חקירת תיק 4000 לא הושלמה. האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לצורך חקר האמת?
מאת: אבי וייס, 31.1.19, 12:45

משתיקת גורמי אכיפת החוק והתקשורת המרכזית מול החשיפות בכתבה "הבנתם? פרוטוקול "מיזוג" בזק -Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000", ופירוט חלק מהמסמכים בתוכנית "אולפן פתוח" בערוץ 20 מיום 28.1.19, עולה תחושה קשה לקיום האפשרות, שאכן היה טיפול לקוי בחומרי חקירה רלוונטיים, שתומכים דווקא בגרסת רוה"מ, מה שהוביל לתקלה קשה. עדכונים בסוף הכתבה. 

פרק מס' 14 - סיכום ביניים בסדרה.

בסדרת 13 הכתבות עד כה, (הרשימה מפורטת בתחתית הכתבה), שפרסמתי על תיק 4000 בהקשר של פרשת "מיזוג" בזק-Yes ("העברת אמצעי שליטה"), ובמיוחד ב-4 הכתבות האחרונות, שנוגעות לפרוטוקול ישיבת מועצת הכבלים והלוויין (בתוספת מסמכים רבים נוספים ומשלימים), פרוטוקול חיוני ביותר להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בנושא המיזוג, חשפתי תובנות רבות חדשות (כאן, כאן, כאן וכאן), כולן מבוססות על מסמכים, שהן רקע לפרק הנוכחי ה-14 בסדרה, שהוא סיכום ביניים.
 
בסדרה, הוכחתי ע"ס מאות מסמכים רשמיים ורגולטוריים, וגם ע"ס פרטי פרוטוקול "המיזוג" ומסמך עדליא, שפורסמו ע"י ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן, מסמכים שהופצו לציבור באמצעות בקשת "התנועה לאיכות השלטון" במסגרת חוק חופש המידע, שמדובר ממה שנראה מהמסמכים הללו בתיק תפור. (נראה גם, שדה מרקר קיבל את הפרוטוקול לפי חוק חופש המידע הרבה קודם לכן - כאן). בכתבה של ארז רביב על בסיס ניתוח עצמאי, שערך למסמכים, שהועברו אליו מ"התנועה לאיכות השלטון", נמצא, שראש הממשלה פעל כשורה בתהליך אישור "המיזוג", ואם נפלו פגמים הם שוליים, או שלא היו בשליטת בזק או Yes, והם אינם עולים כדי פגם מהותי בהליך ובהחלטות.

יודגש, שלגבי טענות, שיכולות לעלות בנושאי רגולציה אחרים, שכביכול רוה"מ - שר התקשורת סייע לאלוביץ' ("טלפוניה סיטונאית" - (שלא השתנתה ולא הושפעה מנתניהו או מי מטעמו) ו"שוק סיטונאי"), טענות אלו כבר הזמנו בתחילת סדרת הכתבות, שלא היה ולא נברא, אלא להיפך, ב-2015 וגם ב- 2016, הפעולות שננקטו כנגד בזק ע"י צמרת משרד התקשורת דאז (פילבר), הובילו להצלחת "השוק הסיטונאי" וגם בקידום השימוש בתשתיות בזק (כנגד התנגדות בזק), הפוך ממה שנטען בסיום החקירה שנעשתה בתיק זה.

רק לשם הדיוק ההיסטורי, ביבי תמך ב"רפורמה הסיטונאית" מיומה הראשון. תחפשו ותמצאו.   

בכתבה הקודמת, מס' 13 בסדרה, תחת הכותרת "הבנתם? פרוטוקול "מיזוג" בזק -Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000" תיארתי על סמך מסמכים, כולל חשיפת החלטה שיפוטית חלוטה בשם: "הודעת משרד התקשורת" מיום 19.11.18, שהיא למעשה החלטת בית משפט מחוזי בי-ם, את השתלשלות העניינים בהם נראה, שגורמי האכיפה ויתרו על הפרוטוקול המרכזי בפרשת "מיזוג" בזק-Yes והתירו את פרסומו לציבור על פי חוק חופש המידע, ומכאן, שהפרוטוקול  ומסמכים נלווים, כולם תומכים בגרסת ראש הממשלה, לא נאספו אל תוך תיק 4000.

יש בפרוטוקול ובמסמכים הרבים שפורסמו על ידי, עקביות מוחלטת מבחינת תאריכים, החלטות ועובדות מצטברות, שמצביעים על כך, שהגרסה של נתניהו נכונה בנקודות המרכזיות שלה:

1) "לא פיטרתי את אבי ברגר בגלל 'המיזוג' בזק-Yes".
2) "לא נתתי כל הטבה רגולטורית לאלוביץ'. על מה שחתמתי הייתי חייב לחתום, כי זו החלטה של גופים מקצועיים רבים, שעסקו בנושא זמן רב, ביסודיות, בלי קשר אלי."
 
שתי האפשרויות, שנתתי בכתבה מס' 13, היו:
הוחלט בגורמי האכיפה מלכתחילה לא לראות בפרוטוקול חומר חשוב לראיות בתיק פלילי, ולא להתעסק איתו ולתת אישור פרסום. ולחילופין, גורמי האכיפה כן בחנו לעומק את הפרוטוקול, אך חלה התרשלות בהבנת המסמך, והוחלט לא להגדירו כחומר חקירה, ולכן ניתן היה להעביר אותו לפרסום בציבור דרך מערכת "חוק חופש המידע".

מכאן נראה, שלא היה שימוש בפרוטוקול, שבו, כאמור, יש תכנים של זמן-אמת, שתומכים בגרסה של רוה"מ, בלי שהיה לו כל קשר להליך שבוצע במועצת הכבלים והלוויין ובגופים רגולטוריים אחרים, לרבות: השב"כ, הרשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים ואולי עוד גופים, בעימות של עובדות הכתובות בפרוטוקול "שחור על גבי לבן" אל מול עדויות של עדים כעת, על תהליכים, שהתרחשו בעבר.
 
בכל מקרה, להלן סיכום הנקודות העולות מ-2 האפשרויות הגרועות הללו (שחלקן צויינו בכתבה מס' 13), ושמובילות למציאות מדאיגה בה:

1) לא נחקרו 17 המשתתפים בישיבה לרבות היועצים המשפטיים של המועצה (נחקרו, למיטב ידיעתי 2),

2) לא נחקרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת. עדכון 1.3.19: מתברר שהיא כן נחקרה, בסתר, במועד לא ידוע. 

3) לא נחקרו ראש השב"כ (סגנו או מי מראשי השב"כ ,שחתמו על האישור לגבי ההליך למשרד התקשורת),

4) לא נחקרו ראשי הרשות להגבלים עסקים ובמיוחד ד"ר אסף אילת, ואלו שקדמו לו ותפסו את מניות יורוקום בידי נאמן במשך למעלה מ-5 שנים (דהיינו: המיזוג היה בתלוי בשחרור המניות ולא כל פעילות אפשרית אחרת. רוה"מ \ שר התקשורת או כל שר אחר לא יכול להשפיע על ההליך הזה).

הרשות להגבלים עסקיים הייתה מעורבת גם בהחלטה של המועצה מיום 23.6.15, שכן נדרשה חוות דעת הרשות, האם יש לבצע שוב היוועצות עם "הוועדה לצמצום הריכוזיות" (שהתייעצו עימה לפני האישור שניתן, כשנה ורבע קודם לכן, במסגרת החלטת האישור שנתן מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים למיזוג)

5) לא נחקרו ראשי הרשות לניירות ערך, שחתמו על המסמך מ-17.8.15

6) לא נחקר מנכ"ל עדליא, שמא הוא היה שותף למזימה הפלילית כביכול הזו (יש כלי תקשורת, שכינו את עדליא בכינויי גנאי והפכו את עבודתה לצחוק, במילים שלא אחזור עליהם כאן, ועשו בכך עוול נוראי לחברה המקצועית ביותר זו). 

7) לא נחקר מעגל בעלי התפקידים שהקיפו את מנכ"ל משרד התקשורת באותה העת, אבי ברגר, ולא נשאלו בעלי התפקידים הללו האם אי פעם שמעו מפיו שהוא נגד המיזוג או אם שמעו שהוא בעד המיזוג אבל בתנאים, שהוא מעוניין להטיל על בזק (ולא  Yes), ולכן אין לזה כל קשר לאישור של מועצת הכבלים והלוויין. זאת, כי בהטלת תנאים חדשים על בזק (בניגוד להטלת תנאים על Yes, שזו פלטפורמה של שידורים מלוויין), יש צורך ביצירת תהליך חוקי אחר לגמרי שהוא (המנכ"ל ברגר), לא החל אפילו לבצע.

כלומר, לא נחקרו האנשים, שהיו במעגל הקרוב של המנכ"ל דאז אבי ברגר, שהיו שותפים לרוב או לחלק מהישיבות אותן ניהל, האם הם אי פעם הם שמעו מפיו באופן מפורש וברור, שהוא מתנגד למיזוג. למיטב הערכתי, בכל הקדנציה שלו, הוא לא השמיע בכל הישיבות דבר כזה, וזה מאומת בפרוטוקול הדיון במועצה ,שאיש לא העלה טענה כזו, גם לא נציגי משרד התקשורת, שהיו בישיבה וגם לא ד"ר יפעת בן חי-שגב, שעבדה איתו באותה עת בשת"פ מלא. כך, שסביר להניח, שהיא אמורה הייתה לשמוע ממנו דבר כזה, כי הטיפול ברישיון YES הוא בתחום אחריותה.

וכאמור לעיל, גם לא נבדק עם אותו מעגל של עובדים, שהיו סביב המנכ"ל דאז, במהלך הקדנציה שלו, שכל מה שאמר בחודשים הרבים, שהחזיק בבקשה למיזוג, שהוא מעוניין להציב תנאים חדשים למיזוג (מעבר לתנאי הגבלים עסקיים), אבל שהוא מסכים עקרונית למיזוג, וזה (תנאים חדשים) נושא שבכלל לא מצוי בתחום סמכויותיו, כי תנאים ל-Yes הם רק בסמכות מימוש במועצת הכבלים והלוויין, ולכן כשהגיע רגע הטיפול המעשי בבקשת המיזוג, (אחרי שחרור המניות של אלוביץ - יורוקום מהנאמן, שהחזיק במניות, בפיקוח של מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים), הטיפול בבקשת המיזוג הועבר ממנו בתחילת אפריל 2015 למקום הנכון שלו - מועצת הכבלים והלוויין, כדי להתחיל בהליך של בדיקה וקביעת תנאים של המועצה, הליך המתועד היטב בפרוטוקול.

אם היה רצון של המנכ"ל דאז (ברגר) להטיל תנאים חדשים על בזק, המקום המתאים לזה, הוא להכין נייר מטה, לבצע שימוע, עבודה משפטית ועבודה כלכלית, לסיים את השימוע ולהביא את תוצאותיו לחתימת השר, מה שלא התרחש ואפילו לא החל. 

יתרה מכך, את המועד המדויק בו אבי ברגר (המנכ"ל שכביכול התנגד למיזוג אבל דווקא פעל לקדמו), החליט להעביר את הבקשה של YES למועצה (מועצת הכבלים והלוויין) ולהטיל על המחלקה המשפטית (עו"ד דנה נויפלד וצוותה) לבצע בדיקה מקבילה של הבקשה (מקבילה למה שעשתה המועצה), אנו יכולים ללמוד מהיומן של אבי ברגר, בדיון הקצר המופיע כאן בתצלום על התאריך 30.3.15. תאריך הזה ממתאים בדיוק לדיווח בתמלול של הדיון במועצה, בה דווח למועצה שהבקשה התקבלה במועצה בתחילת אפריל 2015, כחודש וחצי לפני שאבי ברגר פוטר. משמעות הצילום כאן שהוא קידם את תהליכי האישור באופן אקטיבי, גם במועצה וגם במחלקה המשפטית של משרד התקשורת:

 
בנוסף, נושא המפגש הקצר הזה: "העברת שליטה ביס".
כלומר: העברת השליטה בתוך Yes (לא "העברת השליטה מ-Yes לבזק").
זה שלב מקדים וחשוב ביותר מבחינה משפטית וזה מוכיח שברגר רצה לקדם את מה שמכנים "המיזוג", כלומר: קודם לאשר את השינויים בתוך האחזקות של יורוקום ב-Yes ואז נפתחת הדרך לאשר את המכירה שמניות יורוקום לבזק. 

8) לא נבחנו פרטי הפרטים של פרוטוקול המיזוג כדי לגלות, שהשתלשלות העניינים והתאריכים לא תואמים כלל את ההאשמות של עדים כנגד ראש הממשלה לגבי תהליך המיזוג.

בנוסף,.לא נבדקה חוות הדעת המשפטית שהוכנה לפני תאריך ישיבת אישור המיזוג, בהתאם לתקנות התקשורת.
 
9) לא נבדקו התהליכים הרגולטוריים כפי שמופיעים בפרוטוקול ושמוכיחים, בין היתר, שלא הייתה שום התנגדות למיזוג מאף אדם, גם כאלה הטוענים כעת שהתנגדו, וראש הממשלה פעל כחוק.
 
10) לא נקראו כל האותיות הקטנות של הפרוטוקול המרכזי הזה, שתומלל בזמן אמת, ולא נותחו, כדי להבין, שלהאשמה של מתן הטבות רגולטוריות, אין בסיס בכתובים, ולא עומתו פרטי הפרוטוקול הזה עם עדויות העדים, שטוענים לפתע כעת דברים הפוכים לחלוטין למה שמופיע בפרוטוקול.
 
11) לא גילו את "גלולת הרעל הפלילית" הנמצאת בפרוטוקול, כדי לאמת זאת מול ההקלטה, ולבצע חקירה בנושא, או לחילופין: לתקן את הטעות החמורה הזו במסמך הכל כך חשוב הזה, מסמך המספק, לכאורה, בסיס מוצק להוכחת טיעוניו של שר התקשורת דאז, ביבי נתניהו. "גלולת רעל פלילית" זו מצויה בשורה אחת בתוך הפרוטוקול הארוך מאוד הזה. כל חוקר מתחיל היה מגלה מיד וחוקר את הנקודה הזו, ואז הייתה מוכנסת הערת תיקון לשורה הזו בפרוטוקול לפני מתן היתר לפרסמו, או ששורה זו הייתה נמחקת טרם מסירתה לדה-מרקר בתחילת 2018 ולתנועה לאיכות השלטון לקראת סוף 2018. כלומר: איש לא הבחין בטעות במשך 9 חודשים. למה? כי הפרוטוקול לא נקרא וההקלטה, ששימשה לו בסיס, לא נשמעה.

אגב, אני ניהלתי חקירה מהירה משלי בנושא ונמצא שזו פשוט טעות של המתמלל/ת, שלא הבין או הבינה את חומרת מה שהוא או היא מכניס או מכניסה לתמלול בטעות. אם המשטרה הייתה מאזינה למקור, כלומר להקלטת הדיון, היו עולים על הטעות הנוראה הזו ומבקשים לתקן את הטעות הקשה הזו במסמך, ואם הם לא עלו על הטעות, זה סימן מובהק, שלא נעשתה האזנה להקלטת הדיון לאישור המיזוג ולא נעשתה השוואה לכתוב בתמלול.
 
12) לא בדקו את המסמך של עו"ד עופר ויסוקר היועץ המשפטי שלYes  מ-26.3.15, שבו הוא מודיע, שב-25.3.15 הממונה על ההגבלים העסקיים שחרר את מניות יורוקום מהנאמן עו"ד דוד אפרתי ומכאן, שהעיכובים והלחצים וההתרוצצויות, לא נבעו מאיזו "עסקת שוחד", אלא פשוט, מאחר שאי אפשר היה למכור את מניות יורוקום בYes- לבזק, וממילא אי אפשר היה לתת אישור למיזוג ע"י משרד התקשורת, אלא אחרי שחרורן של המניות מהנאמן, מה שנתקע כשנה לאחר האישור של הרשות לניירות ערך, רק בגלל תנאי הרשות להגבלים עסקיים, בתהליך, שבספק רב אם נתניהו ידע עליו בזמן אמת או בכלל. כל זה מצביע, שנתניהו בכלל לא השפיע על התהליך הרגולטורי ולא יכול היה להשפיע עליו, אלא המשפיע הראשי על התהליך הרגולטורי הזה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, שמעורבותו האקטיבית בנושא זה נמשכה עד 25.3.15 ואף לאחר מכן, כמתואר בפרוטוקול הדיון. כך יוצא, שהאיש הכי מרכזי בפרשה הזו - בכלל לא נחקר.
 
סביר להניח, שאם היה נעשה שימוש בפרוטוקול (ובמסמכים האחרים התואמים את האמור בפרוטוקול), כחומר חקירה, והיו נעשות בדיקות תוך ידע מעמיק בתחום רגולציית התקשורת, היה ניתן להשוות את נתוני הפרוטוקול "היצוקים בבטון" מול העדויות העכשוויות בדיעבד של העדים השונים, (תזכורת: שלמה פילבר עשה לי Like למאמר "המסמכים בנושא בזק-Yes מוכיחים 'תפירת תיק' לאיש הלא נכון" - המצויה כאן, וצילום תמונת הלייק נמצא בתחתית הכתבה), ולסיים את החקירה בנושא תהליך אישור מיזוג בזק-Yes בזמן קצר ובעלות נמוכה.

ברקע, המתואר לעיל, הייתה התעלמות מכל המסמכים והעדים התומכים בגרסת רוה"מ-שר התקשורת, כך שהחקירה לא הושלמה ותיק 4000 הועבר ליועמ"ש, בטרם בוצעו כל פעולות החקירה הנדרשות. נראה, שיש כאן פגם מהותי בחקירה חשובה זו, שעלול להכשיל את היועמ"ש, בלי שכל העדויות והמסמכים, שתומכים חד-משמעית בגרסת רוה"מ ושר התקשורת - הובאו לפניו.

עדכון 18.10.19: פורסם מאמר של קרולין גליק ב"ישראל היום" (כאן), תחת הכותרת: "זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו", אודות חוות הדעת המשפטית הבינלאומית המעמיקה שנמסרה לד"ר אביחי מנדבליט בשימוע. מומלץ לקריאה. 

עדכון 10.11.19: אלי ציפורי פרסם פוסט בפייסבוק (כאן) על קטע מעדותה של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי-שגב התומכת בגרסת נתניהו. 

יודגש שבאותו יום של האישור של העסקה במועצת הכבלים והלוויין (23.5.15), מועצת הכבלים והלוויין אישרה 2 שינויים ברישום של בעלי המניות: אישור אחד ל-YES ואישור שני ל-HOT. אותו סוג של אישורים בדיוק לשתי החברות. לדיון האישור של הוט הגיעה היועצת המשפטית של הוט שהשתתפה בתחילת הדיון (הציגה למשתתפים את הבקשה לשינוי הרישום והנימוקים המשפטיים והאחרים לכך) ונכנסה לדיון אחרי שהתקבלה החלטת האישור והתעדכנה בהחלטה. ככה מקובל בנושאים כאלו. אם העו"ד של YES היה מגיע לדיון של בקשת YES, גם הוא היה מציג את בקשת YES בתחילת הדיון, יוצא, ונכנס בחזרה לקבל עדכון על ההחלטה אחרי הדיון. היות ולא הגיע עו"ד של YES (לא מצאו צורך להזמינו, כי כל החומר בעניין כבר עובד והוכן טרם הישיבה ונשלח בזימון למשתתפי הישיבה ולא היה צורך שהוא יציג את הנושא למשתתפי הדיון, בשונה מהאישור שהתבקש להוט שלגביו לא נשלח חומר הסבר מקדים לחברי המועצה), אזי זה בהחלט בסדר שעדכנו את המנכ"ל של YES רון איילון בטלפון לפני ואחרי הדיון, בדיוק כמו שנהגו במקרה של הוט (שבו לא היה צורך בעדכון טלפוני למנכ"לית הוט, כי העו"ד של הוט הייתה נוכחת פיזית במשרדי מועצת הכבלים והלוויין והשתתפה בדיון בתחילתו ובסופו). זה מופיע בכתבות שפרסמתי אודות "תיק 4000" התפור, והפרוטוקול של הדיונים הללו גלויים לגמרי לציבור (רק המשטרה והפרקליטות לא יודעים לחפש בגוגל ולא מצאו את זה, או לא רצו למצא את זה, כדי לא "לקלקל את התיק"): כאן. 

רשימת הפרקים בסדרה החדשה בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות ל"מיזוג" בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול "מיזוג" בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו"

 

עדכון 8.2.18: "הפרקליטות צפויה לסגור שני תיקים נגד שרה נתניהו" - כאן. המפולת של "התיקים התפורים" - החלה. 

עדכון 20.1.21: מעיון במסמך (כאן) בשם "תשובה לאישום מטעם הנאשם 1 [נתניהו]" שזה מסמך תגובת פרקליטי נתניהו לבית המשפט המחוזי בי-ם, נמצא שהטיפול בבקשת אישור "העסקה" (עסקת בזק-YES) החל לפני ה-30.3.15 כפי שסברתי קודם. היא החלה במכתב שר התקשורת ורוה"מ באותה עת (נתניהו) אל יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן-חי שגב), מכתב מ-24.3.15 שהוכן ע"י עו"ד דנה נויפלד באישור המנכ"ל דאז אבי ברגר, המאשר לה ולמועצת הכבלים והלוויין להתחיל לטפל בבקשה. הנושא הזה נמצא בסעיפים 257 עד 260 במסמך (מצ"ב כאן וכאן צילומי הסעיפים הללו).