הכישלון המחפיר של אגף פיקוח ואכיפה של משרד התקשורת, שהוביל להידרדרות נוראית של ישראל בכל קנה מידה השוואתי עולמי, הוליד פתרון יצירתי מהמנכ"לית החדשה של המשרד, לירן אבישר בן-חורין, בגיבוי השר, יועז הנדל: מהלך של "שינוי ארגוני", של פיצול האגף ל-4 אגפים, תחת הסמנכ"ל הבכיר הכושל. כך, שניתן לקדם עוד "משובטים" לתפקיד ראשי אגפים לפיקוח ואכיפה, ולהקים אגב כך אגפים מיותרים, כשדבר קיומו של המהלך הזה - נשמר עד כה כסוד כמוס.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 19.8.20, 12:40
את כישלון האדיר של אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת אני מכסה בהרחבה, וב
נספח א' כאן למטה יש את החשיפות רק מהקדנציה הדי קצרה של שר התקשורת הנוכחי,
יועז הנדל, וכמובן בתקופה הקצרה, שבה המנכ"לית
לירן אבישר בן-חורין,
(בתמונה משמאל), נמצאת בתפקיד.
בשנים האחרון אני קורא שוב
ושוב לשנות כיוון ובדחיפות, כי יש נסיגה עצומה של ישראל בתחום תשתיות התקשורת ושירותי התקשורת, בכל קנה מידה השוואתי עולמי.
אנו כיום בתחום הסלולר במקום ה-92 בעולם... הפער הזה
לא ייסגר אחרי מכרז לדור 5, כי העולם רץ מהר קדימה לא רק בדור 5, אלא גם בטכנולוגיות סלולר, שאין ולא תהיינה בישראל,
כמפורט כאן.
פתאום, ראשי משרד התקשורת החליטו
לאמץ את מה שאני כותב בשנים האחרונות, וכתבו את זה בעצמם, בלי לתת לי קרדיט.
הנה מה שנכתב במסמך ממש טרי (המצוי
כאן, זה חלק מההחלטה
המופקרת והשערורייתית של השר
יועז הנדל, לאשר את מיזוג סלקום וגולן טלקום) וכל מילה הכתובה כאן נכונה ומדברת בעד עצמה (טוב, העתיקו ממני, זו לא חוכמה גדולה):
אז מה עושה המנכ"לית הטרייה של המשרד,
לירן אבישר בן-חורין, כדי לתקן את המצב החמור הזה? מי אחראי למצב החמור הזה אם לא אלו שכתבו זאת? במקום לפטר אותם, היא הולכת אחרי מה ש
שמילה מימון,
(בתמונה משמאל), "מבשל", כמופיע
במסמך בחתימת ידו כאן, בו הוא מצדיק את המשך שפיכת מאות אלפי ש"ח על חברת ייעוץ, שתסייע לו בהנהגת "שינויים ארגוניים" בצמרת משרד התקשורת, שינויים, שנועדו לחזק את כוחו (כמובן).
לכן, ביום
17.8.20 פניתי בדחיפות לשר התקשורת,
יועז הנדל, למנכ"לית המשרד,
לירן אבישר בן-חורין ולצמרת המשרד בזו הלשון:
"הנדון: עוד שינוי ארגוני במשרד התקשורת לקידום אנשים לא מתאימים?
שלום רב,
1. בעבר חשפתי את כל מהלכי "השינוי הארגוני", שנעשה במשרד התקשורת (
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), שינוי ארגוני, שהיו לו כמה מטרות (די מוזרות למי שמכיר מה מטרת ביצוע "שינוי ארגוני" בגוף ממשלתי, אבל אלו העובדות),
מטרות, שכולן הושגו:
א. לקדם את
שמילה מימון מסמנכ"ל בכיר למשנה למנכ"ל. זאת, כי הוא לא הצליח לקבל תפקיד מנכ"ל בשני מכרזים חיצוניים, שניגש אליהם, בגופים ציבוריים.
ב. למנות את מקרובי
שמילה מימון לתפקידים החדשים ("משובטי שמילה" אני מכנה אותם), תפקידים, שהוא המציא ביחד עם
תמי לשם, במסגרת השינוי הארגוני הזה.
חלקם יוצאי צה"ל וחלקם עבדו תחתיו במשרד, וכולם חייבים את קידומם והמשך הקריירה שלהם ל
שמילה.
[תזכורת ל"מגיפת", הקידומים הללו:
אשר ביטון לספקטרום (בינתיים התקדם למנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי),
גדעון שטרית לרישוי,
איתן כסיף לפיקוח ואכיפה,
עדי קהאן-גונן אמורה היתה לקבל את כלכלה אבל נעצרה (תרתי משמע),
אתי שמואלי להנדסה ו
רונית בן טל אמורה היתה לקבל מינהל ומשאבי אנוש (טורפד בחשיפות הקיימות בלינקים בסניף 1 כאן מעל)].
ג. לסלק את כל האופוזיציונרים ובעלי מחשבה עצמאית מהמשרד, בין שיפרשו לגמלאות ובין שיתפטרו (כמדומני האחרון, שסולק ע"י התפטרות, היה
שי רטר, הסגן של
איתן כסיף,
שהתקשה להתמודד עם הממונה עליו,
איתן כסיף, אחד מ"משובטי
שמילה").
ד. לדאוג לכך, שמשרד התקשורת יתנהל רק לפי הרצון והגחמות של
שמילה מימון, משום שבכל ישיבות ההנהלה, המנכ"ל שומע אותה דעה (של
שמילה), בווריאציות שונות, מכל "משובטי
שמילה".
ה. לדאוג, שגם שר התקשורת יתנהל רק לפי הרצון של
שמילה, כי השר, בהיעדר מטה מקצועי ו"ועדה מייעצת" חיצונית, שיכולים לשקול נושאים מקצועיים עצמאית, הוא שומע את אותה דעה בווריאציות שונות, לכאורה שונות, מכל "משובטי
שמילה", כולל מהמנכ"ל (כיום מנכ"לית).
2. כך, המשרד יכול להתנהל (מזה שנים ובמיוחד בשנים האחרונות)
ללא מדען ראשי וצוות של מדען ראשי, מי שאמור לתת את הכיוון של ההתפתחות של השוק, כי מדובר במשרד ממשלתי-טכנולוגי העוסק בטכנולוגיות מתקדמות המתפתחות במהירות כל הזמן. המשרד יכול להתנהל ללא
"מועצה ציבורית", שתייצג את האינטרסים של הציבור ובמיוחד ציבור הצרכנים,
כשאין כל התייחסות או קשר קבוע וממוסד לנציגי הציבור המוסמכים בשוק התקשורת (יש הרבה גופים כאלה
(והכי חמור:
- אין מסמך אתיקה לעובדי משרד התקשורת. דוגמאות: רשות המיסים משרד הביטחון ,.
- אין כל מסמך המגדיר איך מנוהל ומבוצע שימוע במשרד התקשורת.
- אין כל מסמך לרמת השירות של עובדי משרד התקשורת ואין "אמנת שירות" לפעילות עובדי ומנהלי המשרד. דוגמה: משרד הביטחון.
- אין למשרד התקשורת תכנית עבודה שנתית (ל-2020) ואת התכנית ל-2019 המשרד כלל לא מימש.
- אין סיכום שנתי (ל-2019) והדו"חות, שהמשרד כן פרסם, דוגמת "דו"ח פניות הציבור", הם "ישראבלוף" אחד ענק על הציבור. דוגמה חיובית לדו"ח שנתי של רגולטור יש כאן בדו"ח השנתי של "רשות התחרות". לא רק שהדו"ח נעשה בשקיפות ותחת נהלים ברורים, הנושא של אכיפה (פלילית, מנהלית וכיו"ב), הוא החלק המרכזי בדו"ח, ממש מרכזי ובולט, כי זה רגולטור המבין את תפקידו כרגולטור (בעוד שמשרד התקשורת החליט עוד בעשור הקודם ובמיוחד בשנים האחרונות, שהוא "סוכנות השיווק של קבוצת סלקום" ולפעמים קצת של פרטנר, במקום להיות הרגולטור המרכזי לשוק התקשורת).
- אין כל מסמך המגדיר את רמת והיקף השקיפות בפעילות עובדי ומנהלי משרד התקשורת. דוגמה: נציבות שירות המדינה.
- אין מסמכי RIA (ניתוח השפעות ההחלטות הרגולטוריות) לשום החלטה משמעותית, או בכלל.
3. נראה, שמשרד התקשורת מתחיל להודות, שהחשיפות שלי לגבי "השינוי הארגוני" הקודם היו נכונות, ולראיה מתוכנן שינוי ארגוני נוסף במשרד, למרות שטרם "יבש הדיו" על השינוי הקודם, המיותר והיקר.
הפעם מתוכנן, בין היתר,
להקים שני אגפים חדשים: אגף לפיקוח על התחרות והצרכנות, ואגף לפיקוח טכנולוגי. זאת אחרי תרגיל "עבודה בעיניים" על נש"מ בצורך לבצע "שינוי ארגוני" במשרד.
4. כך, במקום לפטר את האחראים לכישלון הענק הזה ולמנות אנשים צעירים, נמרצים ומוכשרים לתפקידים הללו (של פיקוח ואכיפה), מתכננים עוד "שינוי ארגוני", שמטרתו ברורה: לקדם בתפקיד ובדרגה, עוד "משובטים" של
שמילה מימון.
5. אודה להתייחסותך.
"
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
רק לשם השוואה,
פרסמנו כאן ממש במקביל לחשיפה שיש כאן, ידיעה מעניינת על ההתייחסות של רגולטור אחד בישראל, "הרשות לניירות ערך", בנושא: "
מודל הבניית הענישה בהליך האכיפה המנהלי", מודל, שפותח לאחר דיונים רבים ומחקר מעמיק, שערכה הרשות בנושאי האכיפה שבתחום אחריותה.
זה ההבדל הגדול בין רשויות רגולטוריות אחרות בישראל, לבין משרד התקשורת, שבמקום לתקן, להשתפר ולהתקדם, מבצע שוב ושוב "שינוי ארגוני", כדי לקדם אנשים כושלים לתפקידים שלא מתאימים להם, ולהמשיך
בהרס השיטתי של כל חוק ונורמה בשוק התקשורת הישראלי.
כך, השינוי הארגוני המוצע החדש, יהפוך את אגף הפיקוח והאכיפה
ל-4 אגפים עם
4 מנהלי אגפים ומנגנון כפול יקר (כולל רכבים צמודים, לשכות וכיו"ב), מהלך מיותר לחלוטין, שצפוי בכל מקרה להיכשל,
במקום לעסוק בפיקוח ואכיפה, שזו מטרת האגף וייעודו, על פי חוקי מדינת ישראל.
שורה תחתונה:
רק החלפת צמרת משרד התקשורת באנשים, שהאינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה שהשוק נפל אליו, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
כמובן שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
נספח א':
כשלונות שמקורם בתחום הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת, רק בחודשיים האחרונים:
