כבר יותר משנתיים אין יו"ר קבוע למועצת הכבלים והלוויין במשרד התקשורת. למה? כי שר התקשורת, עושי דברו ו"קליקת הפרקליטים", חברו יחדיו והם אינם רוצים אדם עצמאי, מקצועי וישר בתפקיד הזה, שממילא היה אמור להתבטל מזמן (עם איחוד מועצת הרשות השנייה עם מועצת הכבלים והלוויין). 
מאת: אבי וייס, 16.4.14, 08:30

ניתוח: הפרק האחרון בעלילות תפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין נכתב בערב חג הפסח, כשאריאל משעל הגיש (זו הפעם השנייה) בג"ץ כנגד הבחירה השנייה תוך חודש של "ועדת האיתור" ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין במשרד התקשורת. מאז שניצן חן הודיע על פרישתו מהתפקיד הזה בסוף 2011, לא הצליחה צמרת משרד התקשורת למצוא אדם ראוי, הגון, ישר, עצמאי, בעל מקצוע, שימלא את התפקיד הזה.

בשנתיים ורבע שחלפו, מילאו (וממלאים) את התפקיד של היו"ר באופן זמני שני אנשים: הראשון שמילא את התפקיד במשך כמעט שנתיים: נתי שוברט, שקיבל גם "בעיטה בתחת" (משר התקשורת, גלעד ארדן) וגם "סכין בגב" מחברו שמילה מימון, שכרגע ממלא את תפקיד מ"מ היו"ר במקומו. למה נתי שוברט הושפל ונבעט ובפומבי? כי הוא העז במקרה אחד (בלבד) לגלות דיעה עצמאית וישרה, אחרי שנתיים בהן הלך "מתחת לשולחן" והרס כל חלקה טובה במועצה, כמצוות השר, כפי שניתחנו כאן. שמילה מימון הוא, כמובן, מינוי ראוי לממלא מקום היו"ר, כי ההתמחות העיקרית שלו היא בהעלמת כל נורמה שלטונית מעל השולחן, חיסול כל עשייה וכל חשיבה מקורית, תוך גריסת תלונות אזרחים, בזבוז כספי ציבור ומינוי חברים לתפקידים ללא מכרזים. זה בדיוק מה שגלעד ארדן צריך לתפקיד הזה. אנשים שההתמחות שלהם היא "הליכה מתחת לשולחן" לפי החליל של השר. 

החמורה מכל, היא ההתנהלות של השר גלעד ארדן בתחום המינויים וכוח האדם, ממש בימים אלו, שבהם מונחת "חרב על צווארם" של אלפי עובדים הכפופים לו מיניסטריאלית, גם בחברת דואר ישראל (לפחות אלפיים עובדים ילכו הביתה) וגם ברשות השידור (מעל לאלף עובדים ילכו הביתה). במקום לגלות רגישות בתחום הטיפול בכוח אדם, ממשיך גלעד ארדן להתנהל "כפיל בחנות חרסינה" ובלי מעצורים (די ברור, כשהקיף את עצמו "בחגורת פרקליטים" שבחר ללא מכרזים). ולא הזכרתי כאן את עשרות הגמלאים של משרד התקשורת, שנבעטו מהמשרד גם בחג הפסח הזה (ונשלחו "לחפש את עצמם" בוועד גימלאי חברת הדואר). 

ועדת האיתור, שמונתה בהוראת הבג"ץ הראשון של אריאל משעל, עשתה צחוק מכל ההליך, כשבחרה את אסתי אפלבאום-פולני לתפקיד. לגבי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר (בתמונה למטה), לא הופתעתי, כי הוא כבר "נתפס עם המכנסיים למטה" כשהחליט שהנהג שלו יכול להיות "עוזר מנכ"ל", בלי כל מכרז, קריטריונים, או איזה הליך מסודר. ביום חמישי שעבר, הגישה אסתי אפלבאום פולני מכתב, שבו היא מודיעה, שהיא לא מוכנה להיות יותר מועמדת לתפקיד, לאור ההתקפות הציבוריות עליה (שחשפו בדיוק מהיכן היא הגיעה ולמה היא נבחרה ע"י 3 מתוך 5 חברת ועדת האיתור, בניגוד לכל הגיון או נורמה ציבורית). 

לאור הביזיון הזה, פניתי גם למשרד התקשורת וגם לנציבות שירות המדינה בשאלה הבאה:
"אבקש לשאול מדוע: 1) מנכ"ל המשרד (אבי ברגר), 2) סגן נציב שירות המדינה (מאיר אהרוני), תמכו במועמדות של אסתי אפלבאום-פולני לתפקיד, כשברור היה שהיא "מושתלת פוליטית" של השר בלי הכישורים הנדרשים לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ויש מועמדים טובים ממנה?"

אגב, המינוי של אסתי אפלבאום-פולני כלל לא היה עולה על שולחן הדיונים בוועדת האיתור, אלמלא "קליקת הפרקליטים" הכשירה את המועמדות שלה לתפקיד, למרות שלא ענתה (לכאורה) על תנאי הסף לתפקיד. כרגע, את "קליקת הפרקליטים" מנהיגה עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית הנוכחית של משרד התקשורת, בת זוגו לחיים של ד"ר עו"ד דוד תדמור, סיפור פיקנטי מעניין, שראוי לדווח עליו בנפרד. 

תשובה לא קיבלתי לשאלותי (הם כנראה בחופש בחול המועד פסח). זה לא הפריע לאבי ברגר, שנעלם לחופש עם כל עובדי המשרד ואיננו מספק מענה ואיזה שירות מינימלי לאזרחי ישראל, כל ימי חול המועד, להטיל ממש ערב החג קנס על גולן טלקום, על כך שבחול המועד סוכות שנה שעברה, הפעילה את מוקד שירות הלקוחות שלה 10 שעות, במקום 13 שעות, מה שנדרש בכל ימות השנה הרגילים. בכל מקרה, ההתפטרות החפוזה של אסתי אפלבאום-פולני היא סטירת לחי מהדהדת לאבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת, שדחף את המועמדות שלה לתפקיד, ולסגן נציב שירות המדינה, שתמך בתרגיל המסריח הזה, של השר והמנכ"ל. 

את הפיאסקו הזה השלימו חברי ועדת האיתור, אחרי ש"ההצנחה הפוליטית" בשם אסתי אפלבאום פולני, שמעלליה יסופרו בכתבה אחרת (אם בכלל היא מעניינת כעת מישהו מהקוראים) "ירדה מהשולחן" בהתפטרותה, כשבחרו ממש ערב החג את ד"ר יפעת בן חי שגב (בתמונה למעלה), מנכ"לית ועדת המדרוג לשידורי הטלוויזיה, לתפקיד היו"ר. הם שוב דילגו על מועמדים רבים טובים ממנה, כולל אריאל משעל, ד"ר יחיאל שבי, חיים גרון ועוד.

עצתי לד"ר יפעת בן חי שגב: הסירי את המועמדות שלך. ממילא זה תפקיד מיותר, שנועד לאנשים "שירקדו לפי החליל" של שר התקשורת, גלעד ארדן. כרגע, ממילא המינוי הזה שלך תקוע, עד שהבג"ץ יאמר את דברו, לאור הפנייה החוזרת של אראל משעל לבג"ץ. חבל, שתמתיני חודשים לתפקיד הזה ובנתיים המתחרים והעיתונאים יחפרו בעברך לגלות "שלדים", והם יגלו. 

עצה לשר התקשורת גלעד ארדן: פעל לאיחוד מיידי של מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. אז ממילא לא יהיה צורך בתפקיד הזה, של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. ברור שהשר לא יקשיב לעצה הזו. הוא כרגע בחופשת חול המועד פסח. לעומת זאת, המוקד של גולן טלקום עובד 13 שעות ביממה "על ריק", בחול המועד, רק מהפחד מקנסות של השר ומנכ"לו. 

עדכון 27.4.14: בג"ץ קיבל את בקשתו של אריאל משעל לצו ביניים והורה להקפיא את תהליך המינוי של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין התיר להרחיב את העתירה של אריאל משעל נגד המדינה על רקע אי-מינויו לתפקיד ואיפשר לצדדים - ובכללם גם ועדת האיתור עצמה ומי שנבחרה על-ידי הוועדה לתפקיד, ד"ר יפעת בן-חי שגב, לתת תשובות תוך כשבועיים מרגע שתוגש העתירה המתוקנת. זו אמורה להתקבל בתוך 10 ימים. השופט אליקים רובינשטיין ביקש לקבוע דיון כבר בסוף מאי 2014.המשך יבוא...

עדכון 19.6.14: אריאל משעל הפסיד בבג"צ - יפעת בן-חי שגב תהיה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. השופטים דחו את עתירתו של איש התקשורת נגד ביטול בחירתו לתפקיד, אולם הביעו את חוסר שביעות רצונם מההליך שהתנהל במשרד התקשורת.