הממונה על ההגבלים העסקיים החליט (משום מה) להתערב בהנחיות של "ועדת המדרוג לאינטרנט" שנועדו לעשות סדר בתחום הפרסומות באתרי האינטרנט הישראלים. סיפור קפקאי תוצרת ישראל.
מאת: אבי וייס, 19.5.13, 20:30

רבים מגולשי האינטרנט סובלים מהמטרדים של פרסומות קופצניות ועצבניות. ועדת המדרוג לאינטרנט בשת"פ משרדי הפרסום הגדולים וביחד עם האתרים המובילים באינטרנט הישראלי, חיברו תקנון אתי חדש שמונע את ההפקרות בתחום הפרסומות באתרי אינטרנט. מי עומד מאחורי הפרסומות המעצבנות הללו? זאת חשפתי ממזמן, כמפורט בנספח למטה.

נודע שהממונה על ההגבלים העסקיים החליט להתערב ולמנוע את פרסום ההנחיות הללו. לכן, פניתי אל הממונה על ההגבלים העסקיים ושאלתי: "פורסם בדה-מרקר שהממונה על ההגבלים מעכב הסדרת הפרסום בבאנרים באתרים ישראליים. בזמנו חשפתי ופרסמתי מאמר מקיף על הנושא (מצוי בנספח), בו חשפתי שהתחום של הפרסומות הקופצות נשלט ע"י חברה אחת שהיא מונופול בלתי מוכרז, שכופה את עצמו על האתרים והיא הקובעת את מחירי הפרסום באינטרנט, לכולם, בזכות כוחה וקשריה.
דווקא עמדת ועדת המדרוג (שאינני חבר בה) נראית הגיונית וסבירה (מי כמוני שמנהל אתרים באינטרנט מזה עשרות שנים, יודע זאת). במדיניות החדשה הם רוצים להקל על בעלי האתרים שתלויים בחברה זו, ולייצר מודל עסקי הגיוני ופתוח לכולם, לתחום זה. אודה לקבל הסבר מדוע יש התנגדות מצדכם להסדרה המוצעת?"

תגובת הממונה על ההגבלים העסקיים: "לידיעתך, תמצית עמדתנו הובאה בגוף הכתבה בדה מרקר והחלטה מנומקת תתפרסם בקרוב". התגובה שהייתה בדה-מרקר: "ועדת המדרוג היא עמותה שהוקמה על ידי קבוצות רכש מדיה, מפעילי אתרים ובעלי אינטרס מהתחום. מדובר בוועדה שעשויה לפגוע משמעותית בתחרות. הוועדה רצתה להמליץ על הפחתת כמויות הפרסום באינטרנט, דבר המעורר חששות להעלאת מחירי הפרסום. ככלל, עלה חשש ממשי שתיאום בין המתחרים יפגע לבסוף בטווח הארוך בצרכן. אמירה בעלמא, כפי שמובאת בכתבה, כי לוועדה "אין עניין של תיאומי מחיר" אינה מספיקה במקרה זה כדי להפחית את החשש מהפגיעה בתחרות ובצרכנים". 

הממונה על ההגבלים העסקיים לא הביא כל ראיות לטיעונים שלו, שנראה שנלקחו מאיזה אתר וירטואלי שהוא בנה לעצמו. חיכיתי שבועיים ולא הצלחתי לקבל את ההחלטה המנומקת של הממונה. בכל מקרה,, עמדה זו, לעניות דעתי ולדעת עורכי דין ששוחחתי עימם - בלתי סבירה בעליל. לא ברור מה יש לממונה על ההגבלים העסקיים להתערב בנושא הפרסומות באתרי אינטרנט. יש יותר מדי מונופולים שמשתוללים בעולם ההיי-טק תחת אפו בלי כל חשבון - שיטפל קודם בהם, לא בפרסומות באתרי האינטרנט. המצב דהיום הוא אנטי תחרותי, לא המצב העתידי המוצע ע"י ועדת המדרוג. משהו השתבש בדרכי קבלת ההחלטות של הממונה על ההגבלים העסקיים. הבעיה: אין מי שמייצג את הגולשים ורצונם, מול הרשות להגבלים עסקיים. יושב מישהו באיזה משרד ממשלתי, "יורה מילים" על המקלדת וקובע גורלות בלי כל קשר למציאות.  

לפי המסמך שהוצע ע"י ועדת המדרוג לאינטרנט, יצטרכו האתרים להימנע מפרסומות פופ־אפ. יותר שימוש בפרסומות פופ־אנדר אחת ל-12 שעות לכל גולש. מספר הבאנרים בעמוד יוגבל לשניים, לא כולל באנר עליון, וגם עיצוב הפלאש יוגבל לבאנרים מגודל מסוים. בתוכני וידאו ישובצו מיד־רולים ‏(פרסומת אמצע‏) רק בתכנים מעל שמונה דקות. בסרטים באורך מלא ישובץ מיד־רול אחת לשמונה דקות ומעלה, ובפרק של סדרה אחת לשש דקות ומעלה. מכירת כלי פרסום הפרימיום תתבצע לפי מודל של חשיפות ולא לפי זמן, והאתרים ישתמשו בשמות אחידים לכל הפרסום.

כל התכנית הזו ירדה עד כה לטמיון, בגלל איזה פקיד ממשלתי שנדמה לי שלא מבין בכלל בנושא,  ברשות להגבלים העסקיים, שהחליט שהוא יותר חכם מכולם ו"עושה שרירים" על החלשים וחסרי היכולת להילחם, במקום להילחם בחזקים, בביריונים ובטפילים על גבו וכספו של הציבור. סיפור קפקאי שיכול להתרחש רק בישראל. 

נספח
פורסם באפריל 2012

עמדה: הסוף לדפי הפרסומת הקופצים!

הגיעה העת שציבור המשתמשים באינטרנט הישראלי ישים קץ לתופעת החלונות הקופצים מעצמם עם פרסומות שלא ביקשנו, באתרי חדשות ובאתרים רבים באינטרנט הישראלי.
 
אחת התופעות המרגיזות ביותר באתרי חדשות ישראליים היא תופעת החלונות הקופצים. יש לזה גם שם מקצועי: Pop Under, אלו חלונות קופצים בלי לשאול בכלל את המשתמש ומבלי יכולת למנוע אותם (מה שאפשרי בחלונות קופצים מסוג Pop Up, שרוב כלי הסינון חוסמים אותם). בשיטת ה- Pop Under ששוכללה בישראל, החלון הקופץ הופך להיות החלון הראשי של הצפייה של הגולש, מה שמוציא אותו מהאתר שבו הוא היה, ומאלץ אותו לצפות בפרסומת ולסגור אותה בכוח, בכדי לחזור לאתר המקורי בו הוא היה טרם הקפצת הפרסומת. אנו, כמובן, לא משתמשים בשיטה זו. למה להרגיז את קוראינו?
 
אין ספק שמדובר במגיפה מאוד מרגיזה, שהרסה כל חלקה טובה באתרי החדשות והמידע בישראל. מדובר בהמצאה ישראלית ייחודית, שעוקפת כמעט את כל חוסמי החלונות הקופצים, ויש לה התנהגות מאוד מיוחדת שמיד נדווח לכם עליה. החלונות הללו לא קופצים סתם כך. זה מכוון ונמדד מרחוק, אצל כל גולש. 
 
מאיפה המגיפה הזו צמחה? על פי כל הידוע לנו, מהמצאה של חברת הזנק ישראלית בשם Sekindo. מאז שיצאה לשוק, קמו לה כמה מתחרים, אבל היא הייתה ונשארה הגדולה ביותר, עם 2,500 אתרים ברשת וכ- 1.5 מיליארד (!) דפים קופצים נצפים בחודש (הנתונים - מאתר החברה). הרעיון השיווקי מאחורי הלהיט הזה קרוי "תוכניות שותפים" שלא נרחיב עליה את הדיבור, כדי לא לעשות פרסומת לשיטה השיווקית המעצבנת הזו. העובדה שזה מצליח, לא עושה אותה בעיננו כלגיטימית. אחרי Sekindo נולדו להם כתחרות עוד "רשתות של שותפים" שהצליחו גם הם ובכלל זה: ClickOn, PayPerLead, WeSell, iMedia, Maple, ויש עוד. לכל אחת מהן יש מאות עד אלפי אתרים ברשת שלהן, בכל אתר מהם יש מיליוני דפים קופצים בשיטת ה- Pop Under המעצבנת, מידי חודש. כיום, סקינדו תומכת בפרסום באפליקציות המותאמות לאייפון ולאייפד, ולאלו המותאמות לסמארטפונים ולטאבלטים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. דהיינו: אנו מוקפים ב- Pop Under בכל אשר נפנה באינטרנט הישראלי, אי אפשר להתחמק מזה...
 
מבחינה טכנולוגית, Sekindo פיתחה כנראה מערכת המוטעמת בקלות בכל אתר (כמה שורות קוד) שיוצרת חלון שקופץ מעל לחלון של הדפדפן בו גולש המשתמש באותו רגע, ומסיט את החלון הפעיל אל החלון הקופץ, שהוא בד"כ "עמוד נחיתה" (דהיינו: עמוד פרסומת שנועד למשוך את הצופה בו להירשם, לקנות, לפנות וכיו"ב אל המפרסם, בעקבות הצפייה בפרסומת). כמעט כל מערכות חסימת חלונות קופצים יודעות לחסום חלונות קופצים רגילים – Pop Up, אך אינן מזהות Pop Under. לפי Sekindo, המערכת שפיתחו עוקפת 98% מכלל חוסמי הפרסומות. כל פעם שיוצא שיפור בחוסמי החלונות הקופצים, המפתחים משכללים את הקוד, כך שהחוסם לא יזהה שזה חלון מסוג Pop Under. ה- Pop Under מסתמך על "עוגייה – Cookie המושתלת אצל הלקוח ומקפיץ לו חלון פרסומת בד"כ אחת לרבע שעה, לא יותר (כנראה הממציאים של השיטה הזו מבינים שאסור להרגיז יותר מדי את הגולש, והגיעו במהלך הניסויים בפיתוח של השיטה הזו שרבע שעה בין הקפצות זה בגדר הנסבל). אחרי כמה הקפצות, לפי קביעת בעל האתר, ה- Pop Up "נח" ומפסיק להקפיץ למשך זמן שנקבע, בד"כ לשעה או לחצי שעה.
 
איך תזהו של מי ה- Pop Under שקופץ לכם באתר? לפי ה- URL של הפרסומות. אם ה- URL נראה ככתובת כזו: pages.um-per.com, או כזו: pages.experts-offers.com, אז זה בא בד"כ מ- Sekindo (שגם מופיעה בשם OMC Communications, שהיא כנראה חברת האחסון שמתחזקת את שרתי סקינדו). מגלים זאת בקלות באמצעות הפקודה Whois באינטרנט. נקודה נוספת ששמנו אליה לב: רוב הפרסומות הקופצות הללו מגיעות מהכיוון של שרתי 012 סמייל, אולי בגלל שמחירי האחסון שם טובים יותר.
 
איך מחסלים את ההטרדה הזו?
זה לא פשוט. רוב חוסמי החלונות הקופצים נכשלים בחסימת ה- Pop Under. מדובר בסוג של מטרד שאינו מוגדר ככזה בשום חוק, כך שזה נראה על פניו חוקי, גם אם מטריד.
 
כאן נציע כמה דרכים להתגבר על הבעיה:
א. הדרך הפשוטה והטובה ביותר: לא לענות בשום מקרה על הפרסומת הקופצת. איך שהיא קופצת – לסגור אותה. אם "יחס ההמרה" של הפרסומות (דהיינו: כמות המקליקים עליהן ומגיבים לפרסומת) ירד, האטרקטיביות שלהן למפרסמים תרד, והשוק המופלא והאדיר הזה שנחת עלינו - יגווע וימות מעצמו.
 
ב. אפשרות נוספת: לגרום לאתר להקפיץ לך כמה חלונות, זה אחר זה. עושים זאת ע"י הקלקות מהירות על כמה לינקים באתר, זה אחרי זה, ואז המערכת של הקפצת החלונות נכנסת ל"מנוחה" של לפחות שעה, לעיתים אף יותר, וכך תבטיח שעה של גלישה שקטה ללא חלונות קופצים, גם בשום אתר אחר שקשור במערכת הקפצת דפים זו.
 
ג. חפש תוסף לדפדפן המבטיח לחסום Pop Under ונסה לראות אם זה עובד. אולי תמצא משהו טוב ושתף זאת עם חבריך (ואתנו).  
 
ד. אפשרות נוספת היא לנסות ולתבוע את המפרסמים ביחד עם בעלי האתר לפי "חוק הספאם" (סעיף 30א בחוק התקשורת). מדובר בפגיעה ממשית בחוויית הגלישה ודבר מעיק על המחשב (בגלל הפלאש בפרסומות), כשהמפרסם לא שואל בכלל את הלקוח אם להקפיץ לו את הפרסומת. נכון שפרסומות קופצות לא נכללו במפורש בחוק הזה, אבל צריך למצוא את השופט שיפרש את החוק כך שהוא יחול גם על פרסומות קופצות שכאלו. על פי דווח של איגוד האינטרנט שפרסמנו, מאז כניסתו לתוקף של חוק דואר זבל (חוק הספאם) ביוני 2008, נקנסו ספאמרים בהיקף כספי כולל של כמיליון ₪.
 
ה. מוצע לפנות במכתב לשר התקשורת ולחברי ועדת הכלכלה של הכנסת שיעדכנו את חוק התקשורת. הדבר אפשרי ואף די בקלות, שכן בחוק כתוב (סעיף 30א (י"ב)): "השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביו". דהיינו: אם השר יגדיר שזה אסור, יהיה בידנו כלי טוב של חסימת הספאם הזה ותביעת הספאמרים האינטרנטיים מסוג Pop Under.  
 
ו. אם שום דבר לא עזר, כתוב מכתב נזעם לבעל האתר והתלונן בפניו שהוא מטריד אותך ויאבד אותך בתור צופה באתר שלו. אם רבים יפנו כך לבעלי האתרים, אולי הם בעצמם יורידו את המטרד הזה מהאתר שלהם.
 
תגובות
את תגובת סקינדו לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. נביא כאן את תגובת אחד מהמתחרים בתחום, חברת מאפל (Maple): "אנחנו אכן בעסקי השיווק והפרסום, וחלק מהפרסומות שקופצות הן פרסומים שלנו, אך חשוב להבהיר שמי שאחראי על "הקפצת הפרסומת" היא לא אנחנו, אלה האתרים עצמם בהם אתה גולש, באמצעות טכנולוגיה של הגשת מודעות.
היום כל האתרים הגדולים משתמשים בטכניקה בשם "פופ-אנדר", אשר תפקידה להקפיץ חלון עם פרסומות - אנחנו קונים פרסום דרך אותם אתרים".
 
תגובת 012-סמייל: "בדקנו את הפרטים ואיננו מעורבים ברמת החברה בכל פעילות כזאת. אולי זה קשור לאחד מהלקוחות של 012 סמייל שרק מאחסן שרתים אצלנו".
 
שורה תחתונה: הפתרון של הבעיה מצוי בידיים שלנו – של הגולשים. הגיע העת לעשות סוף למטרד הזה של Pop Under!