לאחר שחשפנו את התהליך הכאוטי של בחירת מדען ראשי במשרד התקשורת שהתקיים במרץ 2014, בו מועמדים טובים קיבלו יחס מזלזל, נפתח מכרז חדש לתפקיד בספטמבר 2014. אך לפתע מנכ"ל משרד התקשורת בחר בד"ר אמיר אדלר, שהיה מועמד במרץ 2014, מועמד המשאיר אחריו סימני שאלה רבים.
מאת:
אבי וייס, 8.10.14, 11:50
בלעדי. לפני כחודש,
חשפתי בהרחבה כאן, בעקבות פנייה שהגיעה לאתר דרך "
המייל האדום", את התהליך הכאוטי, שכולו התנהלות של "חפיף", צחוק ומריחה אחת גדולה, מצד מנכ"ל משרד התקשורת (
אבי ברגר, בתמונה למטה), תהליך שהתנהל במרץ 2014 ובחודשים שלאחר מכן, עד סוף ספטמבר 2014, בכל הקשור למינוי מדען ראשי במשרד התקשורת.
לפתע, בעקבות החשיפה, הודלף לפני מספר ימים, שמונה מדען ראשי והוא נבחר כבר במרץ 2014. שמו ד"ר
אמיר אדלר, (בתמונה), שקיבל לאחרונה את הדוקטורט שלו
מהטכניון.
לכן פניתי בדחיפות למשרד התקשורת בשאלה הבאה:
"בעקבות הדלפה של "הצמרת" של המשרד לעיתון דה-מרקר (
כאן) על הכוונה למנות את ד"ר
אמיר אדלר לתפקיד המדען הראשי במשרד,
מתעוררת השאלה מקריאת משפט אחד בהדלפה הזו:
"למעשה, במשרד התקשורת החליטו למנות את
אדלר לתפקיד כבר לפני
כמה חודשים, אך המינוי התעכב מכיוון שאת זכאות הדוקטורט - תנאי סף לתפקיד - קיבל
אדלר רק באוגוסט"
.
כיצד המשפט הזה מתיישב עם העובדות הבאות (שפרסמתי
כאן):
"עדכון 19.9.14: כאילו בלי כל קשר לכתבה, ביום 15.9.14 משרד התקשורת פרסם
כאן שוב מכרז למשרת המדען הראשי, ומועמדות אפשר להגיש עד
22.9.14. מכאן עולה שאיש מן המועמדים בסבב הקודם ממרץ 2014 לא התאים לתפקיד
...".
למה היה צריך
לפרסם ב- 15.9 מכרז חוזר לתפקיד, אם האיש נבחר כבר
במרץ ורק המתינו לתעודת הד"ר שלו, שהגיעה באוגוסט (דהיינו: המכרז החוזר פורסם כבר
אחרי שהוא הגיש את תעודת הד"ר שלו למשרד, מה שהיה הדבר היחיד שעיכב את בחירתו)?"
תשובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי.
כך, נשארנו עם התעלומה למה נבחר ד"ר
אמיר אדלר לתפקידו, במרץ 2014, כאשר במחצית ספטמבר 2014 המכרז הזה פורסם שוב ונפתח עבור מועמדים חדשים. יתרה מכך, הבחירה שלו תמוהה נוכח העובדה, שנבחר לתפקיד כזה בכיר במנגנון הממשלתי, אדם עם ניסיון של קרוב לאפס כד"ר, מאז שקיבל את הדוקטורט שלו אך באוגוסט 2014.
להזכיר לקוראינו, בעבר בחרו לתפקיד המדען הראשי רק
אישיות אקדמית מובילה עם רקורד אקדמי רלבנטי מרשים. זה מראש מוציא מחוץ לתמונה כל בעל תואר
בראשית דרכו. אפילו מועמדים, שעימם דיברו בעבר בנדון והציעו להם את המשרד הנכבדה, היו בעלי
כישורים והישגים אקדמיים בולטים.
דוגמאות מספר מן העבר: דר'
יהודה קלע ז"ל (כיהן שתי קדנציות), דר'
אדם ליבנה ז"ל ו- דר'
דן שקלרסקי ז"ל - שניהם מדענים בעלי שיעור קומה בתחומם ברשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), דר'
מרדכי בשארי (נבחר בכהונת השר
פנחסי) - פיסיקאי מחונן ומאוחר יותר גם המדען הראשי ומנכ"ל משרד המדע (בכהונתו של השר דאז
מיקי איתן).
היו גם תקופות ביניים, שאנשים (טובים) מן השורה שימשו בפועל כמ"מ המדען הראשי או כסגן המדען הראשי בהיעדרו. זו ברירת מחדל שאין לשאוף אליה. כל מינוי אחר, כמו שקרה הפעם, הוא לא יותר
מזילות של התפקיד והמשרה.
כבר לפני כ-30 שנה פעלה ועדת פרופ'
יפתח, שהגדירה ואיפיינה את תפקיד המדען הראשי במשרד ממשלתי. המלצותיה לממשלה
אומצו ושימשו קו מנחה לבחירת מדען ראשי במגזר הממשלתי,
מאז ועד היום. אולם, את מנכ"ל משרד התקשורת,
אבי ברגר שבחר, ואת שר התקשורת
גלעד ארדן, שאישר, זה בכלל לא מעניין.
עדכון 18.1.15: ד"ר
אמיר אדלר (43)
החל היום לכהן בתפקיד המדען הראשי של משרד התקשורת.
