במקביל לשימוע, שנועד לחסל את הוט (כך שסלקום\IBC תוכל להשתלט על לקוחותיה), יצא שימוע עוד יותר נבזי על גבול הפלילי, שנועד לקבוע קריטריונים טכנולוגיים, שיספקו עדיפות בלעדית לפריסת סלקום\IBC בסיבים לבתים וימנעו פריסת טכנולוגיות מתחרות ע"י בזק והוט. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות בעולם ומהצרכים של הלקוחות הביתיים. ניתוח של התכנית החשאית והזדונית, שהומצאה במשרד התקשורת, לחיסול בזק והוט.
עדכונים רבים בגוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 20.6.20, 20:35

משרד התקשורת הוציא בשבוע החולף 2 שימועים ציבוריים הזויים וחמורים ביותר (מנקודת מבט פלילית, לכאורה), ממש מתחת לאפו של השר יועז הנדל, בתמונה משמאל, שכנראה לא הבין ולא הרגיש מה מתרחש אצלו במשרד, כי יש לו מדיניות פריסת סיבים שונה לגמרי, שמבוססת על הקשבה לציבור ומתן עדיפות לפריפריה.

את הניתוח המלא של השימוע הראשון, בדבר ביטול הרגולציה על הוט בפריסת סיבים לבתים, ניתחתי בהרחבה במאמר, שפורסם כאן תחת הכותרת: "חשיפת המזימה לחסל את הוט כדי שלקוחותיה יעברו לסלקום \ IBC".

כאן אתייחס לשימוע השני, שהוא חשוב לא פחות, שלא זכה להתייחסות מעמיקה של כלי התקשורת (שביצעו רק "העתק הדבק" להודעת המשרד), כי מדובר בנושא מאוד מסובך מבחינה מקצועית ושמו: קריטריונים ׁ(הגדרת סטנדרטים) לאפיון רשת כבעלת קיבולת גבוהה מאוד, אולטרה רחבת פס, במסגרת פריסת הסיבים לבתים.

היחיד שהתייחס לעומק לסוגיות הללו בניתוח כולל ב- 3 מאמרים מקצועיים הוא ארז רביב ב-Davar1 (כאן, כאן, וכאן). ארז מחדד במאמריו 2 נקודות חשובות, שאפרט אותן כאן: 
1) הבעיה שמשרד התקשורת מפגר (ברגולציה) אחרי הטכנולוגיות שכבר קיימות בישראל, שנפרסות ללא כל תאימות זו לזו, מה שמונע שימוש משותף בסיבים (אלא בתצורת "שוק סיטונאי", שזה טפילות, לא שיתוף).

התוצאה: לכל בית יכולות להגיע, וזה כבר קורה, עד 3 (ואף 4, אם הוט "תצטרף בעתיד לחגיגה") תשתיות שונות (גם מבחינה טכנולוגית) של סיבים לבתים. זה מצב לא הגיוני ובלתי אפשרי מבחינה כלכלית, לכל השחקנים בשוק התשתיות הקוויות בישראל. זה מצב שלא קיים בשום מקום בעולם, משום שהרגולטורים בעולם קודם לכל טיפלו בבעיה הזו, של אי כפילות בפריסת תשתיות סיבים לבתים. 

2) רוב מוחלט של מבני המגורים בישראל לא תוכננו להכיל בתוכם ריבוי של תשתיות תקשורת קווית. חיבור לרשת סיבים אופטיים מחייב עבודות התקנה מורכבות מחוץ לדירה ובתוך הדירה, כולל קידוחים והשחלת סיבים. הלקוח יעמוד בפני בחירה בין השחלת סיב אופטי בתעלות התקשורת הקיימות שלא תוכננו בהתאם, לבין נזק אסתטי בשל הצורך בהוספת תעלות תקשורת חיצוניות על גבי הקירות. אפשרות נוספת תהיה להמשיך ולעבוד עם כבלי הנחושת והקואקס הפרוסים כיום בבתים, על ידי שדרג רק של ציוד הקצה – ארונות התקשורת והמודם, כך שיאפשרו תעבורת מידע בעומסים גבוהים, בביצועים שתלויים בעיקר בציוד הקצה ובטיב החוטים הקיימים.

בעולם, זה בדיוק מה שקורה (שרוב החיבורים נסמכים עדיין ב-Last Mile על תשתיות הנחושת והקואקס הקיימות בבתים). אצלנו, די ברור שהחברות (בזק והוט) והלקוחות מעדיפים את החלופה הזו, שמספקת את הצרכים הקיימים והעתידיים של חלק ניכר מהלקוחות - חלופה שלא קיימת בשימוע החדש, שדוחף לקיבוע תקן של טכנולוגיות של מעל 1 גיגה בערוץ היורד. 

אציין יש צורך בהשכלה של מהנדס תקשורת (מה שיש לי) כדי להבין לעומק את כל היבטי הפארסה המדהימה הזו, שפורסמה בשימוע הזה: כאן, כאן וכאן באתר משרד התקשורת. 

יודגש שבמדינות ב-EU שבהן המדינה \ הרגולטור לתקשורת הכווינו וסייעו בתחום הפריסה של FTTH/B, היקף הפריסה הוא הגדול ביותר באירופה. ראה נתונים עדכניים כאן. במדינות שבהן אין "שוק סיטונאי" נוקשה או בכלל, ההצלחה בפריסת סיבים לבתים היא הגדולה והנרחבת ביותר. אלו העובדות ואין עובדות אחרות. 

השימוע החדש, בדרך פלא, הוכן ע"י יוצא סלקום (זה היה די ברור שזה יהיה כך), שחר שיליאן, מנהל תחום תקשורת נייחת באגף הנדסת תקשורת, יחידה, שבראשה עומדים 2 נציגים מובהקים ובולטים של "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת": מימון שמילה ואתי שמואלי (בתמונה משמאל, המנהלת הישירה של שחר שיליאן). 

כמעט כל השימועים והניירות הטכניים, שיצאו במשרד התקשורת כנגד בזק והוט ולטובת האינטרסים של קבוצת סלקום \ IBC וכמובן כנגד האינטרסים של הציבור, היו בחתימת אותו שחר שיליאן, שבעבר כבר הגשתי נגדו כמה תלונות בנושא (שאבדו כנראה, אי שם בחלל, עקב תעלולי "הקליקה").

אציג כאן כמה דוגמאות לשימועים והחלטות מהסוג הזה, שפורסמו ונותחו על ידי בשנתיים האחרונות, תחת המנכ"ל נתי כהן (שעומד בראש "הקליקה של אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת"), כשהשימוע הטרי הנוכחי הוא רק לבנה נוספת בשרשרת המכוונת של החלטות נגד הציבור והאינטרס הציבורי ונועדה אך ורק לטובת בעלי אינטרסים צרים (קבוצת סלקום \ IBC):

• עוד שערורייה במשרד התקשורת שאמורה להוביל לביטול "השוק הסיטונאי"!
• "הרמת מסך" מעל ל"תקן חדש" לטלפוניה במדינת ישראל ואת מי זה אמור לשרת.
• "המעגלים נסגרים" סביב התכנית שמשרד התקשורת מוביל בשרות קב' סלקום.
• חשיפה כיצד "הקליקות" "עשו סיבוב" על הגב והשם של שר התקשורת איוב קרא.
• החלטות של מש' התקשורת בעניין "ההדדיות" ממוטטות עוד לבנה בתיק 4000!
• "הרמת מסך": למה אנלימיטד \ IBC זקוקה לתשתיות של בזק (והוט) ולא להפך?
• הפלופ של משרד התקשורת בטיפול בפרוטוקול IPv6 - כביכול "חדש".
• ראשי משרד התקשורת בעבר ו"מבשלי" תיק 4000 - שולטים במשרד גם כיום!

כל המאמרים הללו הם רק רקע לעניין העיקרי. העיקר הוא, שמסמך השימוע הטרי מגשים בדיוק את מה שחזיתי מזמן: את המזימה של קבוצה קטנה אבל נחושה ובכירה בצמרת משרד התקשרות, בסיוע כמה גורמים חיצוניים "שונאי בזק" (וגם שונאי נתניהו, זה הולך ביחד) דוגמת "הרשות לתחרות" וכמה בכירים במשרד האוצר, שפועלת במטרה מאוד ברורה: לחסל את בזק והוט (זה פורט על ידי בצורה מאוד ברורה, למשל: כאן, כאן וכאן).

זאת, כדי להביא לשליטה מוחלטת של סלקום \ IBC בשוק הקווי (והסלולרי, שם כבר סלקום מתקרבת להיות מונופול, אחרי סיום תהליכי האישור לרכישת גולן טלקום).

אגב, בכלל לא אתפלא, שמי שדוחף את המהלכים הללו "מאחורי הקלעים" הם: אבי ברגר, (בתמונה משמאל), לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, והרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת, שניהם מ"גיבורי תיק 4000" השולטים במשרד כיום ושונאי בזק והוט מובהקים, ומועסקים ע"י סלקום \ IBC - בדיוק בשביל להשיג את המטרות הללו.

כל זאת, בסיוע "שתולים" של סלקום \ IBC המצויים כבר בתוך משרד התקשורת.

רשימה מלאה של בעלי התפקידים הבכירים שסייעו בקבלת ההחלטות לטובת קבוצת סלקום \ IBC יש בנספח בתחתית הכתבה. 

כך, במקביל לעניין (אי) פריסת הסיבים של הוט, הם (חברי "הקליקה") פרסמו שימוע בעניין שונה, אבל מיועד לאותה תכלית: "הגדרת קריטריונים לאפיון הרשת בפריסת הסיבים", מזימה מקבילה ומשלימה, שמנותחת כאן. 

סלקום גם דאגה לקשרים טובים והדוקים עם צמרת משרד האוצר (ששותף למזימה הטרייה, של חיסול בזק הוט, מבית היוצר של ד"ר עופר רז-דרור). זאת, ע"י מינוי בכירים באוצר לתפקידי מפתח בקבוצת סלקום: דורון כהן, מי שהיה יו"ר ומנכ"ל בפועל של IBC ולפני כן מנכ"ל האוצר, התמנה ליו"ר סלקום (כאן). כך, נסגר לו המעגל: מי שדאג ל-150 מיליון ש"ח ל-IBC על חשבון הכסף של כולנו, ואח"כ עבר ל-IBC, חזר לסלקום, שזכתה להטבות במיליארדים (הטבות רגולטוריות, שהושגו בדרכים הטעונות חקירה) מהאוצר וממשרד התקשורת, גם בזכות הסיוע שלו (ושל מנכ"ל IBC דהיום, אמיר לוי, שהיה, כמה מפתיע, הממונה על אגף התקציבים באוצר, ודאג שה-150 מיליון ש"ח מענק, שנתן להם דורון כהן, בהיותו מנכ"ל האוצר, אכן יגיע ל-IBC, ו"ייזרקו באוויר", כלומר: לכיסים של כל השותפים ל"שוד כספי הציבור" המזעזע הזה. 

כבר בעבר, קראתי בצורה הכי ברורה לפיטורי צמרת הקליקה הזו, ביחד עם המנכ"ל, נתי כהן, שעמד ועומד בראש ה"קליקה" הזו, ביחד עם המשנה למנכ"ל שמילה מימון, (בתמונה משמאל), והיועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד (שניהם "עדי מפתח ב"תיק 4000" כנגד בזק ונתניהו), וגם הגשתי כנגדם כמה תלונות מלוות במסמכים על מעשיהם הגובלים בפלילים, לכאורה.

אולם, השר הקודם, דודי אמסלם, "נפל בשבי" אצלם, לא הקשיב ונתן להם להמשיך ולהשתולל על הגב של שוק התקשורת, במיוחד על הגב של בזק והוט.

הם ("הקליקה" במשרד התקשורת) גם לא מהססים להטעות את הבג"ץ (למדו כנראה את הטריק הזה מד"ר אביחי מנדלבליט...). "אין להם אלוהים". "איש הישר בעיניו ייעשה". 

מה שגוי במסמך השימוע הטרי בנושא "סטנדרטים לפריסת סיבים לבתים"?

למעשה הכל.

אציג כאן את הנושאים השגויים העיקריים, ללא הרבה אסמכתאות, כי עסקתי בנושאים הללו בכתבות הקודמות (שיש בלינקים לכתבות הקודמות כאן מעל):

א. ממציאים ביקוש לחיבורים של מעל 1 גיגה לבתים.
כרגיל בשימועים, שנועדו לספק צרכים של חברה אחת (קבוצת סלקום\IBC), לא שואלים את הציבור ונציגיו המוסמכים מהם הצרכים של הציבור, לא מביאים שום מחקר או סקר על צרכים כאלה, וממציאים ביקושים וצרכים "מקצה האצבע", או שזה בא להם בחלום.

ההצדקה ליצירת הקריטריונים החדשה הזו, לאור צרכים עתידיים של אזרחי ישראל המומצאים בשימוע, מפורטת במסמך השימוע בסעיפים רבים, במיוחד בסעיפים 18 עד 25, ואת הביקושים הללו שחר שיליאן כנראה שלף בשיטוט בגוגל, וזה נראה כך (אני מביא רק דוגמה אחת מהסעיפים המומצאים הללו לביקושים הקיימים בשימוע):


כפי שכל אהבל ותלמיד של בית ספר יסודי יכול לראות, אלה ביקושים לתחום העסקי ולא לתחום הפרטי. שום מילה לא נוגעת למה שנעשה וייעשה בבתים.

כבר כיום יש בבתים רבים בישראל חיבורים להתקני IoT והם לא דורשים יותר מהחיבור הרגיל הצר הקיים כיום לאינטרנט. אני לא מכיר שום יישום IoT לבתים, שידרוש בעשור הקרוב חיבור של 1 גיגה ומעלה. אולי שחר שיליאן כן מכיר. אז שיביא איזו אסמכתה מגוגל... או מסרטי דיסני... מה שבא לו. 

ב. יצירת עדיפות מוחלטת לשחקן אחד בשוק התקשורת: יצירת קריטריונים של חיבורים מעל 1 גיגה (מה שאין לבזק והוט) יוביל לכך, שבמסמך המדיניות הסופי של פריסת סיבים לבתים (והנגזרת שלו בהמשך תהיה ברישיונות של בזק והוט), שהוט ובזק תצטרכנה לפרוס ברחבי הארץ סיבים לבתים, בחיבורים של 1 גיגה ומעלה, מה שאין להן כוונה כזו (לבצע כיסוי מלא), לטווח הזמן של השנים הקרובות.

השימוע הבא, שיידרש למדיניות פריסת הסיבים, שימוע הנגזר מהשימוע הנוכחי - טרם נכתב, והתהליך הזה ידחה עוד יותר את שדרוגי הפס הרחב של בזק, שזו רוב התשתית של אינטרנט הקיימת בישראל ובמיוחד בפריפריה.

אנו כבר בפיגור של למעלה מ- 5 שנים בפריסה של בזק (וגם הוט), רק בגלל המצאות רגולטוריות הזויות וחמורות מהסוג הזה, שיש כאן בשימוע, שחתום עליו שחר שיליאן. 

יצויין, שבזק בכלל מעוניינת להתקדם בנתיב הטכנולוגי של 35B (עד 200 מגה) ו-G.fast (פחות מ-1 גיגה) בשנים הקרובות. מעט בתים יקבלו חיבורי סיבים ממש לתוך הבית מבזק.

התכניות של הוט לא ידועות, במיוחד אחרי השימוע, שמוריד ממנה את חובת הפריסה של סיבים. כלומר: שהיא תתקע במצב הקיים, של 500 מגה לכל היותר. 

התוצאה: הפריסה של בזק והוט תעוכב עוד כמה שנים, בעוד שסלקום \ IBC (ובמידה חלקית גם פרטנר) תוכל לפרוס לכל פינה שבא לה ולגנוב את הלקוחות מבזק והוט, כי לה יש כבר יכולת לספק 1 גיגה ומעלה, כמוגדר בשימוע, לכל בית, שאליו סלקום \ IBC מגיעה. 

לקוחות בזק הוט יתפתו לעבור לחיבורי הסיבים של סלקום \ IBC, שמספקים ללקוחות הפוטנציאליים את כל מה שבזק ובנותיה והוט מציעות (סלקום מציעה ללקוחות חבילות טריפל וקווטרו - חיבור מרובע, מה שלבזק אין, גם לא להוט), אבל הרבה יותר בזול וברוחבי פס של גיגה ומעלה. כך המזימה לחסל את בזק והוט - יכולה לצאת לפועל.

בתכנית החשאית והזדונית הזו, יש עוד הקלות רגולטוריות ענקיות ל-IBC, שטרם הוחלטו (כאן, השימוע כאן וכותרתו: "משרד התקשורת שוקל לאפשר לחברת IBC לספק שירותי תשתית וגישה לאינטרנט ללקוחות ושירותים נוספים ללקוחות עסקיים"). 

זו פשוט "תכנית גאונית" שהומצאה במשרד התקשורת - לחסל את בזק והוט, בטווח הזמן הארוך.

זאת, כי הלקוחות ייטו לקחת חיבורי של 1 גיגה ומעלה עם שלל שירותים זולים, ולא להישאר בחיבורים יותר צרים ויותר יקרים, מבזק והוט. 

מדהים ומזעזע, שכך מתנהלת הרגולציה במשרד התקשורת הישראלי. 

ג. עבודת מטה רשלנית ביותר בהכנת מסמך השימוע שחתום עליו שחר שיליאן:

• אין במסמך הזה שום תחזית ביקושים מבוססת על מספרים ושום ניתוח כלכלי של הקריטריונים המוצעים. שום נתון מחקרי. שום נתון משווה. שום בדיקה של צד הביקושים. הייתכן? אז על סמך מה יש בו המלצות? 
• אין במסמך הזה שום ניתוח רגישויות של החלופות. שום הליך מקצועי של ניתוח חלופות. הייתכן? אפילו בבית ספר תיכון לא היו מקבלים נייר ירוד כזה. 
• אין במסמך שום רמז עם מי שחר שיליאן נפגש בטרם הוכן נייר השימוע הזה. לא צריך לנחש עם מי הוא כן נפגש (למשל, הלוביסטים של סלקום). מה שבטוח, עם נציגי הציבור המוסמכים - הוא לא נפגש. כך הוא יכול היה לפברק מסמך שימוע מדמיונו, בלי שום משוב והתייעצות עם נציגי ציבור מוסמכים. הכי טוב להתעלם מהציבור, שמשלם את המשכורות וכל ההטבות הנלוות לאלה, שעסקו בהכנסת הנייר ההזוי והמסוכן ציבורית הזה.  
• כל המסמך הזה סותר את כל עקרונות עבודת המטה במשרדי הממשלה וסותר את עקרונות הרגולציה הנמצאים באתר הרגולציה הממשלתית - RIA.  

בכלל, לא ברור מדוע שחר שיליאן בחר דווקא להעתיק מסמך שנמצא עדיין בתהליכי שימוע ב-EU, ונמצא בתהליכי עדכון ושינויים מתמידים, כולל "שינוי אסטרטגי" שהוחלט עליו ב-EU אך לפני כשבוע (כאן), ממש בתחומים הללו, שינוי אסטרטגי שממנו ייגזרו עוד שימועים שייקחו זמן לא ידוע, במקום לקחת מסמכים רגולטוריים של ה-EU, שכבר עברו את כל תהליכי השימוע והדיונים המקצועיים ויש בהן החלטות, ניתוחים ונתונים ברורים. למשל: בתחום השינוי (והורדת) כללי "השוק הסיטונאי" הישנים והכושלים, מעל חיבורי סיבים לבתים, דוגמת מה שיש כאן.

בזה שחר שיליאן היה אמור לעסוק. בהורדת רגולציית "השוק הסיטונאי" מעל חיבורי הסיבים והמרת הרגולציה הישנה הזו במודל הרגולטורי העדכני שיש ב-EU. לא במה שהוצע בשימוע הטרי שפרסם המשרד, שכנראה מישהו דחף את המשרד לעסוק בזה דווקא כעת (המישהו הזה מפורט כאן למעלה, למי שפספס: קבוצת סלקום \ IBC). 

זו "מהדורה חוזרת" של ניסיון קודם מלפני כשנתיים, של שחר שיליאן ועוד כמה מ"הקליקה", לדחוף תקן חדש לטלפוניה - SIP, לפי הצרכים של קבוצת סלקום \ IBC (כמפורט בחשיפה שיש כאן וכאן).

ד. במסמך הטרי משחר שיליאן יש התעלמות מוחלטת מטכנולוגיות פס רחב חדשות, שנכנסו לשוק העולמי ובכללן טכנולוגיות לווייניות (לוויינים בגובה יחסית נמוך, שיספקו אינטרנט של עד כ-1 גיגה לבתים).  

אחד החידושים הכי חמים זו מערכת "סטארלינק" השאפתנית של SpaceX.  

540 לווינים כבר שוגרו ומסתובבים בחלל גם מעל ישראל. ניתן לראות אותם בשמים - בלילות בלי עננים, מתוך תכנית של שיגור עד 30 אלף לויינים לחלל (12 אלף לויינים בשנתיים הקרובות). 

שום התייחסות לעניין זה ולמתחרותיה של SpaceX. כלום. כנראה שחר שיליאן לא מצא את זה בגוגל, או בסרטי דיסני. 

עדכון 1.7.20: פורסם כאן כי: אילון מאסק מזמין אנשים ברחבי העולם להתנסות בבטא של האינטרנט הלוויני החדש של Starlink. חברת Spacex מתחילה הקיץ הזה (2020) בתחילת הבטא של האינטרנט הלוייני שלה, פרויקט סטארלינק. לפי אילון מאסק הלוויינים ישדרו במהירות של גיגה באלפיות השנייה. המיזם הוקם במטרה להנגיש אינטרנט במקומות בעולם שאין להם אינטרנט נורמאלי, אבל ב-2021 הוא יהיה כבר כמעט ברוב העולם. בשביל להנות מהתענוג צריך סך הכל לחבר אנטה קטנה לשקע בבית לכיון השמיים וזהו. 

עדכון 3.8.20: ה-FCC אישר (כאן) את פרויקט Amazon Project Kuiper, פרוייקט שאמזון כבר החלה לגייס אליו כוח אדם, שבו בהשקעה אדירה של כ-10 מיליארד דולרים ע"י אמזון, היא תפרוס רשת של 3,236 לווינים נמוכי מסלול - LEO, שיספקו פס רחב לכל פינה בארה"ב וגם במדינות נוספות בעולם. יותר פרטים יש כאן - למתעניינים. התכנית כוללת 5 שלבים כשבשלב הראשון, כבר השנה, ישגרו 578 לווינים לחלל והשירות יחל. 

עדכון 31.8.20: ה-FCC אישר (כאן) לחברה נוספת להיכנס למרוץ של לוויינים לפס רחב לבתים. ה-FCC אישר לחברת OneWeb לשגר 1,280 לוויינים, לאחר שהחברה כבר קיבלה אישור לשיגור 720 לוויינים, מהם היא כבר שיגרה לחלל 74 לווינים. התכנית הכוללת של OneWeb היא לשגר סך של 48,000 לווינים, הרבה יותר מכל מתחרותיה. השירותים שלה יסופקו בשלב ראשון בארה"ב ובבריטניה (כשממשלת בריטניה תומכת בפרויקט הזה גם בכסף, השקיעה כ-500 מיליון דולרים וקיבלה אחזקות בחברה, תמורת ההשקעה הממשלתית הזו). בהמשך, החברה תפרוס את שירותיה במדינות נוספות. 

עדכון 15.11.20: SpaceX החלה את ניסוי הבטא לאינטרנט החלל שלה (Starlink) במחיר 99$ לחודש. לקוחות בצפון ארצות הברית שנרשמו לגרסת הבטא היו צריכים לשלם 499$ לציוד (הכולל צלחת לווין ומודם). שם התוכנית הינו "יותר שווה מכלום" ומקבלים כרגם מהירות גלישה בין 50-175MB (הצפי הינו משהו בסביבות 1GB כשהלווינים יהיו רבים יותר וקרובים יותר לכדור הארץ). המשתמשים קיבלו הוראות שלא לשתף אנשים מחוץ לתוכנית.
כזכור, הלווינים משוגרים לחלל על ידי חברת (SpaceX) של אילון מאסק (שתי החברות שלו) לאחר ששיגר לחלל מעל 900 לוויני Starlink התחילה גרסת הבטא בצפון ארצות הברית וקנדה (לכל כדור הארץ יצטרכו 12000 לווינים). השיגור התבצע על ידי טילי הפלקון - Falcon Heavy שהינו הטיל בעל יכולת המשא הגדול ביותר שפיתחה SpaceX. בכל שיגור החברה משגרת 60 לווינים (כך שאין לאף אחד יכולת להתחרות).

ה. מה עם חיבורים קבועים לבתים של פס רחב בסלולר (במסמך יש התייחסות רק לחיבורי פס רחב באלחוט)? כך גם יש התעלמות מוחלטת משיטת החיבור המאוד פופולרית של פס רחב מאוד לבתים במדינת רבות בעולם (למשל בארה"ב), ברשת הסלולר דור 5, מה שקרוי בשם: Fixed 5G. למשל בחברת ורייזון השירות הזה נקרא 5G Home. יש עוד טכנולוגיות סלולר לכיסוי אינטרנט בתוך בתים, למשל CBRS, טכנולוגיה שנקראת בארה"ב בשם OnGo, שיכולה לפעול גם בדור רביעי - LTE. כנראה "חור בהשכלה" של שחר שיליאן. 

נתונים נכונים לתחילת יוני 2020 לגבי פריסת טכנולוגיית Fixed Wireless Access - FWA, לאספקת אינטרנט לתוך בתים ומשרדים (מחליף חיבור קווי), בדור רביעי ובדור חמישי של הסלולר יש כאן. על פי הנתונים הללו, 415 מפעילי סלולר ב-166 מדינות מפעילים שירותי FWA. בישראל - לא שמעו על כך. 

נתונים נכונים לתחילת יוני 2020 לגבי פריסת 5G בעולם יש כאן. נתונים לגבי מכשירי הקצה ל-5G נכון לתחילת יוני 2020 יש כאן. 

ו. המסמך הזה (כמו קודמו מבית היוצר של ד"ר עופר רז-דרור) מתעלם (בכוונה) מהבעיות הכי חריפות של השוק הקווי:

• אי מתן אישור לבזק לשדרג את הרשת שלה ל-35B, כלומר ל-200 מגה, בזמן שלהוט יש כבר 500 מגה ולסלקום \ IBC ולפרטנר יש 1,000 מגה (1 גיגה). האישור הזה היה אמור להינתן כבר לפני הרבה יותר משנתיים ועוכב ע"י שמילה מימון - אחד מראשי "הקליקה" ו"עד מפתח בתיק 4000", כמובן נגד בזק (ונתניהו), וכמובן חבר בצוות שהכין את המסמך הטרי, שחתום עליו ד"ר עופר רז-דרור, ומעורב אישית גם במסמך הזה בחתימת ידו של שחר שיליאן. 
• אי התייחסות לכך, שלכל בית יכולים להגיע במקביל וזה כבר מתרחש בפועל, בעיקר ב"איזורי השמנת" בערים הגדולות ובשכונות המבוססות, 3 תשתיות סיבים (בזק, סלקום\IBC ופרטנר) ואולי אף 4 תשתיות סיבים, במקומות בהם הוט תבחר לפרוס. כך, שום חברה מכל המתחרות הללו בסיבים, שנקלעו למצב ביש, שלא קיים בשום מקום בעולם, לא תוכל להרוויח ולכן לא תהיה כל "קרן אוניברסלית" למימון הפריסה בפריפריה, ששם רק בזק נמצאת.
• השימוע מתעלם מהעיוות, שרק בזק נדרשת לפתוח את תשתיותיה, כולל בתוך הבתים, למתחרותיה, מה שייצור כאוס רגולטורי, טכנולוגי ומעשי מוחלט כמנותח כאן.   
• השימוע מתעלם (בכוונה), שעל פי המדיניות הרגולטורית של ה-EU (השימוע מסתמך על מה שנעשה שם), בוטל ומזמן הסדר "שוק סיטונאי" על חיבורי סיבים לבתים, למעט הסדר ה"ריסייל", שהפך למקובל כמעט בכל מדינות ה-EU. זאת, במודלים רגולטוריים הנקראים: Wholesale ו- L2-WAP. משרד התקשורת הישראלי המציא מונח שנקרא BSA סיב, כדי לתאר "שוק סיטונאי" על סיבים, מונח חסר בסיס, שגוי והזוי, שלא קיים בשום ספר, או איזה מסמך רגולטורי בעולם התקשורת, בשום מקום בעולם. יתרה מכך. בישראל (בכוונה, בגלל "הקליקה"), לא הוצגה כל תכנית לבטל את "השוק הסיטונאי" במעבר לפריסת סיבים לבתים ומעבר לרגולציית "ריסייל" על הסיבים, כמקובל בעולם ובאירופה. יש כאן דוגמה מובהקת וממש טריה, כיצד הרגולטור האירופאי לתקשורת נוזף לחומרה ובתקיפות ברגולטור השבדי לתקשורת, בגלל שהטיל כמה מגבלות של "שוק סיטונאי" על רשת הסיבים לבתים של "ספק הבזק" השבדי (חברת Telia). אצלנו, מטילים על בזק אין סוף דרישות של "שוק סיטונאי" בחיבורי סיבים לבתים, בניגוד מוחלט לרגולציה של ה-EU, שממנה כביכול העתקנו את הרגולציה של "שוק סיטונאי". פשוט מטעים את הציבור בכל השימועים וההחלטות בתחום זה. מדובר במסע הונאה אדיר ממדים בשירות סלקום\IBC, שדורש חקירה, מדוע משרד התקשורת הישראלי משאיר את עקרונות "השוק הסיטונאי" בפריסת סיבים לבתים, מה שאין ברגולציה בעולם ובאירופה (אלא בתצורת Wholesale, או ריסייל, שזו נגזרת שלה). 
• השימוע מתעלם (בכוונה) לחלוטין מנושא איכות הרשת -QoS ומעקב רגולטורי אחריה, בכל הספקים, נושא שהוא פרמטר חשוב ביותר בכל מדינה ומופיע במקור כנושא מרכזי במסמך של הרגולטור לתקשורת של ה-EU בשם BEREC, במסמך שממנו שחר שיליאן העתיק ותרגם אותו חלקית בשימוע. יש כלים למדידה ולהשוואה בתחום זה של איכות הרשת, בכל מדינות ה-EU. בישראל, אין למשרד התקשורת ולציבור שום כלי למדידת QoS של רשתות התקשורת הקוויות וגם הסלולריות. 
• השימוע מתעלם (בכוונה), שבפריסת הסיבים לבתים של פרטנר (ושל סלקום, כל עוד תשתיותיה לא עוברות במלואן ל-IBC), ללקוחות אין כל חופש בחירה ב-ISP, בניגוד לחוק, לתקנות ולתנאי הרישיון. 
• השימוע מתעלם (בכוונה) שכל המתחרות הקיימות כיום בפריסת סיבים לבתים: סלקום, פרטנר ו-IBC, לא מאפשרות (כנדרש בחוק, בתקנות וברישיונות) את "חופש הבחירה" ללקוחות של ציוד קצה. למעשה, "חופש הבחירה" מופעל בישראל רק על בזק. כלומר: יש אפלייה ברורה ובלתי הגיונית באכיפת החוק בישראל, בין בזק למתחרותיה, גם בתחום האפשרות לבחירת ISP וגם באפשרות לבחירה ורכישה עצמאית של ציוד קצה. 

שורה תחתונה: יש לזרוק את השימוע ההזוי והמסוכן הזה היישר ל"מגרסה של שמילה" ולפטר כמה שיותר מהר את מי שחיבר את השימוע החמור ביותר הזה: שחר שיליאן והממונים שמעליו (אתי שמואלי ושמילה מימון). ויפה שעה אחת קודם. 

נספח
רשימת בעלי התפקידים הבכירים ביותר (רק הבכירים, לא כולל את אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, שבגלל ריבוי תפקידי העבר שלו, גם באוצר, גם בבזק, גם בממשלה, גם בפוליטיקה, הוא "בסיווג עילי" נפרד...), שכבר לא בשירות פעיל במשרד התקשורת או במשרדי ממשלה אחרים, שסייעו לקבלת ההחלטות הרגולטוריות וההטבות האדירות עבור קבוצת סלקום \ IBC בשנים האחרונות: