חשיפה: ממצאי דו"ח חקירת רשות התאגידים בעמותת גמלאי הדואר לשם נזרקו גמלאי משרד התקשורת
מאת:
מערכת Telecom News, 8.10.20, 18:03
חקירת רשות התאגידים חושפת ליקויים מדהימים בבזבוז כספי ציבור. פירוט ממצאי החקירה הרלוונטיים לגמלאי משרד התקשורת, כאשר המשרד העביר לעמותת גמלאי הדואר כספים עבור גמלאים, שאינם חברים בה, פנקס חברי העמותה כולל גמלאים שנפטרו, ואין בידי העמותה מידע על גמלאי מש' התקשורת למול גמלאי הדואר. ומי אחראי לנתון המופרך לפיו יש כ-1,500 גמלאי מש' התקשורת (הנושקים לגיל 100), ובכמה "צנח" המספר כשהוחלט לאחרונה להפסיק את הבלוף?
עדכונים בסוף הכתבה.
כזכור, בימים אלה מתבררת בבית הדין לעבודה בת"א תביעה, שהגישו גמלאי משרד התקשורת נגד משרד התקשורת, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. מדובר בתביעה יוצאת דופן, שהוגשה ע"י עו"ד
יגאל לוי, (בתמונה למעלה מימין)
, ועו"ד
חיים גרון, (בתמונה למעלה משמאל), בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם נציגות גמלאי המשרד:
זאב קידר, מירה דאיבוג ו
ישראל (איזי) אלמוג.
מצ"ב כאן כתב התביעה המעודכן.
בבסיס התביעה עומדת הטענה, שהנהלת משרד התקשורת מפרה את הוראות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), אינה מקיימת את חובתה לטפל בגמלאי המשרד וזורקת אותם תמורת תשלום ל"טיפול" עמותת גמלאי הדואר.
ככל שנחשפות עובדות נוספות בפרשה, הולך ומתברר, שלצד היחס המחפיר של הנהלת משרד התקשורת לגמלאי המשרד, נחשפת פרשה לא פחות חמורה של התנהלות שערורייתית (וגם זאת, בלשון המעטה) של הנהלת המשרד, בכל הקשור להעברות כספים בהיקפים אדירים וללא כל פיקוח לעמותת גמלאי הדואר ולחברת דואר ישראל.
מפרוטוקולים פנימיים, שהגיעו לידי גמלאי משרד התקשורת וצורפו לכתב התביעה עולה, שלא זו בלבד שהנהלת משרד התקשורת אינה עומדת בחובתה לטפל בגמלאי המשרד, אלא שהיא מודעת היטב לעובדה, שהכספים המועברים על ידה לעמותת גמלאי הדואר, אינם משמשים בפועל לטיפול בגמלאי המשרד.
במקביל להליך המשפטי הנ"ל בבית הדין לעבודה התברר לגמלאי משרד התקשורת, ש
רשות התאגידים מנהלת חקירת עומק בעמותת גמלאי הדואר, שכאמור מקבלת את תקציב גמלאי משרד התקשורת, ולכן מיהרו לפנות בתלונה גם לרשות התאגידים.
פירוט 12 החשיפות הקודמות, רק בקדנציה הנוכחית של שר התקשורת
יועז הנדל, יש ב
נספח א' בתחתית החשיפה כאן.
כעת אנו חושפים, שבימים אלה
הסתיימה חקירת העומק של רשות התאגידים בעמותת גמלאי הדואר, והממצאים קשים מאוד. ניתוח ממצאי דו"ח החקירה, הגם שהוא עוסק בעמותת גמלאי הדואר בלבד, מאפשר הצצה נדירה לקלות הבלתי נסבלת של בזבוז כספי ציבור, תוך פגיעה קשה בציבור גמלאים, שלמענם נועדו כספים אלה.
בטרם נתייחס לממצאי החקירה, יש להבהיר, שחקירת רשות התאגידים בעמותת גמלאי הדואר, איננה מחליפה ביקורות של משרדי ממשלה המעניקים תמיכה, או מפקחים על פעילות העמותה - לענייננו: משרד התקשורת, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
זו גם הסיבה, שמתקיים תיאום בין רשם התאגידים לחשב הכללי, שאמור אף הוא לבצע ביקורות, שנועדו לוודא, שכספי התמיכות, שניתנו ע"י המדינה לעמותה, שימשו ליעדם.
אי לכך, פנו גמלאי משרד התקשורת, במקביל, לרשות התאגידים, וציינו, שלצד הפנייה לרשות לחקור את עמותת גמלאי הדואר (בהתאם לסמכותם לפי "חוק העמותות"), הם פועלים, במקביל, להבטחת זכויותיהם מול כלל הגורמים הרלוונטיים (בהתאם להוראות התקשי"ר).
הגמלאים ציינו בפני רשות התאגידים, שמידי שנה מעביר משרד התקשורת לעמותת גמלאי הדואר, סכום של מעל 100,000 ₪ עבור "הטיפול" בגמלאי המשרד.
הסכום הגבוה הנ"ל מתבסס על הטענה, כי שהעמותה מטפלת ב"כאלף" גמלאי משרד התקשורת.
כדי לחדד את הקושי בקבלת הטענה לקיומם של "כאלף" גמלאי משרד התקשורת ולקיומו של חשש לאי גריעת גמלאים שנפטרו, ציינו הגמלאים, ששירותי הדואר הופרדו ממשרד התקשורת כבר ב-1987. דהיינו, לפני למעלה מ-30 שנה, על כל המשתמע מכך לגבי ההיקף הסביר של הגמלאים הפעילים כיום בעמותה, כשהצעירים שביניהם נושקים לגיל 100.
לעניין מסלול העברת הכספים ממשרד התקשורת לעמותה, העריכו הגמלאים, שהכספים מועברים לעיתים ישירות מהמשרד לעמותה ולעיתים עוברים קודם לחברת הדואר (כ"עמלות", "מימון משרות" וכו') ומשם מוצאים דרכם לעמותה. אי לכך, כדי להתחקות אחר הכספים, הוצע לפסוע בנתיב "המשולש": משרד התקשורת, חברת הדואר ועמותת גמלאי הדואר.
עוד ציינו הגמלאים, שאין בידי עמותת גמלאי הדואר רישום של גמלאי משרד התקשורת, שלכאורה מטופלים על ידה, דבר המהווה הפרה של סעיף 18 ל"חוק העמותות", לפיו: "עמותה חייבת לנהל פנקס חברים ולרשום בו כל חבר, מענו, מספר זהותו, תאריך תחילת חברותו ותאריך פקיעתה".
במקביל, החוק הגדיר רשימה של מוסדות ובעלי תפקידים, עליהם הוטלה החובה לפקח, שהעמותה פועלת בהתאם להוראות הדין, כגון: ועדת ביקורת, מבקר פנימי ורואה חשבון מבקר.
גמלאי משרד התקשורת אף הפנו את תשומת לב רשות התאגידים לכך, שבעקבות ממצאי "מבקר המדינה" בדו"ח שנתי 48 בנושא תמיכות מתקציב המדינה, החליטה הממשלה ביום 8.10.15, בהחלטה מס' 4418 (בק/128), שהחל מ-1999 יידרשו גופים הפונים בבקשה לתמיכה ממשרד ממשלתי, להציג אישור של רשם העמותות, המכונה "אישור ניהול תקין", ולמיטב הידיעה
אין בידי העמותה את האישור.
את עניין זה סיכמו הגמלאים בפנייתם לרשות התאגידים, בכך, שלא ניתן לאמת את הכמות הנטענת של גמלאי משרד התקשורת החברים בעמותה, או לוודא, שהכספים, שניתנו לעמותה, אכן שימשו ליעדם.
נושא נוסף, שהעלו הגמלאים בפנייתם לרשות התאגידים, היה עניין הבחירות למועצת עמותת גמלאי הדואר. מעבר לקושי לממש את זכות ההצבעה בהיעדר רישום מסודר בפנקס החברים, התברר, שחרף העובדה, שבתקנון העמותה נקבע, שהבחירות תיערכנה מידי 4 שנים, בפועל הבחירות האחרונות התקיימו אי שם ב-2012, דהיינו, לפני כ-8 שנים.
ונחזור לממצאי דו"ח חקירת העומק של רשות התאגידים בעמותת גמלאי הדואר.
למעשה, מדובר בדו"ח טכני, שבוצע ע"י משרד רואי חשבון "שמידט בן צבי פרלשטיין", וכולל רשימה מובנית וארוכה של היבטים שונים בפעילות העמותה והתאמתם ל"חוק העמותות" ותקנון העמותה, שרובם הגדול אינו קשור לגמלאי משרד התקשורת.
ויודגש שוב: חקירה זו מוגבלת לפעילות העמותה בלבד. היא אינה בודקת את פעילות משרד התקשורת, משרד האוצר או נציבות שירות המדינה ואף לא את פעילות חברת דואר ישראל. עוד יודגש, שבדו"ח צוין, שהביקורת נסמכת בעיקר על ביצוע בדיקות מדגמיות שונות, ולפיכך נקבע, שאין ודאות, שתחשוף כל ליקוי, במידה וקיים.
להלן ממצאי החקירה המרכזיים הרלוונטיים לגמלאי משרד התקשורת:
האם עמותת גמלאי הדואר עוברת על החוק וכוללת ברשימותיה גמלאים שכבר נפטרו?
דו"ח החקירה בעיין זה קובע באופן חד וברור: פנקס חברי העמותה אינו כולל את הנדרש בחוק, מאחר שלא מצוין בו מועד תחילת חברות ומועד פקיעת חברות (בעת פטירה).
יודגש, שהליקוי החמור של אי גריעת חברים שנפטרו, נוגע לא רק לגמלאי משרד התקשורת אלא גם לגמלאי הדואר.
כיצד מתפקדת ועדת הביקורת של עמותת גמלאי הדואר האמורה לפקח על פעילותה?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור: לא נמצא, שוועדת הביקורת ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק העמותות. שכן, לא קיימים פרוטוקולים לתיעוד ישיבות ועדת הביקורת, לא נראה, שוועדת הביקורת פועלת על פי תכנית עבודה, ובנוסף, לא בוצעו בחירות לחברי ועדת הביקורת בהתאם לתקנון העמותה.
בנוסף, חשף דו"ח החקירה, שלא קיים נוהל בעניין החזר הוצאות לחבר ועד בקשר להשתתפות בישיבות. כ"כ, נראה, שהחזר ההוצאות לא אושר מראש ע"י המועצה. זאת, בניגוד להוראות החוק ולתקנות הגמול.
ואם לא די בכך, חשף דו"ח החקירה, שלא קיים נוהל קופות קטנות המשמשות את מועדוני הפעילות ב-4 המחוזות. זאת, בניגוד לחוק ולהנחיות הרשם הקובעות, שעל הוועד לקבוע נהלים בכתב המסדירים פעילויות משמעותיות בעמותה.
האם הבחירות למועצת עמותת גמלאי הדואר מתקיימות בהתאם לחוק ולתקנון?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור: הבחירות האחרונות למועצת העמותה התקיימו ב-2012 בניגוד לנדרש בתקנון לפיו תקופת כהונת המועצה הוגבלה ל-4 שנים.
בנוסף, לא נערכו ב-4 השנים האחרונות בחירות לוועד העמותה בניגוד להוראות החוק המפורטות בהנחיות רשם העמותות.
האם עמותת גמלאי הדואר יודעת להבחין בין גמלאי משרד התקשורת לגמלאי הדואר?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור:
אין בידי העמותה מידע על הגמלאים השייכים למשרד התקשורת למול הגמלאים השייכים לחברת הדואר.
יודגש, שהעובדה שאפילו
כיום אין בידי העמותה (ובידי משרד התקשורת) מידע לגבי גמלאי המשרד החברים בעמותה, היא חמורה במיוחד.
שכן, מפרוטוקול פנימי של משרד התקשורת מיום 6.10.2008 (שאף הוא צורף לתביעת הגמלאים) עולה, שכדי לשכנע את ועדת הרכישות לאשר התקשרות עם עמותת גמלאי הדואר כספק יחיד לטיפול בגמלאי המשרד, התחייבה הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש דאז,
תמי לשם, (בתמונה משמאל), כך: "הם משדרגים את התוכנה שלהם כדי שנוכל לקבל פירוט לגבי הפעולות בהן משתתפים גמלאי משרד התקשורת".
מסתבר, שאחרי מעל ל- 12 שנים, עדיין
אין מידע לגבי גמלאי משרד התקשורת החברים בעמותה.
מעניין לציין, שבעוד משרד התקשורת מתעקש לטעון, שגמלאי המשרד מטופלים בעמותת גמלאי הדואר, ממצאי החקירה עולה, שב-2019 נעשה ניסיון לשנות את שם העמותה ולכלול בו גם את גמלאי המשרד, אך משרד התקשורת סירב לאשר את השינוי.
בהערת אגב נציין, שהיעדר יכולת להבחין בין גמלאי משרד התקשורת לגמלאי הדואר, לא ברור כיצד ניתן לקבוע אם פעילות העמותה תואמת את מטרותיה המאושרות תוך מתן שירות לחבריה גמלאי הדואר וכן לגמלאי משרד התקשורת.
האם כספי דמי החבר של הגמלאים מוצאים דרכם לארגונים אחרים מחוץ לעמותה?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור: נמצאה העברת כספים ל"ארגון ועד הגמלאים". למרות הדמיון בשמות, מדובר בארגון חיצוני ל"עמותת גמלאי הדואר", שמנהל משק כספים נפרד משלו. בהתאם ל"החלטה היסטורית" של העמותה, מועבר סך של 25 אג' מתוך דמי החבר החודשיים העומדים על 25 ש"ח מכל חבר, לטובת פעילות הארגון. נחשף, שסכום הכספים, שהועברו בשנים 2016 ו-2017 לארגון הנ"ל, הוא כ-10,000 ש"ח בכל שנה.
יש להבהיר, שבאופן חריג בשירות הציבורי, גמלאי משרד התקשורת מחויבים לשלם דמי חבר לעמותת גמלאי הדואר וזאת כתנאי לקבלת שירות כגמלאי שירות המדינה. כעת מסתבר, שכל גמלאי מעביר חלק מדמי החבר שלו לארגון חיצוני לעמותה. האם גמלאי משרד התקשורת נתנו הסכמתם לכך? האם משרד התקשורת נתן הסכמתו לכך בשם גמלאי המשרד?
האם כספי עמותת גמלאי הדואר מתנהלים באופן תקין?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור:
אין לעמותת גמלאי הדואר "אישור ניהול תקין" לשנים 2016-2018. בנוסף, טרם הוגשו הדיווחים הנדרשים על פי חוק ל-2018. כך, שהליקוי טרם תוקן.
כאמור, בהתאם להחלטת ממשלה מ-2015, משרד ממשלתי
אינו רשאי להעביר כספים לעמותה, שאין ברשותה "אישור ניהול תקין" מרשם העמותות.
ויודגש: רשם העמותות אינו רשאי להעניק "אישור ניהול תקין", בדיעבד.
האם משרד התקשורת העביר כספים לעמותת גמלאי הדואר למרות היעדר "אישור ניהול תקין"?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור: בשל היעדר "אישור ניהול תקין" לשנים 2016-2018 לא התקבלה תמיכת משרד התקשורת בידי העמותה.
ממצא החקירה הנ"ל,
מתנגש חזיתית עם פרסומי משרד התקשורת בהתאם לחוק חופש המידע, בנוגע להתקשרות המשרד עם ספקים, לפיהם העביר המשרד לעמותה בשנים הנ"ל 130,000 ₪ מידי שנה עבור הטיפול בגמלאי המשרד.
אם משרד התקשורת מדווח, שהעביר מאות אלפי ₪ והעמותה טוענת, שלא קיבלה מהמשרד כל תמורה, לאן "נעלם" הכסף המיועד לטיפול בגמלאי משרד התקשורת?
יודגש: כאמור, רשם העמותות אינו רשאי להעניק "אישור ניהול תקין", בדיעבד. אי לכך, ככל שאכן כספי הגמלאים לא הועברו לעמותה בשנים הנ"ל, חל איסור להעבירם כאשר תשיג העמותה את האישור.
כאמור, חקירת רשות התאגידים מוגבלת להתנהלות העמותה בלבד, ולכן אין בה מענה לשאלה הנ"ל, לרבות אם הכסף נותר במשרד התקשורת, או הועבר לחברת הדואר (במקום לעמותה).
לעניין האפשרות ל"תנועה סיבובית" של כספים ממשרד התקשורת לחברת הדואר ומשם בדרך כלשהיא לעמותה, ראוי לתת את הדעת לממצא הבא בדו"ח החקירה: בדו"חות הכספיים של העמותה לא ניתן ביטוי לשווי השירותים המתקבלים ללא תמורה מחברת דואר ישראל. ובמקום אחר בדו"ח נכתב: "התקצוב המתקבל ממנהלת הגמלאות (
בין דרך חברת הדואר ובין דרך משרד התקשורת) ניתן לעמותה לשימושה החופשי..."
בהערת אגב נציין, שהשנים לגביהן נערכה הביקורת הן 2016 ו-2017 ולכן לא ברור על מה נסמכת הקביעה כי גם ב-2018 משרד התקשורת לא העביר תקציב לעמותה.
האם משרד התקשורת העביר לעמותת גמלאי הדואר כסף עבור גמלאים, שכלל אינם חברים בעמותה?
גם בעניין זה, דו"ח החקירה קובע באופן חד וברור: הסכום המתקבל בעמותה ממשרד התקשורת היוא בגין
כל גמלאי של משרד התקשורת, בין אם הוא חבר בעמותה ובין אם לאו.
למעשה, לא היה צורך בחקירה כדי לדעת, שהמשרד מעביר כספים עבור גמלאים,
שכלל אינם חברים בעמותה ואינם מטופלים על ידה.
בפרוטוקול פנימי של המשרד מיום 6.3.2016, שצורף לתביעת הגמלאים, קבעה חשבת המשרד דאז, רו"ח
יפעת ענבר: "נוצרה סיטואציה לא נכונה במסגרתה גמלאי, שלא משלם 25 ₪ חודשיים לעמותה, לא מקבל כלום. דבר זה לא סביר. המדינה מסבסדת את הגמלאים מתקציב המדינה. באופן עקרוני תקציב מדינה שלא מנוצל חוזר למדינה. במצב שנוצר, אנו מעבירים כסף לעמותה ובאם הוא אינו מנוצל לטובת הגמלאים, הוא אינו חוזר למדינה אלא נשאר בעמותה".
האם עמותת גמלאי הדואר מטפלת ב"כאלף" גמלאים של משרד התקשורת?
כאמור, שירותי הדואר הופרדו ממשרד התקשורת כבר ב-1987. דהיינו, לפני למעלה מ-30 שנה, על כל המשתמע מכך לגבי ההיקף הסביר של הגמלאים הפעילים כיום בעמותה.
נראה, שגם עורכי החקירה מטעם רשות התאגידים הבינו, עד כמה מופרך המספר הנטען הנ"ל ונמנעו לכל אורך הדו"ח לציין כמה גמלאים של משרד התקשורת חברים בעמותה, או כמה כסף העביר המשרד לעמותה מידי שנה. יתרה מכך, בדו"ח נחשף, כאמור, שאין בידי העמותה מידע על הגמלאים השייכים למשרד התקשורת למול הגמלאים השייכים לחברת הדואר.
אז החלטנו "לסייע" ולבצע חישוב פשוט, כדי לחלץ את מספר גמלאי משרד התקשורת, שעבורם העביר משרד התקשורת כספים לעמותת גמלאי הדואר:
- משרד התקשורת העביר לעמותת גמלאי הדואר בכל שנה 130,000 ₪ עבור הטיפול בגמלאי משרד התקשורת (לעיתים הועבר סכום גבוה יותר אך נסתפק בכך).
- עד ל-2017 תקציב המדינה לכל גמלאי עמד על 86 ₪.
1,511 = 86 : 130,000
דהיינו: עמותת גמלאי הדואר מקבלת ממשרד התקשורת כספים, כאילו היא מטפלת ב-1,511 גמלאי המשרד. כזכור, הצעירים שביניהם, אמורים להיות כבני 100. שכן, שירותי הדואר הופרדו ממשרד התקשורת אי שם לפני מעל 30 שנה ב-1987.
אולם, בכך לא תמה הסאגה סביב הכמות הנטענת של גמלאי משרד התקשורת, שכביכול מטופלים ע"י עמותת גמלאי הדואר. כפי שיפורט להלן:
במסגרת דו"ח החקירה, נבדקה גם טענת הגמלאים לגבי תקצוב "מוזר" של 70 אלף ₪ ממשרד התקשורת לעמותה ב-2018, תחת ההגדרה "סל תרבות לגמלאים 2019".
להלן ההסבר בדו"ח החקירה: התקצוב הנ"ל היה אמור להחליף את התקצוב, שהיה נהוג בעבר. עד ל-2017 התקציב עמד על 86 ש"ח פר גמלאי והתקבל עבור כל גמלאי משרד התקשורת. החל מ-2018 גובה התקציב עלה ל-550 ₪ עבור הגמלאים החברים בעמותה בלבד.
אם ההסבר הנ"ל בדו"ח החקירה נכון, הרי לפתע, כ"במטה קסמים", צונח המספר הנטען של גמלאי משרד התקשורת המטופלים ע"י עמותת גמלאי הדואר, מ-1,511 גמלאים ל...127 גמלאים בלבד. שוב, לפי החישוב הפשוט הבא:
127 = 550 : 70,000
דהיינו: במשך שנים נטען, שעמותת גמלאי הדואר מטפלת בכמות עצומה של גמלאי משרד התקשורת (כזכור, נושקים לגיל 100). אולם, כאשר מחליטים להפסיק את הבלוף ולתקצב רק גמלאים, שבאמת חברים בעמותה, מתברר, שהמספר עומד על פחות מעשירית מהכמות הנטענת.
כמובן, שהמטרה של המדינה בשינוי שיטת התקצוב הייתה לוודא, שכספים, שניתנו על ידה, ישמשו ליעדם. אך יש לראות בכך גם הודאה (מאוחרת) של המדינה, לקיומם של גמלאי משרד התקשורת, שכלל אינם מטופלים / מתוקצבים (לא ע"י העמותה ולא ע"י המשרד).
כאן "נפתח סוגריים" ונתייחס למשפט תמוה בדו"ח החקירה בהקשר הנ"ל, שלא ניתן להותירו "פטור בלא כלום": התקצוב המתקבל ממנהלת הגמלאות (בין דרך חברת הדואר ובין דרך משרד התקשורת) ניתן לעמותה לשימושה החופשי לצורך קידום מטרותיה ולא על מנת להעבירו לגמלאי חבר העמותה. מהאמור עולה כי לא נמצא חשש לטענה שהשימוש בכספים לא היה לטובת הגמלאים של משרד התקשורת, חברי העמותה".
לקרוא את המשפט הנ"ל ולא להאמין! נראה, שחרף חשיפת הליקויים החמורים בפעילות העמותה, לא הופנם די הצורך גודל המחדל. דו"ח החקירה חושף, שהמשרד העביר לעמותה במשך שנים כספים עבור גמלאים, שכלל אינם חברים בעמותה ואינם מטופלים על ידה. הדו"ח גם חושף, שהעמותה כלל אינה יודעת להבדיל בין גמלאי משרד התקשורת לבין גמלאי הדואר. כן התברר, שהמספר הנטען של גמלאי משרד התקשורת "צונח" באופן חשוד ב-2018 (מ: 1,511 ל: 127 בלבד). אולם, מבחינת החקירה החשבונאית, "לא נמצא חשש לטענה שהשימוש בכספים לא היה לטובת הגמלאים של משרד התקשורת, חברי העמותה."
המשפט הנ"ל אף אינו מתיישב עם הגיונם הפשוט של הדברים. שכן, כאשר המשרד העביר לעמותה כספים עבור גמלאי המשרד, שאינם חברים בעמותה, ממילא הכספים לא שימשו את אותם גמלאים.
יתירה מכך, הדברים אף מתנגשים חזיתית עם דבריה הנחרצים של חשבת משרד התקשורת, דאז, רו"ח
יפעת ענבר, שנדהמה להיווכח, שהמשרד מעביר לעמותת גמלאי הדואר כספים עבור גמלאים, שכלל אינם חברים בעמותה, ולכן קבעה נחרצות כי "במצב שנוצר, אנו מעבירים כסף לעמותה ובאם הוא אינו מנוצל לטובת הגמלאים, הוא אינו חוזר למדינה אלא נשאר בעמותה". (פרוטוקול מיום 6.3.2016).
ונחזור לדו"ח החקירה, כדי לנסות להשיב על השאלה:
מי הגורם, שסיפק את המספר המופרך של גמלאי משרד התקשורת, שעל בסיסו הועברו במשך שנים הכספים ממשרד התקשורת לעמותת גמלאי הדואר?
לגבי גמלאים שנפטרו - ככל שמשרד התקשורת מעביר/העביר לעמותת גמלאי הדואר כספים עבור "טיפול" בגמלאים שנפטרו, מדובר בפעולה חמורה ביותר, בלשון המעטה. אי לכך, קיימת חשיבות רבה לזהות הגורם, שסיפק את הנתונים. העובדה, שבחקירה נחשף, כשעמותה אינה גורעת מרשימותיה גמלאים, שנפטרו, רק העצימה את סימני השאלה.
לגבי גמלאים, שאינם חברים בעמותה - כאמור, אין מחלוקת, שלכל הפחות, עד 2015 העביר המשרד לעמותה כספים גם עבור גמלאי שאינם חברים בעמותה ולא מטופלים על ידה. גם כאן מדובר במצב חמור ביותר המחייב חקירה. יודגש, שמשרד התקשורת המשיך לתקצב גמלאים, שאינם חברים בעמותה גם בשנים 2016-2018, אלא שלפי דו"ח החקירה בשנים אלו לא היה בידי העמותה "אישור ניהול תקין" ולכן המשרד לא העביר כלל כספים לעמותה.
בכל הקשור לזהות הגורם, שסיפק את הנתונים לגבי גמלאי המשרד, שכביכול מטופלים ע"י העמותה (ועל בסיסם נקבע התקצוב לעמותה), מרחיק דו"ח החקירה את האחריות מהעמותה וקובע, שהעברת הכספים של משרד התקשורת התבצעה עד 2015 בהתאם לנתוני מינהלת הגמלאות ולא על סמך נתוני מספר חברים, שנמסרו למשרד התקשורת מהעמותה. כך, שאין מקום לחשש בכל הנוגע להתנהלות העמותה ביחס לדיווח פיקטיבי, לכאורה, של מספר גמלאים חברי העמותה.
מאחר שלשיטת עורכי הדו"ח, האחראית לנתונים הנ"ל היא
מינהלת הגמלאות, לא נמצא מקום להרחבת בדיקת
התנהלות העמותה (ההדגשה במקור) במסגרת הביקורת ביחס להתקשרות בין העמותה לבין משרד התקשורת ולתקצוב, שהעמותה אמורה לקבל מהמשרד.
כאמור, רשם העמותות אינו מופקד על מינהלת הגמלאות ואינו רשאי לחקור אותה. אי לכך, קשה לדעת איזה משקל יש לתת להטלת האחריות על ידו על מינהלת הגמלאות, מה גם שהדבר נעשה כלאחר יד וללא כל הסבר לנטען. כ"כ, לא נעשה כל ניסיון בדו"ח לספק הסבר חלופי למניע של עמותת גמלאי הדואר להגדיל באופן מלאכותי את מספר החברים בעמותה, ע"י כך, שלא כללה ברשימותיה כנדרש ציון לגבי גמלאים שנפטרו.
ככל שממצא החקירה הנ"ל נכון ואמנם מינהלת הגמלאות היא האחראית לאספקת הנתון המופרך לגבי היקף גמלאי משרד התקשורת, שעל בסיסו העביר משרד התקשורת לעמותה תקצוב בהיקף עצום, הדבר מעורר מספר קשיים חמורים, כפי שיפורט להלן:
ראשית, בהנחה, שמשרד התקשורת העביר לעמותת גמלאי הדואר סכומי כסף שגויים ו"מנופחים", הכוללים תשלום עבור גמלאים, שאינם חברים בעמותה ואינם מטופלים בה (או שנפטרו), מדוע המשיכה העמותה ליהנות מכספים אלה ולא השיבה אותם מיוזמתה למדינה?
מיותר לציין, שמוטלת חובה על כל גוף המקבל כספים, שאינם מגיעים לו, להשיבם לבעליהם. לאור העובדה, שעמותת גמלאי הדואר כוללת מאפיינים של "גוף דו-מהותי", לרבות קבלת כספים מהמדינה, חלים עליה כללים מחמירים יותר של שקיפות, הגינות ותום לב, והללו ודאי מחייבים את העמותה להשיב למדינה ביוזמתה כספים, שהועברו אליה בטעות ככל שאכן כך אירע.
שנית, בשלב זה כבר אין מחלוקת, שקיים הבדל מהותי בין המספר הכולל של גמלאי משרד התקשורת לבין מספר גמלאי משרד התקשורת החברים בעמותת גמלאי הדואר ומשלמים דמי חבר (ורק הם מטופלים). כאמור, ביטוי חריף לכך נמצא בפרוטוקול הפנימי במשרד התקשורת מיום 6.3.2016, שבו קבעה חשבת המשרד דאז, רו"ח
יפעת ענבר כי: "נוצרה סיטואציה לא נכונה במסגרתה גמלאי שלא משלם 25 ₪ חודשיים לעמותה, לא מקבל כלום".
אי לכך, ממצא דו"ח החקירה הנ"ל, לפיו תשלום המשרד לעמותה הסתמך על נתוני מינהלת הגמלאות, מציג באור חמור במיוחד את התנהלות אגף מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, שהוא החולייה המקשרת בין: גמלאי המשרד, עמותת גמלאי הדואר, ומינהלת הגמלאות.
כפי שנחשף אצלנו, לא זו בלבד שמשרד התקשורת לא עדכן את מינהלת הגמלאות,
שרבים מגמלאי המשרד אינם חברים בעמותת גמלאי הדואר ואינם מטופלים על ידה כלל (וממילא אין להעביר עבורם תקציב לעמותה), הרי שביום 21.2.2012 נמסר מידע מוטעה לנציבות שירות המדינה ע"י הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש (דאז) במשרד התקשורת,
תמי לשם, לפיו כביכול העמותה מטפלת בכל גמלאי המשרד עבור התשלום מהמדינה, ורק "גמלאי שמבקש לקבל הטבות מעבר למתוקצב על ידי משרד התקשורת, יכול אם ירצה בכך, לשלם סכום סימלי, ולקבל הטבות יתר כגון: הלוואות מכספי העמותה, בסיוע לגמלאים עם בעיות כלכליות אישיות ועוד, אך הדבר הוא בגדר רשות".
לסיום, גם אם
תמי לשם הטעתה את הנציבות לחשוב שכל גמלאי משרד התקשורת מטופלים ע"י עמותת גמלאי הדואר ולכן, לכאורה, יש להעביר לעמותה תקציב עבור כל גמלאי המשרד, עדיין לא מתקבל על הדעת, שבהתאם לרישומי מינהלת הגמלאות קיימים מעל 1,500 גמלאי משרד התקשורת (הנושקים לגיל 100), אלא אם גם במינהלת הגמלאות, כמו שנחשף בעמותת גמלאי הדואר לא גורעים גמלאים שנפטרו.
ממצאי החקירה הקשים הנ"ל של רשות התאגידים לגבי התנהלות עמותת גמלאי הדואר, בצירוף הוראות התקשי"ר הברורות לגבי זכויות הגמלאים, מחייבים, שמשרד התקשורת יפסיק לאלתר את הפארסה של זריקת גמלאי המשרד לעמותה וייקח אחריות לטיפול בהם.
העובדות מצביעות על כך, שגם
אביבית מסבנד וגם
תמי לשם, שקדמה לה בתפקיד, לא זקוקות לדו"ח החקירה כדי לדעת, שכספי גמלאי משרד התקשורת אינם משמשים למטרתם, ושעמותת גמלאי הדואר אינה מטפלת בגמלאי המשרד.
כעת "הכדור עובר" לגורמי החקירה המופקדים על בדיקת התנהלות משרד התקשורת, לרבות יחסו לגמלאי המשרד, העברת הכספים על ידו לעמותה במהלך השנים והפיקוח, שהכספים אכן משמשים ליעדם.
כאמור, ככל שנחשפות עובדות נוספות בפרשה, הולך ומתברר, שלצד היחס המחפיר של הנהלת משרד התקשורת לגמלאי המשרד, נחשפת פרשה לא פחות חמורה של התנהלות שערורייתית (וגם זאת, בלשון המעטה) של הנהלת המשרד, בכל הקשור להעברות כספים בהיקפים אדירים וללא כל פיקוח, לעמותת גמלאי הדואר ולחברת דואר ישראל.
הדו"ח המלא של רשות התאגידים -
כאן.
נספח א'
13 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
רק לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל, (בתמונה כאן
), כשר התקשורת:
