בתגובה למאמר של ערן יעקובי תחת הכותרת: "הצעות לשר התקשורת הבא לפתרון הפלונטר בו מצוי שוק התקשורת", מגיב בכיר בשוק התקשורת במאמר עם כיווני חשיבה שונים לחלוטין וטוען, ששר התקשורת הבא צריך לרכז מאמצים בתחרות של השחקנים הקטנים.
מאת:
מערכת Telecom News, 5.12.14, 10:00
ב-2.12.14,
פרסמנו כאן טור מאוד נוקב, מעניין ומרתק, של אנליסט התקשורת
ערן יעקובי (בתמונה משמאל), שבו הוא מציע כמה דרכים לשר התקשורת הבא (שימונה לאחר הבחירות הקרבות, שתתקיימנה, ככל המסתמן, ב-17.3.15), כדי להוציא את שוק התקשורת הישראלי מהפלונטר ומ
התהום אליו השוק
הידרדר, במיוחד בשנתיים-שלוש האחרונות.
יעקובי קורא לזה "שיטת הגזר והמקל". במרכז ההמלצות של
ערן יעקובי: ביטול "ההפרדה המבנית" מעל בזק והוט, ביטול "
השוק הסיטונאי" במתכונתו הנוכחית, ביטול מכרז ה-LTE במתכונתו הנוכחית וצירוף ספקי סלולר הגדולים (פרטנר וסלקום) ל-Unlimited, כדי שחברה זו תוכל לעמוד במשימת התחרות בשוק הקווי.
קיבלנו תגובות רבות למאמר, שעורר הדים בקצב אנשי המקצוע בשוק התקשורת. היות ו
אין בישראל שום מסגרת מסודרת לבירור ודיון רציני במדיניות הרגולטורית בשוק התקשורת (כמו שקיים בעולם המערבי בתצורות שונות, וכמו שהיה קיים בישראל בעבר, במסגרת "מועצה ציבורית מייעצת" לתחום התקשורת, מועצה שבוטלה מזמן), אזי פרסום מאמרים הוא הדרך היחידה, שנותרה,לקיום דיון ציבורי בסוגיות הנוגעות
לכל אזרחי ישראל בתחום התקשורת.
את התגובה של הבכיר בשוק התקשורת (שמעדיף להישאר בצל), אנו מביאים כאן כלשונה, תחת שם המערכת, והמערכת תשמח לקבל דיעות נוספות בסוגיות המקצועיות המועלות כאן על סדר היום, במיוחד ערב הבחירות הקרבות ובאות. עד היום, הנושאים הקשורים למדיניות שוק התקשורת לא שימשו כנושא למצע של מפלגה כלשהי בישראל ולא הופיעו כסעיף מרכזי בהסכם קואליציוני כלשהו. אולי הגיעה העת לשנות מצב זה כי "יוקר המחיה" הוא גם "יוקר הוצאות התקשורת" ללקוחות פרטיים ועסקיים גם יחד.
הצעות לשר התקשורת הבא: לטפח את השחקנים הקטנים, הזריזים, החדשניים והזולים.
ישראל היא הרי "אומת הסטארטאפים"
מאת: בכיר בשוק התקשורת
אני מציע להיות זהיר ולא להתייחס לדברי אנליסטים אינטרסנטיים כ"תורת משה מסיני".
גם אני סבור, שמשרד התקשורת עשה די הרבה שטויות (ובכלל זה "השוק הסיטונאי"), אבל:
הציבור הישראלי לא משלם "מס הפרדה מבנית". זה סתם אינטרסים של אנליסטים.
הציבור הישראלי משלם מעל מיליארד ₪ בשנה מס על "רווחיות עודפת" בבזק, עקב כשלון הפיקוח על המחירים (ויש האומרים - עקב התרפסות המשרד בפני בעלי הון). מדוע זה לא מוזכר? (רמז: זה לא האינטרס של דש [הערת המערכת: דש זו חברת מיטב דש ברוקראז', שבה עובד ערן יעקובי]).
יש תחרות בקווי (יש מדינות בודדות בעולם שלכמעט כל האזרחים יש גישה ל-2 תשתיות קוויות איכותיות מתחרות), יש תחרות בטלוויזיה. יש תחרות בסלולר.
התחרות המרכזית בשוק הישראלי היא בין קבוצה המקדשת את השירות לציבור (בזק) ונותנת שירות מצויין, בכל קנה מידה, מול קבוצה המקדשת את הרווחיות (הוט), על חשבון השירות. אסטרטגיות מאוד שונות ובשוק תחרותי, הלקוח הוא המחליט, אז למה המדינה צריכה להתערב?
מדוע פוליטיקאי (שר התקשורת) צריך להחליט איזו אסטרטגיה עדיפה? האם אנו מאמינים בשוק חופשי או מבקשים להלאים את השוק?
למה ההפחדה בעניין חברות הסלולר? הלוואי על כל עסק במדינה רווחיות כמו שלהן, גם אחרי ירידת המחירים. ובמכרז התדרים הן תהיינה "ילדים גדולים", הן תדענה מה להציע ולא יקרה אסון עם גוף חדש ישלם יותר ויקבל תדרים.
יש משבר (מתמשך) בענף הטלוויזיה, אך המדינה בחוכמתה חוקקה חוקים הקובעים שאסדרת הטלוויזיה היא בידי מועצות ציבוריות אינטרסנטיות ולא בידי המערכת הפוליטית, או הפקידים, אז מה למשרד התקשורת ולנושא זה?
הבעיה העיקרית היא המדיניות של המשרד. מזה יותר מעשור, בעידוד מקהלת האנליסטים ובעלי ההון, תפיסת המשרד היא, שבישראל צריך כמה קבוצות גדולות וכל הקטנים הם מטרד ויש לחסלם.
זאת הבעיה המרכזית ועד שגישה זו לא תשתנה, ימשיך הענף לדשדש.
בכל העולם היוזמה והיצירתיות באות רק מגופים קטנים וישראל אינה שונה (בעצם היא כן שונה - אין גופים קטנים בעולם התקשורת המקומי... מצליחים לחסלם, מעדיפים את הגדולים על פניהם, לא מגוננים עליהם מפני התנכלות הגדולים).
אכן, יש בעיה ב-Unlimited, אך היא יותר ניהול כושל של המיזם מאשר בעיה של המדינה.
מה שר תקשורת חדש צריך לעשות? על זה אפשר לדבר, אבל וודאי שלא נכון להמליץ לו להתיר את הרסן מהחברות הגדולות, שתחסלנה לחלוטין את החברות הקטנות, התקווה היחידה שלנו לשינוי...
והרי מה זה "גזר"? הרי עד שהמשרד יזהה בעיה, המתחרים יחוסלו..... לא חסרות דוגמאות. לא צריך לחזור על שגיאות העבר וממה שהיינו צריכים ללמוד מהעולם המערבי.
