זאת, כדי לטשטש את הצורך בחקירת "תפירת תיק 4000", נושא, שבית המשפט בי-ם לא יעסוק בו. אין כיום שום בית משפט בישראל, שמוסמך לעסוק בתפירת תיקים ואין שום גוף, שיכול ומוסמך לטפל בחקירת היועמ"ש ומי מראשי פרקליטות המדינה. "הנדסת התודעה" המתמשכת הזו, נועדה לקבע את המחשבה, ש"ביבי הוא עבריין סדרתי" ובינתיים לתת לשעון הזמן של ההתיישנות לרוץ. כך, שתופרי התיקים לעולם לא יתנו דין וחשבון על מה שהם בישלו בתיק 4000.
עבירות המשמעת מהשנתיים של החקירות (2017-18) כבר נכנסו להתיישנות ואיש לא יבדוק יותר את עבירות המשמעת, לכאורה, שבוצעו בשנים הללו. כך, גם לא יוסקו שום לקחים מהטעויות והעבירות הללו מאותן שנים.
פרק 41 בסדרת הכתבות אודות שערוריית תיק 4000. 
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 15.3.20, 08:20 

מגפת הקורונה הנוראית וההשלכות שלה על חיינו וכלכלתנו, אינה משפיעה בכלל על "מהנדסי התודעה", שנדחפים ודוחפים שקרים וספינים, שוב ושוב, מזה כ-3 שנים, בתהליכים המבושלים ע"י הפרקליטות, היועמ"ש, (בתמונה משמאל), מדברריהם בתקשורת, כל מיני גופים המתיימרים לייצג את הצדק וכמה וכמה פוליטיקאים ותומכיהם, שמשכפלים את הספינים והשקרים הללו לציבור, שוב ושוב.  

הספין התורן הוא, שיש 3 כתבי אישום כנגד נתניהו. כמובן שזה שקר ואפשר לראות כאן, שיש רק כתב אישום אחד. רק אחד (שגם הוא מפוברק, מתחילתו ועד סופו).

לאלה המשיבים לי: טעינו, נכון, יש רק כתב אישום אחד, אבל יש בו 3 אישומים, אני עונה: גם זה שקר (יש 4 אישומים...). 

"הנדסת התודעה" הזו ממשיכה בקצב ותמשיך, משום שיש מי שמזין אותה וימשיך להזין אותה לאורך כל תקופת המשפט בבית המשפט המחוזי ב-ים (כשתחילת המשפט נדחה עקב המצב ל-24.5.20).

המטרה של "הנדסת התודעה" הזו ברורה ביותר: גם להשחיר כל הזמן את נתניהו וגם לדחות ולהעלים מעל השולחן כל דיון בממצאים ברורים ביותר, חלקם נחשף בסדרת 40 הכתבות באתר זה (רשימת 40 הכתבות בתחתית כתבה מס' 40 - כאן), וחלקם נחשף ע"י כתבים ישרי דרך בכלי תקשורת אחרים, ממצאים חד משמעיים לתהליכי תפירת תיקים, שזו סדרה ענקית של עבירות פליליות ועבירות משמעת.

עקרונות תפירת התיקים, שאני חשפתי, מרוכזים בנספח א' כאן למטה.

כך, שעון ההתיישנות רץ וכבר אי אפשר לבדוק, לחקור ולהסיק מסקנות מעבירות משמעת, שבוצעו עד מרץ 2018, מה שמכסה את כל תקופת החקירות הכפולות, בתיק בזק ובתיק 4000, כי התיישנות בעבירות משמעת היא שנתיים.

התקווה של "מהנדסי התודעה" היא, שההתיישנות על מעשים פליליים, לכאורה, תגיע אף היא, עד שהמשפט יסתיים.

לכן, מטשטשים ומצניעים כעת את החשיפה, שהופעלו "מדובבים" כנגד העצורים בתיק 4000, צעד חריג ביותר וקיצוני, שלא ברור מי אישר אותו ולמה הוא ננקט. להערכתי, היועמ"ש לא ידע על הפעלת מדובבים וזה אושר רק בדרג נמוך יותר בפרקליטות (אולי ע"י עו"ד ליאת בן ארי שווקי, בתמונה משמאל, או אולי ע"י פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן), ללא ידיעת היועמ"ש.

הנהלים בנוגע להפעלת מדובבים בחקירות מצויים כאן וכאן, למתעניינים. רק בסעיף זה (של הפעלת מדובבים בתיק 4000), יש ,לכאורה, עבירות משמעת חמורות ואולי אף מעבר לזה.

המצב המשפטי הייחודי בישראל (בשונה מכל העולם הנאור), שאין שום בית משפט המוסמך לעסוק בתפירת תיקים (לכל היותר, בית המשפט יכול לתת פיצוים כספיים בסכומים מוגבלים, במקרים קיצוניים ביותר, שהוכחו בבית המשפט, דוגמת מעצרי שווא. אולם, אלו שביצעו ואישרו את מעצרי השווא הללו - חסינים לחלוטין מכל ברור, חקירה וענישה, לעד. גם תהליכי הפקת לקחים מקצועיים אמיתיים - אין).

אין שום מערכת חקירה בישראל, שמוסמכת לפתוח בחקירה פלילית כנגד היועמ"ש, עוזריו, או מי מראשי הפרקליטות, מהסיבה הפשוטה, שהם עצמם אמורים לקבל החלטה על פתיחת חקירה כנגד עצמם... מה שלא יקרה לעולם.

איך הגענו למצב הכאוטי הייחודי הזה, שקיים רק בישראל? זה התפתח בהדרגה, גם בתחום השיפוטי (ראה למשל פירוט מרתק בספר: "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל" מאת: שמחה רוטמן) וגם בתחום החקירה, היועמ"ש והתביעה - פרקליטות, כמנותח כאן. 

גם אם התרחש מצב קיצוני (דוגמת מה שקרה עם פרקליטת מחוז ת"א, רות דוד). זה היה די ברור, לכל מי שעיניו בראשו ויודע איך התהליכים הללו מתנהלים, שזה יימרח וייגרס. בדיוק כמו שפרשות הרפז-מנדלבליט-אשכנזי-גנץ נמרחו, נגרסו ונמצאות כיום תחת "צווי איסור פרסום", ללא מועד תפוגה.

זה מה שצפוי לדעתי להתרחש בפרשת "גנץ והמימד החמישי". למה? הסבר מפורט כאן.

את גורל השערורייה של אי חקירת מה שאני מכנה "תיק 5000" (פרשת שוחד בהיקף כספי ניכר, לכאורה, פרשה המבוססת על מסמכים רבים, בהקשר של סלקום \ IBC), למרות שהייתה החלטה של הפרקליטות, כבר בנובמבר 2018 לפתוח בחקירה (מה שבפועל לא התבצע) לא צריך לנחש. עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, גרס אז את החקירה הזו, עוד טרם שנפתחה, די ברור למה. ממש כעת, אני מתמודד עם מלאכת הטיוח הענקית הזו ובקרוב אחשוף את כל המסמכים בפרשה מחרידה זו.  

המאמר כאן הוא המשך ישיר ומשלים לפרק 40 בסדרת הכתבות, שפורסם על ידי תחת הכותרת: "פירוט 60 שקרים בתיק 4000 (ויש עוד), שמסתירים בכוונה מהציבור!", מומלץ לקריאה למי שפספס ויש בו, כאמור, גם (בנספח ג'), פירוט כל הכתבות והחשיפות הבלעדיות הקודמות בנושא תיק 4000. 

במאמר כאן אפריך ואסתור כמה מהפרסומים הטריים, שפורסמו בתקשורת (ההדלפות באו, כרגיל, מהפרקליטות ו\או לשכת היועמ"ש), והפרסומים הללו כמובן ימשיכו, לאור המטרה, שסומנה מראש: "לתפור תיקים" בכל מחיר לנתניהו, כולל מחיר האמת והצדק, במדינה דמוקרטית שוחרת חוק ועליונות שלטון החוק.

להלן 4 ההדלפות המנותחות הפעם:

א. "ואז ביבי אמר לי, בוא נצא למרפסת: עדות חפץ על נתניהו, מוזס ומילצ'ן" (פורסם בהארץ ושוכפל בכלי תקשורת רבים, בעיקר בערוץ 13). 

זה אחד הספינים הטפשיים, שיצאו מהפרקליטות וזרמו בכמה תצורות לתקשורת, ספינים הכוללים סדרת סיפורים הזויים מפיו של ניר חפץ (עד המדינה, בתמונה משמאל, שאת אמינותו ואמינות שלמה פילבר, עד המדינה השני בתיק 4000, חשפתי מזמן), שהסיפור המרכזי בהם הוא על כך, שנתניהו התחמק מלשלם על ארוחה במוסקווה, בשווי מאה אלף ש"ח.

המאמר המלא פורסם כאן בהארץ, ונמצא כאן למי שהכתבה לא עולה לו באינטרנט. 

הסיפור הזה עונה בהחלט על הקריטריונים להדלפת כתבות שקריות (מפורט בנספח ב' כאן למטה), ואפילו החוקרים ראו בעדות הזו של חפץ ספין שקרי שלו, ולכן לא חקרו את כל מה שהוא מדווח ושיש בו, לכאורה, עבירות פליליות נוספות. די ברור למה לא המשיכו בחקירה.

למה? כמעט הכל אלו שמועות, ציטוטים מצד ג', שלא שווים מאומה ודימיון מפותח, שמתאים לאיש יחסי הציבור הממולח והעיתונאי לשעבר מ"ידיעות אחרונות", ניר חפץ. גם הסיפור על אי תשלום הארוחה בשווי מאה אלף ש"ח, הוא רק מפי השמועה ובא מצד ג'. כלומר: יש כאן אוסף של רכילויות ושטויות.

זה בכלל לא נוגע לתיק פלילי כלשהו. 

אולם, ל"מהנדסי התודעה", כפי שציינתי בתחילת הכתבה, חשוב למחזר את השקרים הללו שוב ושוב, כדי ליצור את הרושם שנתניהו הוא עבריין סדרתי. 

בהערת אגב אציין, שחפץ "חיסל" בעצמו ובמו פיו את כל העדות הזו, בראיון לאילנה דיין, בו הוא "התגלה" כאוהד נתניהו מושבע. תזכורת: ביום 5.3.20: "עד המדינה" ניר חפץ התראיין לתכנית "עובדה" של ערוץ 12 ושפך מחמאות בלי סוף על נתניהו, מה שמעמיד בספק ובאור די משונה את מעמדו כ"עד מדינה". לכל היותר, הוא "עד הגנה" מבולבל. בכך, צפצף (גם הוא, כמו שלמה פילבר), על "הסכם עד המדינה", שחתם ועל סעיף 4(ח) בהנחיות "עד מדינה" של היועמ"ש. 

ב. "גלעד ארדן לחוקרי המשטרה: חשתי שאלוביץ' גרם לכך, שלא אשאר שר התקשורת".

הכתבה הזו פורסמה ב-20.2.20 בדה-מרקר (כאן, או כאן למי שלא מגיע לכתבה באינטרנט). 

מדובר בכתבה ממוחזרת בפעם הרביעית או החמישית (למה ממחזרים? הסברים בנספח ב' כאן למטה).

השר גלעד ארדן בעצמו בכמה ראיונות, כבר סתר את מה שכתוב במאמר. כך, שעדותו ממילא לא שווה הרבה.

בכל מקרה, עדותו מאוד מבולבלת, עדות, שנעשתה ללא כל מסמכים (זו אחת מהשיטות של תפירת תיק 4000, כמפורט בנספח א' כאן למטה), ולכן עדותו הסתמכה רק על הזיכרון, שלא תמיד עבד אצלו, וזה ממש לא דבר חדש אצלו.

את כל הספינים של העדות הזו, כבר הזמתי וסתרתי בשפע מסמכים - מזמן, בכמה וכמה כתבות, העיקרית שבהן מצויה כאן - למתעניינים. כתבה, שפורסמה תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית!".

כלומר: כל העדות של גלעד ארדן לא שווה מאומה, משום שאינה קשורה ללוח הזמנים הנכון של ההתפתחויות, לא קשורה לתהליכי ההתפתחות של הרגולציה בשוק התקשורת, לא קשורה למה שהוא בעצמו אמר וכתב בזמן אמת ולא צמודה לעובדות מזמן אמת. 

לסיכום: זו סתם רכילות ירודה, שמסתמכת על זיכרון משובש (ללא כל מסמכים) של פוליטיקאי מיומן ומנוסה דוגמת גלעד ארדן, שהספינים הם כלי עבודה יום-יומי עבורו. מי שבונה עליו "הרים וגבעות" כ"עד תביעה", פשוט "חי בסרט". 

ג. "כך ניהל ניר חפץ את שלמה פילבר: "השתגעת? למה אתה יוצא נגד כחלון?"

הכתבה הזו פורסמה ב-9.2.20 בכלכליסט כאן, או כאן - אם הכתבה לא עולה באינטרנט. גם כאן זו כתבה הממחזרת הדלפות קודמות, שכבר נותחו כמה פעמים על ידי בסדרת הכתבות.

בכתבה זו יש דו שיח בין 2 "ספינולוגים עם רישיון". 2 עדי המדינה: שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), וניר חפץ.

כבר בסעיף א' למעלה, ציינתי את רמת האמון, שיש לתת לעדויותיהם, מה גם ששניהם הכריזו בשנה החולפת, במו פיהם, שהם נשארו נאמנים באופן מוחלט לנתניהו.

אז לא בדיוק ברור איזה עדי מדינה הם. נדמה לי שהם יהיו "עדי הגנה" (או "עדים עוינים"...).

בעדות הזו, יש "נסיעה במנהרת הזמן" קדימה ואחורה, כדי להסתיר את העובדה, שרוב הפטפוטים בין השניים, היו בזמן שנתניהו בכלל לא היה שר התקשורת (צחי הנגבי היה השר, אבל הוא נעלם והתאדה, גם בכתב החשדות וגם בכתב האישום. כל ההחלטות של צחי הנגבי יוחסו בכתב האישום לנתניהו, כחלק מרכזי ממהלכי תפירת תיק 4000). 

אחד המשפטים המעניינים בעדות הזו, היא אמרה של שלמה פילבר ביחס לשמילה מימון, לגבי דיון, שהתנהל במועצת הכבלים והלוויין בעניין רישיון ערוץ 20 וההפקה של ערוץ הכנסת (זה היה כשאיוב קרא כבר היה שר התקשורת, עובדה המוצנעת בהדלפה הזו בכוונה, במסגרת "המסע במנהרת הזמן"):


בעבר, פרסמתי מספר כתבות חריפות על המינוי הפסול של מימון שמילה, (בתמונה משמאל), כחבר במועצה לשידורי כבלים ולוויין, בניגוד לחוק, לתקשי"ר ולקריטריונים, בעיקר כאשר התמנה למשנה למנכ"ל תחת שלמה (מומו) פילבר. ראה לדוגמא כתבה מיום 30.10.16 "מדוע שמילה מימון לא מתפטר (או מפוטר) מחברותו במועצת הכבלים והלוויין".

כמובן, שראשי משרד התקשורת (וגם נש"מ - נציבות שירות המדינה) שיקרו לי אז וסירבו להתייחס לטענותי, שהיו מבוססות על מסמכים רבים. 

אולם, בחשיפת תמלילי השיחות הללו בכלכליסט, של השיחות בין פילבר לחפץ, מתברר, ששוב צדקתי והמשרד שיקר לי בלי למצמץ. גם נש"מ וגם רשות החברות (הוועדה לאישור מינויים בחברות הממשלתיות), שיקרו והתעלמו מהמסמכים, בכוונה. 

מימון שמילה, המשנה למנכ"ל, היה בפועל "פיון של פילבר" במועצת הכבלים והלוויין, בניגוד לחוק, חוק הדורש, שהוא יהיה במינוי אישי, עצמאי, ויהיה כפוף שם רק לחוק, לממשלה וליו"ר המועצה. זאת, כאשר פילבר מונה את "האנשים שלו", שיתמכו במתן רשיון לשידורי חדשות לערוץ 20 ולקיחת זכיון ערוץ הכנסת מערוץ 2, אומר פילבר (על פי ההדלפה) לחפץ: “השבוע ייסגר כל הנושא במועצה לחיוב”, ומוסיף: "יש לנו רוב" (בזמן שאין לפילבר שום אחריות למועצת הכבלים והלוויין והמועצה בכלל לא כפופה לו), ולגבי שמילה הוא מונה אותו ב"כוחותינו": "..ושמילה שלי".

הנה הסעיף המתאים שפילבר צפצף עליו בגלוי, כעולה מההדלפה:


מדובר בשיבוש מוחלט של סדרי השלטון, בהתנהלות משרד התקשורת בכלל ושל שלמה פילבר ושמילה מימון בפרט. 

היה מוזר, שפילבר אומר לניר חפץ ש"שמילה שלי", אבל לא מתייחס לתמי לשם, בתמונה משמאל, שגם היא הושתלה מטעמו, במועצת הכבלים והלוויין, בניגוד לנהלים ולקריטריונים, כשכתבתי הרבה חשיפות המוכיחות זאת, באופן חד-משמעי, שגם היא "היתה שלו", במועצת הכבלים והלוויין.

כך, פילבר "שרף" את שמילה, בשיחה עם ניר חפץ, אבל שכח משום מה "לשרוף" גם את תמי לשם, ש"הייתה שלו" גם היא, באותה עת ובאותו נושא, שעמד על הפרק: רישיון ערוץ 20 לרבות העברת שידורי ערוץ הכנסת לידי ערוץ 20. 

כך או כך, כל הפרשיה הזו בכלל שייכת לתקופה של איוב קרא כשר התקשורת, אחרי צחי הנגבי, והשרבוב שלה לכאן, הובא רק כדי להשחיר את נתניהו, שבכלל לא הוביל את העניין הזה. איוב קרא היה המוביל.

אגב, מותר היה לנתניהו לעסוק בנושא, עפ"י "מסמך ניגוד העניינים" של היועמ"ש. 

העיקר: זה בכלל לא שייך לתיק 4000. שום שייכות. דחפו את זה כאן לתקשורת, כדי לבצע "הנדסת תודעה" על הציבור.

ד. "כך הפך אילן ישועה מאיש סודו של שאול אלוביץ' לסוכן כפול".

הכתבה פורסמה ב-10.2.20 בכלכליסט כאן, או כאן - למי שהאתר לא עולה לו. 

אילן ישועה, (בתמונה משמאל), הוא אחד האנשים הכי מוזרים (בלשון המעטה) בתיק 4000.

מזמן חשפתי את המנהג המגונה שלו לשקר בלי למצמץ. משום מה, כמי שהיה שותף פעיל בכל העבירות הממוצאות בתיק 4000, הוא לא קיבל מעמד של "עד מדינה", אולי בגלל שהיה "סוכן כפול", כנטען בהדלפה הזו. שיטה מומצאת ע"י היועמ"ש, שלא כפוף לשום חוק במדינה. 

בכל מקרה, עולות כאן כמה שאלות כבדות:
א. האם היועמ"ש אישר הפעלתו כ"סוכן כפול" כנדרש בנהלים? 
אם לא, מי כן אישר? אם כן, היכן האישור?

אציין, שככל הידוע לי, בחודשי הפעלתו הראשונים של אילן ישועה כ"סוכן כפול", עוד כשהתיק טופל ברשות ניירות הערך, בדצמבר 2017, כשהמשטרה נדחפה בכוח לתיק הזה (המאמר המלא - כאן וגם כאן), ללא כל אישור של היועמ"ש, מסיבות הדורשות חקירה, לא היה כל אישור של היועמ"ש למהלך הזה, של הפעלתו כ"סוכן כפול", באותו פרק זמן.

היועמ"ש, כנראה, "הכשיר את השרץ" הזה, הרבה יותר מאוחר, בדיעבד. כלומר: גם כאן יש לנו אוסף של הפרות משמעת, לכאורה, ואולי אף למעלה מזה.  

ב. של מי הייתה היוזמה להפוך את אילן ישועה ל"סוכן כפול" ולמה?
להערכתי, כתבי הארץ \ דה-מרקר ועוד כמה כלי תקשורת ועו"ד שחר בן מאיר, היו מהמעורבים הראשיים, שדחפו לחדש את החקירה של הרשות לניירות ערך, אבל לכיוון של נתניהו. אילן ישועה היה החלוץ בסדרת התרגילים (שחלקם היו בלתי חוקיים בצורה קיצונית), שנועדו להוביל למעבר מ"תיק בזק" ל"תיק 4000", כשנתניהו במרכזו. 

למעשה (כמפורט בכתבות בכלכליסט כאן וכאן) העתירה מ-14.11.17 של עו"ד שחר בן משה היא שהובילה את הפרקליטות לפתוח מחדש את החקירה ב"תיק בזק", שהפך עם צירוף המשטרה לחקירה, ל"תיק 4000".

בחשיפות שלי, זהיתי בוודאות מלאה, מגובה בכמות עצומה של מסמכים ועדויות (מאנשים שלא נחקרו), היכן בדיוק החל תהליך תפירת תיק 4000 ולמה, וזה מפורט לפרטי פרטים מלווים במסמכים רבים וברורים, ועדויות (שלא נגבו, כמובן), למשל כאן וכאן, למתעניינים, ובשאר פרקי הסדרה.

נקודת הזמן של תחילת הפעלתו של אילן ישועה כ"סוכן כפול", היא אחת "מאבני הדרך" המשמעותיות והראשונות, בתהליכי תפירת תיק 4000. כנראה אקדיש לנקודה ספציפית זו - כתבה מיוחדת בעתיד.

ג. על פי איזה חוק, סעיף בתקשי"ר, פסק דין חלוט, הנחיית יועמ"ש וכיו"ב, היחסים וההתנהלות בין מו"ל-עורך-כתב מול יחצ"ן \ דובר זה נושא לחקירה פלילית, ולא נושא לטיפול מקצועי בגוף המוסמך לטפל בדיוק בתחום הזה, גוף שיש לו גם כלים מובנים לטיפול בתחום זה: מועצת העיתונות? 

למה הוחלט (כך לדברי פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן - כאן, לקוח מכאן), להפעיל בתיק 4000 תקדים ראשון עולמי, בתחום מערכת היחסים בין העיתונות ליחצ"ן \ דובר, דווקא על נתניהו?

ד. אם כנטען בכתב האישום (עמוד 6 סעיף א.1. וסעיפים 48 ו-49 בעמוד 13), "עסקת יד 2" היא חלק מעסקאות השוחד, שהתנהלו בין נתניהו לאלוביץ', מדוע העמלה של מיליוני ש"ח, שהוא קיבל בעד העסקה, לא הוחרמה \ חולטה כנדרש בחקיקה, בפסיקה ובהנחיות הפרקליטות (במקרה של כספי שוחד, כפי שננקט בתיק 4000, למשל כלפי בני הזוג אלוביץ')?

הרי הלחץ הכי גדול למימוש העסקה (ככל שהיה לחץ כזה, כנטען בכתב האישום), לסיים את העסקה כמה שיותר מהר, זה היה מכיוונו של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה! דאז. עובדה. 

למה? כי אילן ישועה זכה לבונוס של כ-12 מיליון שקל על אותו אקזיט של "יד 2".

לישועה היה האינטרס הכי גדול, שהעסקה תאושר פורמלית, כמה שיותר מהר, כי הבונוס השמן, ששלשל לכיסו - היה תלוי באישור העסקה. אם הכסף הזה נכלל בכתב האישום, כחלק מהשוחד, מן הדין היה לתפוס את הכסף הזה מחשבונו (ואם בזבז אותו, אז לתפוס לו רכוש בשווי הזה). 

בלי תשובות לשאלות הכבדות הללו, נדמה לי, שכל עדותו של אילן ישועה, לא שווה אפילו כנייר לעטוף בו דגים בשוק. 

נספח א':
עיקרי "העקרונות" והסממנים הבולטים שזיהיתי בסדרה (5 עקרונות מובילים, שזיהיתי בניתוחים הרבים, שערכתי בסדרת הכתבות הענקית על תיק 4000), של מהלכי "תפירת התיקים" של "הקליקה":

• אין לוחות זמנים (ואם יש זמנים - הם בד"כ שגויים, או משובשים). זה קו עקבי בכל "תיק 4000", כדי "להניע אירועים והחלטות" ב"מנהרת הזמן" קדימה ואחורה, כדי שהעדויות תתאמנה לתיאוריה של ה"עבריין הסדרתי", כלומר: נתניהו. בהדלפות לגבי עדותו של "עד המדינה" שלמה פילבר זה מאוד בולט, וזה גם קיים בעדויות אחרות (למעשה, כמעט בכולן). בעדותם, עדי השקר וגם עדים מבולבלים וספינולוגים אחרים, לא הבינו איך "הם נופלים בפח" של "הנעת הזמנים" ע"י החוקרים והפרקליטים המלווים (מפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א), ולכן, הם שוב ושוב טועים ומטעים בתשובותיהם, כשהם מסתמכים רק על זכרונם ולא על מסמכים מזמן אמת. מלבד זאת, חלקם, המציא, כהרגלם, גם שקרים וספינים משל עצמם, כדי להיראות "טובים" בחקירה, לפי הכוונת החוקרים והפרקליטים המלווים. 
• אין עימות ואימות בין העדות החשובה לתיק, לבין מסמכים מזמן אמת הסותרים (או מחזקים) את העדות הזו. זה חלק מהותי ב"תפירת" התיק. במקום לחתור לגילוי האמת (שזו מטרת החקירה), חתרו ב"קליקה" לחפש הרשעה של נתניהו בכל מחיר, תוך התעלמות מוחלטת מהאמת. כל המסמכים הסותרים את העדות היו בידי המשטרה והפרקליטות, אבל הם פשוט התעלמו מהם (למשל, התעלמו לגמרי מהמסמכים המוצגים בסדרת 40 הכתבות המפורטת כאן למטה בנספח ג'). 
• אין עימות ואימות בין העדות לעדויות אחרות בנושא, עדויות היכולות לסתור (או לתמוך) בעדות המרכזית הקיימת בתיק. יתרה מכך, עדים מרכזיים רבים (עשרות עדים חשובים), שעדותם הייתה יכולה לסתור את כל מה שיש בתיק 4000, כלל לא נקראו לחקירה, כדי "לא לקלקל את התיק". אולם, הם יכולים להגיע לבית המשפט כעדי הגנה (ככל שיתקיים המשפט) ולכן אי גביית עדותם, היא מחדל חמור ביותר של "הקליקה". 
• מסתירים את מעורבותם של יועצים משפטיים (הרבה יועצים משפטיים, החל מהיועמ"ש הקודם, דרך הנוכחי, וכלה במשנה ליועצת המשפטית של מועצת הכבלים והלוויין והמשנה ליועמ"ש משרד התקשורת, לפחות 12 יועצים משפטיים בכירים ביותר ועוד מה פחות בכירים), ומסתירים את כל המסמכים, שהם הוציאו בחתימת ידם, מסמכים המראים שאין בתיק 4000 שום דבר פלילי. אם יש דבר פלילי - הם האחראים לכך. לא נתניהו. איך אפשר להפוך תהליך, שעבר "מסננת משפטית" כזו הדוקה ומדוקדקת, שעסקה בכל פרט אפילו הכי שולי, טפשי וחסר משמעות, במשך שנים, למעשה פלילי נגד נתניהו, שלא ידע מכל זה ולא היה מעורב בתהליכים הללו? אפשר לעשות זאת רק אם מעלימים את כל היועצים המשפטיים (ככל שניתן להעלים אותם) ואת כל המסמכים, שהם חתומים עליהם. פשוט מעלימים הכל מכתב האישום ומהראיות המצויות בתיק 4000.  יש שם ברור לתהליך הזה: "תפירת תיק". 
• אין התייעצות עם מומחי רגולציה, כדי לנסות לבדוק אם העדות המרכזית הזו הגיונית ונכונה, בהקשרים של פעילות הרגולציה והתפתחותה בשוק התקשורת. התיק ההזוי הזה, בשם "תיק 4000", היה נגנז ביומו הראשון, אם החוקרים והפרקליטים המלווים היו מתייעצים עם מומחי רגולציה עצמאיים וישרים בתחום התקשורת (יש כמה כאלה בישראל, כולל עורכי דין מומחים ברגולציה המאוד ספציפית הזו). 

נספח ב':
עקרונות ההדלפות ל"תקשורת המגויסת" על ידי "הקליקה":
ההדלפות (בשונה מההודעות הרגילות לתקשורת), שמגיעות מהפרקליטות, מדוברות משרד המשפטים ומלשכת היועמ"ש, הן כמעט כולן מיחזור של הדלפות קודמות, כל פעם בתוספות אחרות ודגשים אחרים, וכוללות 3 סוגים של הדלפות:

• הדלפות של קטעים קצרים ונבחרים מהעדויות של עדי השקר (2 "עדי מדינה" ו-2 עדים, שמשום מה אינם "עדי מדינה", אבל בפועל הם "עדי מדינה", אחד מהם, על פי ההדלפות - אילן ישועה, היה "סוכן כפול"), כדי להראות לציבור (שממילא לא מבין בתחום), כאילו יש ראיות מוצקות ביותר ב"תיק 4000".
• הדלפות של רכילויות ושטויות, שאין להן כל קשר ל"תיק 4000". חלק מההדלפות שייכות בכלל ל"תיק בזק", שבו נתניהו לא נמצא. מה ההבדלים בין 2 התיקים הללו? פירוט כאן. אולם, ההדלפות הללו יוצרות רושם של "עבריין סדרתי". זו גם הסיבה, שהפרקליטות והיועמ"ש חיברו ביחד את תיקי 1000, 2000 ו-4000 ב"כתב חשדות" ו"בכתב האישום" לתיק אחד, למרות שאין קשר מעשי בין התיקים. זאת, רק כדי להציג תמונה של: "נתניהו הוא עבריין סדרתי". ההדלפות הללו מהמדליפים, ממשיכות בדיוק באותו קו, בלי שהציבור קולט, שבכלל אין שום עבירות, או חשד לעבירות, שנוגעות לנתניהו, במה שמודלף, וזו רק רכילות חסרת כל משמעות פלילית, שמתאימה למדורי הרכילות בעיתונות, ולא לתיק פלילי רציני. דוגמה טרייה להדלפה כזו היא הסיפור מערוץ 13, שמוחזר ע"י רבים כולל בתעמולת הבחירות של "כחול לבן", של ניר חפץ על ארוחה במוסקווה (כאן), שפורסמה תחת הכותרת המאוד בטוחה בעצמה: "עדות ניר חפץ: כך הזוג נתניהו התחמק מתשלום ארוחה במאה אלף שקל". זאת, בזמן שמדובר בעדות שמיעה, שהיא חסרת כל ערך, פשוט כלום. ואפילו החוקרים לא לקחו את זה ברצינות ולא בדקו ולא חקרו את השמועה הזו, כי היא לא שווה את הנייר עליה היא נכתבה. 
• הדלפות של רכילויות ושטויות, של תיקים שנסגרו (בעיקר הכוונה לסגירת התיקים כנגד שרה נתניה ויאיר נתניהו, במסגרת ההחלטות של היועמ"ש ב"תיק 4000"), כדי ליצור "דעת קהל", שתלחץ על היועמ"ש, שאולי ישקול כן לפתוח את התיקים הסגורים הללו (דבר שלא אפשרי מבחינה מעשית ללא ראיות חדשות לגמרי ומוצקות, שלא היו ידועות קודם). את הקו ההזוי הזה "דוחפים לציבור" בעיקר "אוהדי שי ניצן וליאת בן ארי שווקי", וכמובן היריבים הפוליטיים. 

ספינים וכזבים הם מוצר פטור ממס. לכן, אפשר לייצר אותם בלי כל מגבלה. זה מה שמתרחש ב"זירה", שאני עוסק בה בשנים האחרונות ובמיוחד בשנים האחרונות. אני לא עוסק בספינים - אלא בעובדות. מאות מסמכים מקוריים (למעשה בסדרה מעל ל-1,650 מסמכים מקוריים) ועשרות עדויות המפורטים ב-40 פרקי הסדרה הקודמים, שרשומים בנספח ג' כאן ובעשרות רבות של הפרקים המשלימים.

כך, ה"קליקה" מתאמת ופועלת ומדליפה כל הזמן, ובמיוחד לקראת הבחירות וכעת לקראת ובמהלך המשפט, כחלק מניסיון "הפוטש". זאת, כדי להמציא לציבור בשטף מתמיד, "ראיות זהב" כביכול, לגבי ה"עבריין הסדרתי נתניהו" ובמיוחד ב"תיק 4000". ההשפעה על דעת הקהל היא מאוד חזקה, ולכן אין מנוס אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית (או ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס), לבדיקת הנושא החמור הזה (של "פוטש" במסווה משפטי, כדי לשנות את סדרי השלטון בישראל. יש לתופעה הזו גם שם מדעי בתחום מדעי החברה: Deep State - "שלטון הפקידים").

פירוט נוסף בעניין חמור זה יש בנספח ד' כאן ובכתבה "הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!" ותת הפרק: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים" - כאן. 

עדכון 10.4.20: פורסם באתר "מידה" (כאן) מאמר פרי עטו של משה איפרגן, תחת הכותרת המאוד חריפה ומזעזעת: "מושחתים, נמאסתם: חגיגת השחיתות של השופטים והמשפטנים נחשפת. מערכת אכיפת החוק שרודפת פוליטיקאים על שחיתות היא מושחתת בעצמה – וזה מתחיל מלמעלה".