סיכום ביקור ב-3 ענקיות ההייטק הגדולות ביותר ב"סיליקון ואלי" בקליפורניה: אפל, גוגל ופייסבוק. הן נמצאות בפריחה ושגשוג מדהימים ממש כעת, אבל שונות מאוד זו מזו. מה ניתן ללמוד מזה? פרק שני בסדרה על המסע מה"סיליקון ואדי" (כלומר: ישראל) לעמק הסיליקון בארה"ב, שמתאר בקצרה את ההבדלים בין חברות הענק הללו ולאן כל אחת מהן מובילה בעולם היזמות והייטק העולמי. 
מאת: אבי וייס, 22.11.17, 00:20

בפרק הראשון בסדרה תיארתי מדוע ביקרתי ב-3 החברות הכי גדולות בעולם הייטק והיזמות הנמצאות באמצע העמק בקליפורניה: אפל, גוגל ופייסבוק, חברות המצויות די בסמיכות זו לזו, במשולש, שנולד (ב-1956) מדרום לסן-פרנסיסקו, באזור המכונה בשם: "סיליקון ואלי". תיארתי את הגודל העצום והצמיחה המהירה של החברות הללו, סקרתי מהיכן כל זה צמח, ובעיקר: למה מהפכת "הסיליקון ואלי" נוצרה בדיוק בעמק דרומית לסן-פרנסיסקו ולא בשום מקום אחר בארה"ב. חשפתי מהם 6 התנאים הנדרשים ליצירת אזור יזמות מצליח ופורח עם חברות הייטק מצליחות במיוחד, ומה ניתן ללמוד מזה על עולם היזמות בישראל. מי שפספס את הפרק הראשון מוזמן לקרוא אותו כאן, כי כל פרק בסדרה עומד בפני עצמו.  

מה משותף ל-3 הענקיות: אפל, גוגל ופייסבוק?
מעבר לעובדה, שכולן באזור אחד והן יצרו סביבן אקוסיסטם ענק המתפרנס מהן (החל ממשרדי נדל"ן, דרך בתי מלון וכלה בחברות אוטובוסים וחברות קייטרינג), יש מעט מאוד משותף ל-3 החברות הללו.

דבר אחד משותף היה מאוד בולט בכל ה-3: לא מרשים למבקרים לצלם בתוך הקמפוסים עצמם. אפשר היה לצלם רק מבחוץ, ברחוב, את השילוט והסמלים, או בחנויות הפתוחות (לאפל ולגוגל יש "חנויות המפעל", לפייסבוק עדיין אין...). אגב, בחנות של אפל נמכרים מוצרים מיוחדים שלא נמצאים בחנויות האחרות של אפל ברחבי העולם, בעיקר מוצרי "מותגי אפל" דוגמת חולצות, כובעים ומאגים, והמחירים בהתאם.... ניתן לקבל תמונות של פנים הקמפוסים ממשרדי יחסי הציבור של החברות, אבל העדפתי הפעם להסתפק במה שאני צילמתי בעצמי. הסיבה לפרנויה הזו: 3 החברות שומרות בקנאות על הסודות שלהן (אפל הכי פרנואידית מהשלוש) ומנסות לשמור הכל מעומעם, ממודר וחשאי (כלפי חוץ).

יש עוד דבר משותף לחברות הללו, שנכתב עליו רבות: כל ה-3 משתמשות בתרגילים מגוונים של התחמקות מתשלום מיסים בארה"ב... אולי אחרי הורדת רמות המס בארה"ב, כמו שהבטיח הנשיא טראמפ, הן תחזורנה לשלם מיסים מלאים בארה"ב ולא במדינות המהוות עבורן "מקלטי מס", דוגמת אירלנד. תזכורת למי שלא מבין על מה מדובר: גוגל שווה בעת כתיבת שורות אלה 676 מיליארד דולרים, פייסבוק נסחרת בשווי של 497 מיליארד דולרים, אפל היא חברת הייטק הגדולה בעולם עם שווי שוק של 806 מיליארד דולרים והשווי של החברות (כמו גם ההכנסות הרבעוניות שלהן) נמצא כל הזמן בעלייה.

כל ה-3 מעודדות מעבר לרכב חשמלי ולכן בכל מגרשי החניה הענקיים של החברות יש עמדות טעינה לרכבים חשמליים (החשמל על חשבון החברות). כך, שאפשר להגיע לעבודה עם רכב חשמלי ולטעון אותו בחניה, על חשבון החברה. גם הרכבים, שנעים בהסעות פנימיות ("שאטלים" פנימיים) בתוך הקמפוסים, מבוססים על חשמל. כל 3 החברות ציינו באזני, שהן תומכות במעבר לרכב אוטונומי ולסידורי הסעה משוכללים ואוטומטיים (כך, שכמה עובדים או מנהלים ייסעו ברכב אוטונומי משותף אחד, בהתאם ליעדים ולזמנים של כל אחד). כך שלהערכתן, היקף החניות הנדרשות סביב הקמפוסים יירד בשנים הבאות בצורה די תלולה, למרות העלייה העצומה בהיקף כוח האדם המועסק בקמפוסים הללו. גוגל היא החברה הכי מתקדמת מה-3 בנושא תחילת יישום של רכב אוטונומי למנהלים ולעובדים שלה. 

יש עוד דבר משותף: כל ה-3 מתרחבות בצורה מהירה ולכן הן בונות קמפוסים חדשים וענקיים. הקמפוס של פייסבוק הוא הכי מתקדם מבחינת בנייה (רובו גמור ומאוכלס), זה של אפל נמצא בשלבים אחרונים של בנייה והחלו לאכלס אותו והקמפוס החדש של גוגל עדיין בשלבים ראשוניים של יישור השטח לפני תחילת הבנייה. כל ה-3 משקיעות מליארדי דולרים (כ- 5 מיליארד דולרים לכל אחת), בבניית הקמפוס החדש שלהן. אולם, בזה נגמר המשותף. גם הקמפוסים החדשים של 3 החברות הללו שונים במהותם זה מזה, כפי שנתאר בקצרה בהמשך הכתבה. 

מה שונה בין אפל, גוגל ופייסבוק? מה ניתן ללמוד מזה על כיווני ההתפתחות של המוצרים והפתרונות שלהן?
השוני בין החברות הוא בכל דבר. אפל שונה לגמרי בתפיסת העולם שלה: אצלה הכל חייב להיות מושלם. באפל לא יוציאו מוצר לשוק שהוא לא מושלם. הכל חייב להיות מושלם, אפילו חדרי השירותים, האוכל, הכיסאות, ממש הכל. השאיפה לשלמות קודמת לנושא המחיר. הגישה הזו לא קיימת בגוגל ובפייסבוק, שלא מהססות להוציא מוצרים ושירותים בשלבי בטא לשוק ולא מהססות "להרוג" מוצרים ושירותים לא מוצלחים, שהן מיהרו לצאת עימם לשוק. 

כדי להתמקד, בחרתי להציג את ההבדלים בין ה-3 בכמה תחומים, שקל להציג אותם:

א. האופניים
היות והקמפוסים של 3 החברות הם ממש עצומים, יש צורך מתמיד לעובדים ולמנהלים לנוע בין הבניינים לצרכים שונים, למרות מערכות הוידיאו-חוזי הקיימות בכל חברה ולמרות שלכל אחד יש גם סמארטפון וגם לפטופ או טאבלט, בו הוא יכול לקיים שיחות ועידה מכל מקום לכל אחד.

אולם, באפל האופניים הוא כלי שולי ונחות, והחברה העמידה מעט אופניים לרשות העובדים, אופניים לא ממותגים ושאין מה להתגאות בהם (מול גוגל). בפייסבוק, יש תרבות אופניים מאוד מפותחת והחברה העמידה אלפי אופניים לרשות העובדים, אבל כל האופניים הללו הם מאוד פשוטים ביותר וצבועים בצבע אחיד: תכלת. זאת, בגלל שמרק צוקרברג הוא עיוור צבעים וכך כל הקמפוס של פייסבוק נראה: חיוור צבעים וללא צבעים, מעבר לצבעי הבטון, הזכוכית, האלומיניום, האספלט והתכלת... 

לעומת זאת, בגוגל האופניים הם חגיגה של ממש. גוגל השקיעה לא מעט כסף באלפי האופניים, שהעמידה לרשות עובדיה ומנהליה, וכל האופניים צבועים בצבעים עזים (צבעי הלוגו של גוגל) ומעוצבים בצורה נוחה, גם לנשיאת מה שכל עובד צריך בעת מעבר בין בניינים ברחבי הקמפוס (בעיקר לפטופ וכוס קפה עם כריך...).  את התמונות של אופני גוגל אני מביא כאן, כי מהן ניתן ללמוד המון על גוגל ותפיסת עולמה הפנימי. 


ב. הקמפוסים החדשים. 
בגלל ההתרחבות העצומה של החברות, הן החליטו די במקביל לבנות קמפוסים חדשים. הקמפוס החדש של אפל הוא הכי מרשים. לא ניתן לצלם אותו מבחוץ, כי אי אפשר לקלוט את צורתו המלאה והחידושים שבו, אלא בתצלומים מהאוויר או מרחפן.

מדובר במבנה של 260 אלף מ"ר בתכנון של האדריכל האמריקאי המוביל נורמן פוסטר, לפי תכנון מאוד מדוקדק (על פי העיקרון שהכל חייב להיות מושלם באפל) של סטיב ג'ובס, שקיבל אישור לבנייה של הקמפוס הזה מעיריית קופרטינו ב-2011, ממש מספר חודשים לפני שנפטר ממחלה קשה באוקטובר 2011. רוחו והתכנון שלו מתגשמים כעת בקמפוס החדש הזה של אפל. 

מדובר בבניין, שיאכלס מעל ל-12 אלף עובדים, כולו מצופה זכוכית ובנוי על עיקרון של "אנרגיות ירוקות". סטיב ג'ובס גם קבע כלל, שאומץ אחרי כן ע"י חברות רבות ועיריות רבות ברחבי ארה"ב: קמפוסים חדשים חייבים לתכנן כך, ש-80% מהשטח יהיה "ירוק" (בעיקר הכוונה ליער וצמחיה ירוקה. כלומר: לייצר פארק טבעי ברוב השטח של הקמפוס) ורק 20% יהיה בנוי בבטון, זכוכית ומתכת, עם חובה להשתמש באנרגיות נקיות (לרבות פאנלים סולאריים על הגגות). 

הבניין של אפל יהיה גמור בעוד כשנתיים, אבל כבר החלו לאכלס חלקים ממנו, בגלל הצפיפות והלחץ הקיימים בקמפוס הקיים (עד כדי כך, שאפל עברה לשיטה, שלכל 3 עובדים יש רק 2 שולחנות). המבנה נראה כמו בייגלה, או צלחת מעופפת (תלוי בנקודת המבט) ומוצגות כאן 2 תמונות של הקמפוס הזה מזויות שונות, כדי לקבל את הרושם הנכון על המבנה:




ברור, שבקמפוס בצורה כזו אין משמעות לאופניים או לרכבי הסעה, כי העובדים ילכו בתוך המעגלים הפנימיים של הקמפוס.

הקמפוס של גוגל עדיין לא קיים, הוא נמצא בשלב של יישור השטח לפני תחילת הבנייה. גם השטח של הקמפוס החדש של גוגל יהיה בסדרי הגודל של הקמפוס החדש של אפל: כ-232 אלף מ"ר, עם כמות דומה של עובדים. אולם, ראשי גוגל נתנו את התכנון והעיצוב האדריכלי ל-2 מעצבים מובילים מאירופה: מדנמרק ומלונדון.  

העיצוב של המבנה העתידי של גוגל (בתמונה משמאל) יהיה שונה לגמרי מזה של אפל והוא בנוי על העיקרון של שת"פ בין האנשים, סביבת עבודה ידידותית וכייפית והמון חדשנות וצבעוניות, המון זכוכית, המון אור והמון שטחים פתוחים פנימיים. 

בכלל, הקמפוס של גוגל שונה לגמרי מ-2 הקמפוסים האחרים. סביב הקמפוס של גוגל יש שטחים הנראים מרחוק כמו איזור מתקני שעשועים לילדים. אולם, אלו מתקנים המשמשים לירידים, תחרויות, האקתונים, מופעים, פעילויות מגוונות של קבוצות עובדים, וכיו"ב (מוסבר למה בהמשך הכתבה, בעניין שיטת העבודה והרוח הפנימית המיוחדת של גוגל).

חלק בלתי נפרד מהנוף של הקמפוס של גוגל אלה פסלים צבעוניים. כמעט כל הפסלים הם הגרסאות השונות של מערכת ההפעלה אנדרואיד מבית גוגל (דוגמה בתמונה למעלה משמאל). 

למי שלא יודע, כל גרסה של מערכת ההפעלה של אנדרואיד נקראת על שם ממתק, והגרסה הכי עדכנית (גרסה 8) של מערכת ההפעלה אנדרואיד קרויה Oreo, שזה סוג של  עוגיות-סנדוויץ' מלאות בשוקולד.

הפסל המרכזי בקמפוס של גוגל מוקדש ל-Oreo והוא מוצב ממש מול החלונות של הנהלת גוגל, ממש במרכז בתוך הקמפוס (בתצלום כאן למטה).


לגבי הקמפוס החדש של פייסבוק, שרובו כבר גמור, כדי לא להעליב יותר מדי את המתכננים וההחלטות של מרק צוקרברג, אציין, שמדובר בגרסה מודרנית של מחסנים ענקיים, שלא הספיקו לסיים לבנות אותם.

זה לא מקרי. מרק צוקרברג וצוות ההנהלה משדרים לעובדים בכל צורה, כולל בצורת הבניינים, שבהם הם עובדים, שנראים מבחוץ (כנראה מהתצלום משמאל) כבנייני משרדים מכוערים וסטנדרטיים, כי אם הם (המנהלים והעובדים) לא יתאמצו, ימציאו, יקדמו את החברה בה הם עובדים וידאגו, שהיא תהיה כל הזמן רווחית, אין כל סיכוי, שמקום העבודה שלהם יישאר. הזמניות, הצורך בהישגיות ורווחיות מתמדת והדחיפות בהשגת המטרות הללו, הן הרעיון המוביל מאחורי התכנון המוזר הזה.

יתרה מכך, השלט הראשי של פייסבוק הנמצא בכניסה לקמפוס הראשי של החברה בעמק הסיליקון (לידו אני מצולם כאן למטה), היה קודם השלט של הקמפוס של Sun Microsystems, ופשוט הפכו את השלט של Sun ובצידו האחורי צבעו את השלט של פייסבוק (שהוא די אנמי בצבעיו... בגלל מרק צוקרברג) וכעת השלט של פייסבוק מופנה קדימה. אולם, הצד האחורי של השלט (ראה תמונה משמאל), שיש עליו עדיין את הלוגו והשם של Sun, נשאר ללא שינוי.

זה לא שמרק צוקרברג התקמצן על רכישת שלט ראשי חדש לחברה והשתמש בצד האחורי של שלט ישן וחסר תועלת של Sun. פשוט, השלט הזה על 2 צדדיו, אמור להזכיר כל יום, לכל מנהלי ועובדי פייסבוק, שנכנסים ויוצאים מהקמפוס, שאם פייסבוק לא תהיה חברה מצטיינת, מתפתחת ורווחית, סופה יהיה בדיוק כמו הסוף של חברת Sun (שהייתה אחת מחברות המחשבים והתוכנה הגדולות והמובילות ביותר בעולם, חברה, שנוסדה בעמק הסיליקון ב-1982, אך לא הצליחה לשמור על המשך צמיחה ורווחיות ולכן נרכשה ב-2009: נבלעה ע"י אורקל ונעלמה ב-2010). 


ג. רוח היזמות והיצירתיות:
3 הענקיות שונות זו מזו בהתייחסות שלהן ליזמות מהסוג, שאנו מכירים בעולם היזמות ושתואר היטב בפרק הראשון של הסדרה, וזה גם מקרין על המוצרים והשירותים, ש-3 החברות הללו מספקות לשווקים העולמיים.

באפל, הניהול הוא צנטרליסטי באופן מובהק, מידור וחשאיות הן חלק מהגישה הזו (ניתוח צורת הניהול של אפל ודרך קבלת ההחלטות הטכנולוגיות שלה מצוי כאן - למתעניינים). באפל, מעודדים יצירתיות של מנהלים ועובדים בגישה המסורתית: עובד שיש לו יוזמה מגיש אותה כהצעת ייעול לממונה עליו. אם ההצעה מתקבלת, אחרי כל תהליכי הבדיקות, אפל בעצמה מפתחת או משפרת את המוצר או השירות, שהעובד הציע לשפר, והעובד יקבל בונוס או פרס כספי על היצירתיות שלו. זהו. הטיפול ביזמות מבחוץ (כלומר: של חברות סטארטאפ המעניינות את אפל), נעשה ביחידה עסקית נפרדת ובאופן חיצוני לחברה. 

בפייסבוק יש הרבה יותר מזה. פייסבוק מעודדת יזמות ויצירתיות, אבל לא "מתפרעת" כמו גוגל, כמתואר בהמשך. פייסבוק מאפשרת למנהלים ברמה המקומית לטפח יזמות פנימית וחיצונית, למשל ע"י הקמת אקסלרטורים וחממות משותפים ליזמים מתוך החברה ומחוצה לה. אולם, "רוח המפקד" מובילה גם בתחום היזמות בתוך פייסבוק. כלומר: הכל נבחן תחת הצורך האקוטי לקדם את פייסבוק עצמה, מוצריה ושירותיה ולהביא לה עוד רווחים (ברוח השלט בכניסה לקמפוס פייסבוק מהסעיף הקודם ומצורת בנייני הקמפוס שלה). הנכונות להסתכן בהרפתקאות חדשות היא מאוד נמוכה וכמעט אפסית בפייסבוק, וכל מוצר או שירות חדש נבחנים באלף בדיקות, שאכן אפשר יהיה לעשות מזה כסף והרבה. 

לעומת זאת, את גוגל אפשר לכנות בשם: "בית חרושת ענק ליזמות נצחית". זה מתחיל משיטת העבודה הקרויה 80:20. כלומר: כל עובד מקדיש רק 80% מזמנו לעבודה בתחום בו הוא עוסק בגוגל, ועד 20% מזמנו, כל עובד יכול להשקיע ביזמות אישית שלו, במה שהוא חושב, שיכול לקדם ביצירתיות שלו (בכל נושא ובכל תחום). לכן, בצמוד לקמפוס של גוגל (וגם בצמוד לכל החברות הבנות של גוגל), יש איזורי "שעשועים" כמו שתיארתי קודם, בהם גוגל מקיימת האקתונים, תחרויות ותצוגות של הפיתוחים של היוזמות הללו של העובדים. 

בגוגל, יוזמה מבטיחה, שמוצאת חן בעיני הנהלת גוגל, גוגל היא המשקיעה במיזם והיא אף מאפשרת ליזמים להקים חברה פנימית בתוך גוגל ולפתח את המיזם הזה, ביחד עם גוגל. כך, המיזם הוא חלק מגוגל, מוצריה ושירותיה. עי"כ, גוגל מייצרת בתוכה רוח יזמות ענקית אין סופית ומאפשרת לעובדיה לפתח כמעט כל דבר. זאת, בנוסף ליזמויות החיצוניות, שגוגל מטפחת ומעודדת, במתקנים מיוחדים, שמוקצעים ליזמים חיצוניים, כמעט ללא עלות, מתקנים, שבהם מבוצעת פעילות יזמית ואירועים פתוחים לכל, בקצב ובהיקף אדיר. 

לכן, אפשר לראות, שגוגל מעורבת באין ספור של פרויקטים, החל מסיבים לבתים, דרך אינטרנט בבלונים, מערכות אבטחה ומצלמות אבטחה לבתים ולעסקים, רובוטים, רכב אוטונומי ומה לא. גוגל בכלל לא נרתעת מלהסתכן, כי זו התמצית של עולם היזמות שלה. מידי שנה, גוגל פותחת ומשיקה עשרות פרויקטים חדשים, שנולדו מיוזמות פנימיות של עובדיה או מיזמויות חיצוניות, שהיא אימצה לתוכה. כמובן, שחלק לא קטן מהפרויקטים הללו נכשל, כמו כל יוזמה בעולם היזמות. אבל, זה בכלל לא מרתיע את גוגל. היא ההפך הגמור של אפל, שרוצה הכל מושלם וללא סיכונים מיותרים. הרוח של גוגל היא יצירתית במהותה ובנויה על לקיחת סיכונים, כי ככה עולם היזמות עובד. 

מכאן גם נבנה התמהיל של המוצרים והשירותים של 3 החברות הללו. אפל הולכת "על בטוח" וזה השוק הפרטי. בארה"ב ובמדינות רבות בעולם, אפל היא "מלכת השוק" עם כמות עצומה של "חסידים ומעריצים", למרות מחירי מוצריה. רבים מוכנים לשלם את המחיר עבור מוצרי עילית. באופן כללי אין לאפל פתרונות לשוק העסקי ואם יש משהו אצלה שמתאים לעסקים, זה פיתוח נלווה למוצר או שירות, שהיא פיתחה לשוק הפרטי.

פייסבוק גם כן מכוונת את עצמה בעיקר לשוק הפרטי, אבל יש לה גם מוצרים ושירותים לעסקים, בעיקר מה שמביא לה רווחים או שיש לו פוטנציאל להביא רווחים בעתיד. יודגש שכמעט כל ההכנסות של פייסבוק הן מפרסומות. גוגל לעומת זאת, מפתחת ומשיקה מוצרים לכל שוק ולכל דבר, כי כך היא בנויה, מתנהגת וחושבת. לכן, ההצלחה של גוגל בשוק העסקי לא פחותה מההצלחה שלה בשוק הפרטי. אולם, גם בגוגל, בדומה לפייסבוק, רוב ההכנסות מגיעות מפרסומות. 

למרות ש-3 החברות (אפל, גוגל ופייסבוק) פועלות בתחומים שונים ודי נפרדים, הן מתחרות זו בזו במגוון שטחים ופעילויות. אולם, האיום התחרותי הגדול ביותר שלהן הוא דווקא מכיוון הענק החדש בשוק: אמזון, שמאיימת על תעשיות רבות בעולם ההייטק וגם על תעשיות המסורתיות (דוגמת רשתות מזון וקניונים). למעשה, אמזון מנסה לקעקע את הבסיס לתעשייה הזו (של ההייטק), שנשענת בעיקרה על השימוש בסמארטפונים לכל מטרה ולכל שירות, ע"י העברת לקוחות הקצה לשימוש במערכות תואמות לשירות Alexa של אמזון (הסברים נוספים כאן וכאן). בשלב זה, הצמיחה המהירה של אמזון, טרם פגעה בצמיחה היפה של כל ה-3 (אפל, גוגל ופייסבוק), אבל כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות הללו ואולי יש ממש בגישה של מרק צוקרברג, שכל העובדים חייבים להצטיין ולהביא רווחים לחברה בה הם עובדים, אחרת החברה לא תוכל ולהמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בגלל התחרות העזה בשוק.  

בפרק הבא בסדרה אתאר אילו מהמוצרים והשירותים החדשים של אפל, גוגל ופייסבוק, מצאו חן בעיני בביקורי אצלן בעמק הסיליקון. 
 

המוצר הפופולרי ביותר ב"עמק הסיליקון": אופני גוגל...