העימות, ששמילה מימון יצר היום, שמקורו בסדרת החלטות בלתי חוקיות שלו, עימות בין עובדי בזק לפרטנר (שהשתמשה בקבלן לפריסת סיבים בתשתיות בזק), יוביל, כנראה, לסיום דרכו במשרד התקשורת. אדם, שמתחילת העשור עסוק בהרס תשתיות התקשורת בישראל: בעבר תשתיות הסלולר ובהווה - התשתיות הקוויות. אין צודקים ומנצחים בעימות הזה. כל עם ישראל משלם על הפיגור והכאוס הרגולטורי. עדכון בסוף הכתבה. 
מאת: אבי וייס, 26.10.17, 20:05

ניתוח. היום (26.10.17) היה עימות בין עובדי בזק לעובדי קבלן של פרטנר, בעת שעובדי הקבלן הללו עבדו בפריסת סיבים בתשתיות של בזק המצויות בעיר קרית אונו. מייד אנתח את הפרשה הזו, שהיא המשך ישיר למה שחשפנו כאן במאמר: "למה שמילה מימון ואיוב קרא מסתירים את המסמכים עליהם הם חתומים?".

כל הצדדים לסכסוך עשו טעויות רבות ואנתח אותם בהמשך, אבל ישר בתחילה חייבים להעמיד את העניין החמור הזה בפרופורציות הרגולטוריות הנכונות:

• עימותים בין חברות המתחרות בבזק לחברות הבזק, בעניין פריסת תשתיות של המתחרים (בעיקר הכוונה לפריסת סיבים בערים הגדולות) בתשתיות של חברות הבזק, היו במדינות רבות בעולם בעשור הקודם, למשל, בבריטניה, גרמניה, איטליה ועוד. בסוף התהליך, כבר בעשור הקודם ובתחילת העשור הנוכחי, הרגולטורים באירופה הבינו, שזה מוביל לדבר אחד בלבד: פיגור בפיתוח תשתיות התקשורת הקוויות במדינה ולכן שינו את הרגולציה לגמרי. בישראל, עדיין טרם הבינו את הקשר בין נפילתנו עד למקום 50 בהשוואות עולמיות של תשתיות התקשורת, לבין הרגולציה, שיצרה את הנפילה הזו. הרגולטורים לתקשורת בכל רחבי העולם עוסקים בשנים האחרונות בנושאים אחרים לגמרי. השיטה הזו (ששמילה מנסה לכפות) מתה מזמן בכל העולם. 
• לבזק יש פריסת סיבים בקרוב ל-90% מבתי האב במדינה. הסיבים הללו לא מופעלים בגלל הרגולציה. פרטנר אינה יכול להחליף את בזק, היא יכולה להתחרות בה בכמה מקומות עירוניים צפופים וזה טוב מאוד, אבל זה לא פתרון לרוב תושבי ישראל. אם העימות הנוכחי יוביל לכך, שבזק תחליט לחבר את כל הבתים בישראל ברשת הסיבים שלה, ללא ביטול "ההפרדה המבנית" (מה שסוכם עימה), זה יהיה אולי הגשמת חלום. אבל זה לא יקרה. בטח לא מחר או מחרתיים או בחודשים הקרובים. אם בזק לא תחבר סיבים לבתים, גם הוט לא תעשה זאת. לכן, העימות הנוכחי מיותר לגמרי ולא מסייע במאומה לקידום התשתיות הקוויות במדינת ישראל. 
• לפרטנר אין רישיון לפריסת סיבים לבתים, אין לה רישיון לאספקת פס רחב על סיבים (תשתית + ספק ביחד) על הרשת הזו ואין לה רישיון לאספקת שירות טלוויזיה על הפס הרחב. כלומר: לא רק עובדי בזק "עבריינים" (לכאורה). אם תשאלו: איך ייתכן שכך זה המצב, ששורר בישראל, שפרטנר מפעילה שירותי תקשורת ללא רישיון (שזה 3 שנות מאסר ועוד קנסות ועוד סנקציות)? זה מוביל לשאלה המקדימה: ממתי המצב הזה נולד ואיך הוא התפתח? לזה יש תשובה מאוד ברורה ופשוטה: הוא נולד בתחילת העשור, ביום ששמילה מימון הוצנח במשרד התקשורת כסמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה. הוא לא היה יחיד בבניית הכאוס הרגולטורי הזה. השתתפו בתהליך ההרסני הזה כל שרי התקשורת מאז (משה כחלון, גלעד ארדן, ביבי נתניהו, צחי הנגבי ואיוב קרא), וכל המנכ"לים מאז (עדן בר-טל, אבי ברגר, שלמה פילבר). מי שמתעניין בפרטים יוכל למצא אותם בכתבה: ""בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת". התוצאה: מעולם לא היה אי פעם כאוס כזה עמוק בישראל, או באיזו מדינה דמוקרטית אחרת בעולם. 
• לשמילה מימון אין שום סמכות להורות לבזק לפתוח את תשתיותיה לקבלני מתחרותיה. זה נותח בהרחבה פעמים רבות ולאחרונה כאן. זו בדיוק הסיבה למה שמילה מימון מחביא מהציבור את ההחלטה הזו שלו. שר התקשורת (איוב קרא), שכן מוסמך לקבל החלטה שכזו, לא חתם עד רגע זה על שום מסמך בנושא זה. 
• העמדה הרשמית של משרד התקשורת, כפי שהוצגה בוועדת הכלכלה של הכנסת (כאן), הייתה אך לאחרונה שונה לגמרי ממה ששמילה מימון ואיוב קרא מדברים כעת. העמדה הזו אומרת כך [ציטוט]: "ההסדר הקיים היום המחייב את בזק לאפשר לחברות חסרות תשתית (סלקום ופרטנר) יורחב גם לשימוש החברות בעלות התשתית HOT ו-IBC כפי שמוצע בחוק כפוף לתוספת לחוק של הסעיפים הבאים: IBC תעמיד את רשת החשמל הארצית - שהיא משאב לאומי שנבנה בכספי משלם המיסים גם לחברות תקשורת אחרות - כגון הוט. סביר כי בזק לא תזדקק להשתמש בכך). יקבעו הגנות ינוקא ל-IBC בערים בהם כבר החלה לפרוס ובהם היא עתידה להיפרס בשנתיים הקרובות (לדבריהם, כ- 20% מבתי האב) - בכל שאר הארץ תתאפשר מיידית להוט / סלקום / פרטנר - אפשרות פרישת סיבים ע"ג רשת החשמל, באופן שימנע תלות בלעדית בבזק". כלומר: פרטנר אמורה הייתה לא להיות תלויה בבזק והיא אמורה לפרוס את הסיבים שלה בתשתית של חברת החשמל, שאין בה בעיות של חפירה והשחלה של סיבים ברחובות הערים, או לפרוס סיבים עצמאית בשיטת ה-Micro-Trenching. 

ניתוח השגיאות המרכזיות של הפרשה הטרייה הזו:

• שר התקשורת איוב קרא הוציא הודעת תמיכה בשמילה מימון וזו לשונה: "מדיניות משרד התקשורת בראשותי היא לאפשר המשך פיתוח התשתיות במדינת ישראל שיאפשרו אספקת תקשורת רחבת סרט לכל דורש למען ציבור הצרכנים. לתושבי ישראל מגיע לעמוד בשורה אחת מבחינת יכולות התקשורת עם המדינות המתקדמות בעולם"..."השר קרא שוחח הבוקר עם יו"ר דירקטוריון בזק דוד גרנות, וביקש להורות לעובדי בזק להפסיק באופן מיידי את ההתנגדות לפריסה. המשרד נחוש לאפשר לחברות לפרוס תשתית כך שתתקיים תחרות לרווחת הצרכן". תשומת לב, שאין כאן שום התייחסות מי צודק (בזק או פרטנר). המשמעות: השר השאיר את זה לשמילה מימון, שייפול לבד בהחלטותיו. בקרוב נראה את הסכין של איוב קרא ננעצת בגב של שמילה מימון. השר עשה זאת ויותר מפעם אחת ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין (ד"ר יפעת בן חי-שגב), שלא הבינה "מי נגד מי" במשחק הזה. כעת יגיע תורו של שמילה מימון, ודי מהר. אולי כבר בשבוע הקרוב. 
• עובדי בזק: הם צודקים במאבקם (מבחינה חוקית ורגולטורית), אבל טועים לגמרי בשיטת המאבק. הפגנות כוחניות ומאבק כוחני נראים רע מאוד והם לא יכולים לקבל אהדה של הציבור ו\או בתי המשפט, לצורה כזו של מאבק. 
• חברת בזק: הניסיון של בזק ממאבק דומה קודם (שהיה בעניין כניסת הוט לאספקת שירותי טלפוניה לפני כמעט עשור - הפרשה הזו מפורטת כאן, למתעניינים), פרשה, שהובילה את בזק לחקירה ברשות להגבלים עסקיים וגם במשרד התקשורת, הוביל את בזק לשגר מייד על הבוקר את הההודעה הבא לעיתונות: "לאור הכרזת ההסתדרות על סכסוך עבודה בבזק, פנתה החברה לביה״ד לעבודה, בבקשה לקבלת צו מניעה. יצוין כי העיצומים בהם נוקטים העובדים מכוונים כלפי עבודות הפיתוח בהן עוסקת החברה, אך אין בהן כל פגיעה בפעילות השוטפת ובשירות הניתן ללקוחות החברה וללקוחות ספקי התקשורת האחרים העושים שימוש ברשת בזק. עילת הפנייה לביה״ד היא הצורך בהמשך פעילות הפיתוח, זאת משום שבזק מחוייבת בביצוע העבודות גם לספקי תקשורת אחרים״. לאחר שעובדי בזק החלו לחסום פיזית את עובדי הקבלן של פרטנר, פנתה הנהלת בזק בדחיפות לבית הדין לעבודה. הפנייה המלאה של בזק לבית הדין מצויה כאן - למתעניינים, מאוחר יותר משכה בזק את המכתב ונקבע בהסכמה דיון בנושא בתחילת השבוע הקרוב. לעניות דעתי, בזק טועה כשהיא הולכת במסלול הזה (למרות שזה לקח, שלמדה מהפרשה הקודמת עם הוט). המעשה הנכון ,שהייתה בזק אמורה לבצע: עם קבלת ההוראה משמיל מימון, לגשת מיידית לבג"ץ, או לפעול בדרך של "עתירה מנהלית", ולהילחם משפטית בהחלטה הלא חוקית של שמילה מימון.  
• הדרך החוקית והנכונה של משרד התקשרת לטפל בבעיה הנוכחית: לדרוש קודם כל, שפרטנר תוציא רישיונות כחוק לכל מה שהיא עושה ולהעניש אותה על מה שעשתה עד כה ללא רישיונות. את חילוקי הדיעות בין החברות יש להביא בפני שר התקשורת, שישקול את הנושא, יבצע שימוע ציבורי אם צריך, ויקבל החלטות, שתפורסמנה ברבים. 

שורה תחתונה:
המאבק בין קבלני פרטנר ופרטנר (וגם סלקום) לעובדי בזק הוא מאבק מוטעה ותקשורתי נטו. מדובר במהומה, ששמילה מימון יצר בכוונה, תוך הפרות חוק בקנה מידה אדיר מצדו, מה שכנראה יוביל אותו די מהר לסוף דרכו במשרד התקשורת. ​

עדכון 2.11.17: בעקבות דיון בבית הדין לעבודה הוציא שר התקשורת (איוב קרא) תדרוך לעיתונאים הנמצא כאן, למתעניינים בשטויות חסרות הבסיס החוקי היוצאות בקצב בלתי נלאה מפיו. אין אפילו מילה אחת (מלבד התאריך ושם השר) שהיא נכונה בהודעה הזו. בהודעתו, השר שוב מתחמק מהכרעה ומטיפול בנושא המסור לסמכותו הבלעדית, ולמעשה השר מבקש מסלקום ומפרטנר להיות "ילדים טובים" ולא להרגיז את עובדי בזק.... בושה לשר המכנה את עצמו שר התקשורת. 

עדכון 29.1.18: כצפוי, בזק הפסידה בבג"ץ מול "קליקת הפרקליטים" בעניין עבודת קבלני סלקום ופרטנר בתשתיות שלה. במקום לתקוף את אי הסמכות של ההחלטה, בזק טענה טענות שונות ומשונות שבג"ץ (כצפוי) לא קיבל. שר התקשורת, איוב קרא, מסר בתגובה: "אני מברך על ההחלטה. אנו נמשיך לפעול לקידום התחרות ופרישת תשתיות רחבות פס במדינת ישראל לרווחת הציבור, ונעשה הכול להעלות את ישראל בתשתיות אינטרנטיות לרמה גבוהה וטובה יותר". כמובן שאין כל קשר בין הצהרת השר למציאות.