בלעדי: בטכס השקת הרישיון ל- IBC (החברה המשותפת עם חברת החשמל לפריסת סיבים עד הבית - FTTH) קיבלה החברה 2 רישיונות במקביל, אחד גלוי ואחד סודי. נחשוף כאן את הרישיון הסודי ולמה הוא מוסתר מהציבור ומהמתחרים. 
מאת: אבי וייס, 1.9.13, 11:30

בשבוע שעבר קיים שר התקשורת גלעד ארדן "אירוע השקה" למתן הרישיון לחברת IBC, שתתחרה בבזק והוט, ע"י פריסת סיבים על רשת חברת החשמל (ובביצוע של עובדי חברת החשמל) לכל פינה בישראל.

מה שלא דווח לציבור ולעיתונאים, שהיו באירוע, ש- IBC לא קיבלה רישיון אחד (גלוי, שהתפרסם באתר משרד התקשורת) אלא שני רישיונות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שבו מעניקים לחברת תקשורת כה משמעותית וגדולה שני רישיונות, האחד גלוי והשני סודי. על החוקיות של מהלך זה נתייחס בהמשך. 

הרישיון השני דומה מאוד לראשון אולם יש בו הבדל אחד חשוב: ברישיון הזה IBC מקבלת רשות לספק שירותי תשתית שלא דרך בעלי רישיונות אחרים (למשל הקבוצות סלקום ופרטנר), אלא ישירות ללקוחות עסקיים גדולים. בהמשך נסביר מהיכן צמח הרעיון הרגולטורי המשונה הזה. ראו  חשיפת הרישיון הסודי בתחתית הכתבה.

המשמעויות של הרישיון הסודי השני:
א. IBC תהפוך גם לספקית של תשתיות עבור ספקי תקשורת אחרים (למשל סלקום ופרטנר) וגם תתחרה בהם ישירות, משום שהלקוחות הגדולים במשק, העסקים והארגונים הגדולים עד הבינוניים, לא יצטרכו לעבור דרכן והם ירכשו חיבורים ישירות מ- IBC.
ב. ההסדר הזה ממוטט את כל בסיס הרגולציה הקיימת על בזק והוט (ולכן זה מוסתר מפניהן), רגולציה המבוססת על "הפרדה מבנית" ועל תכנית ליישם "שוק סיטונאי" על רשתות בזק והוט. אם לקוחות עסקיים גדולים יכולים לרכוש תשתיות ישירות מ- IBC, למה לבזק ולהוט לא יהיה רישיון שכזה? למה נדרשת "הפרדה מבנית" רק על בזק והוט ועל ספק תשתיות ארצי זהה להן (IBC) לא נדרשת "הפרדה מבנית" ו"שוק סיטונאי"? 
ג. ההסדר הזה עשוי למוטט את הבסיס הכלכלי של בזק (ומעט פחות של הוט), מפני שהעסקים הגדולים הם "השמנת" של בזק (וקצת פחות מזה של הוט). אין סיבה, שהם ישארו לקוחות של בזק (או הוט) אם הם יוכלו לרכוש בקלות ובזול חיבורים על סיבים מ- IBC.
ד. ההסדר הזה מסיט את תשומת הלב של IBC מחברה שקמה כדי לספק סיבים לבתים (פרטיים), לחברה שתרצה להתרכז בעסקים הגדולים, כי שם גם נמצא "הכסף הגדול", עם פחות "כאב ראש" של טיפול בחיבורים ותקלות בבתים פרטיים. 

את תגובת משרד התקשורת וחברת IBC לא קיבלתי, הם למעשה סרבו להגיב. די ברור למה. 

את משרד התקשורת ו- IBC שאלתי את השאלה הבאה:
"בהמשך להודעה לעיתונות, שפורסמה ע"י משרד התקשורת, יש שם פסקה שלא ברורה לי.
בעמוד 2 למטה נכתב : "המיזם קיבל אישור למכור שירותי תקשורת לחברות תקשורת וללקוחות עסקיים גדולים". 
לאחר שעיינתי בקפידה ברישיון, לא הצלחתי למצוא בסיס לאמירה זו, ברישיון שיש באתר. דהיינו: אין ברישיון כל רמז למתן היתר למכור שירותים ללקוחות עסקיים גדולים וגם לא ברור מה זה "גדולים".  
אבקש אם תוכלו להפנות אותי לסעיף ברישיון שקיבלתם, שמאפשר את מה שנכתב בהודעה הזו לעיתונות".

במקביל ומייד לאחר ששאלתי, קיבלתי את המידע הבדוק, שבטכס עם גלעד ארדן  קיבלה IBC מידיו שני רישונות, אחד גלוי ואחד סודי. חזרתי ושאלתי את משרד התקשורת ו- IBC בעניין, אך תשובה לא קיבלתי. אם אקבל, אעדכן בהתאם. 

מהיכן הרעיון הזה נולד והאם הוא חוקי?
א. הרעיון הזה נולד אצל שר התקשורת הקודם, משה כחלון, שרצה לעודד את כניסת חברת החשמל יחד עם שותפים עסקיים, לפריסת סיבים עד הבית - FTTH. בהחלטת ממשלה מס' 2024 מיום 15.07.2010 (החלטת הממשלה שהייתה בסיס ליוזמת ה- FTTH) בסעיף 2 ג' נאמר [ציטוט]:
"ג. חברת התקשורת תתקשר עם בעלי רישיונות בלבד, באופן שיוויוני ופתוח לכל בעלי הרישיונות, לצורך אספקת שירותי בזק ולא תתקשר במישרין עם צרכנים פרטיים. על אף האמור, שר התקשורת רשאי לאשר לחברת התקשורת להתקשר עם לקוחות עסקיים גדולים שיעמדו בתנאים שיקבע ברישיון לעניין זה, לשם מתן שירותי תמסורת או שירותים אחרים, אם נוכח כי אין בכך כדי לפגוע בתחרות".

ב. לאחר שהתגלו קשיים בהחלטת הממשלה מס' 2024 הנ"ל, התקבלה החלטת ממשלה חדשה, החלטה מס' 2924 מיום 06.03.2011 ונכנס בה סעיף מתקן - סעיף 2 ה' כדלהלן [ציטוט]: "אחרי סעיף קטן ג' יבוא ד': "מתן רישיון לכל שירות לפי חוק התקשורת, בנוסף לשירותים הנזכרים בסעיף קטן ג', יובא תחילה לאישור הממשלה".

ג. ביום 20.09.2012 שתי ההחלטות הקודמות הללו אושרו שוב בהחלטת ממשלה חדשה, שכללה את כל ההחלטות הקודמות, עם מספר עידכונים חשובים שלא נוגעים לעניין הנדון כאן. זו החלטת ממשלה 5122 שאישרה החלטה חכ\300 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) ושם יש חזרה על סעיף קטן ד' עם שינוי קל אך חשוב מאוד בניסוח, והניסוח החדש הוא [ציטוט]: "ד. מתן רישיון נוסף לכל שירות לפי חוק התקשורת, בנוסף לשירותים הנזכרים בסעיף קטן ג', יובא תחילה לאישור הממשלה". 

ד. מכאן, נשאלת השאלה: האם הרישיון הנוסף הזה חוקי, היות והוא לא הובא תחילה לאישור הממשלה, כאמור בהחלטות המוזכרות כאן (או שכן הובא, בהליך סודי, שלא ידוע לי ולא קיבלתי התייחסות לגביו). השאלה הזו נותרת פתוחה ובוודאי תתבהר בימים הקרובים, כשלא יהיה מנוס אלא לחשוף את הרישיון הסודי לציבור. 

ה. מומחים לרגולציה טענו באזני, שיש כבר תקדים לחברת תקשורת שקיבלה היתר שכזה, למשל סלקום. אולם, לדבריהם, סלקום אינה חברת תשתיות עם רישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) מקיף, כלל ארצי, עם חובת פריסה כלל ארצית (סלקום וגם פרטנר  ועוד שחקנים קיבלו רישיון "מפ"א ייחודי", שהרגולציה בו פחותה מרישיון מפ"א כללי). לדבריהם, אין תקדים לכך שחברת מפ"א כללי (עד כה היו בישראל שתיים כאלו: בזק והוט) תקבל שני רישיונות, אחד גלוי ואחד סודי. בספק אם החוקיות של הרישיון הסודי תוכל לעמוד בבג"ץ, אם בזק או הוט תצאנה נגד משרד התקשורת ושר התקשורת, שחתם על שני הרישיונות, ויידרשו רישיון דומה, או הקלות דומות או שוות ערך ברגולציה עליהן. 

אם שר התקשורת הנוכחי (כמו קודמו) מעוניין לתת הקלות רגולטוריות ל- IBC, היו צריכים "לשים את זה על השולחן", גלוי, כנדרש בחוק התקשורת, עם נימוקים כתובים של השר - למה. כמובן, היו צריכים לבצע על כך שימוע, כנהוג במקרים דומים, אבל זה פרט זניח בכלל השערורייה הזו...

עדכון: הרישיון השני הסודי, שמקיף 35 עמודים, "רשיון מיוחד ל-IBC למתן שירותי תקשורת נתונים פנים ארצי, נייח", שלא דווח עליו בטכס בניסיון להסתירו מעיני הציבור, מצוי בקישור כאן.

ובעמ' 4 רשומה הכוונה לתת שירותים ללקוחות עסקיים גדולים ולחברות גדולות "שהכנסותיהן עומדות על 30 מיליון ש"ח לפחות".
בעמ' 5 רשומים כזכאים להיות לקוחות ישירים של IBC גם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים המתקוצבים ע"י המדינה.

הרישיון הסודי אותו אנו חושפים בבלעדיות יוצא לאור, ועתה נשאר לחכות לפעולות של חברות התקשורת.