב לפנייתי, עם תגובה כללית (אך לא פרטנית ולא מבוססת על בדיקה פורנזית), תגובה הטוענת דברים שונים (שכרגע לא אתייחס למה ששגוי במענה הזה של היועמ"ש, כי זה לא העיקר של פנייתי כאן).

תגובת היועמ"ש במלואה מצויה כאן – וניתנת להורדה ולהדפסה.

התגובה הזו נשלחה אלי ממש לפני הדיון בוועדת המכרזים בקידומה של עו"ד ליאת בן ארי שווקי, לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה, ולכאורה, ניתן לראות במכתב הזה של היועמ"ש (החתום ע"י העוזר הבכיר ליועמ"ש, בשמו), מעין "כתב טיהור" מהחשדות הללו, אם כי שמה של עו"ד ליאת כלל לא מוזכר במכתב, אפילו לא ברמז, ולא נעשתה שום בדיקה פרטנית \ פורנזית מול הראיות הפורנזיות שחשפתי, ראיות, שמצאו קשר חד-ערכי, לכאורה, בין ההדלפות למחשב הנמצא אצלה במשרד.

היות והמידע הזה, שהיה ידוע לכל עם ישראל (למי שקרא את סדרת החשיפות באינטרנט \ באתר שלי), ובמיוחד לצמרת משרד המשפטים וליועמ"ש עצמו, אליו שלחתי את כל הממצאים הפורנזיים טרם הפרסום, המידע הזה לא נבדק ע"י איזה גוף כלשהו, שיכול לבצע בדיקות פורנזיות לממצאים שהצגתי, והעניין החמור, לכאורה הזה, בכלל לא הוצג בפני ועדת המכרזים בעת הדיון.

לכן, מן הדין לעניות דעתי, לפסול ולבטל את החלטת הוועדה לקדם את עו"ד ליאת בן ארי שווקי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.

זאת, כי המידע הרלבנטי והחשוב ביותר, שנוגע אליה אישית, לא הוצג בפני הוועדה הנכבדה.

אודה לתגובתכם המהירה".

תגובה טרם קיבלתי, למרות שעבר כבר לא מעט זמן מאז שפניתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה.

נספח ב':
עיקרי "העקרונות" והסממנים הבולטים (4 עקרונות מובילים, שזיהיתי בניתוחים הרבים, שערכתי בסדרה), של מהלכי "תפירת התיקים" של "הקליקה":

• אין לוחות זמנים (ואם יש זמנים - הם בד"כ שגויים). זה קו עקבי בכל "תיק 4000", כדי "להניע אירועים והחלטות" ב"מנהרת הזמן" קדימה ואחורה, כדי שהעדויות תתאמנה לתיאוריה של ה"עבריין הסדרתי", כלומר: נתניהו. בהדלפות לגבי עדותו של "עד המדינה" שלמה פילבר זה מאוד בולט, וזה גם קיים בעדויות אחרות (למעשה, כמעט בכולן). בעדותם, עדי השקר וגם עדים מבולבלים וספינולוגים אחרים, לא הבינו איך "הם נופלים בפח" של "הנעת הזמנים" ע"י החוקרים והפרקליטים המלווים (מפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), ולכן הם שוב ושוב טועים ומטעים בתשובותיהם, כשהם מסתמכים רק על זכרונם ולא על מסמכים מזמן אמת. מלבד זאת, חלקם, המציא, כהרגלם, גם שקרים וספינים משל עצמם, כדי להיראות "טובים" בחקירה, לפי הכוונת החוקרים והפרקליטים המלווים. 
• אין עימות ואימות בין העדות החשובה לתיק, לבין מסמכים מזמן אמת הסותרים (או מחזקים) את העדות הזו. זה חלק מהותי ב"תפירת" התיק. במקום לחתור לגילוי האמת (שזו מטרת החקירה), חתרו ב"קליקה" לחפש הרשעה של נתניהו בכל מחיר, תוך התעלמות מוחלטת מהאמת. כל המסמכים הסותרים את העדות היו בידי המשטרה והפרקליטות, אבל הם פשוט התעלמו מהם (למשל, התעלמו לגמרי מהמסמכים המוצגים בסדרת 32 הכתבות המפורטת כאן למטה בנספח ד'). 
• אין עימות ואימות בין העדות לעדויות אחרות בנושא, עדויות היכולות לסתור (או לתמוך) בעדות המרכזית הקיימת בתיק. יתרה מכך, עדים מרכזיים רבים (לפחות 12 עדים חשובים), שעדותם הייתה יכולה לסתור את כל מה שיש בתיק 4000, כלל לא נקראו לחקירה, כדי "לא לקלקל את התיק". אולם, הם יכולים להגיע לבית המשפט כעדי הגנה (ככל שיתקיים משפט) ולכן אי גביית עדותם, היא מחדל חמור ביותר של "הקליקה". 
• אין התייעצות עם מומחי רגולציה, כדי לנסות לבדוק אם העדות המרכזית הזו הגיונית ונכונה, בהקשרים של פעילות הרגולציה והתפתחותה בשוק התקשורת. התיק ההזוי הזה, בשם "תיק 4000", היה נגנז ביומו הראשון, אם החוקרים והפרקליטים המלווים היו מתייעצים עם מומחי רגולציה עצמאיים וישרים בתחום התקשורת (יש כמה כאלה בישראל, כולל עורכי דין מומחים ברגולציה המאוד ספציפית הזו). 

נספח ג':
עקרונות ההדלפות ל"תקשורת המגויסת" על ידי "הקליקה":
ההדלפות (בשונה מההודעות הרגילות לתקשורת), שמגיעות מהפרקליטות, מדוברות משרד המשפטים ומלשכת היועמ"ש, הן כמעט כולן מיחזור של הדלפות קודמות, כל פעם בתוספות אחרות ודגשים אחרים, וכוללות 3 סוגים של הדלפות:

• הדלפות של קטעים קצרים ונבחרים מהעדויות של עדי השקר (2 "עדי מדינה" ו-2 עדים, שמשום מה אינם "עדי מדינה", אבל בפועל הם "עדי מדינה"), כדי להראות לציבור (שממילא לא מבין בתחום), כאילו יש ראיות מוצקות ביותר ב"תיק 4000".
• הדלפות של רכילויות ושטויות, שאין להן כל קשר ל"תיק 4000". חלק מההדלפות שייכות בכלל ל"תיק בזק", שבו נתניהו לא נמצא. מה ההבדלים בין 2 התיקים הללו? פירוט כאן. אולם, ההדלפות הללו יוצרות רושם של "עבריין סדרתי". זו גם הסיבה, שהפרקליטות והיועמ"ש חיברו ביחד את תיקי 1000, 2000 ו-4000 ב"כתב חשדות" אחד, למרות שאין קשר מעשי בין התיקים. זאת, רק כדי להציג תמונה של: "נתניהו הוא עבריין סדרתי". ההדלפות הללו מהמדליפים, ממשיכות בדיוק באותו קו, בלי שהציבור קולט, שבכלל אין שום עבירות, או חשד לעבירות, שנוגעות לנתניהו, במה שמודלף, וזו רק רכילות חסרת כל משמעות פלילית, שמתאימה למדורי הרכילות בעיתונות, ולא לתיק פלילי רציני. 
• הדלפות של רכילויות ושטויות, של תיקים שנסגרו (בעיקר הכוונה לסגירת התיקים כנגד שרה נתניה ויאיר נתניהו, במסגרת ההחלטות של היועמ"ש ב"תיק 4000"), כדי ליצור "דעת קהל", שתלחץ על היועמ"ש, שאולי ישקול כן לפתוח את התיקים הסגורים הללו (דבר שלא אפשרי מבחינה מעשית, ללא ראיות חדשות לגמרי ומוצקות, שלא היו ידועות קודם). את הקו ההזוי הזה "דוחפים לציבור" בעיקר "אוהדי שי ניצן וליאת בן ארי שווקי". 

ספינים וכזבים הם מוצר פטור ממס. לכן, אפשר לייצר אותם בלי כל מגבלה. זה מה שמתרחש ב"זירה", שאני עוסק בה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה. אני לא עוסק בספינים - אלא בעובדות. מאות מסמכים מקוריים ועשרות עדויות המפורטים ב-32 פרקי הסדרה הקודמים, שרשומים בנספח ד' כאן למטה ובעשרות הפרקים המשלימים.

כך, ה"קליקה" מתאמת ופועלת ומדליפה כל הזמן, ובמיוחד לקראת הבחירות, כחלק מניסיון "הפוטש". זאת, כדי להמציא לציבור בשטף מתמיד, "ראיות זהב" כביכול, לגבי ה"עבריין הסדרתי נתניהו" ובמיוחד ב"תיק 4000". ההשפעה על דעת הקהל היא מאוד חזקה, ולכן אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, לבדיקת הנושא החמור הזה (של "פוטש" במסווה משפטי, כדי לשנות את סדרי השלטון בישראל. יש לתופעה הזו גם שם מדעי בתחום מדעי החברה: Deep State - "שלטון הפקידים"). פירוט נוסף בעניין חמור זה יש בנספח ד' כאן ובכתבה "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 

נספח ד':

קישור למאמר: "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת 32 הפרקים הקודמים בסדרה, שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?
• הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מהפיכה שלטונית שיש לחקור
• סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?
• תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.
• תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים.
• תיק 4000: מסמר ענק נוסף לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי).
• תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!
• חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000.

מבחר ממאות פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• הטענה של נתניהו ש"אין תיק 4000" נכונה. המשטרה חוקרת בכיוון הלא נכון!
• התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו.
• חשיפת מה שלא רוצים שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל).
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
• האם נתב פרטי משלך יפעל בשירותי ה"שוק סיטונאי" של פרטנר על הוט?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.
• תיק 5000: סלקום-IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק.
• עוד 4 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת למען סלקום?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מתי תפוטר הצמרת העובדת נגד הציבור?
• עוד 10 שערוריות במשרד התקשורת: מה עם הצמרת הפועלת נגד הציבור?
• נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר.
• IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל!
• "משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת".
• 6 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "שלטון הפקידים" יסתיים וייחקר?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• 15 שערוריות נוספות במשרד התקשורת: מתי "הכאוס" יסתיים וייחקר?
• חשיפה: כיצד היועמ"ש "הכשיר את השרץ" של "המכרז התפור" בפרקליטות.
• האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההיסטוריה"?