כך לדברי מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, המשיב למבקריו. "זה ייצור מצב תחרותי, מצב טוב יותר מהמצב הקיים בשוק התקשורת הישראלי".
מאת: אבי וייס, 23.5.13, 23:30
לקראת סיומו של כנס "אסדרת שוק התקשורת הדיגיטלית בישראל", שנערך אמש (22.5) באוניברסיטת חיפה - המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, בשיתוף קבוצת "לייקר החזקות", ביוזמתו של ד"ר טל ז'רסקי, השיב מנכ"ל משרד התקשורת (שיפרוש בקרוב מאוד מתפקידו, בסיום הקדנציה) עדן בר טל (בתמונה) למבקריו הרבים בכנס, שתקפו בעיקר את רעיון "השוק הסיטונאי" שהוא מוביל, לרבות התיקונים בחקיקה המצויה ב"חוק ההסדרים במשק", שמונחת בימים אלו על שולחן הכנסת.
עדן בר טל: "אי אפשר להשיב על כל הטענות במושגים של 'שחור ולבן'. אנו באמצע תהליך, שהחל לפני מספר שנים, סוכם לפני פחות משנתיים בוועדת חייק ולאחר מכן, לפני כשנה, נקבעה מדיניות שר התקשורת. זו מדיניות, שמעט שונה ממה שוועדת חייק המליצה. כעת, אנו עומדים בפני שלבי הביצוע של המדיניות הזו. הכנסנו בה גם מעט תיקונים, שמייד אדבר עליהם, שמעניקים יותר סמכויות לשר התקשורת להתערב במהלכי התחרות בשוק, עם דגש לשוק הקווי, במודל של 'שוק סיטונאי'.
אנו מצויים במהלך היסטורי בו קבוצת משקיעים פרטיים מצאה, שיש מודל כלכלי להצטרף לחברת החשמל ולהקים חברת תקשורת חדשה, שחברת החשמל היא רק 40% ממנה. זו חברה המורכבת ממיטב המשקיעים והיזמים מהעולם וישראל, שתפרוס סיבים לבתים - FTTH. המהלכים הללו נמצאים בטיפול בוועדת המכרזים של האוצר וחברת החשמל וזה ממש בישורת האחרונה לסגירת המכרז.
אולם, עד שהפריסה של חברת התקשורת הזו תתחיל להתבצע, יש צורך בפתרונות ביניים. לטווח הארוך ברור לנו, שהדרך לשפר את הפס-הרחב והתחרות בו, היא ע"י תשתית סיבים מתחרה ב- FTTH של החברה החדשה, שתקום ביחד עם חברת החשמל. אולם, ראינו שחברות, כולל חברות גדולות מאוד, משקיעות בתשתיות רק כשאין להן ברירה ושהן נדרשות לכך עקב התחרות. זה המצב גם בנוגע לבזק והוט.
בגלל התפתחות עולם ה- Data, יש שימושים חדשים ל- Data ויש הצדקה מלאה לבנות 'צינור' חדש לתושבי ישראל, צינור חדיש מבוסס סיבים. השוק הסיטונאי מעצים את היכולת להתחרות בשלבי הביניים. זה לא היעד הסופי. היעד הסופי זה סיב לכל בית ועסק. השוק הסיטונאי יעצים את התחרות. זה ייצור מצב תחרותי טוב יותר מהקיים.
אנו נתחיל בגישת ה- Bit Stream Access [חיבור ללקוח הקצה של ספק מתחרה על רשת ה- ADSL] כשלב ראשון של השוק הסיטונאי ולאחריה יהיו מוצרים סיטונאים נוספים. העבודה בתחום הזה טרם הסתיימה. אנו נניח על השולחן 'הצעת מדף' לשוק הסיטונאי, שתכלול 'תיק שירות' מלא עם 'תמחור' מלא. אנו בשלבי גיבוש סופיים של הצעת המדף הזו והיא תפורסם די בקרוב לציבור.
ההצעה הראשונה מדברת על ה- Bit Stream access, משום שראינו, שקשה לחברות הנוגעות בדבר: סלקום ופרטנר מול בזק והוט, לקבל החלטות. כל אחת חושבת שהמחיר שבזק הציעה אולי גבוה מדי או נמוך מדי, ממה שאנו נכתוב במסמך שלנו. כך המו"מ עם בזק נתקע. את כל הבעיות הטכניות נראה לי שכבר פתרנו, נשאר עניין המחיר והניסוח של הכללים.
אני סבור, שבזק תשתף פעולה עם המהלך הזה. יש לה אינטרס לשתף פעולה, כי זה יקל עליה מבחינה כלכלית, עקב היכולת להתייעלות הניתנת לביצוע בהורדת 'ההפרדה המבנית' הקשוחה מעל קבוצת בזק.
לגבי ההתפתחויות בחוק ההסדרים: שר התקשורת יקבל סמכויות נוספות ל- 4 השנים הבאות, לכל מקרה שיש צורך לקבוע החלטות בתחום התמחירי של שירותים בשוק התקשורת. השר יוכל לקבוע מחירים גם על בסיס השוואת תמחור בינלאומי. זה החידוש הגדול בטיוטת החוק. יגמר עידן החישובים המסובכים, שלוקח לפעמים שנים לחשב אותם, של מבנה עלויות של הספק וקביעת המחיר הסופי. נעבוד פשוט יותר: נבדוק מה המחירים בעולם לשירותים דומים במדינות דומות וזה יהיה הבסיס לקביעת המחיר לשירות כזה בישראל. לפי ההנחה שלנו, הכלי החדש הזה של תמחור, שיהיה בידי שר התקשורת, ידחק את השחקנים בשוק לסכם מחירים בעצמם, במו"מ ישיר ביניהם. זה קרה בשוק הסלולר עם שחקני ה- MVNO, ועם הלחץ המתאים - זה יקרה גם בשוק הקווי. החשש של השחקנים להחליט על המחיר ייעלם, משום שיהיה להם יותר כדאי שהם יסכמו זאת בעצמם מאשר השר יחליט, על סמך השוואות בינלאומיות".
השוק הסיטונאי כשלעצמו אינו מנוע לצמיחה טכנולוגית. זה ברור לנו. הקפיצה הטכנולוגית לא תושג בשוק הסיטונאי. היא תושג בתשתית טכנולוגית חדשה. זה מה שחברת התקשורת החדשה ביחד עם חברת החשמל תצענה לתושבי ישראל. זה ייאלץ את המתחרים לשדרג את המערכות הטכנולוגיות שלהם, כדי לא להשאר מאחור ולהפסיד את השוק. זה יהיה מנוע הצמיחה הטכנולוגי של שוק התקשורת הקווית בישראל וישרת גם את צרכי חברות הסלולר במעבר לדור הבא".
