מאת: אבי וייס, 30.12.15, 07:30

בפרק השלישי בסדרה (סיכום הפרקים הקודמים בסדרה מצוי בסוף המאמר), נחשוף את מסכת השקרים והתחמונים, ש"קליקת הפרקליטים" בשת"פ סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה שמילה מימון "האכילה" את "הוועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים", כדי שתאשר את הקנסות הבלתי חוקיים, הלא ראויים, של המנכ"ל שלמה פילבר, (בתמונה), קנסות, שהוכנו למענו ע"י שמילה מימון וצוותו.  

הקדמה
היות והשקרים והתחמונים נמשכים בכל 5 המקרים של קנסות, שהוטלו ע"י שלמה פילבר, בתיקים, שהוכנו עבורו ע"י שמילה מימון, ושנידונו בפני "ועדת הקנסות" (ב-2 דיונים המפורטים כאן וכאן, שכוללים 5 קנסות, 4 קנסות על בזק וקנס אחד על הוט), בחרתי לנתח ולחשוף כאן את הקנס הראשון בסדרה (קנס על בזק בגין שימוש בטווח מספרים, שלא הוקצה לה).

זאת, משום שבקנס הזה יש את הקושי הרב ביותר עבורי להוכיח את מה שאני טוען, שהקנס הזה הוא בלתי חוקי ולא ראוי, משום שאין חילוקי דיעות לגבי העובדות המוצגות במקרה הזה. בזק מודה בפה מלא, שהיא חילקה 800 מספרים ללקוחות עסקיים בטווח המספור עם הקידומת 0882 ולאחר שהעניין נתגלה, החליפה ללקוחות הללו את המספור השגוי למספור מורשה בקידומות שיש כבר בידה.

בכל 4 מקרי הקנסות הנוספים, שהוטלו ע"י שלמה פילבר, ושנדונו ב"ועדת הקנסות" (כפי שניתחתי בהרחבה כאן, כאן, כאן וכאן) יש חילוקי דיעות על העובדות עצמן. דהיינו: בזק והוט לא מודות בעובדות, ולכן בד"כ נהוג הכלל של: "כשיש ספק - הוא לטובת הנאשם".

בנוסף, בכל המקרים הללו אין שום סעיף חוק או תקנה, שההפרה שלו בגין המעשים שנטענו, יכולה לגרור קנס מצד המנכ"ל. אם לא די בכך, בכל המקרים הללו מדובר בעבירות לכאורה שבוצעו לפני שנים (בין שנתיים ל-4 שנים עברו מאז שהייתה, אם הייתה, ההפרה ועד להטלת הקנס והדיון אודותיו ב"ועדת הקנסות"). 

כך, שקל (יחסית) להוכיח בכל המקרים האחרים, שהקנס הוא לא חוקי ולא ראוי. זאת, עוד לפני שעסקתי בניתוח הטיעונים לגופם, בכל קנס וקנס. כל זאת, עוד לפני הדיון בזיופים (לכאורה) ובתחמונים הבלתי חוקיים, שבוצעו (לכאורה) בתהליך הטלת הקנסות והדיון בהם, כפי שחשפתי ב-2 פרקי הסדרה הקודמים, כאן וכאן.

לסיכום ההקדמה: אני בחרתי כאן דווקא את המקרה הכי קשה מבחינת הטיעונים שלי: אין חילוקי דיעות על העובדות וברור שבזק הפרה את התקנות הכתובות והכתוב ברישיונה, בעניין חלוקת מספרים ללקוחות (וזה בכלל לא משנה, בעולם הקנסות, אם זה היה בטעות, או ברשלנות, מצד מי מהעובדים או המנהלים של בזק). 

השקר הראשון: למה בכלל צריך להטיל קנס על שימוש במספרים לא מורשים?
השקר הזה מתחיל בהודעת המנכ"ל שלמה פילבר לציבור ולעיתונות (כאן), שבו הוא אומר, שהמספרים הם משאב ציבורי - משאב מוגבל. גם חברי "ועדת הקנסות" לא כל כך הבינו למה מטילים קנס על שימוש במספרים, שטרם הוקצו, ואז הם קיבלו את ההסבר הברור הבא היישר מפי "קליקת הפרקליטים" במשרד התקשורת (צילום מתוך פרוטוקול הדיון):

:

דהיינו:, נטען כאן, ע"י עו"ד ליאת גלזר (בתמונה משמאל), מהמחלקה המשפטית של משרד התקשורת, בהמשך לדבריהם של שמילה מימון ושלמה פילבר, שמדובר במשאב סופי ומוגבל. לכן, די ברור שצריך לפקח עליו ומי שמשתמש במשאב, שלא הוקצה לו, פוגע במשאב הזה, פוגע באחרים ופוגע בתחרות.

הבעיה: לשקר הזה אין בכלל רגליים. זאת מ-2 הסיבות הבאות:

א.טווח המספור עם הקידומת 0882 (שהוא טווח מספור בכלל לא אטרקטיבי), שייך רק לבזק. כלומר: רק בזק יכולה להקצות מספרים בטווח המספור הזה ללקוחותיה. היא פשוט טרם קיבלה את ההקצאה הזו, כי טרם סיימה את המלאי הקודם של מספרים שהיה לה.

את זאת לא רק אני אומר או חולם בשנתי, את זה אומר שמילה מימון בכבודו ובעצמו בהערת אגב, שחברי הוועדה בכלל לא שמו לב אליה בדיון (צילום מדיון ועדת הקנסות):


מה ששמילה אמר, תואם גם את הכתוב ב"תכנית המיספור". טווח המספרים 0882 הלא אטרקטיבי שייך לתחום המספור של בזק. דהיינו: לפחות בטווח המספור הזה, שבגינו הוטל קנס על בזק, אין שום משאב סופי ומוגבל. זאת, כי ממילא הטווח הזה שייך לתחום חלוקת המספרים של בזק ללקוחותיה. אם לבזק יהיה חסר מספרים, היא תוכל לקבל עוד (ויש המון רזרבה להקצאה של מספרים עבור בזק, מאות אלפי עד מיליוני מספרים יש ברזרבה של משרד התקשורת עבור בזק, כולל בטווח הזה של 0882). 

ב. בכלל, מספרים לטלפונים, בהגדרתם, אינם משאב סופי ומוגבל. מספרים זה משאב אין סופי. אם חסר מספרים להקצאה ללקוחות, מוספים עוד ספרה וזהו. לכן, המספרים הקוויים (לפי תקנים בינ"ל), שמשתמשים בהם בישראל, גדלו עד ל-9 ו-10 ספרות והמספרים הסלולריים בישראל גדלו עד ל-10 ספרות. אם יהיה מחסור, יוסיפו עוד ספרה, כמו שעשו לא אחת בעבר. זהו. 

בעבר הרחוק, בטרם קום המדינה ובשנות ה-50 וה-60, בעידן האנלוגי וניהול מספרים ידני, אכן היה קושי בהקצאת מספרים והם היו אז בגדר משאב יקר, די סופי ומוגבל, בגלל המרכזיות האנלוגיות הישנות והמוגבלות ביותר שהיו אז בבזק.

אולם, מאז שהמרכזיות של עולם התקשורת הפכו לדיגיטליות, אין שום מחסור במשאב הקרוי מספור. משאב המספרים הדיגיטלי הוא אין סופי. זה לא ספקטרום המוגבל פיזיקלית.

בניגוד למשאב המספור הטלפוני הלא מוגבל, משאב מספור אחר, שמשום לא לא מטופל ע"י משרד התקשורת וששמו IPv4, הוא כן משאב סופי ומוגבל (הוא גם נגמר), אולם, בו בכלל לא מטפלים במשרד התקשורת. נטפלים רק למספרים של בזק...

יתרה מכך. לא רק שאין שום מחסור במשאב של המספרים בישראל, בתחום המספרים הקוויים שבתחום ההקצאה של בזק, שנדונה כאן (לרבות קידומת 0882), יש עודף מספרים (!!).

למה? זה די ברור. כולם עוברים לסלולר ומקבלים מספרים סלולריים. אזי יש ירידה מתמדת, כל הזמן, בעיקר בשנים האחרונות וזה יתגבר מאוד בעתיד, בהיקף השימוש במספרים קוויים של בזק.

כך, שמחסור במשאב המספריים הקוויים אין, לא היה ולא יהיה. מדובר בטיעון שהוא בגדר שקר מוחלט וברור. 

שקר שני: במי פגעה בזק בשימוש במספרים הללו?
בהודעה של מנכ"ל משרד התקשורת (כאן), נטען, שבזק במעשה הזה שלה "פגעה בתחרות ובמתחרותיה", תוך ניצול כוחה המונופוליסטי, על חשבון מתחרותיה. המנכ"ל חוזר על זה כמה פעמים בהודעתו, למשל כמופיע בתצלום כאן:


אם לא די בכך, יו"ר "ועדת הקנסות", עו"ד חיים ארביב, מוסיף את הפרשנות שלו למצב הקיים כאן, כפי שהבין מהמנכ"ל, מהמסמכים שקיבל ומשאר חברי "קליקת הפרקליטים", שעבדו בעניין זה בשת"פ מלא עם שמילה מימון והנה הצילום:

כלומר, יו"ר ועדת הקנסות (בתמונה משמאל), מדווח כאן לוועדה בבת אחת על שני שקרים בו זמנית: בזק ניצלה מספרים אטרקטיביים, שאחרים היו יכולים לנצל, ושזו פגיעה בתחרות.

כבר הצגתי בסעיף הקודם, שרק בזק יכולה להשתמש בטווח המספרים הזה (שהוא בכלל לא אטרקטיבי). אז איך יש כאן פגיעה בתחרות??? הרי שום חברת תקשורת אחרת לא יכולה, לא אתמול, לא היום ולא מחר ולא בכלל, להשתמש בקידומת 0882 (!!).

איך בזק מחזקת את מעמדה המונופוליסטי בשוק על חשבון מתחרותיה (כטענה השיקרית של המנכ"ל, שהוצגה כאן), אם רק בזק יכולה להשתמש בטווח המספרים הללו?? 

שקר שלישי: מה בדיוק העבירה שבזק ביצעה, שבגינו קיבלה קנס?
כאן השקר הרבה יותר מתוחכם. בהודעה לתקשורת (כאן) ובהודעה, שנשלחה לבזק עצמה (כאן), נטען, שבזק הפרה את סעיף 5א' בחוק התקשורת ואת סעיפים 10 עד 12 ברישיון שלה, כמופיע בתצלום הבא:


הבעיה: אין עבירה כזו. הסעיפים הללו אינם סעיפי עבירה, אלא סעיפים רגילים של החוק והרישיון, שלא מוזכר בהם בכלל שיש בגינם איזו סנקציה. אלה סעיפים, שלא נמצאים בכלל בסמכות הדיון של "ועדת הקנסות".

כפי שניתחנו כבר כאן, אי אפשר להטיל קנס אם אין סעיף מפורש בחוק המגדיר את המעשה כראוי לקנס, ובכל מקרה, "ועדת הקנסות", שדנה בקנסות, שמטיל מנכ"ל משרד התקשורת, עוסקת אך ורק בקנסות המופיעים בחלקים ג' וד' בנספח לחוק. זה לא המקרה, שמנכ"ל משרד התקשורת מציג כאן לוועדה. הוא בכלל מציג סעיפים אחרים לגמרי, שאין בהם שום סנקציה. 

באופן לא מפתיע, יש סעיף בחוק, שנראה על פניו, שהוא מאוד מתאים להפרה הזו של בזק והנה הוא לפניכם:

בחלק ג' בחוק התקשורת, שהוא החלק של הפרות חוק שבסמכות הטלת קנסות ע"י מנכ"ל משרד התקשורת, חלק שבסמכות הדיון של "ועדת הקנסות", יש כאן סעיף, שמספרו 2 האומר: "לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי סעיף 5א". 

אולם, משום מה, אין שום זכר לסעיף הזה בהודעת המנכ"ל, או בדיון בוועדת הקנסות ובהודעות, שפורסמו ע"י משרד התקשורת. לא מוזר?

בהחלט שלא. אפילו "קליקת הפרקליטים" מבינה, שהסעיף הזה לא מתאים למקרה הקיים כאן: שימוש בתחום מספור, שטרם הוקצה לבזק. אז "קליקת הפרקליטים" "עובדת בעיניים" על "ועדת הקנסות" וממציאה סעיפי עבירה, שבכלל אין בהן סנקציה ולא נמצאים בתחום סמכות הדיון של הוועדה. 

אז מה כן יש לנו, בתחום הפרת החוק, אם אין כל סעיף חוק המתאים לעבירה, שבגינה ניתן הקנס, גם לא סעיף 2 בחלק ג' לחוק? את זה מדווח משרד התקשורת בעצמו וחוזר על זה בכל הודעותיו ולאורך כל הדיון בוועדה, והנה הטיעון:

גם בהודעת המנכ"ל (כאן) מודגשות המילים: "עשתה דין לעצמה", "ללא הרשאה ובניגוד להוראות", "השתמשה ללא היתר", "לאור הפרת ההוראות", ועד ביטויים דומים החוזרים על עצמם שוב ושוב בניסוחים שונים בכל המסמכים.

כל הביטויים הללו מצביעים על דבר אחד בלבד: בזק צפצפה על ההנחיות הכתובות בעניין המספור. 

זה נכון. ממש מדויק ונכון. כבר אמרנו את זה בתחילת הכתבה, שגם בזק מודה בעובדות. אולם, כדי להטיל קנס על צפצוף על ההנחיות (כל ההנחיות, איזה שלא תהיינה, מכל סוג), יש סעיף מאוד מוגדר בחוק התקשורת והנה הוא כאן:

דהיינו: העבירה של בזק בכלל מצויה בחלק ה' לחוק, זה לא בתחום סמכות הטלת קנסות ע"י המנכ"ל, אלא בתחום הסמכות של הסמנכ"ל שמילה מימון (שקיבל הסמכה חוקית להטיל קנסות בסעיפים הללו), ובכל מקרה, הסעיף הזה לא מצוי בכלל בתחום העיסוק של "ועדת הקנסות" (ועדת הקנסות עוסקת לפי החוק רק בחלקים ג' וד' של החוק, אלה החלקים, שבתחום סמכות הטלת קנסות ע"י המנכ"ל). 

אם נסכם את העניין:
1. משרד התקשורת הטיל על בזק קנס בטענה, שהפרה סעיפים, שלא קיימת בצידם שום סנקציה.
2. משרד התקשורת לא הציג את סעיף הסנקציה הכי קרוב לעניין, שבגללו הוטל הקנס (סעיף 2 בחלק ג' לחוק),
3. משרד התקשורת התעלם מהחוק והטעה את הוועדה בכך, שהסעיף המתאים לקנס על בזק (סעיף 1 בחלק ה'), בכלל לא מצוי בתחום הטיפול של המנכ"ל ושל "ועדת הקנסות".

כלומר: "עבדו כאן ובגדול" על "ועדת הקנסות" ויצרו עבורה עבירות שקריות, שלא היו ולא נבראו, ואת העבירות הללו, שלא היו - אישרה "ועדת הקנסות" בלי להניד עפעף. 

השקר כאן מעורר מייד 2 שאלות כבדות:

1. למה שמילה מימון לא הטיל בעצמו על בזק את הקנס, בהתאם לעובדה, שיש לו את הסמכות לכך בחוק, וגם בזק הודתה במעשה? נתתי לכך כבר את התשובה לשאלה זו כמה פעמים. להערכתי, הוא עשה זאת כדי להכשיל את המנכ"ל. 

2. איך ועדה, שבה יושבים לפחות 6 עורכי דין (גם המנכ"ל הוא עורך דין), לא מבחינה, ש"עובדים עליה בעיניים"? את התשובה לכך כבר נתתי ב-2 מאמרים ארוכים (כאן וכאן). הוועדה הזו איבדה כיוון מהרגע הראשון לפעילותה, לא מילאה (בכלל) את המוטל עליה בחוק ובכתב המינוי שלה ועסקה רק בשטויות חסרי כל משמעות ("הניקוד"). לכן, הוועדה הזו יכולה הייתה "להכשיר כל שרץ" בלי למצמץ. 

כך, בכל הקנסות שהוטלו (4 על בזק ואחת על הוט), שיקרו לחברי הוועדה לא רק בנושא אחד, אלא בכמה נושאים בבת אחת, כפי שהדגמתי כאן, לגבי הקנס הראשון בסדרה, שהוטל ע"י המנכ"ל על בזק.

אולם, בזה עוד לא סיימתי. יש לי עוד הפתעה, לגבי שקר מיוחד ומוזר מאוד, שקשור בקנס, שהוטל על הוט, שגרר בעקבותיו עוד שקר מאוד מוזר ודי ביזרי. 

"תוספת יוקר" לקוראים, לעניין מסכת השקרים, בעניין הקנס, שהוטל על הוט:
גם במקרה של הקנס, שהוטל על הוט, יש את כל האלמנטים של מסכת השקרים (בהתאמה למקרה הספציפי של הוט) כפי שהדגמתי קודם לגבי הקנס, שהוטל על בזק. במקרה של הוט, קל יותר להבחין, שהקנס, שהוטל עליה, עונה על כל 6 הקריטריונים לאבחון קנס בלתי חוקי ובלתי הוגן, קריטריונים, שפורטו באן, ושיש כאן רק אוסף מדהים של שטויות ברמה ילדותית, שהצטברו במסמך אחד, תחת שמו של שלמה פילבר. 

למי ששכח, מדובר בדיווח של הוט מובייל למשרד התקשורת, דיווח שנעשה מיוזמתה, דיווח שנעשה לפני למעלה משנה וחצי (!) על תקלה קטנה, שתוקנה לפני כמעט שנתיים ושנגעה לכמה לקוחות עסקיים. לא הייתה שום תלונה ושום לקוח לא נפגע בכיסו. פשוט כלום מכלום. אבל לכלום הזה היה צריך להמציא עוד שקרים ייחודיים (מעבר לסדרת השקרים הנמצאת בכל הקנסות, והודגמה כאן למעלה בצורה מוחשית וחדה לגבי הקנס הראשון בסדרה, שהוטל ע"י המנכ"ל על בזק).

השקר הרביעי: מי זו בכלל חברת הוט?
אם לא הייתי רואה את השקר הזה שחור על גבי לבן ובהבלטה, הייתי בטוח שזה חלום או המצאה. אולם, זו המציאות והנה השקר הזה מופיע בהבלטה בסוף התצלום הבא:

ההערה שמופיעה בהבלטה בצהוב ובקו תחתון היא במקור, זו לא הבלטה שלי. נאמר כאן בצורה מובלטת שהוט אינה חברה ציבורית. לשקר הזה לא רק שאין רגליים, הוא פשוט אידיוטי, כי קל מאוד להפריך אותו:

א. הוט (שהוט מובייל היא חלק ממנה) היא חברת בת בבעלות מלאה של קבוצת אלטיס, כמוגדר למשל בהודעת הוט כאן. קבוצת אלטיס מגדירה את עצמה (כאן הפורטל שלה) כחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה של אמסטרדם. מצ"ב כאן הדו"ח הרבעוני האחרון, שהגישה אלטיס לציבור (היא מגישה דו"חות לבורסה ההולנדית ולציבור, כל רבעון). זאת, בדיוק כמו כל חברה בורסאית אחרת הנסחרת בבורסה בהולנד. המניות של הוט והנתונים הכספיים של הוט (לרבות הוט מובייל) הם חלק בלתי נפרד מהדיווחים המלאים של אלטיס לבורסה של אמסטרדם בהולנד.

ב. אגרות החוב של הוט נסחרות בבורסה של תל-אביב והוט מציגה מידי רבעון דו"ח כספי מלא לבורסה הישראלית (ראה כאן) ולציבור, התואם לחוקים ולתקנות החלים על חברה ציבורית, שאגרות החוב שלה נסחרות בבורסה הישראלית.

כלומר, הוט לא שונה במעמדה בשום דבר מבזק, שגם היא ציבורית ונסחרת בבורסה (רק בתל-אביב).

למה היה צורך להמציא את השקר הזה, לגבי מעמדה של הוט? זה לא ברור, כי זה לא מוסבר. להערכתי, כשמתחילים לשקר, לא יודעים היכן לעצור ומשקרים בכל דבר, גם בדברים, שקל להוכיח, שהם שקר גמור. 

השקר החמישי: למה "הניקוד" של הוט סודי?
בהערה המסומנת בצהוב חזק ומודגש באותיות עבות ובקו תחתון בפרוטוקול, שאת צילומו הבאתי בסעיף הקודם, כתוב, שבגלל שהוט היא לא חברה ציבורית, הניקוד שלה יושחר (יוסתר, דהיינו ייהפך לסודי). כך, בכל הדיון של "ועדת הקנסות" אודות הקנס של הוט, הניקוד הושחר.

דהיינו: בגלל שהוט אינה חברה ציבורית, הניקוד של הקנס שלה - סודי. מה הקשר? התשובה: בירה נשר. 

מה פתאום "בירה נשר"? התשובה שלי פשוטה: אם הסעיף הזה בפרוטוקול היה שיר, אז "מה הקשר?" מתחרז יפה עם "בירה נשר". אם למישהו מהקוראים נדמה שאני הופך את כל העניין הזה לצחוק - אכן - זה בדיוק כך. 

הרי כל ילד, שלמד חשבון בסיסי, יכול לחלץ את "הניקוד" מתוך גובה הקנס, שהוא מספר גלוי. (למי שלא הבין: גובה הקנס בפועל חלקי גובה הקנס המכסימלי לעבירה כפול מאה, זה "הניקוד", מספר שנע בין אפס למאה). אזי, למה להסתיר זאת? איזה סוד יש במספר הזה, אם גובה הקנס שהוטל - ידוע? 

בכלל, על פי האמור בנוהל "הניקוד", אין כל חשיבות ל"ניקוד". אז איך "הניקוד", שזו קביעה רגולטורית חשבונית לצרכי עזר למנכ"ל משרד התקשורת, לצורך חישוב גובה הקנס שיטיל, הפך לפתע ל"סוד מסחרי" של הוט, שאסור לגלות אותו לציבור?

פשוט בדיחה על חשבון הציבור. לשקר הזה אין רגליים והוא גם מגוחך ואדיוטי, ברמה של גן ילדים טעוני טיפוח, שלא למדו עדיין "חשבון של משוואה עם נעלם אחד".

כך נולדו להם 2 שקרים, במשפט צהוב מודגש אחד, בפרוטוקול "ועדת הקנסות"... 

לסיכום הסדרה בעניין הקנסות של מנכ"ל משרד התקשורת (סה"כ 5 קנסות):

חשפתי ב-3 פרקי הסדרה את:

א. התחמונים מאחורי הקנסות ואיך זויפו (לכאורה) תאריכים, כדי "להכשיר" את הקנסות  של המנכ"ל (בפרק א' בסדרה).

ב. חשיפת הטיית "ועדת הקנסות" ממילוי תפקידה כמוגדר בחוק ובכתב המינוי שלה, עד שהחלה לעסוק מהרגע הראשון לפעילותה רק בשטויות חסרות כל משמעות ("הניקוד"). בנוסף, הצגתי את 6 התבחינים כיצד מזהים קנס לא חוקי ולא ראוי.

כל הקנסות, שהטיל המנכ"ל, נופלים בגדר כל 6 התבחינים הללו (כנחשף בפרק ב' בסדרה). 

ג. חשיפת השקרים, שהומצאו במשרד התקשורת, בהקשר של הקנסות (זה הפרק השלישי המצוי כאן).

בנוסף, חשפתי בסדרת מאמרים נפרדת נושאים, המשלימים לסדרה הזו:

1. תופעת "האפלייה באכיפה" מבית היוצר של שמילה מימון. החשיפות בעניין זה מצויות במאמרים כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. פרטנר הגישה בעניין זה בג"ץ, בהקשר של האפליה באכיפה כנגד גולן טלקום. אולם, מדובר בתופעה הרבה יותר רחבה וחמורה, מאשר פרטנר מציגה כעת בבג"ץ (בג"ץ 9034/15). 

2. שלושה ניתוחים, שהוקדשו רק לקנס הענק (8.5 מיליון ש"ח) האחרון והבלתי חוקי בעליל, שהוטל על בזק (כאן, כאן וכאן). זה כולל ניתוח למה חברי ועדת הקנסות סטו לגמרי מהמסלול (כאן, בחלק התחתון של הכתבה). 

3. סקרתי וניתחתי את הפגמים החוקיים הראשונים, שזיהיתי מייד לאחר ההכרזות לציבור של המנכ"ל, בכל אחד מהקנסות על בזק (כאן, כאן, כאן וכאן) ועל הוט (כאן, כאן וכאן). 

לכן, מכלל החומר האדיר, שחשפתי בחודשים האחרונים, עולה בברור, ששלמה פילבר נוהג בשרירות לב, תוך חשד לכאורה של "ניצול לרעה של כוח המשרה" ואולי אף "מפר אמונים" בתפקידו, בכך שהוא מצפצף על חוק התקשורת ועל כל נורמה שלטונית, וממשיך להטיל קנסות בלתי חוקיים המלווים בכמות אדירה של שקרים, זיופים ותחמונים, לרבות כלפי "ועדת הקנסות". פניתי (ומספר פעמים) למשרד התקשורת (למנכ"ל) בדרישה שיבטל את הקנסות הלא חוקיים הללו, אולם - תגובה לא הצלחתי לקבל. אם אקבל - אעדכן בהתאם. 

גם אם "קליקת הפרקליטים" (דוגמת היועצת המשפטית של משרד התקשורת), תיתן גיבוי למהלכים הבלתי חוקיים הללו וחברות בזק והוט תשלמנה את הקנסות, זה לא ישנה את העובדות הברורות כשמש. גם אם היועץ המשפטי לממשלה (יהודה ויינשטיין) והמשנה שלו (אבי ליכט) הופכים את הכל לצחוק תוך רמיסת כל נורמה שלטונית, ונותנים לחשודים בפלילים לחקור את עצמם, זה לא יבטל את הצורך שכל בעל תפקיד בכיר בשירות הממשלתי לרבות במשרד התקשורת אמור לעבוד ביושר, לפי החוק, בהגינות, תוך שמירה על האתיקה המקצועית והתקשי"ר ותוך מילוי תפקידו לטובת הציבור בצורה שיוויונית ושקופה. 

בנוסף, המהלך הזה של מנכ"ל משרד התקשורת חוסם כל אפשרות להדיינות הגיונית ופרודוקטיבית עם אלה, שהוא מטיל עליהם, פעם אחרי פעם, קנסות על כלום, ותמיד בנושאים שוליים, שלא נוגעים בכלל לציבור הרחב, בנושאים, שלא הביאו שום רווח למי מחברות התקשורת, לא גרמו נזק לאיש, לא פגעו בשום תחרות, על מעשים ישנים בני שנים, שמזמן שכחו אותם, תוך "אפלייה חמורה באכיפה". 

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד...