ביום שישי 7.6.19, בדיוק כפי שחזיתי, "קליקת הפרקליטים" חזרה להוביל (בתזמון מופלא ומתואם של ערוצי החדשות 12 ו-13) בניסיון חוזר של "הפיכה שלטונית" באמצעות מערכת אכיפת החוק, דרך הדלפות שקריות של עדי שקר ונתוני שקר דמיוניים, שמטעים (בכוונה) את הציבור, שלא בקיא ולא מבין את עולם רגולציית התקשורת בישראל ומהלכיו. 
פרק 26 בסדרת הכתבות על שערוריית "תיק 4000". עדכונים בסוף הכתבה.  
מאת: אבי וייס, 9.6.19, 20:29

בדיוק כפי שחזיתי, יצרני הספינים השקריים מבית "קליקת הפרקליטים", חזרו "לזירת הפשע הכבדה ביותר" - "תיק 4000". הסיפור של הקליקה הזו ואיך "תפרו את התיקים", נמצא בפרטי פרטים עם עשרות רבות של מסמכים התואמים 1:1 זה לזה, בצורה מלאה, במאמרים ובחשיפות הרבות, כמפורט בנספח ג' כאן למטה. 

ניסיון "ההפיכה השלטונית" (שכשל עד כה), שהחל להשתולל בצורה בוטה לפני הבחירות הקודמות, חוזר על עצמו שוב, לקראת הבחירות הנוספות המצפות לנו בקרוב. הקצב של הספינים בהקשר ל"תיק 4000" ילך ויגבר, ככל שנתקרב למועד הבחירות. 

רוה"מ, בנימין נתניהו נחשד \ מואשם "כעבריין סדרתי" המחובר ועוזר לטייקונים (כאן), בתיקים 1000, 2000 ו-4000 (אחרי ש"נוקה" מתיק 3000, תיק הצוללות שצולל), אבל חלק מאלה המאשימים אותו כ"עבריין סדרתי" בתיקים הללו, וכתבו את "כתב החשדות" כנגדו ומתכוננים לשימוע ולניסוח כתבי האישום כנגדו, הם עצמם מבצעים, לכאורה, עבירות לא פחות חמורות.

אני לא מדבר רק על נושא ההדלפות, שלא נחקר ולא ייחקר (למה? הסבר בנספח ב' כאן למטה, המתאר את "הקליקה" הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה), אלא על נושאים פליליים חמורים ביותר, לכאורה, דוגמת: המרדה, בידוי ראיות, תצהירי שקר, ידיעות כוזבות, השפעה לא הוגנת, מרמה והפרת אמונים, קשר (למעשים אחרים) ועוד.

מה הסיכויים שמשהו ייחקר? אפס. למה? ראה בנספח ב'.

בארה"ב, היה ניסיון די דומה במינוי התובע המיוחד רוברט מולר, שהיה אמור להוכיח, שהנשיא טראמפ היה מעין "סוכן רוסי" לפני הבחירות שם. סיפור, שנגמר עד כה בפיאסקו משפטי, שטרם הסתיים (הניסיונות להדחת הנשיא טראמפ בבית הנבחרים - עדיין על הפרק). אולם, בארה"ב יש מנגנונים מאוד ברורים ומובנים - כנגד "תפירת תיקים", מה שאין בישראל (כמפורט בנספח ב').

מה שהתרחש כאן לאחרונה, ש"האכילו" את תושבי ישראל ביום שישי בערב, 7.6.19, בתזמון מופלא בין ערוץ 12 לערוץ 13, הערוצים המשמשים, בין היתר, את "הקליקה", כדי לשפוך רעל ושקרים לציבור, שלא מכיר את הנושאים הללו לעומק, ולנסות לבצע (שוב ושוב) "הפיכה שלטונית", באמצעות ערימה של שקרים היוצאים היישר מ"תיק 4000" התפור בחוטים גסים.

נעסוק כאן במה שפורסם ביום שישי האחרון, בכל ערוץ בנפרד.

1. ערוץ 12 ("החדשות 12"): "בזק שכרה את שירותי בלאק קיוב".  
הכותרת ששודרה (כאן המהדורה המלאה):  "כשבזק שכרה את שירותי בלאק קיוב: 
הניסיון של בעל השליטה של בזק שאול אלוביץ' למנוע את הרפורמה, שתוריד מחירים בתקשורת הנייחת, עומד במרכז תיק 4000. אחרי תחקיר "עובדה" עולה כי בזק שכרה את שירות בלאק קיוב לסיוע בחיסול הרפורמה".

אני לא זקוק להכחשות של בזק ובלאק קיוב (שמייד אציג), כדי לקעקע את הספין הירוד והשקרי הזה. 

באופן לא מפתיע, הסיפור הזה הוא מיחזור בלבוש חדש ויותר ססגוני, של סיפור זהה לחלוטין, שפורסם מזמן (לפני כמעט שנה) בדה-מרקר ב-2 פרקים (כאן וכאן) ובעקבות "החשיפה החדשה" בערוץ 12, דה-מרקר חזרו שוב על הסיפור הזה בהרחבה (כאן). 

מה המשותף לכל הפרסומים הללו?

אבי ברגר. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר (בתמונה מהפייסבוק שלו, משמאל).

הוא המקור הישיר והעיקרי לכל "סיפורי הברון מינכהאוזן" הללו ולעוד סיפורי עלילות רבים, ש"האכיל" את חוקריו והפרקליטים המלווים, שלא עימתו אותו עם מסמכים סותרים בהיקף עצום מזמן אמת, בהם אמר, כתב וחתם על מסמכים, עם התייחסות אישית שלו - הפוכה לגמרי.

גם עדים מהימנים וישרים, שמעידים הפוך לגמרי למה שהוא מעיד היום, ושליוו אותו צמוד באותה תקופה - לא נחקרו (בכוונה). 

למה הסיפור ששודר הוא כולו בדיה אחת ענקית, לא מתקבלת על הדעת וחסרת כל קשר ל"תיק 4000"?
פשוט מאוד. כי אין לו כל בסיס עובדתי במציאות. ונראה גם, שהחוקרים והפרקליטות (ואחריהם היועמ"ש וגם הפרשנים והעיתונאים של ערוץ 12, או שזו היתה רק "יוזמה" של הערוץ וכתביו, בלי מעורבות של הפרקליטות והיועמ"ש), ביצעו כאן גם "הזזת זמנים".

לוח הזמנים המדויק והמלא נמצא בנספח בכתבה מס' 25 בסדרת הכתבות על שערוריית תיק 4000 - כאן.  

המקרה המתואר בכתבה, ששודרה בערוץ 12, התרחש במרץ 2014. למי שלא יודע, בשנים, שבהן רפורמת "השוק הסיטונאי" הוכנה, נכתבה ונחתמה (2010 עד 2014 כולל), נתניהו לא היה שר התקשורת.

השרים היו משה כחלון (שהכין את הרקע והבסיס לרגולציה הזו) וגלעד ארדן (שחתם ביומו האחרון בתפקיד, בסוף 2014, על מסמכי הרגולציה של "השוק הסיטונאי").

הם היחידים ברמה הממשלתית, שעסקו בזה. הם לא חשודים ב"תיק 4000" ולא נמצאה שום ראיה, שמישהו הסיט אותם מדרכם - לטובת האינטרסים של אלוביץ'. 

לא רק ש-2 השרים הללו לא נתנו לנתניהו שום "דריסת רגל" או השפעה בשוק התקשורת בו הם עסקו (כי הם רצו "לקצור את תהילת הרפורמות" על שמם), נתניהו היה באופן כללי בעד "שוק סיטונאי" ונגד בזק (כמפורט בנספח א'), בדיוק הפוך ממה שמטמטמים את המוח לציבור בשטויות ובשקרים, מזה כמה שנים.

בנוסף, הוא (נתניהו) התעניין באותם שנים בנושאים אחרים לגמרי בשוק התקשורת דוגמת: ערוצי הטלוויזיה ובמאבקי עולם העיתונות. פתאום כולם שכחו מה היה כאן בשנים 2010 עד 2015 בעניינים הללו. 

בנוסף, במרץ 2014 עדיין הרפורמה של "השוק הסיטונאי" הייתה תיאורתית בלבד, כי, כאמור, היא נחתמה ואושרה מעשית בפעם הראשונה - רק בסוף 2014, ושום מעקב או הכפשת חברת פרונטיר הבריטית (שסייעה לאגף הכלכלה במשרד לחשב את המחירים של בזק בשוק הסיטונאי) במרץ 2014, לא יכול היה לשנות מאומה בתהליכי הרגולציה הללו.

בכלל, נושא "השוק הסיטונאי" היה "על המדף" של שוק התקשורת בכלל ומשרד התקשורת ובזק בפרט, כבר מסוף שנות ה-90 ועסקו בכך כמה וכמה ועדות ציבוריות, גם בליווי יועצים חיצוניים (כולל חברות ייעוץ בריטיות). הוועדות העיקריות, שעסקו בנושא היו: "ועדת רוזן" ב-1997 [בעד תחרות על בסיס "תשתיות עצמאיות" ולא על בסיס "שוק סיטונאי"], "ועדת קרול" ב-2002 [בעד הרחבת מתווה "ועדת רוזן" כשמתווה "השוק הסיטונאי" זו אופצייה] ו"ועדת גרונאו" ב-2007-8 [סטייה ממתווה "ועדת רוזן" ואימוץ מתווה "שוק סיטונאי"].

כל זה התרחש ממש הרבה לפני שאלוביץ' חלם להיות הבעלים של בזק (הוא רכש את בזק מסבן ב-2010).

כבר אז, החל מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, בזק עשתה את כל התרגילים החוקיים האפשריים, כדי שזה לא יצא לפועל (גם משום שזה די כשל באירופה, היכן שהרגולציה הזו הומצאה, וגם הרעיון הזה כשל לגמרי במדינות נוספות, שניסו ליישם זאת, דוגמת ארה"ב. וגם מפני שהיא ביקשה ודרשה, קודם לכל, להוריד את "חומות ההפרדה המבנית", שמשרד התקשורת כפה עליה).

עדכון 10.6.19: בזק הפסידה היום בבג"ץ, שבו ניסתה לערער (ערעור שני) על ההפסד שלה בבית משפט מחוזי ת"א, שבו ערערה על הקנס הענק של 8.5 מיליון ש"ח שקיבלה משלמה פילבר ב-2015 בנושא "השוק הסיטונאי". החלטת הבג"ץ כאן - למתעניינים. מה שמצביע שבזק עקבית - לערער שוב ושוב ולהפסיד... 

"ועדת חייק" ב-2010-2011 ניסתה לתקן את אי ההצלחה של הוועדות, שקדמו לה, בעיקר בנושא יישום "השוק הסיטונאי". אולם, גם אימוץ רוב המלצות "ועדת חייק" ע"י שר התקשורת דאז - משה כחלון ב-2012, לא קידם בהרבה את הנושא, שהיה תקוע כבר אז, שנים רבות, בערימה ענקית של ניירות וגם עררים משפטיים (מצד בזק).

כך, שמעשה (אם נעשה) של מעקב במרץ 2014 אחרי חברת הייעוץ הבריטית, אחרי שהיא (פרונטיר) כבר סיימה להגיש למשרד התקשורת את עיקר המלצותיה וחישוביה, לא מעלה ולא מוריד, במסע הארוך מאוד, של ההכנות והניסיונות ליישם "שוק סיטונאי" בשוק התקשורת הקווית בישראל.

יודגש, שחברת פרונטיר הבריטית הגישה את מסמך הייעוץ שלה למשרד התקשורת בינואר 2014, ולכן זה לא נראה סביר והגיוני, שמישהו במרץ 2014 ינסה "ללכלך" עליה, כי זה היה אחרי שהניירות שלה כבר היו חלק בלתי נפרד מתהליכי השימועים הציבוריים, שניהל אז משרד התקשורת.

בנוסף, למי שלא יודע, כמעט כל החברות הגדולות בעולם כמו גם בארץ, משתמשות במודיעין עסקי, וכל עוד זה נעשה במסגרת החוק, אין עם זה כל בעיה חוקית. וכאן (בעניין בלאק קיוב, אם בכלל נשכרה ע"י בזק), לא הוגשה שום תלונה משום כיוון בשום נקודת זמן, במהלך הטיפול הרגולטורי בנושא "השוק הסיטונאי", שכאמור נמשך שנים רבות (מאוד). 

ליוויתי מקרוב את כל התהליכים הללו בזמן אמת כל אותן שנים (דוגמאות: כאן, כאן וכאן), ואף יצאתי בזמנו מאוד בחריפות (כאן), נגד החישובים של פרונטיר. אולם, כל מה שהיא (פרונטיר) חישבה בדו"ח שלה, היה על פי הנחיות חד-משמעיות מאגף הכלכלה במשרד התקשורת וגם מפרופ' ראובן גרונאו (היועץ המקצועי של המשרד לענייני מחירי בזק, בתמונה משמאל).

כפי שציינתי לעיל, בזק נלחמה ב"שוק הסיטונאי" כבר מהעשור הקודם, גם בבתי משפט (למשל כאן וכאן) והפסידה כמעט בכל סבבי המאבקים הללו, שוב ושוב, כך שזה ממש לא סביר, שאיזה מעקב אחרי חברת ייעוץ בריטית, ישפיע משהו על מהלכי קבלת ההחלטות, שלוו בניתוח משפטי צמוד, גם במשרד התקשורת, גם בפרקליטות וגם בבתי המשפט השונים ובמיוחד בבית המשפט העליון. 

בכל מקרה, הסיכום הסופי של המחירים של "השוק הסיטונאי" על תשתיות בזק - נעשה ופורסם באוגוסט 2014, ע"י פרופ' ראובן גרונאו, ביחד עם סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת (הרן לבאות), עם כל הצוות שלו דאז. כזכור, המנכ"ל של המשרד היה אז אבי ברגר. 

המחירים הללו עברו שימוע ציבורי (כפול), ארוך ודי מסודר ומהלכי סיכום השימועים נעשו בליווי משפטי צמוד (כולל בדיקה עצמאית מקבילה של משרד האוצר וחתימה על המחירים הללו ע"י שר האוצר יאיר לפיד, בנוסף לחתימת גלעד ארדן, ששניהם ביחד, על פי חוק התקשורת, חתמו על המחירים הללו), זאת, בדיוק לפי הטבלה של המחירים, שהכינו פרופ' גרונאו והרן לבאות.

אחריהם לא עקבו (ככל הידוע לי) ואיש לא הטיל בהם דופי אישי באותה עת (או בכלל), בעניין קביעת המחירים לבזק ב"שוק הסיטונאי".

נתניהו לא היה מעורב בכלל בכל התהליכים הללו וגם לא נדרשה הסכמתו או חתימתו על איזה נייר - בנושא זה, בשום שלב. 

כלומר: אין לסיפור ההזוי הזה - שום קשר לנתניהו, שום קשר ל"תיק 4000" ושום קשר לכלום מכלום. פשוט כלום. 

גם אם חברת פרונטיר נניח הייתה מסולקת בבושת פנים מהייעוץ למשרד התקשורת (בגלל שנמצא נגדה חומר שלילי, במעקב של בלאק קיוב במרץ 2014), זה לא היה משנה מאומה במחירים, שנקבעו לבזק, וזה לא היה עוצר את מהלכי הרפורמה, כי הם רק יועצים חיצוניים, שנשכרו לסיוע, ומי שהוביל את קביעת המחירונים של בזק (ועושה זאת כבר כ- 2 עשורים), זה בעיקר פרופ' ראובן גרונאו, שאיש לא יכול היה להזיז אותו לכיוון כלשהו, לקבל החלטות בניגוד לניסיון העצום והידע המקצועי שלו בתחום זה, אז וגם היום.  
  הכותרת ששודרה (כאן המהדורה המלאה): "תיקי נתניהו: עד מרכזי בתיק העיד במשטרה, שרעיית ראש הממשלה איימה על איריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בבזק, ב"הפסקת הסיוע" אם הפרסומים השליליים באתר וואלה! יימשכו. לדברי העד: "שרה נתניהו עדכנה אותי בזמן אמת, ששוחחה עם איריס אלוביץ סמוך לעיסקת בזק-יס, וצעקה עליה: 'ככל שהפרסומים השליליים באתר יימשכו ולא תסייעו בהפסקתם יפסיקו לעזור לכם'". במשטרה ובפרקליטות מאמינים לעדותו של העד, ועניין זה מהווה את אחת מהראיות המרכזיות בתיק".

מה המשותף? אולי אבי ברגר. 

אולי זה בא דווקא מחברו ל"קליקת הבדאים": ניר חפץ (בתמונה משמאל). 

תשומת לב, שלא רק שאין כאן את השם של "מוסר העדות", חסר העיקר: אין תאריך.

למה אין תאריך?

אני חושב, שיש קוראים שמתחילים כעת לקלוט את השיטה של "הקליקה": "מזיזים את השעון".

ככה תופרים תיקים בחוטים גסים, מדליפים מסמכים חסויים ותופרים עוד תיקים, הפעם לעורכי הדין של נתניהו, כאילו שהם אלו שהדליפו את המסמכים והפרטים הללו. הכל ב"הזזת שעונים". 

מה עוד חסר כאן?

הבסיס החוקי והמשפטי:

1. מדובר ב"עדות שמיעה" ללא כל ראייה תומכת. על פי פקודת הראיות - זה כלום. לא שווה את הנייר, שעליו השטות הזו נכתבה. 

זאת, גם על רקע התגובה החריפה להדלפה.

מראש הממשלה נמסר בתגובה לכתבה בטלוויזיה: "אנו דורשים מהיועמ"ש לחקור את שיטפון ההדלפות הפליליות והשקריות שדין כל אחת מהן עד שלוש שנות מאסר. גברת נתניהו מעולם לא אמרה את הדברים, זהו שקר מוחלט".

2. גם אם נניח שזו "אמת יצוקה בבטון", זה כלום, לא שווה את הנייר שעליו השטות הזו נכתבה.

למה?

כי ככה החוק (פקודת הראיות).

הנה זה כאן, למי שלא מכיר את החוק:


כלומר: שרה נתניהו לא יכולה להעיד על עניין זה במשפט (אם יהיה) של בעלה, נתניהו. וגם אי אפשר לכפות עליה להעיד. 

3. והכי חשוב: גם אם נניח שזה נכון - זה כבר נבדק ונמצא שזה לא מבוסס ולא תקף (מנקודת ראות משפטית)... 

למה? 

כי ככה החליט כבר עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט.

הנה זה כאן:

 
וזה בא עם ההסבר הזה שלו (שלקוח מכאן):


כלומר: אין כל ראיות, ששרה נתניהו ידעה על "הטבות לבזק" - מצד בנימין נתניהו.

מכאן, שגם אין כל חשיבות מבחינת דיני הראיות, מה אמרה, אם אמרה, לאיריס אלוביץ', בעניין הזה.

זאת, כי עדותה גם לא קבילה משפטית על פי דיני הראיות וגם חסרת כל תוקף לעניין הוכחת "קשר השוחד" בין הסיקור בוואלה! לבין נתניהו והטבות, שאולי נתן לבזק באותה עת (המועד של השיחה לא ידוע).
את זה כותב כאן למעלה היועמ"ש, עו"ד ד"ר מנדלבליט. לא אני...

בקיצור: זה ספין שקרי ירוד וחסר כל בסיס משפטי - על הציבור. 

כלומר: זה כלום מכלום, תוצרת חברי "הקליקה" ונציגיהם בתקשורת הישראלית, כשכל מהלכיה של "הקליקה" בשנתיים האחרונות (ואף קודם לזה), נועדו לחפות על עצמם ועל כל מסכת האישורים, שהם עצמם נתנו במו ידיהם - לכל המהלכים הרגולטוריים והאחרים, שיש סביב בזק ונתניהו ב"תיק 4000".  

עדכון 13.6.19: בעקבות הדלפה שקרית נוספת ומטעה את הציבור בערוץ 13 (כאן), פרסם אלי ציפורי מגלובס, טור מאוד נוקב בנוגע להדלפה החדשה הזו ולניתוח נוסף של ההדלפה הקודמת שמנותחת כאן מעל בסעיף 2, טור המומלץ לקריאה והנמצא כאן. 

עדכון 22.7.19: אתר "העין השביעית" פרסם מאמר וניתוח (כאן), שבו הוא מדרג את גודל כלי התקשורת בישראל על פי מספר תעודות לע"מ שנופקו לעיתונאים שעובדים בכלי התקשורת הללו. הנתונים נכונים ל-2018. על פי הנתונים הברורים הללו, אתר וואלה! מדורג במקום 9 (תשיעי), אחד לפני האחרון. הנתונים הללו משלימים ודי דומים לנתוני "סקר החשיפה של TGI", שהוא המדד המקובל לחשיפה ולתפוצה של כלי התקשורת בישראל. כלומר: הטענה של היועמ"ש ב"כתב החשדות", שוואלה! הוא אתר החדשות השני בגודלו בישראל, היא חסרת כל בסיס ונובעת מבורות תהומית. עוד על הנושא הזה, בפרק השביעי בסדרה - כאן. 

עדכון 14.9.19, 23:00: 
אם זה נכון, ועו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט אישר את ההדלפות לתקשורת ובכך ניסה להשפיע על שתי מערכות הבחירות, מדובר בשערורייה המשפטית הגדולה שהייתה אי פעם בארץ (ואולי בעולם), שבה יועץ המשפטי לממשלה, מאשר במו פיו לעבור עבירות פליליות, לצמרת המשפטית של מדינת ישראל (הפרקליטות). 
ועדת חקירה (כפי שאני קורא בכל כתבותיי מזה כשנתיים) היא צורך מיידי ואקוטי, כולל התפטרות מידית של עו"ד ד"ר מנדלבליט מתפקידו והקמת "צוות חרום" במשרד המשפטים, בראשות שר המשפטים, כדי לפרק ולשקם את הגוף העברייני (לכאורה) הזה. המקור למידע הזה מפיה של רינה מצליח מ"החדשות" מצוי כאן [בדקה 09:30].
 
במקביל, יש להשעות לאלתר את רינה מצליח מתפקידה ב"החדשות", על שעברה על הסעיף הבא בתקנון האתיקה של העיתונות: "חסיון עיתונאי, 22. לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". 

כמובן שיש צורך בחקירת משטרה של השערורייה!! 

תזכורת: "חזקת החפות" חלה גם על המשתתפים והחשודים (לכאורה) בשערורייה הזו. 

גם במקביל, המקור המרכזי להדלפות שנחשף על ידי רינה מצליח, עו"ד ד"ר מנדלבליט, ביחד עם כל הפרקליטים שכבר זיהיתי שהדליפו, אמורים לפנות מידית את כסאם.
 
פירוט חשיפת זהות המדליפים: כאן וגם כאן. סיכום באולפן הטלוויזיה: כאן. ➰ 

עדכון 10.11.19: הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ומ"גיבורי תיק 4000" התפור), החל לשמש כיועץ עבור IBC. ככה "נסגר המעגל" של הקושרים ו"הקליקה" כנגד נתניהו, בשירות סלקום ושות' (כאן).  נספח א':
האם נתניהו היה בעד בזק או נגד בזק?

בכל מעשיו בפועל וגם על פי הצהרותיו, נתניהו היה נגד בזק, מאז 2010 ועד שסיים להיות שר התקשורת במחצית 2016 (ואף לאחר מכן).

אם לא די בכך, נתניהו קידם באופן אקטיבי את פריסת IBC (אנלימיטד, חברת הסיבים, שנולדה כדי להתחרות בבזק "ראש בראש"). זאת, החל מ-2010 ובאופן יותר נמרץ מ-2013 (עוד בטרם היה שר התקשורת) ואף ב-2014 בעת שהיה שר התקשורת, גם בגלל תלונות של IBC על קשיים בפריסת סיבים אופטיים, והוא היה מעוניין לסייע לה.

החלטת הממשלה מ-2013 מצויה כאן, שכוללת, בין היתר, הקמת ועדות היגוי והקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת כדי להילחם בבזק וההחלטה הזו עודכנה כאן ב-2015,

בעקבות ההחלטות הללו הוקם צוות היגוי עליון בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ וכן בוצע מינוי צוות לקידום פריסת הסיבים המתחרה בבזק, שבראשותו הועמד אבי ברגר (המינוי כאן וכאן) ועודכן ב-2014 - ע"י נתניהו בחתימתו האישית - מצוי כאן. וזה המשיך באותו כיוון בדיוק (כאן) גם אחרי ששלמה פילבר מונה למנכ"ל. 

כלומר: לא רק שנתניהו היה נגד בזק בתחום "השוק הסיטונאי", הוא פעל אקטיבית כדי לסייע למתחרה הגדולה ביותר של בזק (כפי שהממשלה ראתה זאת אז) - IBC -אנלימיטד. במסגרת זו נתניהו דחף ופעל נמרצות לאורך כמה שנים להקמת מיזם "ישראל דיגיטלית" (כאן, כאן, כאן וכאן), שבמרכזו עידוד פריסת הסיבים של המתחרות בבזק.

זה היה בהמשך ישיר לפעילות של שר התקשורת שקדם לנתניהו, גלעד ארדן, שאף הוא פעל נמרצות לקידום פריסת הסיבים לבתים של המתחרה בבזק - IBC (כאן, כאן וכאן), אולם, לא בהצלחה יתרה, בלשון המעטה, בדיוק כפי שחזיתי בזמן אמת.

יודגש, שנתניהו הרחיב את הסמכויות של אבי ברגר, ועוד קודם לכן, באמצעות החלטת ממשלה, שכללה הקצאת תקנים ותקציבים למשרד התקשורת, סיפק בכך יכולות לאבי ברגר, כדי לעזור ל-IBC להתחרות כנגד בזק.

האם אבי ברגר מילא את המשימה, שהוטלה עליו ע"י הממשלה בכלל ונתניהו בפרט? תשאלו אותו...

בכל מקרה, בשנים 2014-15 ואף לאחר מכן, ננקטו כמה פעולות די ספורדיות (כמו שאבי ברגר התנהל בכל הקדנציה שלו) פעולות, שנעשו ביוזמת אבי ברגר (גם בגלל היותו יו"ר הצוות, שמינה נתניהו), כדי לנסות לקדם את מיזם IBC, כמפורט למשל:כאן, כאן וכאן.

ההצלחה שלו הייתה אפס מוחלט והוא רק סייע לדרדר ולתהום את מיזם הסיבים של חברת החשמל (אנלימיטד), שנתניהו דחף כבר כמה שנים קודם לכן, כדי להילחם באיטיות ובפיגור של שירותי האינטרנט של בזק.  

הגישה הזו הייתה חלק מתפיסת העולם, שנתניהו דחף במו פיו ובצורה מאוד ברורה כבר מ-2010, כשדחף להשיק את המיזם של סיבים לבתים מחברת החשמל בקרית שמונה, מה שנולד מיוזמת שר התקשורת דאז משה כחלון (המיזם הושק רשמית במחצית 2010 - כאן, במעמד רוה"מ והשרים כחלון ולנדאו) והוא (נתניהו) חזר על הכוונה הזו מעל לכל במה ב- 2010.

כראש ממשלה, הוא כינה זאת ברבים "טרקטור סובייטי" - כלומר: האינטרנט של בזק זה "טרקטור סובייטי ישן ומקרטע", שיש להחליף אותו בתשתית הסיבים המהירה של חברת החשמל, שבהמשך הפכה למיזם IBC, תשתית סיבים לבתים שתייצר תחרות ישירה בבזק ותשתית זו איימה בזמנו למוטט את בזק ולגנוב לה את כל לקוחותיה.

בזק (אז בראשות אבי גבאי), התקוממה כנגד הגישה הזו של נתניהו, ממש בחריפות (כאן). בזק נלחמה ונלחמת בגישה הזו בכל כוחה כל השנים (עד היום), בכל הדרכים וגם בבתי משפט. 

נתניהו לא סייע בשום דבר (לא ישיר ולא עקיף) בתחום "הטלפוניה הסיטונאית" של בזק. המצב המשפטי נכון להיום (שמשום מה גורמי החקירה לא שמעו עליו) הוא, שבזק לא עשתה שום עבירה בשום דבר הקשור לעניין הטלפוניה הסיטונאית עד אוגוסט 2018, וגם על זה מתקיים כעת דיון בבית המשפט המחוזי בת"א, בערר של בזק, שטוענת, שגם בתקופה, שלאחר אוגוסט 2018 - היא לא עברה כל עבירה בתחום זה.

כך או כך, בתקופה בה נתניהו היה שר התקשורת, לא היה כל צורך לסייע לבזק, כי היא לא עברה כל עבירה ולא סטתה מאיזו הוראה או תקנה או חוק, בתחום הטלפוניה הרגילה ו\או הסיטונאית, וזה המצב המשפטי הנוכחי, עד ההחלטה בעניין זה, שתתקבל במועד לא ידוע כרגע, בבית המשפט המחוזי בת"א. 
 
כאמור, נתניהו היה נגד בזק ולא בעד בזק מאז 2010 וזה מעוגן במסמכים רבים ובכלל זה לגבי "השוק הסיטונאי", בו בזק נכנעה לרגולציה רק אחרי קנס אדיר, שהטיל עליה שלמה פילבר. זה לא אני אומר, אומרים זאת אלה שעסקו בכך.

אך לאחרונה (10.6.19), נציג הפרקליטות הודה בתשובה לשאלה נשיאת בית המשפט העליון, בבג"ץ שיזמה בזק כנגד הקנס שהטיל עליה (של 8.5 מיליון ש"ח) שלמה פילבר ב-2015, שהקנס הזה הוא זה שהוביל להצלחת רפורמת "השוק הסיטונאי". הפסקה הרלבנטית נמצאת בתצלום כאן והיא לקוחה מהקטע כאן וכלל החלטת הבג"ץ מצויה כאן. הנה התצלום מהחלטת הבג"ץ המדבר בעד עצמו:


בכל מקרה, הנושא הזה כרגע נדון שוב בבג"ץ וטרם התקבלה בו כל הכרעה. כך, שכל טענה אחרת, שלא עברה מבחן משפטי חלוט, היא הבל ודימיון פרוע של עדי שקר ומערכת חקירה מבולבלת לחלוטין, שאין לה צל של מושג כיצד מתנהלת רגולציית שוק התקשורת בישראל. 

פירוט נוסף: ביתר פרקי הסדרה בת 26 פרקים ובמיוחד במאמרים הבאים: 1) "אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת" ו-2): "עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?"..

כך, שלטעון שנתניהו היה בעד בזק, זה פשוט מנותק מכל מסמך, תפיסת העולם, שהוא הציג ויישם, ומכל מציאות רגולטורית, שהייתה בשנים הללו בשוק התקשורת הישראלי. 
 

נספח ב':

"הקליקה" הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל.

חשוב, שהמצב המשפטי בישראל יהיה ברור לכל הקוראים:

בניגוד לנעשה במדינות רבות בעולם, לראשי מערכת אכיפת החוק בישראל יש חסינות מוחלטת (מעשית, גם בהיבט הפלילי וגם בהיבט האזרחי - של אי יכולת לתבוע פיצויים, גם אם מתגלה "תפירת תיק" על ידי מי מהפרקליטים), חסינות מלאה בפני אשמת "תפירת תיקים", שהיא אשמה פלילית מאוד חמורה.

חשוב לפזר את אי ההבנה של הציבור בישראל: אין בישראל שום בית משפט שמוסמך לדון בעבירות סביב "תפירת תיק" ובחשודים ב"תפירת תיק". כי אין מי שיגיש לבית המשפט תביעה כזו, כנגד שום חשוד, בשום עבירה, ככל שמתגלה חשד ברור שכזה וגם אם יש ראיות ברורות ומוצקות ש"התיק נתפר". 

ובכלל: אין בישראל שום גוף בעל סמכות לעסוק ולטפל בנושא הזה.

מדובר ב"קליקה" שדאגה לכך (במשך השנים, זה נבנה נדבך על גבי נדבך), לרבות בתמיכה שנולדה בפסקי דין רבים של בג"ץ, בית משפט עליון שתומך כמעט באופן עיוור וחד-ערכי, בכל מה שהפרקליטות \ יועמ"ש מביאים \ מציגים להחלטה בפני הבג"ץ \ בית משפט עליון. דוגמה אחת מני רבים, יש בהחלטת הבג"ץ כאן.

התהלך של הבנייה הזו של מערכת חסינות, דאגה לכך ש"הקליקה" תהייה חסינה בחסינות מוחלטת (פלילית ואזרחית) מפני כל תביעה מכל סוג, בכל פורום, גוף או ערכאה, כנגד מי שנמנה על הקליקה הזו. 

זאת, בניגוד למערכת המשפט הישראלית (רק לשם ההשוואה), שיש בה בקרה כפולה ויעילה פי 6, מכל מנגנון אחר שיש למשל לעובדי המדינה. במנגנון הבקרה על שופטים יש את המערכות הבאות:
א. נציב קבילות שופטים עצמאי ובעל סמכויות מאוד נרחבות וחמורות (כולל סמכויות הדחת שופטים והעמדת שופטים לדין).
ב. בית דין משמעתי מיוחד, רק לשופטים, עם סמכויות דרקוניות, כולל להדיח שופט מתפקידו לכל החיים (וזה כבר קרה לא אחת בבית הדין הזה).
ג. תקנון אתי מיוחד - רק לשופטים.
ד. ועדת אתיקה מיוחדת - רק לשופטים, הנותנת החלטות (מעין פסיקה) בעניינים אתיים ומשמעתיים המובאים לפניה.
ה. בנוסף, הדינים החלים על עובדי המדינה בהתאמות המתאימות (כמפורט בתקשי"ר) - חלים גם על שופטים.
ו. ולבסוף: כל החלטה שיפוטית כפופה לדיני העררים שיש בישראל. כך שכל החלטה שיפוטית ניתן להפוך אותה בערר. 

כל זה לא קיים בנוגע לצמרת המשפטית (פרקליטות ויועמ"ש) במדינת ישראל. ניסיון לתקוף החלטות של הגופים הללו בבג"ץ - עלו עד היום בתוהו. אין אופציה מעשית כזו. בווודאי שלא להגיש תלונה אישית (נניח למשטרה), כנגד מי מראשי המערכות הללו. 

נת"מ (נציבות התלונות על הפרקליטות - "מייצגי המדינה בערכאות"), הוא הגוף היחיד שהוקם לעניין הפרקליטות והיועמ"ש. אמנם נת"מ הוא גוף שלטוני חשוב, אולם מדובר ביחסית גוף די זעיר, די איטי וחסר כל שיניים.

אם "נתפר תיק" למישהו, הסיכון היחיד של "התופרים" בצמרת מערכות האכיפת החוק (משטרה, פרקליטות, יועמ"ש), הוא, שהנאשם ש"תפרו לו תיק", יזוכה בבית משפט. זהו.

אין שום דרך חוקית, שבית משפט ירשיע את התובע (או את מי ש"תפר בפועל את התיק"). הוא חסין לחלוטין. לכל היותר, בית המשפט יכול להעיר הערות בפסק הדין לתביעה. זה ממש כלום. לא שווה יותר מהדו"ח של נת"מ, אחרי תלונה, שהוגשה לנת"מ בנושאים הדורשים הסקת מסקנות אישיות לאור הממצאים של הבדיקה.

לאחרונה נכתב נייר ע"י נת"מ, בעניין המפכ"ל דאז יוחנן דנינו ועו"ד שי ניצן, נייר חמור ביותר שנגנז די מהר בפרקליטות, כי אין שום אופציה מעשית בחוק, אופציה מהסוג של יכולת הסקת מסקנות אישיות, או אולי חקירה ותביעה פלילית.

למעשה, אם מוגשת תלונה כנגד היועמ"ש (או פרקליט המדינה, או פרקליט מחוז), שהוא "תפר תיק" (שזה אוסף די גדול של עבירות פליליות), ונציב התלונות מוצא, שהתלונה מוצדקת, וזה דורש חקירה פלילית, הוא (הנציב), על פי החוק, אמור להמליץ על פתיחת חקירה פלילית כזו - ליועמ"ש... 

מכאן, שבישראל אין שום מצב, שניתן להעלות אותו על הדעת, שהיועמ"ש \ פרקליט המדינה (או המשנים ליועמ"ש, או המשנים לפרקליט המדינה), יחליט מי מהם לפתוח בחקירה פלילית כנגד עצמו ואין שום אדם אחר בישראל, שיכול להחליט על כך - בעניינם.

זו בדיוק הסיבה, שהם מרגישים, שהם "מעל לחוק" ואף יכולים להמציא חוקים וכללים משלהם (דוגמת: שיטת "החשודים יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את התיק". והחלטה ליצור תקדים משפטי על הגב של נתניהו, שלא לדבר על מסכת הטיוח בסיפור של רות דוד, ועוד), מציאות, שהיא חלק מהתופעה הזו - שנוצרה בישראל, רק כי ככה בא להם והם יכולים.   

סרטון אודות סגירת התיקים השערורייתית לרות דוד - כאן.  

מי שטוען שיש להמתין עד סיום ההליכים המשפטיים (כל שיהיו) בעניינו של נתניהו, אומר דבר אחד ברור: לעולם לא יבדק נושא "תפירת תיקים בישראל". למה? כי בסיום ההליכים המשפטיים החלוטים בעניינו (ככל שיהיו), תהליך שיכול להימשך בין 5 ל-10 שנים, כל עבירה ככל הייתה, בעניין "תפירת תיקים", לא תוכל להיבדק, כי יחול עליה התיישנות. בנוסף, אלו שעסקו ב"תפירת התיקים", כבר מזמן לא יהיו בתפקידם. רובם יהיו כבר בפנסיה, או "ילכו לעולמם כדרך כל בשר" (כי לדרגות הבכירות בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, מגיעים בגיל יחסית די מבוגר). ולכן כל ברור \ חקירה בעניינם בגיל כזה, אחרי פרישה מהשירות הממשלתי, או אחרי שהלכו לעולמם, הוא חסר כל היבט ומשמעות מבחינה ציבורית וממילא לא יתבצע, בגלל ההתיישנות. 

יתרה מכך. הוכחתי (ולא רק אני), על בסיס ניתוח מסמכים, שיצאו מלשכת היועמ"ש ומכל זרועות הפרקליטות,  ב-2 פרקי סדרה קודמים (כאן וכאן. סיכום בראיון באולפן - כאן), את המקורות המדויקים להדלפה של מסמכים חסויים מצמרת הפרקליטות ולשכת היועמ"ש לכלי תקשורת מסוימים, חשפתי את מנגנון תיאום ההדלפות בין י-ם ות"א ואת מנגנון תיאום "הזזת השעונים" (כלומר: חשד לזיוף), רק במסמכים המכפישים את נתניהו ומציגים אותו כעבריין סדרתי, כדי "להפיל את תיק ההדלפות" על עורכי הדין של נתניהו, ושום בדיקה או חקירה לא נפתחה בנושא. 

הוגשו לא מעט תלונות מכמה כיוונים (כולל מעורכי הדין של נתניהו), אבל שום דבר לא קרה, לא קורה ולא יקרה.

זאת, משום שאין שום אדם בישראל היכול להורות על פתיחת בדיקה \ חקירה בשום נושא, בלשכת היועמ"ש ובצמרת הפרקליטות בישראל, אם יש חשד לפלילים. 

לעומת החסינות המוחלטת שיש לבכירי מערכת אכיפת החוק, ישנו פרדוקס בחוק החסינות של נבחרי הציבור. זה חוק שנועד להגן על נבחרי הציבור (כביכול).

אם ניקח למשל את עילת "חוסר תום הלב", שקיימת כעילה לאי הסרת חסינות בחוק החסינות, על פיה זכאי חבר כנסת לחסינות, כאשר סבורה הכנסת שכתב אישום המוגש נגד ח"כ - הוגש "בחוסר תום לב", הרי שמי שיצטרך להגן בבג"ץ על טענת "חוסר תום הלב" הוא היועמ"ש, המשמש גם כתובע הכללי, והוא זה שקיבל בעצמו את ההחלטה להגיש כתב אישום. 

מצב כזה הוא בלתי ישים ובלתי הגיוני לחלוטין, שהיועמ"ש יטען בבג"ץ שהתובע הכללי פעל או לא פעל "בחוסר תום לב", כאשר, למעשה מדובר באותו אדם בעצמו (כשד"ר אביחי מנדלבליט בכובעו כיועמ"ש יטען בבג"ץ שד"ר אביחי מנדלבליט בכובעו כתובע הכללי - פעל או לא פעל "בחוסר תום לב").

נמצא, שעילת "חוסר תום הלב", שבחוק החסינות לח"כים היא, למעשה, אות מתה, ותלויה כל כולה ב"קליקה" ובגחמותיה. 

והכל בשל המצב המונהג במדינת ישראל (ועדיין לא הוסדר בשום חוק), שליועץ המשפטי לממשלה יש שני כובעים: תובע כללי ויועץ משפטי לממשלה. ועל כן, כדי שעילת "חוסר תום הלב", שבחוק החסינות לא תהיה אות מתה, יש צורך קודם לכל, לפצל בין התפקידים ומי שהוא יועמ"ש לא ישמש גם כתובע הכללי. יש כמובן נימוקים כבדי משקל נוספים, לצורך לפצל את התפקיד.

לא סביר שהנוהג שנולד בישראל - לחבר בין שני התפקידים, שאיננו מוסדר בשום חוק, יבוא ויבטל חוק קיים (ועוד חוקים רבים אחרים), ויהפוך את עילת "חוסר תום הלב" בחוק החסינות, שזה המגן היחיד שיש בישראל מפני "תפירת תיקים" לפוליטיקאים (חברי כנסת בלבד), לאות מתה.

בארה"ב, רק לשם ההשוואה, הנשיא יכול לפטר את התובע הכללי מתפקידו בכל עת; ניתן לכפות על התובע הכללי לעבור שימוע הדחה (Impeachment) בבית הנבחרים ובסנאט, בעוון "בגידה, שוחד, עבירות ופשעים חמורים אחרים". כ"כ, יש בארה"ב מוסד משפטי נוסף, שנקרא "התובע המיוחד", שממונה ע"י התובע הכללי של ארה"ב, ועניינו לעסוק באופן עצמאי בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד אנשי ממשל פדרלי בכל דרג, כולל כנגד ראשי מערכות החקירה והתביעה - בכל הדרגים. 

אין מצב חוקי - משפטי כזה בישראל.

כך, "הקליקה" חסינה מפני כל ונמצאת מעל לכל חוק קיים בישראל. 
 
עדכון 26.6.19: בעקבות הדיונים וההחלטות בעניין המימון המשפטי של נתניהו, יש להזכיר שיש כאלו שלא זקוקים לכל אישורים כדי לקחת כסף ציבורי (מתקציב המשרד בו הם עובדים), כדי לממן את הגנתם האישית, ע"י שכירת עורכי דין חיצוניים ויקרים, בלי כל פיקוח ובקרה, ב"פטור ממכרז" שעוקף כל מנגנון חוקי קיים. הסיפור המדהים הזה נחשף על ידי מזמן ונוגע רק ל"קליקת הפרקליטים", שנמצאת, כאמור לעיל, מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. 

ל"קליקת הפרקליטים" אין שום בעיה לקחת לעצמה (כלומר: לחבריה ולכל מי שהם חפצים ביקרו) כסף מקופת המשרד הממשלתי בו הם עובדים, כדי לממן את הגנתם האישית, על חשבון הציבור. כן, ככה פשוט:
 
"המריחה" של סדרת החשיפות בדבר לקיחת כספי משרד התקשורת כדי להגן על חשודים בכירים בתוך המשרד, מפני האשמה של "עלילת דם" ומעשים פליליים רבים נוספים רבים, במה שמכונה על ידי "הפרשה הסודית", ובראשם המנכ"ל, הסמנכ"לית הבכירה למנהל והיועצת המשפטית (עו"ד דנה נויפלד, "כוכבת תיק 4000"), בעוד שלנתניהו "עושים את המוות", בדיוק בעניין הזה, חשפתי בכמה כתבות מובילות (יש עוד, אבל אלו העיקריות) שפרסמתי בזמנו:
חשיפת "הצפצוף על הכל" סביב הייצוג המשפטי ב"פרשה הסודית"
היועצת המשפטית של משרד התקשורת והמנכ"ל קיבלו נזיפה מהפרקליטות
חשיפת המשך הטיוח וההגנה על "גיבורי הפרשה הסודית" ע"י שלמה פילבר
מתקרב רגע האמת בפרשה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת
"הבכיר מהפרשה הסודית" פרש בשקט לגמלאות מוקדמות והפרשה נשאר סודית.
במאמר האחרון יש את מכתב סגירת תלונתי, מכתב שיש בו אוסף של שקרים וביניהם נטען שכאילו תלונתי נדונה בבית הדין (מה שלא היה ולא נברא) ושזה היה בסדר לשכור את שירותיה של עו"ד תמר גולן - כדי להגן על עובדי משרד התקשורת ובראשם היועצת המשפטית של המשרד - החברה הבכירה ב"קליקה" (רק לביבי אסור...)...

בעקבות מה שהיה ונחשף על ידי, השופטת בדימוס הילה גרסטל קיבלה ממני צל"ש (כאן). בסיפור הצל"ש הזה אני מסכם בקצרה את כל הפרשה, בה נוכחתי אישית ביושרה, בטיפול בתלונתי (תלונה שיותר מאוחר "נגרסה" בשקרים של לשכת היועמ"ש והפרקליטות, אחרי שהילה גרסטל "התפוטרה" - אולצה להתפטר מתפקידה, ע"י אותה "קליקה", רק בגלל שהפריעה ל"קליקה" ואיימה על החסינות המוחלטת של ה"קליקה" הזו). ככה זה עובד, אצל אלו שנמצאים מעל לכל חוק ונורמה. 
 

נספח ג':

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.

פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000":

• חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-YES ולבזק.
• האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? 
• האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? 
• המסמכים בנושא בזק-YES (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! 
• עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק?
• מהו מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים. 
• אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק.
• איך "כתבות מפנקות" הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• התבלבלתם: גיא פלג הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000.
• ​פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס?
• נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור.
• נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000.
• הבנתם? פרוטוקול מיזוג בזק-Yes לא שימש כחומר חקירה בתיק 4000.
• ערוץ 20: אבי וייס: תיק 4000 - פנו לשב"כ לאישור המיזוג בזק-YES.
• תיק 4000 לא הושלם. האם היועמ"ש קיבל את המידע הנחוץ לחקר האמת?
• תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה
• חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף
• תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו
• תיק 4000" חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים
• תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית
• אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי האמת
• שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש?
• תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור.
• תיק 4000: כך זוהו מי שהדליפו, תיחמנו ושיקרו בהדלפות לכלי התקשורת.
• תיק 4000: כך מסגירים ציוצים בטוויטר את ההדלפות מהפרקליטות ומטרתן.
• תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?

כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:

• קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעיתו המידית
• מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת
• חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?
• שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000.
• האם המשטרה אכן סיימה את החקירה ב"תיק 4000"? לא ולא!
• עוד פספוס של המשטרה: הודעת YES על ביטול ההסכם עם "חלל תקשורת".
• הבדיחה ששמה: תביעה ייצוגית כנגד אתר "וואלה!" ש"הטעה את קוראיו".
• הטעויות של מבקר המדינה בדו"ח הקטלני אודות בזק - משרד התקשורת.
• מבקר המדינה "מחפש" את ביבי וקרא בתחום שידורי הטלוויזיה. עוד בדיחה.
• למה מש' התקשורת דוחה בפעם ה-10 את חובת הוט לפרוס תשתית בכל הארץ?
• למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?
• כבר ב-6.11.13 כתבתי שהערך של חברת Yes הוא אפס. רק אתמול זה מומש..
• האם נוכל לנחש אם שר התקשורת הבא יצליח להציל את שוק התקשורת?.
• ה"ישראבלוף" של IBC וסלקום: זו הסיבה שנמשיך להמתין לסיבים לבתים!.