חדשנות במיטבה: ישראל מובילה בהמצאות בהשוואה בינלאומית
מאת: מערכת Telecom News, 28.8.18, 13:25

כך עולה מדו"ח המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע. הדו"ח בשם "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל - מאפייני פעילות המצאתית של חברות הזנק" מציג את היקף הפעילות ההמצאתית הישראלית לאורך זמן בהשוואה למדינות מפותחות החל משנת 2000.

דו"ח של המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע (23 עמודים), בשם "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל - מאפייני פעילות המצאתית של חברות הזנק", שהוכן ע"י מוסד שמואל נאמן מראה, שישראל מהווה כוח מוביל וחשוב בפעילות המצאתית בזירה הבינלאומית. הדו"ח מציג את היקף הפעילות ההמצאתית הישראלית לאורך זמן בהשוואה למדינות מפותחות החל משנת 2000.

על פי הדו"ח, בהשוואה עולמית ובניתוח לאורך זמן, ישראל מובילה בהגשת בקשות לפטנט ביחס לגודל האוכלוסייה במשרד הפטנטים האמריקאי. לעומת זאת, חלה ירידה במספר הבקשות הישראליות המוגשות ברשות הפטנטים בישראל. הדו"ח מראה, שבמבט משווה בינלאומי, לישראל יתרון יחסי משמעותי בתחום הטכנולוגיה הרפואית ובתחום ה-ICT.
 
מבחינת הנתונים של רשות הפטנטים הישראלית, שעובדו ע"י מוסד שמואל נאמן עולה, ש-2007 הייתה שנת שיא במספר ההגשות עם 8,050 בקשות לפטנט. אולם, ב-2014 עד 2016 חלה ירידה משמעותית במספר הבקשות של כ-16% בהשוואה לשנת השיא 2006 עד 2008. הירידה מוסברת בקיטון במספר ההגשות של מגישים ישראלים וזרים.

עוד עולה מהנתונים, שכ-88% מהבקשות לפטנט בין 2006 ל-2016 ברשות הפטנטים הישראלית הוגשו ע"י מגישים זרים (67,970) ורק כ-12% מהבקשות הוגשו ע"י מגישים ישראלים (8,980).
 
הדו"ח, שכתבו החוקרים ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ ואיליה זטקובצקי ממוסד שמואל נאמן מראה, שישראלים נוטים להגיש בקשות לפטנט בארה"ב יותר מאשר באירופה. כך, בין השנים 2005 ל-2015 מספר הבקשות לפטנט של ממציאים ישראלים עלה ב-150% במשרד הפטנטים האמריקאי בעוד שבמשרד הפטנטים האירופי ירד מספר הבקשות של ממציאים ישראלים ב-9%.

הפער נובע, בין היתר, מהיקף הפעילות ההמצאתית הגדול של מרכזי המו"פ הזרים בישראל, רובם תאגידים אמריקאים כגון אינטל, מיקרוסופט, אפלייד מטירילאס, HP ועוד. מאחר שמדובר בבקשות של ממציאים ישראלים ולא של בעלי הפטנט, הן נכללות בנתונים אלה.

במשרד הפטנטים האמריקאי אף מדורגת ישראל במקום הראשון בבקשות לפטנטים ביחס לסך ההוצאה הלאומית על מו"פ בשנים 2014 ו-2015. ארה"ב וטאיוון במקום השני במדד זה. על פי הדו"ח, המדד מהווה אינדיקציה עקיפה לפריון פעילות מו"פ.

גם במספר הבקשות לפטנט ביחס לאלף עובדים במו"פ ממוקמת ישראל במקום גבוה - שלישי בעולם, לאחר טאיוון ויפן, ובמקום החמישי בעולם במספר הבקשות לפטנטים ביחס למספר החוקרים. 

בארה"ב, מציגה ישראל שיעור גידול מרשים של 83% ברישום הפטנטים בין השנים 2011 ל-2015, שני רק להודו ולסין. באירופה לעומת זאת, שיעור הגידול ברישום הפטנטים איטי יותר ובשנים האחרונות חלה התמתנות במגמת הגידול ומספרם עומד על 560 פטנטים של ממציאים ומעט יותר מ-400 פטנטים של מגישים.
 
בבחינת בקשות PCT בשלב בין-לאומי, מדד מקובל להשוואה בין-לאומית בשל האחידות, שמאפיינת את הליכי ההגשה, עולה, שישראל ממוקמת במקום ה-12 בין מדינות ה-OECD במספר הבקשות של ממציאים ושל מגישים. קוריאה, למשל, ביצעה קפיצה משמעותית בשנים האחרונות ואילו בסין צמחו מספר הבקשות מסוג זה בעשור האחרון פי 10. בחישוב מדד זה ביחס לגודל האוכלוסייה, ממוקמת ישראל במקום החמישי בין מדינות ה-OECD.

מהדו"ח עולה עוד, שכ-90% מכלל ההמצאות הייחודיות של הסקטור העסקי משתייכים לענפי הטכנולוגיה העלית ולענפי הטכנולוגיה העילית המעורבת. מדובר בשיעור גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית, נתון המצביע, בין היתר, על ריכוזיות גבוהה של תחומים טכנולוגים והעדר חדשנות בענפי התעשייה המסורתית.
 
זאת ועוד, בתחום האקדמי: האוניברסיטאות המובילות כיום בתחום הפטנטים האוניברסיטאיים בישראל: האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע - החולקים פלח דומה, כחמישית מההמצאות הייחודיות של סקטור ההשכלה הגבוהה כל אחת.

אופיר אקוניס, שר המדע: "המוחות הישראלים מבוקשים מאוד בכל העולם, ולא בכדי חברות גלובליות קבעו כאן את מרכזי המחקר והפיתוח שלהן. תמיכה בהשבת מדענים ישראלים וטיפוח עתודות המדע של ישראל כבר מגיל בית ספר, יישמרו את מעמדה של ישראל גם בתחום זה".

פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר המועצה הלאומית למו"פ: "ישראל ממוקמת במקום מכובד ברישום פטנטים בעולם, אך כדי לשמר ולחזק את המגמה צריך לחזק את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה, להגדיל את מספר החוקרים במוסדות המחקר, ולחזק את חברות מסחור הידע באוניברסיטאות, המהוות כר נרחב לרישום פטנטים שמקורם בישראל".