זו הפעם השלישית, שמוטל קנס בלתי חוקי על בזק. חשיפה וניתוח של התחמונים והפרות החוק החוזרות ונשנות של שלמה פילבר (המנכ"ל, זה שהטיל את הקנסות), מתוך היגררות ילדותית וטפשית אחרי אנשים, שעושים הכל כדי שיעוף מהתפקיד. לסיכום: תחזית לגבי אורך הקדנציה של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת. 
מאת: אבי וייס, 17.10.15, 19:25

ניתוח וחשיפה בלעדית: ההודעה לציבור, שפרסם דובר משרד התקשורת (שגם אנו פרסמנו כלשונה) בדבר קנס שהטיל שלמה פילבר (מנכ"ל משרד התקשורת, בתמונה), בסך 3,192,730 ש"ח בגין "הצעת מחירים נמוכים" (הפרה שהחלה ב-2013), עוררה אצלי כמה תהיות וסימני שאלה.

קוראי אתר זה יודעים, שאני "לא עושה הנחות לבזק". אולם, אם בזק צודקת, אני לא יכול להישאר אדיש, במיוחד כשמדובר בהפרות חוק חוזרות ונשנות של בכירי משרד התקשורת ובראשם עו"ד שלמה פילבר (שאך לפני יומיים חשפנו כיצד הוא נתקל בטענות חמורות, שהוצגו בבית משפט עליון כשבתו כבג"ץ, על הפרות חוק מצדו, בעניין מספרי הפרימיום). 

מאז כניסתו לתפקיד, שלמה פילבר הטיל זו פעם שלישית קנס ענק על בזק בגלל שטויות. מדובר בהתנהגות ילדותית, אנטי צרכנית, חסרת כל שיקול דעת, טפשית, חסרת תועלת ולא חוקית. למה הקנס הזה הוא מעשה: ילדותי, טפשי, אנטי צרכני, חסר שיקול דעת, נוגד את השכל הישר וחסר תועלת, כבר ניתחתי בהרחבה בשני הקנסות הקודמים שהוא הטיל על בזק (כאן וכאן) ולא אחזור על זה שוב כאן.

כרגע, אתרכז רק במה שחדש: למה הקנס השלישי על בזק אינו חוקי ומי שצריך לקבל קנסות (לכאורה) הוא לא אחר מאשר שלמה פילבר בכבודו ובעצמו. בעוד שבזק קיבלה קנס על הפרת של איזו תקנה שולית ובלתי ידועה, שלא קיימת, שלמה פילבר מפר (לכאורה) את החוק עצמו, לא איזו תקנה שולית, שאולי קיימת ברישיון.

אפרט את אי החוקיות ב-5 סעיפים, שכל אחד מהם בנפרד מספיק כדי לבטל את כל הקנסות ששלמה פילבר הטיל על בזק. 

.1. היכן הוועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים?
 למי שלא שם לב, כל ההודעות על הקנסות, שהוטלו על בזק, נפתחות במשפט הבא [ציטוט, למשל מההודעה הטרייה מהשבוע שחלף]: "לאחר דיון עם הוועדה המייעצת לעניין נושא העיצומים הכספיים, קיבל  מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, את המלצת הוועדה להטיל עיצום כספי על חברת בזק בסכום של 3,192,730 ₪, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תקנות התשלומים".

הבעיה: לא הצלחתי למצוא ועדה כזו. חוק התקשורת קובע כללים מאוד ברורים איך מקימים וממנים ועדה כזו (בת 3 חברים במינוי של השר, עם כישורים מאוד ספציפיים והרכב מאוד ספציפי. למשל: אחד משלושת חברי הוועדה חייב להיות אישה ושניים חייבים להיות אנשי ציבור בעלי כישורים מקבילים לשופט שלום. יש עוד דרישות בתחום הניסיון, טוהר המידות וכיו"ב).

כמה שחיפשתי, כולל באתר משרד התקשורת, באינטרנט, בכל דברי החקיקה של הכנסת (שכן המינוי חייב להיות מפורסם בתקנות) ובשאלה ישירה למשרד התקשורת, לא מצאתי דבר כזה. פשוט: "ישראבלוף" ולכאורה יש כאן הפרת חוק ברורה ובוטה של שלמה פילבר. 

למי שלא מאמין, הנה הצילום של החוק (חוק התקשורת) בנושא זה (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):


 2. היכן הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים?
על פי החוק, הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המייעצת אמורים להיות פתוחים ונגישים לציבור. די ברור למי שקרא בפסקה הקודמת, שאין ועדה מייעצת, אז ברור שגם אין פרוטוקולים והחלטות של ועדה מייעצת... כאמור, מדובר בהפרה נוספת (לכאורה) של החוק מצד שלמה פילבר. די בשתי ההפרות הללו של שני סעיפי חוק התקשורת, כדי לפסול את כל הקנסות של שלמה פילבר.   

להלן הצילום של החוק (חוק התקשורת) בנושא דיוני הוועדה המייעצת (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):

3. איזה סעיף בזק הפרה שמגיע לה קנס?
למי שיקרא את ההודעה לציבור של משרד התקשורת, מתחילתה ועד סופה, או מהסוף להתחלה, או מהאמצע לשני הצדדים, לא יצליח למצא את שם הסעיף ומספר הסעיף שבגינו בזק קיבלה קנס. במדינת ישראל, לא ניתן להטיל קנס, בלי לציין במפורש מהו סעיף החוק שאותו עבר מקבל הקנס. 

לעומת זאת, יש בהחלטת שלמה פילבר סעיף אשמה מאוד מוזר [ציטוט]" "החברה הציעה ללקוחות מחירים נמוכים, בניגוד להוראות, אשר מהווים מעין "מחירי היצף" המקשים על מתחרותיה להציע חלופה הולמת, ובכך בזק נמצאה ביתרון בזירת המחיר ופגעה בתחרות בענף התקשורת". ההסבר הזה מופיע 3 פעמיים, בראש ההודעה, בגוף ההודעה ובציטטה מפי שלמה פילבר. כ"כ בתוך ההודעה מדובר לפתע (וכמה פעמיים) על "חריגה מתקנות התשלומים", בלי לפרט בכלל על מה מדובר. 

למי שלא בקי בחוקי מדינת ישראל (ועו"ד שלמה פילבר כן אמור להיות בקי בחוק, כי הוא עורך דין), המונח "מחירי היצף" (ו"מחירים נמוכים") בכלל לא שייכים לחוק התקשורת. זה כלי אכיפה, ששייך לחקיקה ופסיקה, המטופל בבלעדיות ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים. התחום של "מחירי היצף", שמכונה במקרים מסוימים גם בשם: "צמצום מרווחים - Margin Squeeze", מצוי מאז ומתמיד וגם כיום בבלעדיות במגרש האחריות החוקית של הממונה על ההגבלים העסקיים, ולא של משרד התקשורת. 

מנכ"ל משרד התקשורת הקודם, אבי ברגר, ניסה לטפל ב"חור הרגולטורי" הזה (שלמשרד התקשורת אין סמכויות חוקיות בתחום הזה) וסמנכ"ל הכלכלה (הרן לבאות, המתמחה "ביצירת יש מאין") הכין עבורו את הרקע ליצירת חקיקה חדשה בנושא. אבי ברגר פרסם שימוע לעניין הזה (שימוע, שנותח על ידי בהרחבה כאן). השימוע הזה כשל, בדיוק כמו שחזיתי והחוק לא תוקן. דהיינו: משרד התקשורת לא קיבל את הסמכויות החוקיות לעניין הטיפול ב"מחירי היצף", "מחירים נמוכים" ו"צמצום מרווחים". 

דהיינו: זו עבירה שלישית של שלמה פילבר על החוק, בכך שהוא מחליט לקחת סעיפי חוק, שאין לו בכלל סמכויות בחוק הזה, ומחיל זאת על בזק בשרירות לב וביהירות, כאילו הוא זה שקובע את חוקי מדינת ישראל.

אם לא די בכך, בחוק התקשורת יש הגדרות ברורות באילו מקרים ניתן להטיל קנסות על חברות התקשורת. הסעיף הכי קרוב למה שנאמר בהודעה לתקשורת הוא סעיף 10 ב"תוספת לחוק התקשורת" [ציטוט]: "הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה". אולם, בסעיף זה בחוק התקשורת אין "מחירים נמוכים" או "מחירי היצף". יש רק "הפר הוראות רישיון..." וברישיון של בזק אין שום סעיפים לעניין של "מחירים נמוכים" ו"מחירי היצף".

כך נוצר לו "סלט מבולבל", כשבכלל מאשימים כאן את בזק ב"חריגה מתקנות התשלומים" (כשאין בכלל עבירה כזו בשום חוק או תקנה, לרבות בתקנות התשלומים,כולל בעדכון האחרון ממאי 2015). לכן, לא מאשימים כאן את בזק ב"הפרת הוראות רישיון" כפי שמופיע בחוק התקשורת, כי פשוט אין שום הפרה של הרישיון, והטענה של "חריגה מתקנות התשלומים" זו לא עבירה, כי אין עבירה כזו בשום מקום בספרי החוקים של מדינת ישראל. כך, יצרו כאן הפרה של דבר שלא קיים בנימוק שלא קיים (ששמו: "מחירים נמוכים" ו"מחירי היצף") בלי להצביע על סעיף החוק או התקנה בו קיימת הגדרה שכזו. 

כלומר, מדובר כאן ב"ישראבלוף" של שלמה פילבר, שהמציא בהבל פיו סעיפי הפרת חוק, שלא קיימים (או קיימים בחוק אחר, שגוף שלטוני אחר אחראי לאכיפתם. במקרה כאן: הממונה על ההגבלים העסקיים, שבכלל לא היה מעורב בקנס הזה, בשום צורה). 

4. למה דווקא קנס על בזק?
דווקא לשאלה זו יש תשובה והיא מופיעה פעמיים ובהדגשה בהודעת משרד התקשורת [ציטוט]: 
א. "המשרד טוען, שהוראותיו בנושא נועדו למנוע דחיקת מתחרים מהשוק ע"י המונופול השולט בתחום תשתית הטלפוניה".
ב. "משרד התקשורת מדגיש, שבזק היא עדיין מונופול בתחום טלפוניה הנייחת ועל כן יש צורך בפיקוח על המחירים שלה ובאכיפת הוראות האסדרה הנוגעות להרחבת התחרות בתקשורת הקווית".

הבעיה: שלמה פילבר לא הציג שום ראיה או שמץ של ראיה (או איזה נתון), שבזק היא עדיין מונופול, נכון למועד הטלת הקנס. נתח השוק של בזק נמדד בפעם האחרונה ב-2013 עד 2014. לא הוכן ולא הוצג שום נתון ל-2015.

בנוסף, בסיס המדידה של הטלפוניה הנייחת הפרטית לא עודכן. אם הוא היה מעודכן, והיה נערך סקר מקיף ועצמאי בקרב משתמשי הטלפוניה בבתים בישראל, היה מתגלה למשרד התקשורת, מה שידוע לכל מי שראשו מונח על צווארו: שרוב תושבי ישראל משתמשים במכשירי הסלולר שלהם גם כשהם בבית. בנוסף, חלק נכבד מתושבי ישראל מתקשר עם כל מי שהוא מעוניין להתקשר אתו ב-VoIP, על רשת האינטרנט, בשלל הכלים הקיימים על רשת האינטרנט, לרבות בסקייפ, וואטסאפ, מסנג'ר, טוויטר וכיו"ב. כלומר: מזמן בזק היא לא מונופול בפועל, בתחום הטלפוניה הנייחת. זה נכון שלרבים יש טלפון נייח בבית, אבל הוא רק לגיבוי (או לפקסימיליה) ותו לאו. 

כלומר, גם כאן מדובר ב"ישראבלוף" ששלמה פילבר המציא בהבל פיו, בלי לספק שום עובדות המוכיחות את מה שהוא טוען. 

5. היכן וכיצד הקנס פורסם?
חוק התקשורת מאוד ברור גם בעניין צורת פרסום הקנסות ("עיצום כספי" כלשון החוק), שהמשרד מטיל על חברות התקשורת. חייב להיות מבנה מאוד מוגדר ומפורט של הודעה לציבור, שחייבת להתפרסם באתר האינטרנט של המשרד.

אם תביטו באתר האינטרנט של משרד התקשורת בפרק על "עיצומים כספיים טלפוניה ואינטרנט", לא תמצאו שום דיווח על הקנס, שהוטל על בזק בגין "הורדת מחירים". ההודעה לתקשורת, שדובר המשרד פרסם באתר, אינה עונה בכלל להגדרות של החוק. גם אם יעלה פרסום מחר בבוקר לאתר משרד התקשורת, אחרי שכתבה זו תפורסם, זה עדיין לא יכול לתקן את 2 הפרסומים על הקנסות הקודמים, שבזק קיבלה (כאן וכאן), שפורסמו לא לפי ההגדרות המדויקות שיש בחוק התקשורת.
. 
להלן הצילום של החוק (חוק התקשורת) בנושא פרסום אודות הקנסות, שהמשרד נדרש לפרסם (לחיצה על התצלום מגדילה אותו):

דהיינו: יש כאן הפרה מתמשכת מצידו של שלמה פילבר, גם של הסעיף הזה בחוק התקשורת. הוא מפר עוד כמה סעיפים, שכרגע נדלג על הפירוט שלהם, כי אני חושב, שכבר הבהרתי היטב את הנקודה הזו, בחמשת הסעיפים, שהבאתי כאן.

שורה תחתונה: שלמה פילבר הוא (לכאורה) מפר שיטתי של חוק התקשורת והוא הראוי לקבל קנסות, לא בזק. 

הקנס, שהוא הטיל על בזק, היה מעשה בלתי חוקי של אדם בלתי ראוי למלא את תפקידו. כבר סיכמתי את 100 הימים הראשונים של שלמה פילבר בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת וציינתי, שמדובר בהתנהלות כושלת מא' ועד ת'. למי שפספס את הכתבה: הסיכום הברור של 100 הימים הראשונים של תפקידו הוא: מדובר בכישלון ניהולי עמוק הנובע מתפקוד לקוי ואי הבנת המצב אליו הוא נקלע, תוך ניתוק מוחלט מהמציאות. 

ניתוח: למה הוטל כעת הקנס על בזק (על הפרה שהחלה ב-2013) ותחזית לגבי עתידו האישי של שלמה פילבר
להערכתי, שלמה פילבר יודע, שהוא הטיל קנסות באופן לא חוקי על בזק (ושלוש פעמים). למה הוא עשה זאת?
למיטב הערכתי, משלוש סיבות אפשריות:

1. הוא  כנראה חושב, שהוא "הסגן של אלוהים", ולכן הוא "מעל לכל חוק, נורמה או תקנה". לכן, הוא לא חייב דין וחשבון לאיש (חוץ מלזה שמינה אותו לתפקיד: ביבי נתניהו). זה משליך מייד על הפסקה הבאה, שתעסוק בתחזית שלי לגבי העתיד הצפוי לשלמה פילבר. 

2. הוא לא מסוגל להתמודד פנים אל פנים עם "החפרפרות", שהוא ממונה עליהן במשרד התקשורת, שפועלות להדיח אותו מהתפקיד, ע"י כך, שהן מסבכות אותו בהחלטות לא חוקיות. 

3. זו מעין נקמה של שלמה פילבר בבזק, על כך שזכתה בשני בג"צים מול משרד התקשורת (ועתידה אולי לזכות בבג"ץ שלישי). על הניצחון המזהיר של בזק ב"בג"ץ הטלפוניה" כבר כתבתי בהרחבה וניתחתי (כאן וכאן). על שני הבג"צים האחרים אתייחס במאמר נפרד. במקום להפיק לקחים מההפסדים בבג"ץ מול בזק, לתקן הטעון תיקון ולשנות כיוון, משרד התקשורת נוהג בילדותיות ונוקם בבזק. זאת, בקנסות, שהמשרד מטיל על בזק, על עבירות שלא היו ולא נבראו. זו התנהגות הדומה לילד בגן שנתנו לו בעיטה בתחת והוא בועט בחזרה בחוזקה בראש של הילד שבעט בו. ככה זה נראה. 

במקום ששלמה פילבר ידאג להגן על עם ישראל בימים אלו, ויבצע תחקיר כיצד מחבל חדר לשורות בזק עם רכב צמוד מבזק, ומה ניתן להפיק מהאירוע המעציב הזה לגבי סדרי הקבלה והפיקוח על עובדי כל חברות התקשורת בישראל, עסוק שלמה פילבר ב"מיקרו רגולציה" אנטי צרכנית, שנועדה למנוע הורדת מחירים לצרכנים. פשוט לא ייאמן. 

לאן זה מוביל?
התשובה ברורה: שלמה פילבר הולך באותו נתיב אבדני של עדן בר-טל ואבי ברגר. אני (ועוד אנשים) הזהרתי במפורש את עדן בר-טל (המנכ"ל שלפני אבי ברגר) מפני "ההצנחה" של שמילה מימון לתפקיד של סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, במקום לקדם אנשים מסורים ומתאימים מתוך המשרד, לתפקיד הבכיר שהתפנה. אני אמרתי (וכתבתי וגם פרסמתי מאמרים בעניין) לעדן בר-טל, שמדובר במינוי חסר אחריות של אדם ללא כל כישורים מתאימים לתפקיד החשוב הזה ושהוא (שמילה מימון) עוד "יקבור אותו".

עדן בר-טל זלזל בכל מה שאמרתי והחל לא להשיב לפניותי (מה שעשו ועושים בדיוק אותו דבר, שני הבאים בתור אחריו כמנכ"ל). יתרה מכך, עדן בר-טל החל לאיים עלי בע"פ ובכתב שאפסיק לחשוף את הנעשה במשרד ושהוא יתבע אותי בתביעות דיבה על פי "חוק לשון הרע". את כל איומיו החזרתי לו עם המלצה, ששיכניס את האיומים הללו "למגרסה של שמילה" (מה זה? הסבר בעוד פסקה..)... 

עדן בר-טל סיים בצורה צורמת את הקדנציה שלו, בדיוק כמו שחזיתי, אחרי שיצר אוסף מדהים של נזקים בכל פינה. קוראים ותיקים של אתר זה יודעים שהוא עוד יחזור ויככב באתר זה, ולא לטובה.

אגב, דו"ח מבקר המשרד (אלון זולר), שהעז לפרסם את הדו"ח שלו רק אחרי שעדן בר-טל עזב את תפקידו כמנכ"ל, מצא, שכל הטענות המרכזיות שלי כנגד עדן בר-טל היו מדויקות ונכונות. הדו"ח הזה (כמו יתר הדוחות של המבקר), מוסתר מהציבור ולא הצלחתי לקבל אותו, למרות "חוק חופש המידע". אולם, זה לא מנע את חשיפת האמת. 

בינתיים, בדיוק כפי שהזהרתי את עדן בר-טל, שהצניח לתפקיד סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה אדם בשם שמילה מימון, שדי מהר התגלה ונחשף על ידי שמדובר ב:

1) כשלון מוחלט בטיפול בתלונות אזרחים, עד כדי "גריסת" אלפי תלונות של אזרחים, כדי לא לעבוד קשה מדי. שמילה מימון פשוט החליט להעלים ולא לטפל באלפי תלונות של אזרחים, שנשלחו למשרד התקשורת. מה שהוביל אותי להמציא את המונח: "המגרסה של שמילה", כדי להצביע על קיומה של המהתלה העצובה הזו במשרד התקשורת, ששמה שמילה מימון.

2) שמילה מימון החל להצטיין בתחום אחר לגמרי: "שאיבת סמכויות, אנשים, תקציבים וכוח, על חשבון עמיתיו במשרד". בעבר כתבתי, שהוא "התמחה בתקיעת סכינים בגב של עמיתיו", אבל בימים אלו של סכינאות ומתח בטחוני ברחובות מדינת ישראל, החלטתי לשנות כאן את הניסוח של הגדרת המצב הזה, לדבר יותר עדין ופחות בוטה שנקרא: "שאיבת סמכויות וכוח על חשבון עמיתיו". לאחרונה, חשפתי 2 תרגילים שלו "לשאיבת סמכויות על חשבון אחרים": א) בתחום הפיקוח על הדואר. ב) בתחום הפיקוח על "עידן +". 

אם לא די בכך, שמילה מימון היה 2 קדנציות ממלא מקום המנכ"ל, כשבקדנציה הראשונה כממלא מקום מנכ"ל התגלה עוד היבט מדהים באישיותו הרב-גונית: ניצול סמכויות במינוי והעסקת מקורבים וחברים על חשבון המדינה. הקדנציה השנייה שלו כמ"מ מנכ"ל הייתה קצרה מדי, כך שהוא לא הספיק לעשות הרבה נזק. 

אבי ברגר, שגם חשב שהוא "הסגן של אלוהים", לא הקשיב לשום אזהרה (לא שלי ולא של אחרים) ואף יצר אפליה חמורה בתחום האכיפה, ונפל בכל המוקשים, שטמן לו שמילה מימון. ניתחתי זאת בחריפות וחזיתי שאבי ברגר ייפול מהר, גם בגלל זה. וכך היה. שמילה מימון עזר לקבור, גם אותו. 

וכעת הגענו לשלמה פילבר, שחוזר בדיוק על אותן טעויות, ששמילה (ועוד שותפים לרצון להכשיל אותו), דוחפים אותו לעשות ולקבל החלטות, בניגוד לכל הגיון וחוק. אני מעז לכתוב כאן תחזית (והקוראים הוותיקים של האתר יודעים כבר, שמזה שנים, אני מפספס מעט מאוד בתחזיות שלי): בעוד שנתיים לכל היותר, איש לא יזכור מי זה שלמה פילבר (כמנכ"ל משרד התקשורת). הוא ייעלם מהבמה יותר מהר מאבי ברגר.

עדכון 6.12.15: במועד לא ידוע הועלה לאתר האינטרנט של משרד התקשורת הפרוטוקול של דיוני הוועדה המייעצת לעניין הקנסות. 

למי שהספיק לשכוח: עדן בר-טל מימין ואבי ברגר, מנכ"לים שחשבו שהם "הסגנים של אלוהים" ונמצאים מעל לכל חוק ונורמה.