ראשונים לדווח: שר התקשורת גלעד ארדן קיבל אישור הוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי הממשלה להעסיק חברת ייעוץ תקשורתי ל-9 חודשים בהיקף של 300 אלף ש"ח לקמפיין בנושא "חוק המשדר הציבורי" החדש, כדי לעמעם את ההתנגדות של עובדי רשות השידור לרפורמה המתוכננת.
מאת: אבי וייס, 28.5.14, 09:30

ניתוח: ועדת המכרזים העליונה במשרד האוצר - הוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי הממשלה אישרה לשר התקשורת גלעד ארדן לערוך מכרז בין 5 חברות (שכבר בחר) לשירותי ייעוץ תקשורתי, ל"בניין קמפיין תקשורתי" בן 9 חודשים בעלות של 300 אלף ש"ח, כדי לקדם את רעיון "חוק המשדר הציבורי" החדש שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-26 במאי 2014. 

בין הנימוקים המרכזיים לאישור ההוצאה החריגה הזו: "הצעת החוק מועררת התנגדות עזה בקרב עובדי רשות השידור המקדמים התנגדותם בכל אמצעי התקשורת. שר התקשורת אמון על עינייני רשות השידור ואולם המשרד אינו מטפל בנושאי הרשות. על כן, אין לנושא שירותי דוברות. במקביל, לאור העומס המוטל על דוברות משרד התקשורת, אין היא יכולה לספק לשר את השירותים המבוקשים.

מטרת ההתקשורת עם היועץ שייבחר היא לגבש אסטרטגיה תקשורתית כוללת למהלך.. בניית תוכנית פעולה דינמית במטרה לתת מענה תקשורתי שוטף להתפתחויות השונות, סיוע בגיבוש רשימת מסרים של המשרד בקשר עם מהלך זה, קביעת ראיונות לכלי התקשורת והכנת נציגי המשרד הבכירים הצפויים להופיע באמצעי התקשורת ועוד".

בקיצור: השר "מכריז מלחמה תקשורתית" על רשות השידור ועובדיה, באמצעות חברת תקשורת חיצונית ע"ח משלם המיסים (סכום נכבד מאד של 33,333 ש"ח לחודש ל-9 חודשים). זאת, במקום להשתמש במשאבים הקיימים כבר אצלו במשרד.

יש רק בעיה אחת בסדרת הנימוקים הללו. הבעיה בטענה, שמשרד הדוברות של משרד התקשורת (בראשותו של הדובר, ד"ר יחיאל שבי) עמוס מאוד, עד כי משרד דוברות זה לא יכול לתת שירותי תקשורת לשר ולכן יש צורך בחברה חיצונית.

מניסיוני האישי בשבועות האחרונים, משרד הדוברות של משרד התקשורת בכלל לא עמוס. הוא פשוט מנוטרל. מי שעונה לשאלותי הוא לא אחר מאשר יד ימינו של השר, היועץ שלו מלשכת השר (אחד מ-16 העובדים המיותרים, שמונו במינוי אישי ללא כל מכרז ע"י השר, שמצויים בלשכת השר, שכעת השר מחפש להם מקום במגדל שלום, אחרי שהוצאו - הם והשר ביחד, מבניין המשרד להגנת העורף, כפי שחשפתי כאן).

התשובות, שאני מקבל מלשכת השר לאחרונה (מה שניטרל את עבודת לשכת הדובר של משרד התקשורת), מצטיינות ב-2 מאפיינים:
א. התחמקות מוחלטת ממתן מענה לעניין הנשאל (טוב, זה לא חדש. גם הדובר והלשכה שלו נהגו כך... שנים).
ב. איומים אישיים עלי, שאם אני אפרסם את מה שידוע לי, שזה "אוסף של שקרים", אני אתבע בגין לשון הרע. זה סגנון חדש, שלא היה קודם במגעי התכופים ורבי השנים עם משרד התקשורת. לא רק שזה סגנון חדש, הוא גם לא מקרי. קיבלתי כבר שני איומים כאלו, כאן וכאן.

הבהרתי כבר בפומבי, שכאן זה לא צפון קוריאה ושר התקשורת גלעד ארדן הוא לא שליט צפון קוריאה. הוא לא יכול לזרוק את מי שלא מסכים לדרכיו הפסולות לכלוב של כלבים מורעבים כדי שיאכלו את המסכן. מלבד זאת, בחיי ראיתי וחוויתי דברים גרועים יותר מגלעד ארדן, כך שהוא לא יכול להפחיד אותי ואת שאר העיתונאים, שעושים את מלאכתם המקצועית נאמנה, וחושפים את הפרות החוק והנורמות החוזרות ונשנות שלו.

אך שלשום פרסמתי 2 הפרות כאלו שלו אישית (באתר יש עשרות רבות כאלו, מהיום שנכנס לתפקידו):
א. מתן יד וחסות לחנוכת אתר Unlimited המלא בחברות תקשורת ללא כל רישיון מתאים, שזו עבירה פלילית חמורה, ויתרה מכך, השר עצמו הוא הממונה על אכיפת החוק הזה, שהפר אותו "בראש חוצות" ובלי כל בושה. 
ב. ביטול מכרז התדרים, שבוצע ע"י קודמו בתפקיד שר התקשורת, משה כחלון, וביטול בדיעבד של תוצאות המכרז, שיצר את גולן טלקום והוט מובייל, ע"י פברוק של מסמך "מחסור בתדרים" ו"קשר בין דור 4 לדור 3", כפי שחשפתי כאן. הלוקש הזה אומץ גם ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים בלי כל בדיקה. 

הצפצוף הארוך שלו על כל נורמה, לא הפריע לשר גלעד ארדן להטיל קנסות כבדים על חברות התקשורת, בטענות שהן עברו עבירות שהוא בעצמו המציא, למשל בסיפור של איקיוטק ובסיפור של גולן טלקום ושעות הפעלת המוקד שלה בחול המועד סוכות. כשמישהו מתעשיית התקשורת מנסה "להרים ראש", הוא מייד חוטף חזק על הראש מהשר. דוגמה בולטת: הבג"ץ שהגישה בזק כשגילתה (מה שחשפתי קודם להגשת הבג"ץ ע"י בזק), שמסמכי המדיניות של "השוק הסיטונאי" בחתימת השר הם מסמכים מפוברקים. אז מייד בזק קיבלה עונש חמור ומשולש מגלעד ארדן וכל השחקנים בשוק הבינו את המסר הזה שיצא מידיו. כעת, כולם מפחדים ממנו, לא רק בזק. 

מכאן, שעובדי רשות השידור לא יודעים עוד מה מצפה להם. להערכתי הצנועה, הם יפסידו את המערכה התקשורתית שלהם. לא רק בגלל שהציבור לא מוכן לסבול את "אגרת הטלוויזיה". אגב, אני סבור, בדיוק כמו השר, שאת רשות השידור היה צריך לפרק מזמן. אולם, אני לא מסכים לדרכי הפעולה וההתנהלות של השר גלעד ארדן. מדובר באדם החושב כנראה שהוא שליט כל יכול ומתנהג בדיוק כך.

מה יהיה על דובר משרד התקשורת, שנהיה כעת מחוסר עבודה ואת עבודתו יעשו יועצים חיצוניים ולשכת השר? לדעתי, הוא יבין (אם לא הבין עד עכשיו) את הרמז ויחפש את דרכו החוצה. השר מחפש כנראה דוברים "שהולכים מתחת לשולחן" שלו ולא מצייתים לשום אתיקה מקצועית ולשום דבר נורמטיבי אחר, חוץ ממה שמצווה עליהם השר ירום הודו.