חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר בישראל
מאת: אבי וייס 15.11.15, 14:15

בלעדי: החלה התמוטטות שרידות ורמת שירות של כל רשתות הסלולר, שמתפוררות ונעלמות. חשיפת פירוק 721 אנטנות סלולר בשנה האחרונה הייתה קצה הקרחון של האסון. כעת מפרקים עוד 1,000 אנטנות, מכבים מתגים אזוריים ומוכרים אותם. מי נושא באחריות?
 
רקע
מכירת גולן טלקום לסלקום מוסיפה לעורר סערה תקשורתית גדולה. השוק כמרקחה. כמעט אין אנליסט, שלא התראיין בימים האחרונים בנושא הבוער על סדר היום או פוליטיקאי, שלא הספיק לזעוק את צעקתו של הציבור החרד מעליית מחירים חסרות רסן וביטול כל זכר מהרפורמה. 

הצעקה היא בגוון אחיד, אותן סיסמאות, שמרביתן אכן נכונות ומדאיגות. אך לא פחות מטריד מכך, ואולי אף חמור מהפגיעה בכיסו של הציבור, הוא הפגיעה הקשה, שחווים בחודשים האחרונים אזרחי המדינה באיכות התקשורת ברחבי הארץ כתוצאה ממחדלי משרד התקשורת, כפי שבאו לביטוי בעסקת מכירת גולן טלקום.

הסיבה לכך פשוטה. היד הרפה שגילה משרד התקשורת ביחס להפרות הרישיון של גולן טלקום והיעדר הרתעה מצדו כנגד הבעלים, הובילו את החברות החזקות והוותיקות להבין, שגם להן מותר. כשאין פיקוח, כשאין ענישה, כשהרגולטור "נרדם בשמירה", החגיגה של החברות הגדולות יכולה להתחיל, ומי כמוהן יודע לחגוג.
 
זה נוגע גם לאי מילוי ההתחייבויות לפריסה ביו"ש (מה שסיכמו השר והמנכ"ל הקודמים (של משרד התקשורת) עם חברות הסלולר הגדולות), אי היערכות לחירום (שהייתה אמורה להתבצע עד 1.9.15), וחיסול נושא מדידת איכות רשתות הסלולר כנקבע ברישיונות של כל החברות.
 
למה חגיגה?
כי חיסכון של עשרות מיליוני ש"ח בהוצאות הפיתוח והתחזוקה של הרשת הסלולרית, הוא "הזדמנות פז חגיגית" של מנכ"לי החברות לשמח ולרומם את רוחם של הבעלים. כל זאת, על חשבון הציבור והשירות הסלולרי, שהוא מקבל. 

מרגע שהרגולטור הסיט את עיניו הבוחנות מחברות הסלולר, הן החליטו לצפצף על מחויבותן לאיכות הכיסוי - ממש כמו שצפצף מיכאל גולן עצמו על המשרד. הן עשו זאת באופן מהיר ואגרסיבי, ללא ידיעת המשרד ותוך הטעייתו.
 
מה  קורה באמת בשטח?
חברות הסלולר האטו, ביטלו והקפיאו את מרבית הפעילויות והעבודות ההנדסיות על הרשתות, ולעזאזל תנאי הרישיון והמחויבויות הרגולטוריות. פיתוח הרשת נבלם, קצב הקמת אתרי הדור השלישי דשדש, תכניות להקמת אתרים בשכונות חסרות כיסוי בוטלו כליל והחיסכון נגע בכל חלקה טובה בפעילות ההנדסית על הרשת.
 
תושבי שכונות רבות, שנמצאות בהליך הקמה ברחבי הארץ (ובמיוחד לאור היוזמות לזרז בנייה בכל הארץ), יזדקקו ככל הנראה לגביע אשל וחוט, כדי ליצור קשר עם העולם החיצון. זוהי הפקרות מוחלטת בהתחשב בעובדה, שעד לפני שנה וחצי, כאשר לקוח פלאפון, סלקום, או פרטנר, היה מתלונן על חוסר קליטה, היו נזעקים אליו בבהילות טכנאים מיומנים ומסורים ומתקינים בביתו הצנוע ממסר פרטי יקר לשיפור הכיסוי, על חשבון החברה כמובן.

אולם, כשחשיבות התשתיות בעיני הבעלים בטלה בשישים ביחס למאזניו הכספיים אין מי שירוץ לטפל בלקוח המתוסכל. החגיגה נמשכת ופירמידת השליטה של הטייקונים חוגגת. אין יותר התייחסות בחברות הסלולר על תלונות לחוסר קליטה.

חמור מכך.  פרויקט הקמת רשת הדור הרביעי, שעד לפני כשנתיים היה במוקד התחרות בין החברות, והוליד תחרות מבורכת על ההגעה לקו הסיום במירוץ המרענן ביניהן, להשקת טכנולוגיית ה- LTE עדיין רחוק מסיום ב-3 החברות.
 
מי שמחזיק עדיין בדור השני, ומדובר בכל המנויים המחזיקים במכשירים קבועים ברכב, לקוחות במגזר הדתי ולקוחות עסקיים עם ציוד מודמים לצרכים מגוונים, מרגישים היטב את הפגיעה בתשתיות. רשת הדור השני בחברת פלאפון, לדוגמא, לא מתוחזקת כלל והמגמה היא לפרק אתרים לטובת חיסכון כלכלי.

דבר אחד ברור, מצב הרשתות גרוע מאי פעם. איכות השיחה משובשת בצירים המרכזיים ובערים רבות ברחבי הארץ ותחזוקת הרשת הפכה לרשות בלבד. בקצב הזה שיבושי החשמל, שהתרחשו במהלך הסופה החורפית האחרונה עלולים להסתבר כחוויה נסבלת ביחס לנזק הגדול, שעלול להיגרם לציבור, במידה ותקרוס אחת הרשתות עקב הפקרת התשתיות, שמתרחשת ממש בימים אלו.

די לבחון את כמות הלקוחות המתניידים בין החברות מידי חודש כדי להבין את עומק המחדל. מדובר בעשרות ומאות אלפי לקוחות, שמתרוצצים מרשת אחת לאחרת. טעות נפוצה היא לייחס את הניודים לרמת המחירים בלבד. פערים כספיים של עשרים ש"ח בין החבילות, שמציעות החברות, לא הם המטרטרים את הלקוחות למרכזי השירות ולזמני המתנה ארוכים ושיחות מייגעות עם נציגי השירות, על מנת לעבור לחברה המתחרה.

האמת המרה מאחורי המספרים הגבוהים של המתניידים היא, שמרביתם מתניידים היום הם עקב בעיות קליטה ואיכות רשת גרועה. מנויים הסובלים מבעיות קליטה וחוסר כיסוי נאלצים לעבור חברה, אחרת המכשיר שבידם יכול לשמש "מטקה ליום קיץ בחוף הים", לא יותר.
 
הבעיה מתחילה כאשר המנויים מגלים שמצב הרשת הגרוע היא מנת חלקן של כל החברות כולל החדשות. אחת גרועה מהאחרת. הבעלים אומנם שמח לראות את הגרפים המצביעים על חיסכון בעלויות ההשקעות ברשת, אך את החשבון הציבור משלם. 

ברבעון האחרון הגיעה חברת פרטנר לשפל חסר תקדים, כ-155 אלף לקוחות נטשו את החברה. העובדה, שהנטישה הגדולה התרחשה עכשיו אינה מפתיעה איש מאנשי המקצוע המצויים בתחום. במקרה, או שלא במקרה, כבר מספר חודשים, שמנויי פרטנר חווים הרעה משמעותית ברשת. הסיבה לכך פשוטה. מי שמסתובב במסדרונות חטיבת ההנדסה במטה החברה הממוקם בפארק אפק בראש העין, ימצא את הקומה נטושה ושוממת מאדם, ממש כמו הלקוחות הנוטשים.

מרבית המהנדסים המיומנים של החברה, שהקימו רשת לתפארת כבר אינם עובדים בחברה. חלקם פוטר, ואת חלקם האחר אפשר למצוא בחברת המיזם (PHI), שהוקמה לאחר איחוד הרשתות עם הוט מובייל. על המעבר לתנאי העסקת קבלן, בכאוס מוחלט השורר בחברת PHI מאז שהוקמה, משלם הציבור בניתוקים ואיכות ביצועים ירודה. קולו של משרד התקשורת, שעודד והוביל למהלך של הוצאת העובדים החוצה מהחברה לא נשמע. אל תנסו לברר איתם את הסוגיה בטלפון הנייד, ייתכן שתגיעו למענה הקולי עקב חוסר קליטה. 

בחברת פלאפון המצב אפילו קשה יותר, כמו שקורה בסלקום. הקמת הדור הרביעי צולעת. עבודות פיתוח הרשת כמעט הופסקו והתוכניות השונות להוצאת העובדים החוצה לעבודות קבלן, בין אם באמצעות תכנית השת"פ הפסיבי עם סלקום, או תכנית השת"פ האקטיבי עם אקספון (מרתון), או כל תכנית אחרת, שרוקמת הנהלת החברה במחשכים, להוצאת העובדים החוצה מהחברות, לא מגבירות באופן מיוחד את המוטיבציה של העובדים המודאגים. מי שמסתובב במסדרונות חטיבת ההנדסה של החברות מדווח על אווירת נכאים וחשש כבד של העובדים מפני פגיעה משמעותית ביציבותם התעסוקתית.

כשאלו פני הדברים, מה הפלא, שאיש במשרד התקשורת אינו פצה פה בשבוע שעבר, לנוכח מעברו המפתיע של מנכ"ל פלאפון לדסק"ש, חברה המחזיקה ב- 45% מחברת סלקום המתחרה. היכן הממונה על ההגבלים העסקיים? היכן אנשי המקצוע במשרד התקשורת, שלהוטים כל כך להוציא את עובדי ההנדסה מתוך החברות, במעטה של חשש מפני העברת מידע בין החברות?
 
האם למנכ"ל החברה, שמחזיק במידע המסחרי והשיווקי הרגיש ביותר מותר לנהל חברה המחזיקה בבעלות סלקום המתחרה, בעוד שעובדי ההנדסה, שאין להם כל נגיעה או מידע קלוש בנושאים אלו, מחויבים להיזרק לחברות קבלן בשל החשש המופרך? האם הפגיעה החמורה ברשת היא כשלעצמה אינה מספיקה כדי שיבינו שם במשרדים בירושלים (ובמגדל שלום בת"א, מקום מושב חלק ממשרד התקשורת), את ערכם וחשיבותם של עובדי חטיבות ההנדסה?

נזכיר, שמדובר בתשתיות לאומיות המשמשות בשעת חירום. שוו בנפשכם קריסת רשתות בעיצומה של מלחמה. זה אינו תרחיש דמיוני, רשתות קרסו בעבר ובגשמים האחרונים במרכז הארץ. החשש קיים וטופל בעבר בתקיפות בידי שרי התקשורת לדורותיהם בהטלת תנאים מחמירים ואכיפה מוגברת, שנעלמה כיום כלא הייתה, משל היינו שוויץ או שבדיה.  
 
בשיטפונות האחרונים התמוטטו מאות אתרי סלולר למשך 10 ימים מכל חברות הסלולר. השירות לא הוחזר אלא לאחר תלונות, איומים וצעקות, שעלו עד השמיים מצד הלקוחות. משרד התקשורת לא עשה דבר וחצי דבר בעניין זה. כעת, ממש בימים אלו, מפרקים קרוב -1,000 אנטנות (ואולי יותר) של פלאפון, הוט מובייל (קרוב ל-500), פרטר וסלקום. מכבים מתגים אזוריים ומוכרים אותם.
 
מי שולט בכאוס הזה? מי ייתן את הדין כשלא רק מאות אנטנות תקרוסנה בגלל גשם פתאומי על רעננה וכפר סבא, אלא כל אלפי האנטנות, שנשארו, תקרוסנה בבת אחת מכל סיבה? זה קרוב מתמיד.

דוגמאות לסכנה המוחשית מהפקרת הרשת לא חסרות. אציין אחת נוספת. מדינת ישראל התבקשה להזיז את תדרי השידור לתדר 790 מגהרץ מהתדר הנוכחי. הסיבה: מניעת הפרעות ממדינות ערב הסובבות המורשות לשדר בתדר הנוכחי של חברות פלאפון וסלקום. הפרויקט מוגדר כאחד החשובים והדחופים במשרד התקשורת. היקף העבודה רחב, מדובר על 3 שנות פעילות אינטנסיביות במהלכן תוחלפנה כל האנטנות ברשת. בהילות לחוד ושיקולים כלכליים לחוד.

חברת פלאפון עסוקה בהתכתשות בלתי פוסקת עם ועד העובדים להוצאת עובדי חטיבת ההנדסה האמונים על המלאכה הרבה לעובדי קבלן. סלקום עסוקה ברכישת גולן טלקום. עתיד הפרויקט לוט בערפל, עיכוב בלוחות הזמנים מורגש בשטח כבר בראשיתו של הפרויקט. אך משרד התקשורת מתנהל על מי מנוחות. כאילו כלום.

המשך מדיניות הוצאת עובדי ההנדסה המקצועיים לחברות קבלן צפוי להחמיר את הפגיעה ברשתות. חברות קבלן עלולים לקבל לידיהם לא רק את האחריות על תשתיות אלא על מאות עובדי הנדסה שבויים, מתוסכלים, נעדרי מוטיבציה, בתנאי העסקה גבוליים וחזון קודר של צמצום וחיסכון בהשקעות והוצאות שוטפות לטובת הגברת הרווחים הכספיים לבעלי השליטה. כך תיראה בדיוק הרשת שלנו בשנים הקרובות.
 
כך, גולן טלקום התבררה כבלוף. האשליה כי מדובר במפעיל סלולרי לכל דבר ועניין התפוצצה בפרצופם של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל שר התקשורת, הלוא הוא ביבי נתניהו בכבודו ובעצמו, שמתעניין בנושא בערך כמו שחירש מגלה עניין בקונצרט.

כעת נותר לבחון אם מישהו מאמין בתמימותו, שהמקרה של גולן טלקום ומיכאל גולן לא יחזור על עצמו עם חזי בצלאל ומרתון?
 
כדי להימנע מתרחיש דומה על משרד התקשורת להיזהר שבעתיים. בשלב ראשון עליו לבטל לאלתר את המתנה הצפויה להימסר לחזי בצלאל - קבלת מיזם ועשרות עובדי הנדסה, שיעברו בן ליל להיות תחת העסקתו הישירה (ביחד עם פלאפון) במיזם החיצוני. מתנות, כך כבר היו אמורים ללמוד במשרד התקשורת, עלולות לעלות ביוקר, על אחת כמה וכמה כשהן מוענקות בחינם, על מגש של כסף, לטייקונים מזדמנים, שהיום הם פה לסיבוב קצר של רווחים ומחר הם בצרפת או באפריקה, כשהם משאירים אחריהם רשת מקרטעת וציבור לקוחות מתוסכל מניתוקים והפרעות קליטה. 

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (בתמונה למעלה) חייב להתערב לפני שהקטסטרופה תוליד את המחדל הבא של מדינת ישראל. ראשית, עליו לכפות על החברות את העמידה בתנאי הרישיון והמשך פיתוח הרשת, כפי שהוא נזכר, מאוחר מידי, לכפות זאת על גולן טלקום (מה שכבר לא יקרה). שנית, עליו לשים סוף לכל הניסיונות ההזויים, חסרי ההיגיון, שבהוצאת עובדי חטיבות ההנדסה לחברות קבלן קיקיוניות, המחזיקות בכוח עבודה זול וחסר מיומנות ופועלות מתוך שיקולים של חיסכון כספי ולעזאזל הרשת.

גם לעזאזל בריאות הציבור. כי פחות אנטנות = יותר קרינה סלולרית. הרבה יותר.

 המנכ"ל פילבר חייב לקחת את המושכות לידיו ויפה שעה אחת קודם.