סטארטאפים בברלין קודם כל מנסים לפתור בעיות, שהם נתקלים בהן בגרמניה (בת 81 מיליון תושבים) ורק אחר כך מנסים (אם בכלל) לפרוץ לעולם הרחב, קודם כל ל-EU. חשיפת מקבץ של סטארטאפים מעניינים בברלין וסביבתה, שיש ביניהם גם ישראלים.
מאת: אבי וייס, 16.10.16, 08:50

ברלין היא "אי" מיוחד ומעניין בתוך גרמניה, גם מהבחינה, שכמחצית מהסטראטפים בעיר וסביבתה הם סטארטאפים לא גרמנים (מבחינת מקור אזרחותם), לרבות ישראלים (כמו בתמונה משמאל). יש גם לא מעט סטארטאפים במדינת ברנדנבורג, מדינה המקיפה את ברלין, בעיקר בעיר פוטסדאם, בירת המדינה, שנמצאת ממש בפאתי ברלין. גם בתוך הסטארטאפים, שהמייסדים והיזמים המובילים הם אזרחים גרמניים מלידה, יש לא מעט חברי צוות לא גרמניים, מכל רחבי ה-EU וגם מישראל.

התוצאה: אנגלית היא השפה המדוברת בעולם הסטארטאפים והיזמות הגרמני, גם בתוך הסטארטאפים עצמם (בין חברי הצוות, גם אם זה סטארטאפ, שנולד ע"י אזרחי גרמניה). לכן, לא מעט ישראלים, השתלבו יפה ב"סצינת הסטארטאפים" הגרמנית, גם ביוזמות עצמאיות של סטארטאפים ישראליים וגם כבודדים בתוך סטארטאפים מקומיים קיימים. את ההתפתחות הזו מעודדת (ומממנת) הממשלה הגרמנית, גם ברמה הפדרלית וגם ברמת המדינות ואפילו ברמת הערים, בצורה בולטת. 

יש לא מעט תכניות מימון וסיוע המתאימות לסטארטאפים ישראלים. אחת התכניות החדשות, שכבר איתרה ובחרה 6 סטארטאפים ישראלים (כמפורט כאן), היא ביוזמה משותפת לגורמים רבים, אותה מובילה אוניברסיטת TUB ("הטכניון של ברלין"), ביחד עם תכנית EXIST הפדרלית, שהחליטה לאחרונה, להרחיב את התכנית הקיימת לשת"פ עם עולם היזמות הישראלי. זאת, לאור הצלחת המהלך הזה בשלביו הראשונים, וגידול בביקוש בתוך גרמניה עצמה, מצד מוסדות אקדמיים נוספים, לקבל סטארטאפים ישראלים. ההחלטה היא לצאת בשלב שלישי וחדש לאיתור סטארטאפים ישראלים מבטיחים, סטארטאפים, שייצאו למינכן או לברלין. ההרשמה נפתחת ב-1.11.16 וניתן להגיש בקשות כאן, עד 6.1.17. זו תכנית מאוד אטרקטיבית (בלי לקיחת שום אחזקות או התחייבויות מהיזמים, תמורת המימון והסיוע). 

מבחר מהסטארטאפים, שאותם פגשתי בברלין ובפוטסדאם (בירת מדינת ברנדנבורג):

• 3YOURMIND - פתרון חכם לשירות הדפסות 3D הזול והטוב ביותר שניתן להשיג, עבור כל פרויקט או מוצר, לכל סוג של חומר הדפסה ולכל סוג של מדפסת 3D ולכל סדר גודל של פרויקט הדפסה, בכל מקום בעולם. יש למיזם הזה כבר כמה לקוחות גדולים ברחבי העולם ונראה, שהמיזם "עולה על דרך המלך". הסטארטאפ נולד ופועל באקסלרטור CfE של אוניברסיטת TUB. (בתמונה משמאל: Philipp Stelzer, סמנכ"ל מכירות של הסטארטאפ). 
• CellBricks - מיזם מבטיח בתחילת דרכו באקסלקטור של TUB, שמפתח פתרונות הדפסה 3D מחומרים אורגניים וביולוגיים חיים מכל סוג, כולל עור האדם. 
• FDX - פתרון מהפכני, שמפותח באקסלרטור של TUB, ליצירת מוצרים וחלקים בעלי יכולות תנועה, בלי שום חלק נע. הפתרון מבוסס על עיקרון חדש, שנקרא בקצרה: "Movement without moving parts". 
• Onwrks - סטארטאפ ישראלי בתחילת דרכו (בתמונה משמאל, המייסד - נמרוד קנולר - משמאל), שהתמקם באקסלרטור של TUB, שמפתח פתרון להשגת יעילות ואופטימיזציה בתעשיית תחנות הרוח, שמאוד מפותחת באירופה ובמדינות רבות אחרות בעולם. כרגע הוא נמצא בשלב הגשת הבקשות למענקים, בניית האתר באינטרנט וסיום התכנית העסקית. מדובר ב-3 ישראלים המפתחים פתרון לתעשיית התחזוקה והניהול של טורבינות רוח ובהמשך מתכוונים לפתח פתרונות דומים לתחום התחזוקה בתעשיות אחרות דוגמת תעשיות הטלוויזיה והתקשורת. הפתרון נועד להחליף את תעשיות התחזוקה הקיימות, שמבוססות בעיקר על ניירת ושיטות עבודה ידניות וישנות, למערכות מתקדמות ואוטומטיות הנמצאות בענן. 
• DexLeChem - סטארטאפ הנמצא בחממה בשם CoLaborator של חברת הענק Bayer, לפתרון מהפכני בעולם הכימיה.
• Provitro - מיזם הממוקם בחממת CoLaborator, לפתרון חדשני בתחום בדיקות הרפואיות (בעיקר בתחום בדיקות של רקמות ואיתור מחלות ופגמים בריאותיים בבדיקות היסטולוגיות). 
• Thermondo - סטארטאפ מאוד מצליח בתחום הקלינטק, שפיתח מערכת לחימום ביתי, מערכת חדשה ויעילה (מבוססת אנרגיה חכמה וירוקה, כולל ניצול אור השמש). זו מערכת המחליפה את כל שיטות החימום הקיימות בבתים בגרמניה וזולה ויעילה מכל פתרון אחר הקיים בשוק. היזמים מספקים שירות חכם "קצה לקצה" ללקוחות הקצה בכל רחבי גרמניה, בשיטה מהירה וממוחשבת לחלוטין, שלא הייתה עד היום בגרמניה. 
• Kiwi.ki - סטארטאפ מצליח הנמצא בתנופת צמיחה מהירה מיוזמתה של ד"ר Claudia Nagel (בתמונה משמאל), שנכשלה ב-2 סטארטאפים קודמים והחליטה להמשיך והפעם נראה, שהולך לה די טוב. הסטארטאפ הזה מחליף את המנעולים בבתים למערכת חכמה, שנפתחת אוטומטית כשהאדם מתקרב לבית (ויש ברשותו מעין כפתור קטן המכיל RFID, שנשלט בסמארטפון). היזמים החלו למכור את הפתרון בשלב ראשון בגישת ה-B2B לבעלי מוסדות גדולים (למשל: בתי אבות, בתי מלון, מבני משרדים וכיו"ב) וכשזה הצליח החלו לפנות לשוק הפרטי.
• Solmove - פתרון ליצירת חשמל ע"י ציפוי מחדש של כבישים ומדרכות בתאים סולאריים דקים המייצרים אנרגיה מאור השמש. להערכת הסטארטאפ, 25% מהכבישים בגרמניה מתאימים לסלילה מחדש בפתרון שלו, מה שיכול לספק חשמל לכל הבניינים הנמצאים סביב הכבישים הללו. זה גם מתאים לטעינת מכוניות חשמליות, כולל טעינה תוך כדי נסיעה של המכוניות על הכביש. הפתרון החדש מספק מעל ל-100 קילוואט מכל מ"ר של כביש חדש. המערכת תהיה משולבת WiFi, שיוטמע בכביש, וסנסורים בגישת ה-IoT, לכל מטרה עתידית. הכביש יכול להחזיק מעמד עד 25 שנה. המחיר כרגע עומד על 250 יורו למ"ר של כביש או מדרכה. היזמים נמצאים בשלב הוכחת היתכנות. 
• Oculyze - הסטארטאפ מפתח מיקרוסקופ אלקטרוני המולבש על הסמארטפון, שיכול להגדיל תמונות עד פי 400 ומוכר את השירות בצורה של "שירותי מיקרוסקופ מרחוק" כ-SaaS. מדובר בפתרון זול מכל פתרון אחר, לכל מי שזקוק למיקרוסקופ, ע"י שימוש פשוט בסמארטפון, שמשדר את המידע לענן ושם הוא מנותח לפי הצרכים הספציפיים של כל משתמש. הוא (לטענתו) הראשון בעולם להציע מיקרוסקופ נייד ואוטומטי לחלוטין לשוק, שמתאים לכל שימוש, כולל לבדיקות מיקרוסקופיות, שנעשות כיום בצורה מאוד יקרה, למשל: בבדיקות מזון, או בבדיקות דם. 
• MyMolo - פתרון של מבנים מודולרים יבילים, בחלקים, שמורכבים במהירות בכל שטח, בעיקר לצרכים של פסטיבלים או אירועים גדולים, שיש בהם צורך בלינה במקום או לינה קרובה בהיקפים גדולים. מדובר במבנים אקולוגיים המכילים הכל (כל מבנה מורכב מ-6 חלקים המשונעים ברכב מסחרי לכל מקום ומורכבים במהירות). בקרוב, המבנים הללו יכילו גם WiFi ומטבח עם אוכל. ה סטארטאפ כבר התנסה בפריסת היבילים הללו בכמה פסטיבלים גדולים, שבהם הלינה נמכרת על בסיס יומי או שבועי, כחלק מהכרטיס הנמכר לאירוע. 
• Smacc - פלטפורמה לשירותים פיננסיים לניהול פיננסי אוטומטי מחליף ניירת, לעסקים ברמת ה-SMB וה-SME. לדברי היזמים, ניהול כספי לא נכון מוביל ברוב המקרים לכישלון כלכלי של העסק. המערכת ממחשבת את כל התהליך העסקי, בעיקר של עסקים קטנים, והופכת אותו לאוטומטי בענן, מה שמביא ליכולת הבנה כספית בזמן אמת על מצבו של העסק בכל רגע. 
• twyla - זה סטארטאפ, שממוקם בחממת Hun:Raum של חברת הבזק הגרמנית דויטש'ה טלקום, אחת החממות המוצלחות ביותר בברלין והפתוחה גם ליזמים ישראלים. היזמים מפתחים מערכת AI בעולם הצ'אט-בוטים בדגש על Cognitive Computing. לדברי היזמים, כיום יש כבר מעל ל-20 אלף פתרונות של צ'אט-בוטים על פלטרפורמת של פייסבוק-מסנג'ר ויש עוד כמה אלפי צ'אט-בוטים על הפלטפורמות המתחרות בפייסבוק. אולם, כמעט כל הפתרונות הקיימים הם לא ידידותיים ולא מספיק פרסונאליים. המטרה של הפתרון החדש: ללמד צ'אט-בוטים להיות ידידותיים ולהבין בדיוק את רצון הפונה למערכת בשאלות או בבקשת עזרה וסיוע לכל צורך. הפתרון הוא מסוג: AI-as-a-Service. הפתרון מתממשק למערכות מקבילות דוגמת סיילספורס, כדי לספק פרסונאליזציה מדויקת וחכמה לכל משתמש. 
• Blinkist - סטארטאפ מאוד מצליח לקריאת תקציר של ספר ב-15 דקות לכל היותר באפליקציית סמארטפון. רוב תקצירי הספרים הם באנגלית, לאור הביקושים העולמיים לשירות. השירות הזה מבוסס על התפיסה, שמשתמשי הסמארטפון לא יקדישו לקריאה מהמסך הקטן יותר מ-15 דקות קריאה בכל פעם. ספרים ארוכים במיוחד מתפלגים על יותר מקטע קריאה אחד של 15 דקות. כיום, יש להם במאגר מעל ל-1,500 ספרים, כולל ספרים באודיו. בחירת הספרים נעשית בשיטת "חכמת ההמון". כך, שהספרים הטובים והמבוקשים ביותר מקבלים עיבוד ע"י צוות עורכים מיומן המבוזר בכל העולם, של עורכים, שהתמחו בתקצור של ספרים ל-15 דקות קריאה ו\או האזנה לכל היותר. כיום הם מוסיפים כ-30 עד 50 ספרים חדשים בכל חודש למאגר. יש למערכת הזו כבר 55 אלף לקוחות משלמים (בחבילות תשלום לשנה) ויותר ממיליון הורידו את האפליקציה להתנסות, מ-170 מדינות, נתון הנכון לרבעון שלישי 2016. היזמים גייסו עד כה 7 מיליון יורו ב-2 סבבי גיוס (סיד ו-A). מה שמיוחד בחברה הזו, שיש לה מבנה ארגוני מבוזר לחלוטין, ללא היררכיה בכלל, בתפיסה הוליסטית לניהול חברה. שיטת הניהול ההוליסטית הזו מתחילה להתפשט במהירות בקרב סטארטאפים בכל רחבי העולם ושמה המקצועי הוא: Holacracy. סרטון קצר מיוטיוב המסביר את השיטה - כאן. מעל ל-300 עסקים וסטארטאפים ברחבי העולם אימצו כבר את הגישה הניהולית החדשנית (יחסית) הזו. הגישה הזו לא סותרת תשלום לעובדים לפי ביצועים, יכולות, או יכולת יזמות ומנהיגות בתוך הקבוצה. מעניין מתי השיטה הזו תתפשט גם לסטארטאפים בישראל. 

לסיכום: אפשרויות המימון והסיוע המגוונות והאטרקטיביות הקיימות בגרמניה, האווירה הבינלאומית הקיימת בברלין וסביבתה הקרובה, הובילו ליצירת אקלים המעודד יזמות ויוצר פתרונות מעניינים בכל התחומים, כולל שימוש בכלים חדשים לניהול סטארטאפים, דוגמת Holacracy, מה שמוביל לחדשנות מאוד מעניינת, שמתפתחת דווקא בגרמניה. בכל מקום יש נכונות ופתיחות לקבל יזמים ישראלים (המילים "תל-אביב" מושמעים כמעט ע"י כל יזם, משקיע, מנטור, או פוליטיקאי בגרמניה, במקביל או במקום המילים "סיליקון-ואלי"). זה סוג של פתיחות וחמימות, שלא ניתן למצוא בצורה כזו, בשום מדינה אחרת בעולם. 

הכותב היה אורח ממשלת גרמניה בברלין.